הצגת המקור של הדף "יחסי ארמניה–ישראל"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = ארמניה
| מדינה 2 = ישראל
| מפה =Armenia Israel Locator2.png
| משטר 1 = [[רפובליקה]]
| משטר 2 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| צבע 2 = #007FFF
| צבע 1 = orange
}}
בין [[ישראל|מדינת ישראל]] ו[[ארמניה|רפובליקת ארמניה]] קיימים [[יחסים דיפלומטיים]] החל מ-[[4 באפריל]] [[1992]], וזאת זמן קצר לאחר שארמניה זכתה לעצמאות מ[[ברית המועצות]] בשנת [[1991]]{{הערה|[http://mfa.am/en/country-by-country/il/ אתר משרד החוץ של ארמניה]}}. לארמניה יש שגרירות ב[[תל אביב]].

ברקע היחסים בין שתי המדינות עומדת ההשוואה השכיחה בין [[ארמנים|העם הארמני]] ו[[העם היהודי]], אשר חולקים נקודות דמיון רבות. אישים רבים לאורך השנים, ובהם היסטוריונים, עיתונאים, ומומחים פוליטיים, הצביעו על מספר קווי דמיון בין שתי הקבוצות האתניות: פיזור רחב ברחבי העולם, אוכלוסייה קטנה יחסית, שאיפה ארוכת שנים ל[[מדינת לאום]] עצמאית, אשר התגשמה רק בשנים האחרונות, העובדה ששתי המדינות מוקפות בעיקר על ידי מדינות [[אסלאם|מוסלמיות]], קיומו של לובי משפיע ב[[ארצות הברית]] והצורך להתמודד עם טראומה לאומית בעברן ([[השואה]] ו[[רצח העם הארמני]]){{הערה|[http://www.nytimes.com/1982/06/14/arts/william-saroyan-s-long-journey-from-fresno-to-his-ancestral-land.html william saroyan's long journey from fresno to his ancestral land], באתר [[הניו יורק טיימס]]}}{{הערה|[http://www.nytimes.com/1988/09/11/weekinreview/the-world-armenia-and-its-neighbors-only-diverge.html THE WORLD; Armenia and Its Neighbors Only Diverge], באתר [[הניו יורק טיימס]]}}{{הערה|[http://www.nytimes.com/1994/07/15/world/armenians-suffer-painfully-in-war-but-with-pride-and-determination.html Armenians Suffer Painfully in War, But With Pride and Determination], באתר [[הניו יורק טיימס]]}}.

ביוני 2024 הודיעה ארמניה על [[הכרה במדינה פלסטינית|הכרתה במדינה פלסטינית]].

== יחסים דיפלומטיים ==
[[קובץ:Reuven Rivlin Meets with Armen Sarkissian, January 2020 (GPOABG 7553).jpg|250px|ממוזער|נשיא ישראל [[ראובן ריבלין]] (מימין) נפגש עם מקבילו הארמני [[ארמן סרקיסיאן]] בעת ביקור האחרון בישראל לרגל [[פורום השואה העולמי החמישי]], ינואר [[2020]]]]
היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו זמן קצר לאחר [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]], אשר בעקבותיה זכתה ארמניה לעצמאות. ב-[[25 בדצמבר]] [[1991]] הכירה ישראל רשמית בארמניה, עם הקמת [[חבר המדינות]]{{הערה|{{חדשות|[[אמנון לוי]], [[צבי גילת]]|לוי: ישראל מכירה בכל מדינות חבר העמים החדש|19911226|19}}}}. עם זאת, לישראל אין [[שגרירות]] רשמית בארמניה, ושגרירות ישראל ב[[גאורגיה]] מופקדת על הטיפול בסוגיות הדיפלומטיות במדינה. שגרירות ארמניה בישראל ממוקמת ב[[תל אביב]], וזאת חרף מינויו של צולג מומג'יאן כקונסול הכבוד של ארמניה בירושלים בשנת [[1996]].

לאורך השנים, התקיימו מספר ביקורים של אישים ארמניים רמי דרג במדינת ישראל. בחודש ינואר [[2000]] ערך הנשיא הארמני [[רוברט קוצ'ריאן]] ביקור רשמי בישראל, במהלכו נפגש עם בכירים ישראליים, בהם גם [[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד ברק]]. במהלך פגישתם, התחייבו השניים לחזק את הקשרים ההדדיים בין שתי המדינות, ולהרחיב את ההסכמים ההדדיים בתחומי הבריאות והמסחר.

במהלך השנים, התרחשו מספר תקריות אנטישמיות בארמניה: במהלך שנת [[2004]], חברת טלוויזיה ארמנית פרטית בשם ALM, בבעלותו של טיגראן קאראפטיאן, השתמשה בפלטפורמה התקשורתית שבבעלותה לצורך שידור תכנים שהציגו את היהודים כגזע לא מתורבת, אשר מטרתו לשלוט בארמניה ובשאר העולם. בשנת [[2005]], ארמן אבטיסיאן, מנהיגה של מפלגה קיצונית לאומנית ארמנית, [[האיחוד הארמני הארי]], נעצר באשמת הסתה לשנאה כנגד היהודים וקבוצות מיעוט אחרות. כמו כן, האנדרטה לזכר השואה אשר הוקמה ב[[פארק ירוואן]] הושחתה בשנת 2004{{הערה|[http://www.rferl.org/content/article/1057091.html Armenia: Country’s Jews Alarmed Over Nascent Anti-Semitism]|כיוון=שמאל}}.

בספטמבר [[2019]] דווח כי בכוונת ארמניה לפתוח שגרירות בישראל עד שנת [[2020]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/693611|הכותב=[[אריאל כהנא]]|כותרת=ארמניה תפתח שגרירות בתל־אביב|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=19 בספטמבר 2019|תאריך_וידוא=2019-10-03}}}}. ב-[[17 בספטמבר]] 2020 פתחה ארמניה שגרירות בישראל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mirrorspectator.com/2020/09/24/armenian-embassy-in-israel-inaugurated/|הכותב=The Armenian Mirror-Spectator|כותרת=Armenian Embassy In Israel Inaugurated|אתר=The Armenian Mirror-Spectator|תאריך=24 בספטמבר 2020|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-10-01}}}}. כשבועיים לאחר מכן החזירה את שגרירה במחאה על הדיווחים של מכירת נשק ישראלי ל[[אזרבייג'ן]] במהלך [[התכתשות נגורנו קרבאך (2020)|הקרבות בנגורנו קרבאך]]{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, רויטרס|בגלל מכירת נשק לאזרבייג'ן: ארמניה מחזירה את השגריר בישראל|news/article/r1Lul97UD|1 באוקטובר 2020}}}}.

ב-[[21 ביוני]] [[2024]] הודיעה ארמניה כי היא [[הכרה במדינה פלסטינית|מכירה במדינה פלסטינית]]. באותו היום בעקבות כך שארמניה [[הכרה במדינה פלסטינית|מכירה במדינה פלסטנית]] [[משרד החוץ]] זימן את שגריר ארמניה בישראל לשיחת נזיפה חמורה.<ref>{{Cite news|title=ארמניה הודיעה: מכירים במדינה פלסטינית. השגריר בת"א זומן ל"שיחת נזיפה חמורה"|url=https://www.ynet.co.il/news/article/rk7casmu0|work=Ynet|date=2024-06-21|access-date=2024-06-21|language=he|first=איתמר|last=אייכנר}}</ref>

== יחסי כלכלה ומסחר ==
מאז עצמאותה, ארמניה זכתה לתמיכה כלכלית ומסחרית מישראל, ועודנה מהווה אחת משותפות הסחר העיקרית שלה. על פי [[ספר העובדות העולמי של ה-CIA]], {{כ}}כ-4.8% מכלל היבוא הארמני מקורו בישראל, וכ-7.1% מכלל היצוא הארמני מופנה לישראל{{הערה|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/am.html, ארמניה, תקציר ונתונים סטטיסטיים], באתר [[ספר העובדות העולמי של ה-CIA]]}}.

במהלך שנת [[1997]] חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה, אשר אישר קיום טיסות סדירות ביניהן. אך עד שנת 2012, הופעל הקו בין [[ירוואן]] לתל אביב רק על ידי חברת התעופה הארמנית [[ארמאוויה]]. בחודש נובמבר [[2012]] אישר שר התחבורה הישראלי, [[ישראל כץ (הליכוד)|ישראל כץ]], לחברת [[ארקיע]], להפעיל טיסות סדירות בין שתי המדינות{{הערה|{{גלובס|ספיר פרץ|ארקיע תתחיל לטוס לארמניה: תפעיל טיסות בקו ת"א-ירוואן|1000795632|5 בנובמבר 2012}}}}{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|כץ אישר: ארקיע תטוס לארמניה|246323|5 בנובמבר 2012}}}}.

== הקמת לשכת המסחר ישראל - ארמניה ==
בתחילת חודש מרץ 2015 הושלמה הקמתה של לשכת המסחר ישראל-ארמניה בעקבות ביקורה של משלחת בראשותו של עו"ד צבי קן תור ואנשי משרד החוץ בביקור בן שבוע בארמניה. במקביל הוקמה לשכת מסחר ארמניה- ישראל. שתי הלשכות יפעלו לקידום יחסי סחר בין המדינות מאחר שלמדינות אין נציגויות דיפלומטיות רשמיות.

ראש הלשכה נפגש במסגרת ביקורו בארמניה עם שורה ארוכה של גורמים בכירים בממשלה הארמנית ובכירים בתעשייה, בחקלאות ובעולם האקדמי ולדבריו קיים בארמניה צמא אדיר לידע ולטכנולוגיות ישראליות בשורה של תחומים כגון חקלאות, [[אנרגיה ירוקה]], מים, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, תשתיות ועוד. משימה הראשונה בה צפויה לטפל לשכת המסחר בעת הקרובה היא הסדרת קו תעופה ישיר על מנת לממש את הפוטנציאל המסחרי בין המדינות. לשכת המסחר ישראל ארמניה מדגישה כי חברות הסוחרות עם רוסיה ומדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר יכולות ליהנות מהטבות מפליגות לאור הסכם הסחר החופשי, ככל שאלו יעבירו מרכזים לוגיסטיים ומפעלים לארמניה. כמו כן קיימות בארמניה הזדמנויות עסקיות משמעויות ביותר בארמניה בתחומי היהלומים, האלקטרוניקה, התרופות, ובתחומים נוספים אשר יאפשרו יצוא חופשי ממיסים ומרגולציה לרוסיה [[קזחסטן]] ובלארוס. במסגרת הביקור בארמניה, נתבקשה לשכת המסחר לסייע בנושאי משק החי כמו פרות לבקר וחלב וכן בנושאי חממות וחקלאות כגון רשתות נגד ברד לעצים נשירים. נוסף על כך, נתבקשה לשכת המסחר על ידי סגן שר האנרגיה לסייע גם בכל הנושאים של הגברת היעילות האנרגטית ואנרגיה חלופית כגון אנרגיה סולרית, הידרו אלקטרית, ואנרגיה מפסולת. בכוונת לשכת המסחר לפעול לפיתוח קשרים בין מוסדות אקדמאים בישראל ובארמניה וכן קשרים בתחום החממות הטכנולוגיות ונושאים נוספים.

== הקהילה הארמנית בישראל ==
[[קובץ:Ben Zvi - Christian leader Israel 1958.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי בפגישה עם מנהיג הכנסייה הארמנית, 1958]][[קובץ:Armenianpriestjeruzalem.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כומר ארמני בירושלים בסביבות שנת [[1900]]]]{{הפניה לערך מורחב|ארמנים בישראל}}
ל[[ארמנים בישראל|קהילה הארמנית]] הייתה נוכחות ב[[לבנט]] במשך כאלפיים שנה. לדברי יואב לף, פרופסור לשפה והיסטוריה ארמנית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], הנוכחות הארמנית בירושלים החלה עוד בשנת [[301]] לספירה. לאורך השנים הקהילה נותרה קטנה יחסית, אך גדלה ב[[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר ארמנים רבים נמלטו לישראל בעקבות רצח העם הארמני{{הערה|[http://www.haaretz.com/weekend/week-s-end/.premium-1.532541 We are third-class citizens,' says Armenian Patriarch of Jerusalem], באתר [[הארץ]]}}. המגעים הראשונים בין שני העמים מתוארכים לימי קדם, ולימיו של המלך [[טיגראנס הגדול]], אשר בתקופתו הגיעה ארמניה העתיקה לשיא התפשטותה. הנוכחות הארמנית בישראל נמשכה מאז ולאורך מאות רבות של שנים, והפטריארכיה הארמנית בירושלים נוסדה בשנת [[638]]. היא ממוקמת ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]], הקטן מבין ארבעת רובעיה של [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]].

בתחילת שנת [[1948]], בימיה הראשונים של [[מלחמת העצמאות]], מוערך כי כ-25,000 ארמנים התגוררו בשטח [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל, אך רובם נמלטו מהארץ במהלך השנתיים הבאות בעקבות הלחימה. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, רוב בני הקהילה הארמנית שנותרו בארץ זכו באזרחות ישראלית, והשתקעו ברובע הארמני שבעיר העתיקה{{הערה|שם=ארמנים|[http://www.armenia.co.il/armenians-in-israel.html ארמנים בישראל]}}. המספר הכולל של ארמנים המתגוררים במדינת ישראל נכון לתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]], ולרבות בשטח [[הגדה המערבית]], מוערך בכשבעת אלפים איש{{הערה|שם=ארמנים}}.

== השואה ורצח העם הארמני ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[השואה]], [[רצח העם הארמני]]}}
לאורך השנים, הכיר מוסד [[יד ושם]] בעשרה ארמנים כ[[חסידי אומות העולם]], הודות לתרומתם להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, תוך סיכון חייהם{{הערה|[http://www.yadvashem.org/yv/en/righteous/statistics/armenia.pdf ארמנים חסידי אומות העולם], מאתר [[יד ושם]]}}. עם זאת, מדינת ישראל נמנעה לאורך השנים מהכרה רשמית ברצח העם הארמני, וזאת בשל החשש כי הכרה שכזו עלולה לפגוע במידה ניכרת ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין [[טורקיה]], אשר טוענת כי אין מדובר ב[[רצח עם]]. כמו כן, נשמעת הטענה כי חוסר הנכונות הישראלית להכיר ברצח העם הארמני נובעת גם מהרצון לשמור על "ייחודיותה" של השואה כאירוע ללא אח ורע בהיסטוריה האנושית, אשר לא ניתן להשוות בינו לבין אירועים אחרים בעלי אופי דומה.

במהלך השנים שלאחר קבלת עצמאותה של ארמניה, הפכה סוגיית ההכרה ברצח העם הארמני למקור לדיונים רבים, ואישים בקרב הקהילה הארמנית בישראל, וכן רבנים ופוליטיקאים ישראלים, מנהלים קמפיין מתמשך על מנת להוביל לשינוי מדיניותה של ישראל בנושא, ולהכיר ברצח העם הארמני. עם זאת, קמפיין זה לא נשא פירות, בין היתר, בשל עמדתה הנחרצת של טורקיה, אשר הבהירה לישראל כי הכרה ישראלית או אמריקאית ברצח העם הארמני תוביל לפגיעה קשה ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. מסיבה זו, מדינת ישראל ביקשה לאורך השנים להימנע מהכרה שכזו, ובמספר הזדמנויות אף נענתה לבקשותיה של טורקיה להשתמש בהשפעתה בארצות הברית על מנת להדוף ניסיונות ארמניים להשיג הכרה אמריקאית ברצח העם הארמני{{הערה|{{ישראל היום|ישראל היום|כך מכרנו את השואה הארמנית|6909|11 ביוני 2010}}}}.

בשנת [[2005]], ובמסגרת השתתפותו בטקס לציון 90 שנה לאירועי רצח העם הארמני, אשר נערך בבירת ארמניה, [[ירוואן]], אמר [[חבר הכנסת]] [[יוסי שריד]] כי "עמדת מדינת ישראל בנושא שואת הארמנים היא צינית", וכי "משרד החוץ הישראלי, ולא רק הוא, מפחד תמיד מהצל של עצמו, וכך הוא מטיל עלינו צל כבד כמשת"פים מובילים ב'שתיקת העולם..."{{הערה|[http://www.news1.co.il/archive/001-D-69060-00.html?tag=10-17-30 עומר כרמון, יוסי שריד: גרמניה הנאצית אינה הפושעת היחידה], באתר [[News1]],{{כ}} 22 באפריל 2005}}.

הפגיעה המתמשכת ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה, אשר החלה עם בחירתו של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] לתפקיד [[ראש ממשלת טורקיה]] בשנת [[2003]], והגיעה לשיאה בעקבות אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] בשנת [[2010]], עוררה תקווה בקרב רבים בישראל ובארמניה, כי בשלה העת להכרה ישראלית רשמית ברצח העם הארמני. הכעס הציבורי בישראל כנגד מדיניותה של טורקיה הוביל לעלייה ניכרת בתמיכה של דעת הקהל הישראלית בהכרה ברצח העם הארמני, מה שהוביל במהלך דצמבר [[2011]] לדיון פתוח ב[[הכנסת|כנסת]], במהלכו נידונה לראשונה האפשרות להכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני{{הערה|{{ynet|תומר ולמר|ריבלין: "לא נתכופף ולא נתכחש לשואת הארמנים"|4166763|26 בדצמבר 2011}}}}{{הערה|{{ישראל היום|גדעון אלון, שלמה צזנה ויעל ברנובסקי|ראש המל"ל ביקש להשתתף בדיון על שואת הארמנים|14365|26 בדצמבר 2011}}}}.

במהלך חודש יוני [[2012]], התקיים בכנסת דיון פומבי נוסף בסוגיית ההכרה ברצח העם הארמני, שוב על רקע התדרדרות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה. במהלך הדיון, אשר נפתח ביוזמת חברי הכנסת [[אריה אלדד]] [[זהבה גלאון|וזהבה גלאון]], הבהיר יו"ר הכנסת [[ראובן ריבלין]], כי "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת לנושא פוליטי"{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|דיון בכנסת: "חובה להכיר בטרגדיית הארמנים"|4241509|12 ביוני 2012}}}}.

==ראו גם==
* [[יהדות ארמניה]]
* [[רצח העם הארמני]]
* [[יחסי טורקיה–ישראל]]
* [[יחסי אזרבייג'ן–ישראל]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יאיר אורון]], '''הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני''', כפר סבא: הוצאת מבע, 2005

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Relations of Armenia and Israel}}
* [http://mfa.gov.il/MFAHEB/ConsularService/CountryInfo/Pages/countryinfo_armenia.aspx הרפובליקה של ארמניה], באתר [[משרד החוץ]]
* {{מעריב אונליין|איריס ז'ורלט|כיצד היחסים המתפתחים בין ישראל לארמניה מושפעים מההכרה ברצח העם?|lifestyle/travel/Article-672757|27 בנובמבר 2018}}
* {{הארץ|יאיר אורון|איך קשורה ישראל ללחימה בנגורנו קרבאך|1.2592449|17 במרץ 2015}}
* {{יוטיוב|W7Tr6zj9Oso||שם="הנשק שישראל מוכרת הורג אותנו": ריאיון מיוחד עם שר החוץ של ארמניה}}, בערוץ ה-[[YouTube]] הרשמי של [[תאגיד השידור הישראלי]], 27 באפריל 2019
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007513166505171|ישראל, יחסי-חוץ, ארמניה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|ארמניה|ישראל}}
{{בקרת זהויות}}
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחסי ארמניה–ישראל|גרסה=38896470|פריט=Q4793360}}