הצגת המקור של הדף "יחיאל מיכל פינס"

{{סופר
| תמונה = Michelpines.jpg
| תאריך לידה =
| תאריך פטירה =
| תאריך לידה עברי = [[כ"ג בתשרי]] [[תר"ד]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' באדר ב']] [[תרע"ג]]
| מקום לידה = [[רוז'ינוי]], [[האימפריה הרוסית]] {{דגל|האימפריה הרוסית}}
| מקום פטירה = [[יפו]], [[האימפריה העות'מאנית]] {{דגל|האימפריה העות'מאנית}}
| תחום כתיבה =
| סוגה =
}}
'''יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס''' ([[17 באוקטובר]] [[1843]], [[כ"ג בתשרי]] [[תר"ד]] – [[15 במרץ]] [[1913]], [[ו' באדר ב']] [[תרע"ג]]) היה [[סופר]] [[ציונות|ציוני]], מאבות [[הציונות הדתית]], ממיישבי [[ארץ ישראל]] ו[[הוגה דעות]]. מושב [[כפר פינס]] קרוי על שמו.

==תחילת דרכו==
פינס נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[רוז'ינוי]] שב[[פלך גרודנו]], ב[[תחום המושב]] שבמערב [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]) להורים חרדים ועשירים. [[רב]]ו היה הרב [[מרדכי גימפל יפה]], שהיה [[מרא דאתרא|רב העיר]]. פינס נשא לאישה את [[חיה ציפה פינס|חיה ציפה]], בתם של חנה (בתו של [[הלל ריבלין]]) ושמריהו לוריא (רב ב[[מוהילב]]) ועבר לגור שם. הוא התפרנס מ[[מסחר]] אך במקביל כיהן כ[[ראש ישיבה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2296 פינס, יחיאל מיכל], אתר "דעת".}} והרבה לכתוב מאמרים [[פובליציסט]]יים בעיתונות. עוד לפני שהגיע לגיל 30, הטיף במאמריו ליישוב הארץ, ל[[לאומיות]] ולא ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]{{הבהרה|כלומר? האם התנגד לאמנציפציה? במידה וכן - דרוש מקור שיבהיר את הדברים}}, ודחה את הדיבורים ה[[חרדים|חרדיים]] בגנות "דחיקת הקץ". כן תמך בחינוך תיכוני ולא בחינוך דתי בלבד. את מאמריו כינס בספר "ילדי רוחי".

== עלייה לארץ ישראל ==
בשנת [[1877]] נתבקש פינס על ידי ועד "מזכרת [[משה מונטיפיורי]]" להיות נציגם ב[[ארץ ישראל]], והסכים אחרי שמצבו הכלכלי הורע. ב[[אוגוסט]] [[1878]], לאחר שנה של משא ומתן, הוא נקרא ל[[לונדון]] לקבלת הוראות אחרונות. כשהגיע, התקבל בחמימות על ידי ראשי הוועד. הנ"ל קבעו את משכורתו ל-200 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] לשנה, סכום צנוע בימים ההם, והנחו אותו לחיות בשלום עם כל הפלגים היהודיים ב[[ירושלים]] ולא להפלות בין [[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] ל[[יהדות אשכנז|אשכנזים]]. לעומת קבלת הפנים לה זכה מראשי הוועד, זכה לקרירות מצדם של משה מונטיפיורי ומזכירו, שכן מונטיפיורי לא רצה בארגון על שמו וטען שהדבר מבייש אותו. מיד לאחר ביקורו בלונדון הפליג פינס לארץ ישראל.

ביציאתו לירושלים, השאיר פינס את משפחתו, אשתו חיה צפורה (ציפה) וארבע בנותיהם, אצל חותנו ב[[מוהילב]] והם הצטרפו אליו רק מאוחר יותר. ב[[כ"ב באלול]] [[תרל"ח]] הגיע לירושלים ונתקבל בכבוד על ידי רוב החוגים, למעט חוגי המשכילים של עיתון [[החבצלת]], אשר התנגדו למינויו. אולם ההתלהבות מפינס לא ארכה זמן רב ומהר מאוד הוא ספג ביקורת מצד [[ישראל דב פרומקין]] עורך החבצלת, מצד אחד ומחוגי הקנאים של הרב [[יהושע ליב דיסקין]] מצד שני{{הערה|1=מלאכי, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=12803 לתולדות עליית רי"מ פינס], [[אור המזרח]], ניסן [[ה'תשכ"ד]], עמודים 42–50 }}. אנשי [[היישוב הישן]] דיברו אל לבו של מונטיפיורי, וכתוצאה מכך זה לא הסכים שכספו יופנה לטובת ההתיישבות החדשה.

לאחר שפינס תמך בבית היתומים של ד"ר [[זאב וילהלם הרצברג]], בו לימדו שפות זרות, בניגוד לחרם שלא ללמד שפות זרות בירושלים, הוציאו אנשים מקנאי ירושלים חרם כנגד פינס. כשנה לאחר מכן, כאשר הקים פינס מוסד ששילב לימודי מלאכה ותורה הוצא כנגד פינס חרם שני, והפעם הרב דיסקין השתתף בעצמו בהטלת ה[[חרם (הלכה)|חרם]]. רוב רבני ירושלים לא קבלו את החרם, והרב [[שמואל סלנט]] יצא בביקורת על מטילי החרם וטען שהקנאים הסיתו את הרב דיסקין{{הערה|1=[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=245 איתם הנקין, החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן], המעיין, טבת תשס"ט}}. לבסוף, הרב שמואל סלנט עמד בראש בית-דין שהתיר את החרם על פינס, בטענה {{ציטוטון|שלא נתקבל האיסור הזה ולא פשט איסורו ולא נתבטלה אפילו תפילה אחת (לפי הנשמע) מאותו יום שנעשה האיסור עד היום... וגם אנשי חו"ל וכמה רבנים גדולי הדור וגבירים ראשי קהילות ישראל צועקים ככרוכיא על הדבר הזה...|מלשון "נוסח ההיתר".}}

ב-[[1882]] עסק פינס ב[[גאולת אדמות]] [[פתח תקווה]]. גם שם הסתבך, כאשר לא הצליח להשלים את הליך הקנייה, והקונים האשימוהו בחוסר יושר. ההאשמות יושבו בסופו של דבר, אך הטעם המר נותר.

עם בואו של [[אליעזר בן-יהודה]] קשר איתו פינס קשרי ידידות אמיצים ויחד הקימו את חברת "[[תחיית ישראל]]" לפיתוח הלשון העברית ולגאולת אדמות. יחד עמו היה ממייסדי "[[ועד הלשון העברית]]". הוא אף חידש מספר מילים בשפה העברית, כגון: "מחוג", "[[שעון]]" ו"[[עגבנייה]]". על מילים עבריות נוספות שחידש בתחום ה[[כימיה]] - ראה להלן.

פינס קידם בברכה את אנשי [[ביל"ו]], שמצאו בו [[פטרון (מגן)|פטרון]] למרות חילוניותם, ויחד עם שמונה מהם הקים אגודת בעלי מלאכה: "שיבת החרש והמסגר". המפעל נכשל, אך סיועו של פינס לביל"ו לא פסק בזאת; הוא השיג להם כספים תוך הסתכנות גדולה ומכר את הקרקע ל[[חובבי ציון]] על מנת שיישבו עליה את אנשי ביל"ו. בין השאר, היה זה פינס שחיבר את השיר "[[חושו אחים חושו]]" שהפך להמנון הביל"ויים. פינס גם חיבר תפילה לכבודו של [[הברון רוטשילד]] אשר נאמרה בפתח תקווה בתפילות [[שבת מברכים]] ובחגים{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/AS/vayakhelmoshe.pdf ויקהל משה], חלק שני תשט"ז, עמוד רס"ו}}.

פינס גם חיבר מעין מורה דרך לעולה, ובו המלצות שונות לעולים לארץ ישראל. החיבור מנוסח בסגנון [[משנה תורה]] שחיבר ה[[רמב"ם]], ובין היתר התייחס פינס לזמן המתאים ביותר לצאת לדרך מ[[אירופה]] לארץ ישראל:
{{ציטוט|תוכן= מאימתי יוצאים לדרך?{{ש}}
מ[[שבועות|עצרת]] עד [[אב]] - החמה קודרת ומכה בראש כל אדם; מאב ועד [[כסלו]] - החולאים מתרבים, ומי שאיננו רגיל באווירה של הארץ - קדחת אוחזו או עיניו מתקלקלות; מכסלו ועד [[פורים]] - ימי גשמים, הצינה מתגברת והבתים דולפים, הים סוער והספינה בסכנה. לפיכך אמרו הסופרים: אין עולים לארץ ישראל, אלא מן הפורים עד העצרת, בזמן שעשבים יוצאים והאילנות מלבלבים ובני אדם מחליפים כוח, וכל מעשי בראשית מתנאים ואומרים שירה.|מקור=יחיאל מיכל פינס, משנת ארץ ישראל, הלכות דרכים, פרק ד'|מירכאות=כן}}
פינס היה שותף בסכסוכים שגרמו להכפשת שמו, אך ב-[[1887]] מינו אותו "חובבי ציון" כממונה שלהם בארץ ישראל, והוא ניצל את מעמדו להמשיך ולסייע לאנשי [[גדרה]]. במהלך המחלוקת ביישוב שכונתה "[[פולמוס גדרה]]" הם אף נעתרו לבקשתו והסכימו לשבות ב[[שמיטה]] ב-[[1889]] למרות ריחוקם מה[[דת]]. דווקא דבר זה הביא עליו את תרעומתו של בן יהודה ושל "חובבי ציון" אחרים, ביניהם רבנים שסברו שיש היתר לעבודה.

[[קובץ:piness.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[שלט רחוב]] על שם יחיאל מיכל פינס מול [[כיכר הדוידקה]] בירושלים]]
ב-[[1890]] קיבל תפקיד משני בלבד בארגון [[בני משה (ארגון סתרים)|בני משה]], סניף של חובבי ציון בראשות [[אחד העם]]. הדבר הוליד מאבקים פנימיים בינו לבין [[זאב טיומקין|ולדימיר (זאב) טיומקין]], שהיה רחוק מהמסורת. המאבקים הסתיימו בהדחתו, דבר שגרם לו צער עצום. "הראית מעולם את פינס בוכה? עכשיו איני יכול לעצור את הדמעות", אמר לחבר.

ב-[[1892]] הושיט סיוע לעולים חסרי כל, מכסף שהופקד לקניית אדמות. התוצאה הייתה פיטוריו. ב-[[1893]] חבר לאנשי [[היישוב הישן]]. ואף הואשם יחד איתם בהלשנה לשלטונות על בן יהודה כאילו הוא (בן-יהודה) מטיף למרד. עבר לנהל חלק ממוסדות היישוב הישן ובביה"ח [[בית החולים ביקור חולים|ביקור חולים]]. והוראת [[תלמוד]]. הוא אמנם לא נטש כליל את אמונותיו הציוניות, ויצא למאבק נגד [[תוכנית אוגנדה|רעיון הבית היהודי באוגנדה]], ואף הגן על רבים מעקרונות [[היישוב הישן|היישוב הישן,]] ונידון עקב כך לביקורת ממשכילי ירושלים.

משהסתבך בבעיות כלכליות בשל בית-האבות של ירושלים, נאלץ לגלות. הוא חזר לירושלים ב-[[1913]], חולה ורצוץ. פינס נפטר ב[[ו' באדר]] ב' [[תרע"ג]] ב[[יפו]] והובא לקבורות ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

[[יוסף מיוחס]] היה חתנו, מה שהיווה דוגמה לנישואין בין בני עדות שונות, דבר שלא היה מקובל מאוד באותה תקופה.

== הספרייה הלאומית ==
בשנת [[תרנ"ג]], עם מעברו לירושלים, התמנה לחבר בהנהלה של "בית הספרים מדרש אברבנאל" (לימים [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]) ובהמשך גם עמד בראשה והיה בין מנהליה כמעט עד יום מותו. מדיניותו של פינס הייתה שהספרייה מיועדת לספרים "ברוח העם ותורתו", ובכלל זה ספרים תורניים וספרי היסטוריה, לשון ומדע, אך אין בה מקום לספרות יפה. מדיניות זאת הביאה עליו ביקורת מצד [[אליעזר בן-יהודה]], יעקב רבינוביץ ואחרים אשר דרשו להוציא את הספרייה מידי ארגון [[בני ברית]]. פינס נתן שיעורים בספר [[הכוזרי]] באולם הספרייה{{הערה|[[א"ר מלאכי]], [http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/AS/talp134.pdf דרשת ר' יחיאל מיכל פינס(בשעת הנחת אבן-הפינה לבנין הספרייה הלאומית בירושלים)], בתוך תלפיות, ניסן התש"ד-תשרי התש"ה, עמודים 753-756}}.

== מספריו ==
פינס תרגם ספרי מדע וספרי לימוד, ובהם "ספר הכוח" ללימוד מדעי הטבע לילדים, שיצא לראשונה בשנת תרנ"ד, בספר זה שיקע כמה מחידושיו הלשוניים, ובהם גם את שמות היסודות [[פחמן]] ו[[מימן]].{{הערה|רונית גדיש, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Ronit-Gadish-Chemistry.pdf#page=2 על חמצן ומעבדן, על חיזור ועל פלמור - כימיה בעברית] באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}

כמו כן פינס כתב מאמרים נוספים - ראו להלן בפרק לקריאה נוספת.
[[קובץ:A street sign in the name of Yechiel Michel Pines in Tel Aviv.jpg|ממוזער|שלט רחוב על שם יחיאל מיכל פינס בתל אביב - יפו]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יצחק ניסנבוים]], '''רבי יחיאל מיכל פינס''', בספרו "הדת והתחיה הלאומית", ע' קמה-קנא, ורשה תר"פ.
* איש עברי, '''יחיאל מיכל פינס''',  בתוך "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]" 1, אוגוסט 1913.
*[[איטה ילין]] - בתו של יחיאל מיכל פינס, "בית יחיאל מיכל פינס בירושלים", בתוך: [[אברהם יערי]], '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', כרך א', פרק ל"ז: ממוהילוב לארץ ישראל, יפו, בירושלים
* [[ג' קרסל]], '''רבי יחיאל מיכל פינס''' - מבחר מאמריו, ספרית "שרשים", תל אביב: [[י' שרברק]], תש"ו.
* מרדכי ורבין, '''חייו וכתביו של יחיאל מיכל פינס''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, [[אוניברסיטת דרופסי]], [[פילדלפיה]], 1975
* {{קתדרה|מרדכי ורבין|'עבודה ומלאכה ויישוב הארץ' – פעלו של י"מ פינס כנציג קרן 'מזכרת משה מונטיפיורי' בארץ-ישראל, 1882-1878|33.7|33, אוקטובר 1984, עמ' 148-125}} (פרק מעובד)
* [[שולמית לסקוב]], '''הביל"ויים''', הספרייה הציונית, 1979 {{ULI|004146652}}
* [[מרדכי אליאב]] (עורך), '''[[ספר העלייה הראשונה]]''', ירושלים: תשמ"ב {{ULI|004189247}}
* [[יוסף שלמון]], "ארץ ישראל בהגותו של י"מ פינס", בספר: [[אביעזר רביצקי]] (עורך), ''' ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים''', [[יד בן צבי]], 2004 {{ULI|006299931}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=מחבר:יחיאל מיכל פינס|ויקימילון=קטגוריה:חידושי יחיאל מיכל פינס
|שם ויקימילון=חידושי יחיאל מיכל פינס}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=397}}
* {{הארכיון הציוני}}
* {{דרו|ג|35|הרב ר' יחיאל מיכל פינס|עמוד=35–36}}
* {{תדהר|2|562}}
* [[חיים נחמן ביאליק]], [http://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh70.html על יחיאל מיכל פינס], נאום באספת "חובבי שפת עבר" באודיסה, ניסן תרע"ג, ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* {{אנצ רוסית|13216}}
* [[שלום שטרייט]], '''יחיאל מיכל פינס (להוצאה החדשה של ילדי רוחי)''', '''[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]''' שנה ג', חוברת ט"ו, כסלו תרצ"ה, עמודים 307 - 312. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23811285}}
* {{המעין|[[איתם הנקין]]|החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן|245|תשרי תשס"ט}}
:*[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=277 תגובת בצלאל דבליצקי], ו[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=278 תשובתו של הנקין], בגיליון ניסן תשס"ט
* {{המעין|[[איתם הנקין]]|קשרי הרב מרדכי גימפל יפה ותלמידו רי"מ פינס באספקלריית פרשת החרם בירושלים|347|טבת תשע"א}}
* {{קתדרה|[[יוסף שלמון]]|תהליכי הקיטוב בישוב היהודי בארץ במחצית הראשונה של שנות ה-90|12.12|12, יולי 1979}}
* {{קתדרה|ישראל פריידין|יחיאל מיכל פינס בין 'היישוב הישן' ל'יישוב החדש'|51.10|51, אפריל 1989, עמ' 102-93}}
* {{זמרשת|מספר=158|שם=יחיאל מיכל פינס}}
* יוסף שלמון וקרן דובנוב, [http://hebrew-academy.org.il/2013/02/13/העשירוה-נא-במילים-אבל-בסגנונה-אל-תשלח/ "העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס], אקדם 47 (תשע"ג), באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my15.pdf ר' יחיאל מיכל פינס זצ"ל], "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת [[הראי"ה]] ומורשתו בהוצאת [[בית הרב]]), גיליון 15, [[אדר]] [[תשס"א]], עמ' 4

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:פינס, יחיאל מיכל}}
[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]
[[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תנועת ביל"ו]]
[[קטגוריה:חברי הכנסייה הארצישראלית]]
[[קטגוריה:סגל חבצלת]]
[[קטגוריה:סגל הצבי]]
[[קטגוריה:מחיי הלשון העברית]]
[[קטגוריה:מחדשי מילים וביטויים בשפה העברית]]
[[קטגוריה:משפחת ילין]]
[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים במזרח אירופה]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:משפחת מיוחס|יחיאל מיכל פינס]]
[[קטגוריה:מתיישבי יהוד]]
[[קטגוריה:אגודת בני משה]]
[[קטגוריה:חברי בני ברית ישראל]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים]]
[[קטגוריה:ילידי 1824]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1913]]
[[קטגוריה:חברי ועד הלשון העברית]]
[[קטגוריה:חברי ועד חלוצי יסוד המעלה]]
[[קטגוריה:עולים לארץ ישראל בשנים 1800–1881]]

{{וח}}