הצגת המקור של הדף "יהדות"

{{חסר אספקלריה}}
'''יַהֲדוּת''' הוא מונח המתייחס למכלול המאפיינים של ה[[יהודים]], הכולל את "רצף המסורת וההמשכיות ה[[דת]]ית, ה[[תרבות]]ית וה[[משפט (דין)|משפטית]] הקולקטיבית של ה[[יהודים]]"{{הערה|הגדרה מצוטטת זו נטבעה על ידי [[לורנס שיפמן]], ב-'''Understanding Second Temple and Rabbinic Judaism''', KTAV Publishing House, Inc., 2003. עמ' 3.}}, המונים כיום כ־15.7 מיליון נפש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishagency.org/il/jewish-population-report-2023/|כותרת=נתוני מספר היהודים בעולם ערב ראש השנה תשפ"ד|אתר=אתר [[הסוכנות היהודית לארץ ישראל]]}}.}}, שהם כ־0.2% מאוכלוסיית העולם, שהתפתחו בקרב עם ישראל החל מ[[יציאת מצרים]] בשנת [[ב'תמ"ט]].

במובן מצומצם, מתייחס המונח "יהדות" ל'''דת היהודית''', אמונתם של היהודים, הכוללת את הדעות, ההשקפות וההנהגות שמקורן ב[[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה|שבעל פה]], שבהן מתבטאת הייחודיות והמהות של העם היהודי ושל היהודים, ומהן נובעת זיקת היהודים ל[[ארץ ישראל]] ול[[לשון הקודש]]. דת זו, נמסרת מדור לדור החל מ[[יציאת מצרים]] ו[[מעמד הר סיני]], בו ניתנה התורה. זוהי [[דתות אברהמיות|דת אברהמית]] ו[[אתניות|אתנית]]<ref>אמנם על ידי [[גיור]] מצטרף האדם לדת אף ללא שייכות אתנית</ref>, שמ[[עיקרי האמונה|יסודותיה]] הם [[מונותאיזם]] ([[ייחוד השם]]), [[תורה מן השמים|אמיתות התורה שבכתב ושבעל פה]] ו[[נצחיות התורה|נצחיותם]] ו[[בחירת עם ישראל]]; עם זאת, היהדות היא גם דת [[הלכה]] (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של [[מצווה|מצוות]] מעשיות. דת זו השפיעה עמוקות, להבדיל, על ראשית ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]], אולם בניגוד לשתי האחרונות היא אינה דת [[מיסיונריות|מיסיונרית]]. לעיתים מתייחס המונח "יהדות" לעם היהודי ללא קשר ישיר לדתו.

'''התרבות היהודית''' כוללת כמה [[שפה|שפות]] ייחודיות ([[עברית]], [[יידיש]], [[לאדינו]], [[ערבית יהודית]] ו[[ארמית]]) שבכל אחת מהן נוצרה [[ספרות עם ישראל|ספרות]] ענפה, וכן מערכות של התנהגויות ומוסכמות חברתיות.

חלקים מה[[ציונות]], מגדירים את מהות העם היהודי בצורה מסולפת, כ[[לאום]] המנותק ממערכת התורה והמצוות; הציונות שאבה השראה מהזיקה המסורתית היהודית לארץ ישראל וכן מה[[לאומיות]] האירופאית המודרנית ומגדירה את [[מדינת ישראל]], אשר קמה על בסיס הרעיון הציוני, כ[[מדינת לאום|מדינת הלאום]] של העם היהודי.

==מקור השם==
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=להרחיב על האטימולוגיה והתפתחות השימוש בה|נושא=יהדות}}

השם "'''יהדות'''" ניתן לדת של יוצאי [[ממלכת יהודה]] שכונו "יהודים". במקרא ניתן התואר "יהודים" לכל תושבי ממלכת יהודה הקרויה כן{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|טז|ו}}}} על שם מוצא תושבי הממלכה, [[יהודה (אישיות מהתנ"ך)|יהודה]] בן [[יעקב]] וגוליה נקראו בבבל "יהודים" או "יהוד" בארמית{{הערה|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] [[S:ירמיהו נב כח|נ"ב, כח]]; [[ספר זכריה|זכריה]] [[S:זכריה ח יג|ח', יג]]; [[ספר דניאל|דניאל]] [[S:דניאל ג יב|ג', יב]]; [[מגילת אסתר]] [[S:אסתר ב ה|ב', ה]], [[S:אסתר ג ד|ג', ד]], [[S:אסתר ד ז|ד', ז]]; [[S:אסתר ה יג|ה', יג]], [[S:אסתר ו י|ו', י]], [[S:אסתר ח א|ח', א]], [[S:אסתר ח ז|ח', ז]], [[S:אסתר ח יג|ח', יג]], [[S:אסתר ט טו|ט', טו]], [[S:אסתר ט יח|ט', יח]], [[S:אסתר ט כט|ט', כט]], [[S:אסתר ט לא|ט', לא]], [[S:אסתר י ג|י', ג]].}}. [[שפה|שפתם]] של תושבי הממלכה קרויה "'''יהודית"'''{{הערה|[[מלכים ב]], [[S:מלכים ב יח כו|י"ח, כו]], [[S:מלכים ב יח כח|י"ח, כח]]; [[ספר ישעיהו|ישעיהו]] [[S:ישעיהו לו יא|ל"ו, יא]], [[S:ישעיהו לו יג|ל"ו, יג]]; [[ספר נחמיה|נחמיה]] [[S:נחמיה יג כד|י"ג, כד]].}}.

ב[[ספרות חז"ל]] נמצא ביטוי הקדום במקורו: "'''דת יהודים'''"{{הערה|בנוסחאות מאוחרים: '''דת יהודית'''. {{משנה|כתובות|ז|ו}}, וראו [[מנחם קיסטר]], "'' 'כדת משה ויהודאי': תולדותיה של נוסחה משפטית דתית''", ד' בויארין ואחרים (עורכים), '''עטרה לחיים - מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי''', ירושלים תש"ס, עמ' 208-202}} אשר מובנו מתייחס שם לחוקי ה[[הלכה]]{{הערה|1=יהושע עמיר, "המונח &lrm;᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)", בתוך: ''''דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות''', כרך ג' (עורך: [[אביגדור שנאן]]), הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים: 1972, עמ' 266.}}. ואולם המונח "'''יהדות'''" במובנו הרחב, כמתאר את מכלול עולמו והווייתו של האדם היהודי, אינו מצוי בדברי חז"ל, והוא נדיר מאוד בספרות התורנית שלפני [[העת החדשה]]{{הערה|שם=אנצ עברית|{{אנצ עברית|יהדות|יט|159–160|י.ל.}}.}}{{הערה|1=להרחבה ולמקורות עליהם מבוססת הפסקה, ראו: יהושע עמיר, "המונח &lrm;᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)", בתוך: ''''דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות''' (ירושלים תשכ"ט 1969), כרך ג' (עורך: [[אביגדור שנאן]]), הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים: 1972, עמ' 263–268.
<div style="direction: ltr;">
 Hengel, Martin, "''Die Synagogeninschrift von Stobi''", '''Zeitschrift für die Neutestamentliche Wissenschaft und die Kunde der Älteren Kirche (ZNW)''', Volume 57 (1966), (p. 178). ISSN (Online) 1613-009X, ISSN (Print) 0044-2615</div><!-- http://www.reference-global.com/doi/abs/10.1515/zntw.1966.57.3-4.145 -->}}
מונח זה מופיע בשפה ה[[יוונית]] (''&lrm;᾿Ιουδαϊσμός''; "יודאיסמוס") בספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית-ההלניסטית]], ב[[ספר מקבים ב]],{{הערה|1=* "[...] ואת הנשארים ב'''יהדות''' [...]" (ח', א);
"[...] הביא הוכחה ל'''יהדותו''', ועל ה'''יהדות''' מסר את גופו ואת נפשו בכל עוז [...]" (י"ד, לח);
"[...] הנלחמים בקנאה ובגבורה למען ה'''יהדות''' [...]" (ב', כא)}}{{הערה|שם=אנצ עברית}} (כמו גם המונח "הלניסטים" ככינוי ליהודים המאמצים זהות יוונית המופיע אף הוא לראשונה בחיבור זה){{הערה|1=יהושע עמיר, "המונח &lrm;᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)", עמ' 266; [[דניאל שוורץ]] (מתרגם), '''ספר מקבים ב''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 2004, בפירושו לפרק ד', יג (עמ' 124).}}. המונח מופיע לאחר מכן גם ב[[ספר מקבים ד]]{{הערה|1="[...] ולבגוד בזה ב'''יהדות''' [...]" (ספר מקבים ד, ד', כו).}}, ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]{{הערה|1="[...] כי הלא שמעתם את דרכי ב'''יהדות''' לפנים [...] ועשיתי חיל ב'''יהדות''' יותר מרב בני גילי" (הברית החדשה, [[איגרת אל הגלטים]], א, יג-יד).}} וב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[אפיגראפיה|אפיגראפיות]]{{הערה|1=* בכתובת הקדשה לבית כנסת בעיר סטוֹבּוֹי, מקדוניה, ככל הנראה, מן [[המאה ה-3]] לספירה. מעיד הכותב כי: {{ציטוטון|התנהל בכל חיי ציבור שלו כפי ה'''יהדות'''}}. ('''ZNW''' 32; 1933, pp. 93-94);
בכתובת שעל גבי מצבה בבית הקברות ב[[פורטו]], [[איטליה]], מתפארת אישה {{ציטוטון|שחיתה שלושים וארבע שנים עם בן זוגה חיים נאים ב'''יהדות'''}} (Frey, I, 537)}}. נראה שהראשון להשתמש במונח באופן שיטתי (קודם היה נדיר מאוד ובהקשר שאינו חד-משמעי) היה אב הכנסיה [[טרטוליאנוס]] בראשית המאה השלישית. הוא עשה זאת כמעין שם גנאי, מאחר שנזקק לתואר להגדיר בו את היהודים לאחר שנדחו, לשיטתו, מעם ישראל הנבחר שהמשיך בכנסיה, והוסיפו להתקיים כמעין "קליפה מנוונת" ללא מקדש וקרבנות, במצב של "מרד נגד הא-ל"{{הערה|Steve Mason, Jews, Judaeans, Judaizing, Judaism: Problems of Categorization in Ancient History. Journal for the Study of Judaism 38 (2007. עמ' 472-473.}}. במאות ה-18 וה-19 החל המונח "יהדות" לשמש לראשונה בפי יהודים, בהשאלה מ[[גרמנית]]. מייסדי "[[חכמת ישראל]]" כינו את מושא עבודתם Judenthum, והביטוי תורגם לעברית ול[[יידיש]] ב[[מזרח אירופה]]. המילה נעשתה רווחת בקרב כל החוגים{{הערה|ידידיה יצחקי, '''בראש גלוי: עיקרים של חילוניות יהודית''', הוצ' אוניברסיטת חיפה, 2000. עמ' 198.}}, כשהיא מחליפה מונחים כמו "עם ישראל" ו"תורה".

==אירועים מכוננים במסורת היהודית==
[[קובץ:Judaismo.jpg|ממוזער|300px|פרטים הקשורים במסורת היהודית (מלמעלה למטה, ואז מימין לשמאל): [[טלית]], [[מצה]], [[סביבון]], [[קערת ליל הסדר]], [[מנורת שבעת הקנים]], [[ספר תורה]], [[הכותל המערבי]], [[לוחות הברית]] ועליהם [[עשרת הדיברות]], [[יין]] ל[[קידוש]], [[רעשן]], [[כיפה (יהדות)|כיפה]], [[מזוזה]], [[דגל ישראל|דגל מדינת ישראל]], [[ארבעת המינים]], [[תפילין]], [[שופר]]. במרכז ה[[מגן דוד]]: [[בית המקדש]].]]

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תנ"ך]], [[שבטי ישראל]], [[היסטוריה של עם ישראל]]}}

===התורה===
יסוד היהדות טמון במהפכתו ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]] של [[אברהם אבינו]], לאחר חטאי הדורות הראשונים - [[דור המבול]] ו[[דור הפלגה]], בשנת [[שנים עבריות א'תת"ק - א'תתקצ"ט|א'תתקמ"ח]] (1811 לפנה"ס), אשר עלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[אור כשדים]] בעקבות ציווי [[הקדוש ברוך הוא|ה']]. אברהם הוא גם הראשון שנצטווה לקיים [[ברית מילה]], שהפכה למצווה מרכזית הנוהגת גם כיום. בסוף [[תקופת האבות]] גלו בני ישראל 210 שנה בארץ מצרים, ולאחר מכן נערכה [[יציאת מצרים]] בהנהגת [[משה רבינו]], על ידי ה'. בהר סיני [[מתן תורה|נתן ה' את התורה לעם]], ולאחר [[נדודי בני ישראל במדבר|40 שנות נדודים במדבר]] נכבשה ארץ [[כנען]] והתנחלו בה.

===התקופה הישראלית===

*[[תקופת ההתנחלות]], [[תקופת השופטים]] ו[[ממלכת ישראל המאוחדת]].
*[[תקופת בית ראשון]]: פעולת ה[[נביא]]ים וכתיבת התנ"ך.
*[[תקופת גלות בבל]]: תקופת הגלות שנמשכה כ־70 שנה. במהלכה מקצת הגולים שבו אל ארץ ישראל כדי להתחיל בבניית [[בית המקדש השני]], באישור מלך [[הממלכה האחמנית|הממלכה הפרסית]] השלטת, [[כורש]].
*[[תקופת בית שני]]: חתימת ה[[תנ"ך]], חורבן הבית ו[[המרד הגדול]].

לאחר כיבוש הארץ, התיישבו בני ישראל בארץ ישראל במשך כמה מאות שנים ללא ממלכה, וללא הנהגה מסודרת. תקופה זו נקראת [[תקופת השופטים]] - על שם ה[[שופט (תואר)|שופט]]ים (המנהיגים) שעמדו והנהיגו את העם לאחר ששועבד לעמי האזור והלך בדרכיהם. לאחר תקופה של כ-390 שנה הוקמה בארץ ישראל [[ממלכת ישראל המאוחדת]] על ידי [[שמואל הנביא]], שמשח למלך את [[שאול]]. לאחר מות שאול ובניו במלחמה, התחלפה שושלת המלוכה והועברה ל[[דוד המלך]], ומשם החלה שושלת [[בית דוד]]. לאחר מכן מלך על ישראל בנו של דוד - [[שלמה המלך]] שהקים ב[[ירושלים]] את [[בית המקדש הראשון]], שהיה למרכז הרוחני והלאומי היהודי. לאחר מותו של שלמה, התפצלה הממלכה ל[[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]].

בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס|422 לפנה"ס]])), נחרב בית המקדש הראשון ורבים מתושבי [[ממלכת יהודה]] [[גלות בבל|הוגלו לבבל]]. חלק מהגולים שבו לארץ ישראל כעבור 52 שנה בעקבות [[הכרזת כורש]], מייסד האימפריה הפרסית. כעבור עוד 18 שנה חזרו חלק נוסף מהגולים והקימו את [[בית המקדש השני]]. ממלכת ישראל נחרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[האימפריה האשורית]]. משלב זה, החלו בני עם ישראל להקרא בשם [[יהודים]], והסיבה לכך עודנה שנויה במחלוקת{{מקור}}. יש משערים{{דרוש מקור}}, שמקור הכינוי בבני [[שבט יהודה]], שהיוו רוב באוכלוסיית הממלכה.

===תקופת הגלות===

*תקופת [[חז"ל]]: העלאה על הכתב של בסיס התורה שבעל פה: ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. מרכז היהדות ב[[בבל]].
*[[יהדות ימי הביניים|היהדות בימי הביניים]]: פריחת [[ספרות השו"ת]] ב[[תקופת הגאונים]], הפרשנים הגדולים, [[תור הזהב של יהדות ספרד]], פריחת ה[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]], [[גירוש ספרד]].
*היהדות בעת החדשה: תנועות ה[[חסידות]] וה[[תנועת המוסר|מוסר]] ולהבדיל [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]], ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] וה[[התבוללות]], החלוקה הדתית ל[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], ול[[רפורמים]] ו[[קונסרבטיבים]] שהתפצלו ממנה.
*היהדות במאה ה-20: [[התנועה הציונית]], [[השואה]], [[מדינת ישראל]].

[[גלות (יהדות)|גלות]] שנייה וממושכת, שנמשכת עד היום הזה, החלה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי [[האימפריה הרומית]]. תחילת הגלות מתוארכת לזמן [[חורבן בית המקדש השני]] בשנת [[70]]. כבר קודם לכן שועבדו היהודים לנציבי רומא, והאסון הגדול הבא פקד את היישוב היהודי בארץ שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות [[מרד בר כוכבא]]. לאחר מכן התפזרו היהודים בכל קצוות תבל, והמשיכו לשמור על קשר באמצעות אגרות ושליחים אשר תיעדו והעלו את רישומיהם ודברי התורה שלמדו, על הכתב. [[העת החדשה|בעת החדשה]], החלה עליה לארץ של גופים שונים, וההתיישבות התחילה להתמסד. לאחר מלחמת העולם השנייה תנועת ה[[ציונות]] הקימה את [[מדינת ישראל]].

==האמונה היהודית==
[[קובץ:Israel Safed Hebrew inscription none beside Him.JPG|250px|ממוזער|יסוד הדת היהודית הוא [[ייחוד השם|האמונה בא-ל אחד ויחיד]]]]

===עיקרי האמונה===
{{ערך מורחב|עיקרי האמונה}}

היהדות מדגישה בעיקר את החיובים המעשיים, אך עדיין ישנם עיקרי אמונה שנוסחו מספר פעמים על ידי גדולי הדורות. המפורסמת ביותר היא רשימתו של [[הרמב"ם]] הכוללת [[שלושה עשר עיקרים]]; [[ייחוד השם|האמונה בא-ל אחד]], האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה ב[[נבואה]] והאמונה באמיתותה ובעליונותה הנבואית של [[תורה|תורת משה]]. עיקרים נוספים הן האמונות ב[[משיח]], ב[[עולם הבא]] וב[[תחיית המתים]].

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם האמונה היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "[[שמע ישראל]], ה' אלוקינו, ה' אחד"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ו|ד|קצר=כן}}}}. [[יהודים]] השתמשו במשפט זה כביטוי לאמונה ה[[מונותאיזם|בא-ל אחד]], כאמצעי לזיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בה', ואף בעת מוות על [[קידוש השם]].

על אף חשיבותם של עיקרי האמונה, כדי [[גיור|להתגייר]] דרושה קבלת מצוות מלאה, בנוסף למצוות מעשיות: [[ברית מילה|מילה]] (לגברים) ו[[טבילה (יהדות)|טבילה]].

===בריאת העולם===
{{ערך מורחב|בריאת העולם}}

בספר [[בראשית]] מתוארת בריאת העולם בשישה ימים{{הערה|אם כי המילה "יום" לא מתייחסת כאן בהכרח ליממה; ראו עוד בערך [[תורה ומדע]]}}. בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת ה' ממלאכתו. [[מניין השנים בלוח העברי]] מתחילה בשנת בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון) לפי הדעה המקובלת, שנסמכת על חשבון המופיע בספר [[סדר עולם]]. השנים נמנות ב[[ספרות עבריות]], ולפיכך שנת [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}}]] היא השנה ה-{{תאריך עברי נוכחי|xjY}} ל[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], על-פי החשבון הנ"ל (האות ה' שלפני הגרש מונה אלפים).

בספר בראשית מתואר, [[בריאת אדם וחוה|שהאדם נברא]] אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (ב[[צלם אלקים]]) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום ה[[שבת]]). לאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש האדם מ[[גן עדן]], וכך התחילה שושלת האדם.

על פי חלק מה[[ראשונים]], כגון ה[[רמב"ם]] וחכמי ה[[קבלה]]{{מקור|בעניין הקבלה}}, סיפור גן העדן הוא משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "[[מעשה בראשית]]", ואין להבינו כפשוטו{{הערה|דעתם של רס"ג, רשב"ח, ורשב"ג הובאו בפירוש ראב"ע על התורה, בראשית ג א. דברי הרמב"ם, בפתיחה לספרו "מורה הנבוכים".}}.

==ההלכה היהודית==
{{להשלים|נדרש לפרט את סמכויות הרב בדור הקודם}}
[[קובץ:4mezuzut1.JPG|שמאל|ממוזער|280px|בתי מזוזה מעץ]]
[[קובץ:Judaica.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[תשמישי קדושה]] יהודיים: [[שופר]], [[יד (תשמיש מצווה)|יד]] (המצביע לקריאת התורה) [[חמישה חומשי תורה]], [[תנ"ך]], זוג [[פמוט]]ים ל[[נרות שבת ויום טוב]], קופסה של [[אתרוג]], [[נטלה]] (קנקן ל[[נטילת ידיים]])]]
{{ערך מורחב|הלכה}}

ה[[תורה|תורה שבכתב]] המחולקת לחמשה חלקים המכונים "חומשים", וביחד "חמשה חומשי תורה", וה[[תורה שבעל פה]] - ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות - ה[[מצווה|מצוות]]. עיקר ספרות הקודש היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם " [[אגדה (יהדות)|אגדתות]]" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, וספרי ההלכה הידועים שנכתבו בתקופת הראשונים, ספרי [[הרי"ף]], ספר "משנה תורה" ל[[הרמב"ם]], "פסקי [[הרא"ש]]", וספרו הנודע של בנו ר' יעקב "[[בעל הטורים]]" שדעות כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם על פרטי ההלכות נוצרו עקב פירושים שונים בו.

בהיעדר מלך או [[נביא]] (הנבואה פסקה ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]]), המנהיג היהודי הוא ה[[רב]], האחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל [[פסיקת הלכה]]. קיים גם משפט דתי{{הבהרה|זה משפט לכל התחומים - עפ"י התורה}}, בנושאי אישות, [[גיור]] ו[[דיני ממונות|ממונות]]. בזמן קיום ה[[סנהדרין]] הייתה לו סמכות חוקית גם בנושאי פלילים.

[[חז"ל]] מנו בתורה [[תרי"ג מצוות|תרי"ג (613) מצוות]], המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". ב[[ימי הביניים]] נעשו חלוקות של המצוות. ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין [[מצוות שבין אדם לחברו]] ו[[מצוות שבין אדם למקום]].

===תפילה ובית הכנסת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תפילה]], [[בית כנסת]]}}

בית התפילה היהודי נקרא [[בית כנסת]]. מתפללים בו את שלוש התפילות היומיומיות ([[תפילת שחרית|שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|מעריב]]). בשבתות ובחגים מותאם חלק מ[[נוסח התפילה]] לעניינו של היום ונוספת [[תפילת מוסף]]. ב[[יום כיפור]] ישנה גם תפילה חמישית, [[תפילת נעילה]]. בימי [[שני וחמישי]], בשבתות ובמועדים קוראים בתורה. בית הכנסת נקרא בשם "מקדש מעט", על שם [[בית המקדש]] שעד חורבנו היווה מרכז רוחני לעם ישראל.

===גיור===
{{הפניה לערך מורחב|גיור}}

על אף שהיהדות אינה דת [[מיסיונריות|מיסיונרית]], אנשים שאינם יהודים יכולים להצטרף אליה לאחר שעברו תהליך של גיור ולאחר שהצהירו כי הם מקבלים על עצמם את עול המצוות וכי רצונם להצטרף לאומה היהודית.

היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "[[שבע מצוות בני נח]]" (בהן האיסור לעבוד [[עבודה זרה]] מצוות ש"[[בין אדם לחברו]]", ועוד).

היהדות רואה בעם ישראל קולקטיב מוחלט, "כלל ישראל", כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו), שהשתייכות לו מכתיבה את חובות האדם בתחום הפוליטי, האישי ועוד. לצד חברות מכוח מוצא, יכול באופן תאורטי כל אדם להתגייר ולהתקבל לתוך עם ישראל. דוגמה חשובה למקרה של [[גיור]] נמצא ב[[מגילת רות]] בו מתואר המעבר הכפול שעושה [[רות]] באומרה ל[[נעמי]]: "עמך עמי ואלקיך אלקי".

==מאפייני התרבות היהודית==
[[קובץ:Köln-Tora-und-Innenansicht-Synagoge-Glockengasse-040.JPG|ממוזער|230px|ספר תורה כתוב על קלף, הספר הקדוש ביותר ביהדות.]]

===ספרי הקודש===
{{הפניה לערך מורחב|ספרות תורנית}}

ביהדות יש כמה [[ספר קודש|כתבי קודש]] עיקריים הנחשבים לבסיסה הדתי:

:ה[[תורה]]. חמשת חומשי התורה נכתבו מפי הקב"ה על ידי [[משה]] (בעוד שהנביאים והכתובים ביתר התנ"ך נכתבו באמצעות [[הנבואה במסורת ישראל|נבואה]] או [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] על ידי בני אדם שונים){{הערה|1=ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] (בבא בתרא יב, א - יג, א) מובאת ברייתא המפרטת את מחבריהם של הספרים, ובין השאר נאמר בו שמשה כתב את התורה. ואולם, את שמונת הפסוקים האחרונים שבספר דברים המתארים את מותו שלו, בתלמוד הבבלי מובאת הדעה ש[[יהושע בן נון]] השלים פסוקים אלה על פיו. }}. התורה מכילה את דברי ה' שניתנו בסיני, המהווים את החוק המחייב לעד של העם כולו. כמו כן, היא מכילה את הכרוניקה של בריאת העולם, קדמות האנושות, ימי האבות, יציאת מצרים והמסע במדבר.

*'''ה[[תנ"ך]]''' - קובץ הכולל 24 ספרים, ששמו מייצג ב[[ראשי תיבות]] את שלושת חלקיו: תורה, [[נביאים]] ו[[כתובים]]. הוא כולל טקסטים רבים הכתובים ברובם ב[[עברית]] ומקצתם ב[[ארמית]]. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מעת [[בריאת העולם|בריאתו]], ומתמקד בתולדות עם ישראל עד לתחילת [[תקופת בית שני]]. כמו כן הוא כולל קובצי חוקים ו[[מצווה|מצוות]], דברי מוסר, פתגמים ועוד. התנ"ך ב[[נוסח המסורה]] הוא [[קאנון_ספרותי|קנון]] מרכזי ביהדות.
*'''ה[[משנה]]''' - קובץ של ההלכות החוקים והמצוות אשר נמסרו כ[[תורה שבעל פה]] ל[[משה]] ב[[מעמד הר סיני]]. רובם הם ניסוחים שהתקבעו לאורך [[תקופת התנאים]], עד ימות [[רבי יהודה הנשיא]]. היא נכתבה בארץ ישראל, בעברית ב[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] שונה מזה שמוכר מן התנ"ך, המכונה [[לשון חכמים]] או "[[עברית משנאית]]".
*'''ה[[תלמוד]]''' - כולל פרשנות למשנה ולתנ"ך ודברי [[הלכה]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]] נוספים. הוא נחלק לשני קבצים - [[התלמוד הבבלי]] שנערך בקהילה היהודית ב[[בבל]], ו[[התלמוד הירושלמי]] שנערך ב[[הגליל|גליל]], בקהילה היהודית בארץ ישראל. שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בקהילה שבה נערך כל אחד מהם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה ה[[ארמית]], כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. רוב הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]] נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבה בהמשך כל ספרות ההלכה.
*[[ספרות חז"ל|כלל ספרות חז"ל]], כולל [[מדרשי הלכה]] ו[[מדרשי אגדה|אגדה]].

ההגדרה של "קודש" חלה גם על כל הספרות הרבנית מאז. קיימים עוד ספרים רבים, המשפיעים כל אחד כמידתו. מקובל לחלקם לספרות הראשונים ולספרות האחרונים, כשכל קבוצה מתחלקת לספרות הלכה (כולל החיבורים ההלכתיים המשפיעים למן כתבי הגאונים וה[[רמב"ם]] ועד ימינו), חידושים על התנ"ך, חידושים על התלמוד, וספרות קבלה, פילוסופיה, הגות ומחשבת ישראל ועוד.

===סמלים===
{{ערך מורחב|ערכים= [[מגן דוד]], [[מנורת שבעת הקנים]]}}

[[קובץ:Třebíč Ghetto - Davidsstern.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[מגן דוד]] ו[[המנורה|מנורה]], שני סמלי היהדות משולבים זה בזה ברובע היהודי בצ'כיה.]]
שני [[סמל]]ים יהודיים, הם גם סמליה של [[מדינת ישראל]] - [[מגן דוד]] ו[[מנורת שבעת הקנים]]. המנורה מתוארת בתנ"ך כמנורה שעמדה תחילה ב[[המשכן|משכן]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]]. היא מופיעה כסמל יהודי כבר בתקופות קדומות. תבליט בדמות המנורה מופיע על [[שער טיטוס]] המתאר את החרמת כלי בית המקדש לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבנו]] והבאתם ל[[רומא]]. כמו כן התגלה בבית הכנסת עתיק ביריחו על רצפת הפסיפס ציור מנורה ועליה הכיתוב "שלום על ישראל".

"'''[[מגן דוד]]'''" הוא [[הקסגרמה]] - שרטוט של כוכב בעל שישה קודקודים, שנראה כשני משולשים שאחד מהם מונח במהופך על האחר. זהו סמל עתיק ששימש בעבר עמים שונים, אולם ב[[העת החדשה|עת החדשה]] הוא הפך לסמל המזוהה עם היהודים. על-פי מסורות מסוימות, זה היה סמלו של [[דוד המלך]].

===שבת, חגים ומועדים===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שבת]], [[חגי ישראל ומועדיו]]}}

[[קובץ:Shofar-16-Zachi-Evenor.jpg|ממוזער|250px|[[שופר]] בו [[תקיעת שופר|תוקעים]] ב[[ראש השנה]] וביציאת [[יום הכיפורים]]. בעבר היה לו שימוש נפוץ יותר, ב[[שנת היובל|יובל]] בתעניות ולהנהגת העם.]]
[[הלוח העברי]] הוא [[לוח שנה|לוח השנה]] המשמש את היהודים. הוא לוח משולב ירח-שמש: חודשיו מבוססים על חודשי [[הירח]], אך הוא מותאם לשנת [[השמש]] על ידי הוספת חודש נוסף אחת למספר שנים, כדי שה[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] יצאו תמיד באותה תקופה (עונה) של השנה. בזמן בית המקדש היו [[בית דין (הלכה)|בית דין]] "[[קידוש החודש|מקדשים את החודש]]" כל חודש וחודש בהתאם למולד הלבנה, ומחליטים בכל שנה האם [[עיבור השנה|לעבר אותה]] ולהוסיף לה חודש נוסף, על פי חישובי ההתאמה שבין שנת השמש לחודשי הירח. בזמן מאוחר יותר נקבע הלוח הקבוע על ידי [[הלל נשיאה]] במאה הרביעית לספירה, וחדלו לקדש על פי הראיה.

היום המקודש בשבוע הוא ה[[שבת]], היום השביעי בשבוע, שבו מצווים לשבות ולנוח ממלאכה, ואותה מציינים ב[[קידוש]] ו[[הבדלה]], הדלקת [[נרות שבת]] ב[[ערב שבת]], תפילות מיוחדות ו[[סעודות שבת]].

מועדי ישראל נחלקים למועדים מהתורה ומועדים שנתקנו על ידי [[חז"ל]]. מועדי התורה: [[ראש השנה]] (יום אחד מהתורה ויום נוסף שתיקנו חז"ל), [[יום הכיפורים]], [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]: [[פסח]] (7 ימים), [[שבועות]] (יום אחד), [[סוכות]] (7 ימים) ו[[שמיני עצרת]] ([[שמחת תורה]]) (יום אחד). מועדי חז"ל: [[פורים]] (יום אחד) ו[[חנוכה]] (8 ימים), וכן חמש ה[[תענית|תעניות]]: [[תשעה באב]], [[שבעה עשר בתמוז]], [[עשרה בטבת]], [[תענית אסתר]] ו[[צום גדליה]]. ישנם ימים טובים נוספים, ובכללם כל [[ראש חודש]] עברי, [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] ו[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]]. ו[[המאה ה-12|במאה ה-12]] התפתח גם המנהג לחגוג את [[ל"ג בעומר]].

לאחר כינון [[מדינת ישראל]] ציינה [[הרבנות הראשית לישראל]] כימים מיוחדים גם את [[יום העצמאות]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] אף את [[יום ירושלים]]. למרות זאת, בעיני רוב הציבור החרדי הם אינם נתפסים כבעלי משמעות דתית.

[[קובץ:Edward Lear - Jerusalem from the Mount of Olives - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ירושלים מכיון הר הזיתים. אדוארד ליר, 1858]]

===ארץ ישראל===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מצוות יישוב ארץ ישראל]], [[יחס החרדים להקמת המדינה]]}}

[[ארץ ישראל]] נקראת גם "ארץ הקודש", "ארץ החיים" ובתארים חיוביים נוספים. בהלכה קיימת [[מצוות יישוב ארץ ישראל]], ועל פי ה[[הלכה]] אף יש להימנע מיציאה לחו"ל למטרות שאינן הכרחיות. לגבי שאלת הקמת [[מדינת ישראל]] בימינו, נחלקו הפוסקים בין אלה הרואים בהקמתה מצווה, לבין המתנגדים ל[[ציונות]] בשל זהותה ה[[חילוניות יהודית|חילונית]] של הנהגת המדינה. בנוסף ישנם חוגים אשר מתנגדים להקמת מדינה יהודית ללא קשר לזהות מנהיגיה, מטעמים של איסור "קירוב הקץ" ו"[[שלוש השבועות]]".

גם בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ביותר היא [[ירושלים]], שבה שכן [[בית המקדש]]. [[הר הבית]], שעליו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו ההלכה אף אוסרת לעלות אליו בימינו אלה{{הערה|([[מסכת מכות]] [[s:מכות יד ב|דף כג עמוד ב]]), שכן ב[[ספר במדבר]] פרק [[s:במדבר יט/טעמים#יג|י"ט]], פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר יט יג|י"ג]] ו-[[s:קטגוריה:במדבר יט כ|כ']] מוזכר האיסור לעלות למקדש ללא טהרה מ[[טומאת מת]] (שאפשר להיטהר ממנה רק על ידי [[אפר פרה אדומה]] שאינו בנמצא בימנו).}}. אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה- הנקודה המקודשת ביותר היא [[קודש הקודשים]]. ערים נוספות הקדושות במידה מסוימת הן [[חברון]] - שב[[מערת המכפלה]] שבה קבורים לפי המסורת [[האבות]] ו[[האמהות]], וכן [[טבריה]] ו[[צפת]], שבהן התרכז רוב היישוב לאחר הגלות, וכן קבורים שם כמה מגדולי חכמי ישראל בזמן הגלות, כמו ה[[רמב"ם]], רבי [[יוסף קארו]], [[האר"י]] ועוד מסורות על קבורת [[תנאים]] מסוימים כמו [[רבי מאיר בעל הנס]] ועוד.

==תנועות וקבוצות בכלל ישראל בזמננו==
לאחר עליית יהודים רבים למדינת ישראל נוצרו שני ריכוזי יהודים עיקריים בעולם: ישראל וארצות הברית. כ-90% מיהודי תבל חיים בהם.

בתקופה המודרנית עזבו רבים מהיהודים את דרך היהדות וקרעו את כלל ישראל למספר תנועות, החלוקות ביניהן ברמה המעשית של קיום ההלכה ובנאמנות לעיקרי הדת. בנוסף, קמו כמה תנועות נוספות בעלות אידיאלוגיה "דתית" שונה. ככלל, תנועות חדשות אלו רוקנו את היהדות ממשמעותה הדתית, וכפרו באלוקים וב[[תורה מן השמים]].  מאחר שרבים מהיהודים עזבו את האמונה בה', אלו שנותרו נאמנים התארגנו בקהילות בעלות מודעות אידאולוגית, שנדרשו לדרכי פעולה וחשיבה מתגוננות מבעבר. 

===מאמינים באלוקים===
'''[[יהדות אורתודוקסית|התנועה האורתודוקסית]]''', ממשיכה את הדת היהודית, את האמונה ב[[תורה מן השמים]] ואת רצף הפסיקה המקובל של ה[[הלכה]] הנגזרת ממנה. אף על פי שאידאולוגית מבוססת האורתודוקסיה על האמונה כפי שהיתה מאז ומקדם, האורתודוקסיה כציבור מאורגן היא חידוש שהתפתח במאה ה-19 במרכז אירופה, כתנועת נגד להתפתחות התנועות החילוניות. מאחר שרבים מהיהודים עזבו את האמונה בה', אלו שנותרו נאמנים התארגנו בקהילות בעלות מודעות אידאולוגית, שנדרשו לדרכי פעולה וחשיבה מתגוננות מבעבר. היא איננה ציבור ריכוזי, אלא תנועה רחבה העשויה קהילות-קהילות, החולקות אתוס בסיסי, אך מקוטבות ביניהן וחלקן חולקות בתוקף על האחרות. הספקטרום האורתודוקסי משתרע מהאגף הקנאי של העולם ה[[חרדי]], השולל את המודרניות, ועד לאגף הפרוגרסיבי ב[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה המודרנית]]. האורתודוקסיה מונה, לפי הערכות, בין 4,000,000 ל-5,500,000 נפש. חלקם מקיימים אורח חיים הלכתי, והיתר אינם שומרים מצוות אך מזדהים עם התנועה באופן כללי{{הערה|1=Daniel J. Elazar, Rela Mintz Geffen, ''The Conservative Movement in Judaism: Dilemmas and Opportunities''. SUNY Press, 2012. עמ' 105-106; Daniel J. Elazar, ''[http://www.jcpa.org/dje/articles2/demographics.htm How Strong is Orthodox Judaism -- Really? The Demographics of Jewish Religious Identification]''. Jerusalem Center for Public Affairs ,1991).}}. כך, לדוגמה, 50% מיהודי ישראל הזדהו כאורתודוקסים כשנשאלו בסקר PEW ב-2015, אך רק 20% שייכים לקהילות שומרות מצוות{{הערה|1=[[תומר פרסיקו]], [https://7minim.wordpress.com/2016/03/08/pew-3/ על חילונים רפורמים וחילונים אורתודוקסים].}}.

היהודים המאמינים בה' נחלקים לכמה קבוצות משנה עיקריות ברמת השמירה על מצוות ה'.

בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, החלוקה הרווחת לפי הגדרה עצמית היא לארבע קבוצות שונות, הנבדלות זו מזו בפרמטרים סוציולוגיים שונים:

:*'''[[חילונים]]''': המונה כ-40%-49% מהאוכלוסייה{{הערה|סקר בשנת 1999 מצא כי 52% הגדירו עצמם חילונים, ובשנת 2009 46% הגדירו עצמם כך}}{{הערה|[https://www.idi.org.il/media/5033/דוח_מקוצר.pdf מקור הסקר]}}. "חילוני" בישראל הוא הכינוי הנפוץ לכל מי שלא מקפיד על אורח חיים הלכתי, ללא משים לאמונותיו או היקף הפרקטיקות היהודיות שהוא מקיים. אין הבדל אובייקטיבי חותך בין חילונים למסורתיים, הקבוצה הבאה במדרג הדתיות, למעט כך ש[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]] נוטים להזדהות כך ו[[מזרחים]] לא. חלוקה נפוצה של קבוצה זו במחקר מסווגת אותה לשלוש. תת-הקבוצה הראשונה היא "חילונים ממילא", שאינם אוחזים בהשקפה סדורה כלשהי ומהווים את הרוב. קבוצה זו מצהירה בדרך כלל על אמונה באלוקים, בכח מנהיג לעולם, ובשכר ועונש{{הערה|כ80% מכלל היהודים במדינת ישראל מאמינים כך}}. רובם שומרים על מצוות מסוימות, כמו [[ברית מילה]] ו[[הדלקת נרות שבת]], חלקם גם צם ב[[יום כיפור]] וכשליש מכלל החילונים בישראל צם את יום כיפור בשלמות, ומקפיד על [[כשרות]] המאכלים. קבוצה נוספת היא "דוגלים ביהדות חילונית". הללו מקיימים מגוון זיקות לא-דתיות (וליתר דיוק, לא-אורתודוקסיות, ומשתייכים לאחת מהתנועות החדשות אשר כפרו במציאותו של אלוקים) חזקות לזהותם היהודית, כולל יהדות כתרבות, כפילוסופיה, כמורשת אתנית וכדומה. הביטוי הפעיל של קבוצה זו הוא תנועת ה[[התחדשות יהודית (ישראל)|התחדשות היהודית]]. בעבר הייתה [[חילוניות יהודית]] חזקה בישראל, שהתבטאה למשל בציונות הסוציאליסטית ובלאומיות יהודית, אך אידאולוגיה זו מצויה בקשיים{{הערה|[[ישעיהו ליבמן]], יעקב ידגר, [https://www.bjpa.org/search-results/publication/11950 Secular-Jewish Identity and the Condition of Secular Judaism in Israel]. בעיקר עמ' 2-3, 6-7 10-11, 13-17.}} פלג נוסף מכונה "חילונים אוניברסליסטים", אשר בעבר מנו כ-10%, או יותר מהחילונים. קבוצה זו מתנכרת או מייחסת חשיבות מועטה לזהותה היהודית, רואה ביהדות דת מכבידה בלבד, ומעדיפה זהות ישראלית או גלובלית על פניה{{הערה|ליבמן, ברוך זיסר, Judaism and Jewishness in the Jewish State.{{כ}} The Annals of the American Academy of Political and Social Science, ינואר 1998. עמ' 20.}}. בשנת 2009 כ-3% בלבד הגדירו עצמם כחילונים 'אנטי דתיים'{{הערה|לעומת 6% בסקר משנת 1999.}}.

:*'''[[מסורתיים]]''': המסורתיים, המונים כ-30%, אינם מקפידים על אורח חיים הלכתי אך מחשיבים את המסורת, ומקיימים "נאמנות" אליה<ref>{{צ-ספר|מחבר=מאיר בוזגלו|שם=שפה לנאמנים|מו"ל=כתר- קרן מנדל|שנת הוצאה=2008}}}}</ref>. הם מסרבים להזדהות כחילונים, ונמנעים מהגדרתם כדתיים. כינוי זה מוגבל בעיקר ל[[מזרחים]], אם כי הוא נעשה פופולרי יותר גם בקרב אשכנזים. רוב המסורתיים מחזיקים באמונות היסוד של האורתודוקסיה ורואים בה אידיאל, לצד פרגמטיות לגבי הפרטים שהם בוחרים לאמץ באורח חייהם. הם מזהים אמונות ופרקטיקות אלו עם מורשתם המשפחתית וזהותם האתנית, הממלאות תפקיד מרכזי בראיית עולמם{{הערה|יעקב ידגר, ליבמן, Beyond the Religious-Secular Dichotomy: Masortiim in Israel. בעיקר עמ' 22-24.}}{{הערה|יעקב ידגר, המסורתיים בישראל, מודרניות ללא חילון. מכון הרטמן, 2010. עמ' 93, 103-106, 270 וכו'.}}.

:*'''[[דתיים לאומיים|דתיים]]''': המזדהים כ"דתיים" חופפים במידה רבה מאוד לקבוצת-הליבה של המזדהים כדתיים לאומיים, בערך 15% מהיהודים{{הערה|[https://www.idi.org.il/media/5033/דוח_מקוצר.pdf מקור]}}, הקבוצה החברתית המתקיימת בתוך מוסדותיה הקהילתיים של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. דתיים הם כמעט תמיד אורתודוקסים, אם כי מודרניים על פי רוב יותר מאשר חרדים. בקבוצה יש מרכיב סוציולוגי חזק של נאמנות קבוצתית, שאיננו מתכתב בהכרח עם אמונה או פרקטיקה אישיות. אחוז ניכר מהדתיים מזדהה עם קהילתו ועם השקפה פוליטית ימנית, אך מקפיד פחות על אורח חיים הלכתי.

:*'''[[חרדים]]''': הקבוצה השמרנית ביותר. שמה את מצוות התורה כמטרה מרכזית בחייה, מתאפיינת בקהילתיות תומכת ובערבות הדדית באופן מיוחד. יחסם באוכלוסיה היהודית עולה בהתמדה{{הערה|כ5% מכלל היהודים בשנת 1999, 7% בשנת 2009, וכ10% בשנת 2015}}, בין השאר משום שיעור הילודה הגבוה יחסית לשאר המגזרים היהודיים.
	
ביהדות העולם, לבד מן הזרמים הקיימים, קיימת קטגוריה של '''יהודים לא-משויכים''' או '''יהודים ללא דת''', שיש לה כינויים נוספים<ref>למשל: {{צ-ספר|מחבר=Barry A. Kosmin|שם=The Jewish Secularization Thesis and the Revival of American Jewish Secularism, from: Jewish Population And Identity|מקום הוצאה=|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=}} עמ' 75.</ref>. בקרב יהדות ארצות הברית, הם מנו כ-1.2 מיליון נפש ב-2013; קבוצה זו חולקה ל-500,000 מבוגרים ללא דת שהזדהו כיהודים ותו לאו, ועוד כ-600,000 מבוגרים ללא דת שענו שהם "יהודים חלקית"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Ariela Keysar|שם=The Persistence of American Secular Judaism: Jewish Millennials. from: Jewish Population And Identity|מקום הוצאה=|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=}}, עמ' 86.}}. בקרב "יהודים ללא דת" בארצות הברית נרשמו תופעות של הזדהות לא-דתית אקטיבית עם היהדות, כמורשת, לאומיות או אתניות (עד אמצע המאה ה-20 הייתה באמריקה [[חילוניות יהודית]] מבוססת, אך זו שקעה במידה רבה.){{הערה|1=Keysar, עמ' 76, 78-79 וכו'.}} עם זאת, באופן כללי, קבוצה זו מייחסת חשיבות מועטה לזהותה היהודית, ויותר משני שלישים מתוכה כלל לא מגדלים את ילדיהם כיהודים{{הערה|1=[[שמואל רוזנר]], [http://jppi.org.il/uploads/Jews_Not_by_Religion.pdf Jews Not by Religion: How to Respond to American Jewry's New Challenge]. עמ' 3.}}.

===תנועות אידאולוגיות נוספות מהעת החדשה===
תנועות אידאולוגיות אחרות, המהוות כיום על פי הערכות כשליש מהעם כפרו בעיקרי הדת היהודית, כפרו בה' ובתורה, והתייחסו ליהדות כתרבות, ומסורת אנושית. בסיסם של תנועות אלו בעיקר ב[[ארה"ב]], כשבישראל אחוז קטן משתייך אליהם:

*'''[[התנועה הרפורמית]]''', כופרת ב[[תורה מן השמים]] ומתייחסת ליהדות כמערכת אנושית דינמית שהשתנתה תמיד לאורך ההיסטוריה, ושעיקרה הוא ערכיה המוסריים. לפיכך, הרפורמה מחשיבה בעיקר את האוטונומיה האישית של הפרט הרציונלי, שוללת כל מימד מחייב מן הדת, ומזהה את ליבת היהדות רק כערכים ליברליים והומניסטיים הקוראים ל"[[תיקון עולם]]". התנועה צמחה בגרמניה של המאה ה-19, והתפשטה בייחוד בארצות הברית. הקהילות הרפורמיות מאוגדות ב{{ה|איגוד העולמי ליהדות מתקדמת}}, שהגוף המרכזי בו הוא [[האיחוד ליהדות רפורמית]] האמריקני. הזרם מעריך שהוא מייצג 1,800,000 עד 2,200,000 נפש בעולם: יותר מ-900,000 מבוגרים המשלמים דמי חבר, והיתר מזדהים כרפורמים בסקרים שונים. עקב השיעור הגבוה של התבוללות קהילה זו - כ80% -{{הערה|שם=כהן1|סטיבן מ. כהן, [http://forward.com/news/national/324227/ As Reform Jews Gather, Some Good News in the Numbers], [[דה פורוורד]], 5 בנובמבר 2015.}} מספרם פוחת עם הדורות.
*'''[[התנועה הקונסרבטיבית]]''', פוסחת על שתי הסעיפים, היא רואה את חשיבות ההלכה והמסורת היהודית כנובעת קודם כל מקבלתן על ידי העם לאורך הדורות, ופחות מאשר מתוקף תורה מן השמים. הקונסרבטיבים תופשים אותן לפיכך כמחייבות וכנתונות להשפעה היסטורית גם יחד, ורבנות התנועה [[פסיקת הלכה|פוסקת]] ומתקנת תקנות ברוח זו. הזרם רואה עצמו כיורש ה[[זכריה פרנקל|אסכולה הפוזיטיבית-היסטורית]] שפעלה באירופה במאה ה-19, אך נעשה עצמאי רק בארצות הברית שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. הקהילות מאוגדות בארגון הבינלאומי "מסורתי עולמי", ורובן המוחלט שייך ל"בתי-הכנסת המאוחדים" בצפון אמריקה. הקונסרבטיבים מונים, לפי אומדנים, למעלה מ-1,000,000 נפש: 570,000 משלמי דמי חבר באמריקה ב-2015, עוד 392,000 שהזדהו עם הזרם בסקרים בלי חברות קהילתית, וכ-100,000 חברים ומזדהים מחוץ לצפון אמריקה.
*'''[[רקונסטרוקטיבים|התנועה הרקונסטרוקציוניסטית]]''', כופרת ב[[תורה מן השמים]], מבטלת לחלוטין את היהדות כדת, ורואה את ה[[יהדות כתרבות]] העם היהודי, שאין לה שום זיקה מחויבת להיבטים העל-טבעיים של הדת. התנועה נשענה במקורה על הגותו של מייסדה, [[מרדכי קפלן]], והתפלגה סופית מן הקונסרבטיבים ב-1990. ב-2013 היו לה 65,000 חברים בקהילות בצפון אמריקה.
*'''[[יהדות חילונית-הומניסטית|התנועה החילונית-הומניסטית]]''', כופרת אף היא בתורה מן השמים ודוגלת ב[[הומניזם חילוני]] בהקשר יהודי, ורואה אף היא את היהדות כתרבות. בניגוד לרקונסטרוקציוניסטים, התנועה מסרבת להכליל ניסוחים [[תאיסט]]יים בטקסיה. קמה ב-1969, ונכון ל-2012 היו לה 10,000 חברים בקהילות בצפון אמריקה.
*'''[[התנועה להתחדשות יהודית]]''', מתייחסת ליהדות לא כתורה אלא כתרבות רוחנית-מיסטית ומשלבת [[ניו אייג']] ומסורות רוחניות עולמיות עם המסורת היהודית. קמה ב-1985. מונה כחמישים "חבורות", בעיקר בארצות הברית, ו-200 "רבנים".

==ראו גם==
{{פורטל|'''לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו [[פורטל:יהדות|פורטל היהדות]].'''}}

*[[תורה]]
*[[פילוסופיה יהודית]]
*[[יהדות כלאום]]
*[[יהדות כתרבות]]
*[[אתאיזם יהודי]]
*[[מיהו יהודי]]

==לקריאה נוספת==
{{הפניה לספר המכלול|יהדות}}

*ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), '''לקסיקון התרבות היהודית בזמננו''', הוצאת [[עם עובד]], 1993.
*הרב [[ישראל מאיר לאו]] ו[[שאול מייזליש]], '''יהדות הלכה למעשה''', הוצאת [[מודן הוצאה לאור|מודן]]
{{-}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יהדות|ויקיציטוט=יהדות|ויקישיתוף=Category:Judaism|שם ויקישיתוף=יהדות|ויקימסע=יהדות}}
*[http://www.daat.ac.il/ אתר "דעת" - לימודי יהדות ורוח]
*[http://web.nli.org.il/sites/nli/Hebrew/collections/jewish-collection/Pages/default.aspx אוסף היהדות בספרייה הלאומית]
* {{בריטניקה|topic/Judaism}}
{{-}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{יהדות}}

[[קטגוריה:יהדות|*]]
[[קטגוריה:דתות מונותאיסטיות]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יהדות|גרסה=28752566}}