הצגת המקור של הדף "חמשת חוקי הספרנות"

'''חמשת חוקי הספרנות''' היא תאוריה שהוצעה על ידי [[ס. ר. רנגנאדן]] ב-[[1931]] העוסקת בעקרונות של הפעלת מערכת של ספרייה. [[ספרן|ספרנים]] רבים, ברחבי העולם מקבלים חוקים אלה כבסיס ה[[פילוסופיה]] שלהם{{הערה|Koehler, Wallace, Jitka Hurych, Wanda Dole, and Joanna Wall. "Ethical Values of Information and Library Professionals – An Expanded Analysis." ''International Information & Library Review 32'' (3/4) 2000: 485–506.}}{{הערה|שם=Rubin|Rubin, Richard E. ''Foundations of Library and Information Science''. 2nd ed. New York: Neal-Schuman Publishers. 2004.}}.

== החוקים ==
# ספרים הם לשימוש
# לכל קורא הספר שלו
# לכל ספר הקורא שלו
# שמור על זמנו של הקורא
# הספרייה היא אורגניזם מתפתח

== סקירה כללית ==
=== החוק הראשון: ספרים הם לשימוש ===
החוק הראשון מהווה את הבסיס לשירותי הספרייה. ד"ר רנגנאדן שם לב שספרים ננעלו על ידי שלְשׁלאות כדי למנוע את הוצאתם וכי הדגש היה על אחסון ושימור במקום על שימוש. הוא לא דחה את הרעיון ששימור ואחסון הם חשובים אבל הוא טען שמטרת פעילויות אלו היא לקדם את השימוש. בלי גישה של המשתמש לחומרים יש לפריטים אלה ערך מועט מאוד. בהדגשת השימוש מיקד ד"ר רנגנאדן מחדש את תשומת הלב של הספרנים לנושאים הקרובים להנגשה כמו מיקום הספרייה, מדיניות ההשאלה, שעות וימי הפעלת הספרייה וכן איכות הצוות ונושאים גשמיים כמו ריהוט הספרייה, שליטה בטמפרטורה ותאורה.{{הערה|שם=Rubin}}

החוק הראשון של הספרנות "ספרים הם לשימוש" – משמעותו היא שספרים בספריות לא אמורים להיות סגורים בפני המשתמשים.

=== החוק השני: לכל קורא הספר שלו/שלה ===

חוק זה מציע שכל חבר בקהילה יוכל לקבל את החומרים הדרושים לו. ד"ר רנגנאדן חש שכל אדם מכל הסביבות החברתיות זכאים ליהנות משירותי הספרייה וכי הבסיס של שימוש בספרייה הוא חינוך שלו כולם זכאים. בעל זכויות אלה לא היו בלי חובות חשובים גם לספרייה וגם ללקוחות הספרייה. לספריות צריך שיהיה מידע ממקור ראשון על האנשים ותם הן משרתות. האוספים צריכים לענות לתחומי העניין המיוחדים של הקהילה וספריות צריכות לקדם ולפרסם את שירותיהן בצורה נרחבת כדי למשוך מגוון רחב של קוראים.{{הערה|שם=Rubin}}

החוק השני של הספרנות "לכל קורא הספר שלו/שלה" – משמעותו שספרנים משרתים מגוון רחב של לקוחות, רוכשים ספרות כדי להתאים אוסף גדול לצרכיהם, לא שופטים מה לקוחות מסוימים בוחרים לקרוא. לכל אחד יש טעם שונה וספרנים צריכים לכבד את זה.

===החוק השלישי: לכל ספר הקורא שלו ===

עיקרון זה קשור קשר הדוק לחוק השני, אך הוא מתמקד בפריט עצמו, דבר המצביע על כך שלכל פריט בספריה יש אדם או אנשים שימצאו את הפריט שימושי. ד"ר רנגנאדן טען כי הספרייה יכולה לתכנן שיטות רבות כדי להבטיח שכל פריט ימצא את הקורא המתאים לו. שיטה אחת כללה את הכללים הבסיסיים לגישה לאוסף, ובראשם הצורך במדפים פתוחים.{{הערה|שם=Rubin}}

החוק השלישי של הספרנות "לכל ספר הקורא שלו" – משמעותו שלספרים יש מקום בספרייה גם אם מספר קטן יותר של אנשים יכול לבחור לקרוא אותם.

=== החוק הרביעי: שמור על זמנו של הקורא ===

חוק זה הוא הכרה בכך שחלק מהצטיינות שירותי הספרייה היא היכולת שלה לענות על הצרכים של משתמש הספרייה ביעילות. לשם כך המליץ ד"ר רנגנאדן על שימוש בשיטות עסקיות מתאימות לשיפור ניהול הספרייה. הוא שם לב שריכוז אוסף הספרייה במקום אחד סיפק יתרונות ברורים. הוא גם ציין גם כי צוות מעולה יכלול לא רק את אלה שיש להם מיומנויות יעץ טובות, אלא גם מיומנויות טכניות טובות בקיטלוג, הזמנות, רכש והשאלת חומרים.{{הערה|שם=Rubin}}

החוק הרביעי של הספרנות "שמור על זמנו של המשתמש" – משמעותו כי כל הלקוחות צריכים להיות מסוגלים לאתר בקלות את החומרים שהם זקוקים להם במהירות וביעילות.

=== החוק החמישי: הספרייה היא אורגניזם מתפתח ===

חוק זה התמקד יותר בצורך בשינוי פנימי מאשר בשינויים בסביבה עצמה. ד"ר רנגנאדן טען כי ארגוני הספריות צריכים להסתגל לגידול בצוות העובדים, באוסף הפיזי ובשימוש של הקוראים. דבר זה כולל גידול במבנה הפיזי, בשטחי הקריאה, בשטחי המדף ובשטח המיועד לקטלוג.{{הערה|שם=Rubin}}

החוק החמישי של הספרנות " הספרייה היא אורגניזם מתפתח " " – משמעותו כי ספרייה צריכה להיות ארגון המשתנה ללא הרף, לעולם לא להיות סטטי בתפיסתו. ספרים, שיטות, והספרייה הפיזית צריכים להיות מעודכנים לאורך זמן.

== גרסאות שונות ==

וולט קרופורד והספרן מייקל גורמן (לשעבר נשיא אגודת הספריות האמריקאית, 2006-2005) המליצו על החוקים הבאים בנוסף לחמישה של רנגנאדן בספרם "ספריות עתידיות: חלומות, טירוף ומציאות" (Future Libraries: Dreams, Madness, and Realities) [American Library Association, 1995], עמ' 8). גורמן חזר עליהם מאוחר יותר בספרו הקטן, " Our Singular Strengths " (American Library Association, 1998). ב. שדרש (B. Shadrach) "( Indian Public Library Movement, 2015) הציע אלטרנטיבה לחמשת חוקי רנגנאדן בכנס הספריות הציבוריות ההודי, 2015 בניו דלהי.

# ספריות משרתות את האנושות
# כבד את כל הצורות בהן מועבר ידע
# השתמש בטכנולוגיה בצורה אינטליגנטית כדי להרחיב את השירות
# הגן על גישה חופשית לידע
# כבד את העבר וצור את העתיד.{{הערה|{{cite web|title=Five Laws of Library Science|url=http://librarysciencedegree.usc.edu/resources/infographics/dr-s-r-ranganathans-five-laws-of-library-science/|website=University of Southern California|accessdate=22 December 2014}}}}

ב -2004 המליץ הספרן אלירזה נורוזי ליישם את חוקי רנגנאדן לאינטרנט במאמרו, "יישום חוקי רנגנאדן באינטרנט":

# משאבי האינטרנט הם לשימוש
#לכל משתמש המשאב שלו/שלה
#לכל משאב אינטרנטי המשתמש שלו
#הרשת היא אורגניזם מתפתח.{{הערה|Noruzi, Alireza (2004). "Application of Ranganathan's Laws to the Web." [[Webology]], 1(2), Article 8. Available at: [http://www.webology.org/2004/v1n2/a8.html http://www.webology.org/2004/v1n2/a8.html]}}

ב- 2008, המליצה הספרנית קרול סימפסון לערוך את החוק של רנגנאדן בשל עושרה של התקשורת. אלה הצעותיה:

# תקשורת היא לשימוש
# לכל לקוח המידע שלו
# לכל אמצעי המשתמש שלו
# שמור על זמנו של הלקוח
# הספרייה היא אורגניזם מתפתח.{{הערה|Simpson, Carol. "Five Laws". Library Media Connection 26 no7 6 Ap/My 2008. Available at: [http://www.carolsimpson.com/5laws.pdf http://www.carolsimpson.com/5laws.pdf]}}

ב- 2015 הציע ב. שדרש מערכת חוקים חליפית שעובדה מדברי ד"ר ס. ר. רנגנאדן:

# ידע הוא לשימוש ב"כל" הצורות
# לכל אזרח יש זכות לגשת ל"כל" הידע ב"כל" הצורות
# יש לתת גישה לכל פיסת ידע ל"כולם" בלי אפליה מכל סוג שהוא
# שמור על זמנם של "כל" מחפשי הידע
# ספרייה או מערכת ידע היא כזו שמתפתחת עם הזמן על מנת להשיג את כל החוקים דלעיל

ב- 2016 המליץ ד"ר אכלה מוניגל (Achala Munigal) לערוך את חוקי רנגנאדן בשל הכנסת כלים של מדיה חברתית לספריות.

# מדיה חברתית היא לשימוש גדל והולך בספריות על ידי ספרנים.
# לכל משתמש הכלי החברתי שלו/שלה
# כל כלי חברתי למשתמש שלו
# שמור על זמנו של המשתמש על ידי אספקת מידע שהוא/היא מחפשים בשימוש בכלי החברתי שהוא/היא מכירים
# מדיה חברתית היא אורגניזם מתפתח. עם כלים שונים ואפליקציות שמופיעות כל יום. ספריות הן לא רק לבנים ואבן יותר. הם משרתות חברים רשומים בספרייה וכאלה שלא באותה מידה במונחים של שירותי ספרייה לא מסורתיים; ללא קשר למרחב ולזמן{{הערה|שם=Grandhalaya Sarvasvam|{{cite journal|last1=Munigal|first1=Achala|editor1-last=Ravi|editor1-first=Sharada|title=124th Jayanthi Sandharbanga: Grandhalaya Tapsvi Ranganathanku Niwali|journal=Granthalaya Sarvasvam|date=August 2016|pages=4-7|publisher=Andhra Pradesh Library Association|location=Vijayawada|language=Telugu|issn=0972-8104}}}}

== קישורים חיצוניים ==
<div style="direction: ltr;">
*Full text of [http://hdl.handle.net/2027/uc1.$b99721 ''The Five Laws of Library Science''] at HathiTrust Digital Library.
</div>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ספרנות]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=חמשת חוקי הספרנות|גרסה=22549255|דרגה=נקי}}