הצגת המקור של הדף "זמירות ופיוטים לשבת"

[[קובץ:Beit HaTfutzot 20162029-308.jpg|ממוזער|250px|זמר לשבת, בתערוכת אמנות [[יהדות איטליה]] ב[[בית התפוצות]], 2016]]
'''זמירות ופיוטים לשבת''' הם טקסטים [[פיוט]]יים ששרים במהלך [[סעודות שבת]], ובעדות [[יהדות ספרד|ספרד]] גם ב[[בית הכנסת]] לפני תחילת ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ולעיתים במהלכה. ברובם חוברו הזמירות והפיוטים בין המאות [[המאה ה-14|ה-14]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], אם כי פיוטים רבים חוברו גם לאחר מכן, ועד ימינו.

מטרת הזמירות הוא להנעים את ארוחות השבת, לייחד אותן מארוחות בימי החול ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקור למנהג זמירות שבת נמצא כבר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|מגילה|יב|ב}}}}, ב[[שיר השירים רבה]]{{הערה|{{מדרש רבה|שיר השירים|ח|יג}}}}, ב[[מחזור ויטרי]], ב[[ספר הרוקח]] וב[[ספר הזוהר]].

"זמירון" הוא חוברת קטנה ובה כל סדר הברכות והפיוטים למהלך השבת, הכולל את ה[[קידוש]]ים השונים, ה[[הבדלה]], [[ברכת המזון]] ואת הזמירות השונות המתחלקות ל[[ערב שבת]], לסעודת יום השבת, ל[[סעודה שלישית]] ול[[מוצאי שבת]].

הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל שנתן יום מנוחה, ותיאור גדלות ה[[שבת]] ומעלתה. בכמה מהזמירות למוצאי שבת מוזכר [[אליהו הנביא]], שעל פי המסורת יושב במוצאי שבת תחת [[עץ החיים]] ומונה את זכויותיהם של [[עם ישראל|ישראל]], כתיקון על קטרוגו בזמן שהיה עלי אדמות. בחלק מהזמירות חתומים ב[[אקרוסטיכון]] שמות מחבריהם במילים הראשונות של כל בית או שורה.

==רשימת זמירות פופולריות==

===שירים מנוסח התפילה===

*[[לכה דודי]]: מאת רבי [[שלמה אלקבץ]]
*[[כגוונא]]: קטע זוהר, לחנים עממיים
*ושמרו בני ישראל את יום השבת: ({{תנ"ך|שמות|לא|טז}}) לחנים עממיים
*ויכולו: יום השישי ({{תנ"ך|בראשית|ב|א}}) לחנים עממיים
*קדשנו במצוותיך: לחנים עממיים
*ישמחו במלכותך: לחנים עממיים
*ישמח משה במתנת חלקו: לחנים עממיים
*[[שיר הכבוד]]: פיוט מבית מדרשם של [[חסידות אשכנז|חסידי אשכנז]]
*אתה אחד ושמך אחד: לחנים עממיים

===שירי בנוסח הקידוש===
*[[שלום עליכם (פיוט)|שלום עליכם]]: מחברו אינו ידוע, מ[[המאה ה-17]] המנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
*[[ריבון כל העולמים]]: מחברו אינו ידוע, פיוט ובקשת תפילה מ[[המאה ה-17]] והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בהרבה קהילות בפרט בקהילות [[חסידות|חסידיות]]
*[[אשת חיל]]: מחברו [[שלמה המלך]] בן [[דוד המלך]] בספרו ספר [[משלי]] פרק לא (פסוקים י-לא) והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
*[[אזמר בשבחין]]: מושר בליל שבת טרם הסעודה, מחברו רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] הנקרא [[האר"י|האר"י הקדוש]] מהעיר צפת שבגליל העליון והמנהג לשוררו בכל העדות והקהילות

===שירים לסעודות שבת===
*[[כל מקדש שביעי]]: [[פיוט]] עתיק שחיבר הרב [[משה בן קלונימוס]] מובא ב[[מחזור ויטרי]] מ[[המאה ה-11]], במשך הדורות הוא [[הלחנה|הולחן]] בלחנים רבים, [[יהודי]] קהילות [[אשכנז]] נוהגים לשיר אותו ב[[סעודת ליל שבת]]
*[[אשיר לאל אשר שבת]]: פיוט מפיוטי השבת המרכזיים והמוכרים במסורת [[יהדות בבל]] ומושר ב[[סעודת ליל שבת]], הפיוט אשר נכתב על ידי הרב [[משה בן שמואל הלוי]], שרמז את שמו בראשי הבתים
*[[מנוחה ושמחה]]: [[פיוט]] שנהגו לשורר ב[[אשכנז|קהילות אשכנז]] ב[[סעודת ליל שבת]], השם 'משה' חתום ב[[אקרוסטיכון]] של הפיוט, והוא מיוחס לרבי [[משה בן קלונימוס]]
*[[מה ידידות]]: - שם המחבר, מנחם, מופיע ב[[אקרוסטיכון]] של בתי השיר (מלבד ה[[בית (שירה)|בית]] החמישי), פיוט המושר בכל קהילות [[אשכנז]] ב[[סעודת ליל שבת]], נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'
*[[מה יפית]]: זמר הנמצא ב[[סידור]] מושר ב[[סעודת ליל שבת]] הופיע בדפוס בשנת [[1515]] ב[[פראג]], פיוט המתאר את [[עונג שבת|עונג]] וכבוד ה[[שבת]], ב[[אקרוסטיכון]] מופיע השם [[מרדכי בר יצחק]], שחי כנראה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]]{{הערה|שמרוק, עמ' 103.}}, ויש משערים שהוא מחבר הפיוט "[[מעוז צור]]" לחנוכה{{הערה|ד"ר יעקב רוטשילד, [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/zmirot-2.htm זמירות של שבת], '''[[מחניים]]''', תשרי-חשון תשכ"ד.}}.
*[[י-ה ריבון עלם]]: מאת רבי [[ישראל נג'ארה]] מושר ב[[סעודת ליל שבת]] בכל העדות והקהילות
*[[י-ה אכסוף|י-ה אכסוף נועם השבת]]: מאת רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] מושר ב[[סעודת ליל שבת]] בעיקר בקהילות החסידים
*[[יחד באורך]]: פיוט ל[[שבת חנוכה]] מאת רבי [[יהודה הלוי]] מ[[טולידו]]
*[[צור משלו אכלנו]]: מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון [[צרפת]] ב[[ימי הביניים]] מושר בכל שלוש [[סעודות שבת|סעודות השבת]]
*[[צמאה נפשי|צמאה נפשי לא-להים לא-ל חי]]: מאת רבי [[אברהם אבן עזרא]] הספרדי מושר ב[[סעודת ליל שבת]] בכל העדות והקהילות
*[[אסדר לסעודתא]]: רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]]
*[[אהבת הדסה]]: מחברו הרב [[שלום שבזי]], פיוט נפוץ אצל קהילות תימן לשיר ב[[סעודות שבת]] ובשמחות
*[[שר הממונה]]: מחברו הרב [[שלום שבזי]], פיוט שהתחבר לכבוד ידידו חכם אברהם, פיוט נפוץ אצל קהילות [[יהדות תימן]] לשוררו ב[[סעודות שבת]] ובשמחות
*[[חי ה' וברוך צורי]]: פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה ב[[שבת]] בקהילות יהדות אשכנז, ב[[אקרוסטיכון]] "חיים יצחק" רמוז שם המחבר, ב[[תנועת החסידות]] נהוג לשיר את הפיוט לאחר פיוטו של [[האר"י]] (אסדר לסעודתא)
*[[ברוך ה' יום יום]]: מאת רבי שמעון בן יצחק הנקרא רבי [[שמעון בן יצחק|שמעון הגדול]], מושר בקהילות ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] וה[[חסידים]] ביום ה[[שבת]] ב[[סעודת שבת]], בקהילות החסידים נוהגים לחלק את הזמר לשניים: חלקו הראשון – עד "אמונים נוצר" – מושר בסעודת יום השבת, וחלקו השני – מ"יצווה צור חסדו" או מ"בבואו מאדום" עד תומו – מושר ב[[סעודה שלישית]]
*[[ברוך א-ל עליון]]: מאת רבי [[ברוך בן שמואל]] מ[[מגנצא]], מושר בקהילות [[אשכנז]] בזמירות ה[[שבת]] בעת הסעודה השנייה
*[[מבורך שבת]]: פיוט מאת הפייטן המרוקאי רבי [[משה אדהאן|משה בן יעקב אדהאן]] נהוג לשוררו בעת עליה לתורה בשבת בבוקר עליית מפטיר
*[[יום זה מכובד]]: מאת ר' ישראל הגר - גר צדק מהמאה ה-12: [[פיוט]] אשר נהוג לשורר בקהילות [[יהדות ארצות האסלאם|ספרד]] ו[[אשכנז]] בכל [[שבת]] בסעודת הבוקר
*[[למולדת שובי רוני]]: פיוט מאת [[אשר מזרחי]] מ[[תוניסיה]] שיר כיסופים ל[[שבת]] ולכבוד [[ארץ ישראל]]
*[[יום זה לישראל]]: מיוחס בטעות ל[[האר"י]], אך מחבר הפיוט הוא רבי [[יצחק סלמה חזן]]
*[[על אהבתך]]: מאת רבי [[יהודה הלוי]], ה[[פיוט]] מושר בשבת בקהילות אשכנזיות מסוימות ובשירת הבקשות של פרשת משפטים בקהילת [[יהודי מרוקו]]
*[[כי אשמרה שבת]]: מאת רבי [[אברהם אבן עזרא]], אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר ומושר בכל 3 סעודות שבת, ומושר על ידי כל הקהילות בשינויי נוסח קלים{{הערה|במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר}} בקהילות ה[[אשכנז]]יות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, ב[[סעודת שבת|סעודות יום השבת]] בבוקר
*[[דרור יקרא|דרור יקרא לבן עם בת]]: מאת [[דונש בן לברט]] מושר בכל הקהילות והעדות ב[[סעודת שבת]] בבוקר
*[[שמרו שבתותי]]: מאת שלמה (מחבר לא ידוע), [[פיוט]] המושר בקהילות [[אשכנז]] בעת [[סעודת יום שבת|הסעודה השנייה]] ב[[שבת]] הפיוט עוסק במעלות יום השבת, ורבים בו האזכורים על ה[[חופש|חירות]] וה[[מנוחה]] וה[[גאולה]] הכרוכות ביום זה
*[[כל מקדש שביעי]]: מאת רבי [[משה בן קלונימוס]], [[יהודי]] קהילות [[אשכנז]] נוהגים לשיר אותו ב[[סעודת ליל שבת]]
*[[בני היכלא]]: מחברו [[האר"י]], מושר ב[[סעודה שלישית]] בשבת בהרבה קהילות
*[[א-ל מסתתר|א-ל מסתתר בשפריר חביון]]: מאת רבי [[אברהם מימין]] תלמיד הרמ"ק, ה[[פיוט]] פותח את קובץ [[שירת הבקשות]] ה[[חלב (עיר)|חלבי]]-ירושלמי{{הערה|[[אדווין סרוסי]], "לראשית שירת הבקשות בירושלים", '''[[פעמים]]''' 56, עמ' 111.}} לליל שבת וכן מופיע בחלק מספרי הזמירות של [[תנועת החסידות]], ב[[חסידות צאנז-קלויזנבורג]] כמו בחסידויות אחרות נוהגים לשיר את הפיוט ב[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]]
*[[ידיד נפש]]: מאת רבי [[אלעזר אזכרי]] בעל [[ספר החרדים]] מהעיר צפת שבגליל העליון, מושר בכל הקהילות והעדות ב[[סעודה שלישית]] של שבת
*[[יום שבת (שיר)|יום שבת]]: שם המחבר, יהונתן, מופיע ב[[אקרוסטיכון]] באותיות הראשונות של [[בית (שירה)|בתי]] השיר, פיוט המושר בפי [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]] בכל [[ליל שבת]]
*[[אליך אקרא י-ה]]: מאת רבי [[שלמה זריהן]] מקהילות המערב נהוג לשוררו בהרבה קהילות בכל [[ליל שבת]]
*[[שיר הכבוד]]: מיוחס ל[[רבי יהודה החסיד]] מ[[חסידי אשכנז]] והמנהג בקהילות החסידים לשוררו בשבת בבוקר טרם הסעודה אחרי תפילת מוסף בבית הכנסת ופותחים ההיכל
*[[יום השבת אין כמוהו]]: מאת יהודי רבי מנצור (מחבר לא ידוע) [[פיוט]] המושר ב[[שבת|סעודת יום השבת]] בקהילת [[יהדות בבל|יהודי בבל]].
*[[יום שבתון (שיר)|יום שבתון אין לשכוח]]: מאת רבי [[יהודה הלוי]] גדול משוררי [[ספרד]] מושר בכל הקהילות והעדות ב[[שבת|סעודת יום השבת]] בבוקר.

===שירים עממיים===
{{להשלים|שירי שבת עממיים רבים|נושא=יהדות}}

===שירי ילדים===
{{להשלים|שירי ילדים בנושא שבת|נושא=יהדות}}

==מהדורות ופירושים==
ברבות השנים, ניצלו מחברים רבים את הפופולריות של הזמירונים וספרי הפיוטים, כדי להפיץ את חידושיהם ופירושיהם. כך התפתחה ספרות ענפה של מהדורות רבות של זמירות שבת, עם הוספות כמו פרקי לימוד ייחודיים לזמני סעודות השבת, פנינים והוספות, ואף פיוטים עצמאיים מחודשים לשבתות ומועדים.

==קריאה נוספת==
'''זמירות לשבת וברכת המזון''' ע"פ כתבי יד ודפוסים ישנים, בעריכת י.י. ינקלביץ, תשע"ב. מהדורה זו מנסה לברר את הנוסח הנכון על פי כתבי יד ודפוסים שונים.

==ראו גם==
*[[שירת הבקשות]] - פיוטים המושרים בבית הכנסת של יהודי ארצות המזרח לפני [[תפילת שחרית]] בשבתות וחגים.
*[[מוזיקה יהודית דתית]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
*{{היברובוקס|בן מנחם, נפתלי, 1911-1974|זמירות של שבת|33572|{{כ}}ירושלים תשח}}
*[http://daat.ac.il/daat/shabat/zmirot/tohen-2.htm זמירות לשבת], באתר דעת
*[http://web.macam98.ac.il/~ilanab//shabbat/smirot/smirot.htm רשימת זמירות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071211074348/http://web.macam98.ac.il/~ilanab/shabbat/smirot/smirot.htm |date=2007-12-11 }}
*[http://www.zemirotdatabase.org אוצר זמירות], קובץ זמירות

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פיוטים ופייטנים|סוגים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זמירות ופיוטים לשבת|*]]
[[קטגוריה:סוגי פיוט]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=זמירות ופיוטים לשבת|גרסה=40402923|פריט=Q2891357}}