הצגת המקור של הדף "זכריה באומל"

{{אישיות ביטחונית
| שם =
| שם בשפת המקור = Zachary Baumel
| תמונה = Zechariah Baumel (cropped).jpg
| כיתוב = באומל, [[1982]] בערך
| תאריך לידה = [[17 בנובמבר]] [[1960]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ז בחשוון]] [[ה'תשכ"א]]
| מקום לידה = {{דגל|ארצות הברית}} [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
| תאריך פטירה = [[11 ביוני]] [[1982]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ' בסיוון]] [[ה'תשמ"ב]]
| מקום פטירה = {{דגל|לבנון}} [[סולטאן יעקוב]], [[לבנון]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]], [[ירושלים]], [[ישראל]]
| סיבת המוות = נהרג
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|רב-סמל||}} [[רב-סמל (צה"ל)|רב-סמל]]
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
| תאריך עלייה = [[1970]]
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * מפקד טנק
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}
| התחלת פעילות = [[1980]]
| סיום פעילות = [[1982]]
}}
'''זכריה שלמה באומל''' ([[אנגלית]]: '''Zachary Baumel''';{{כ}} [[17 בנובמבר]] [[1960]], [[כ"ז בחשוון]] [[ה'תשכ"א]] – [[11 ביוני]] [[1982]], [[כ' בסיוון]] [[ה'תשמ"ב]]) היה חייל צה"ל שהוגדר כאחד משלושת [[נעדר (צבא)|הנעדרים]] שמקום קבורתם לא-נודע בעקבות [[קרב סולטאן יעקוב]] ב[[לבנון]], יחד עם [[יהודה כץ]] ו[[צבי פלדמן]]. גופתו של באומל אותרה והובאה לישראל במרץ [[2019]].

== ילדות ונעורים ==
באומל נולד ב[[ברוקלין]], בנם הצעיר של יונה ומרים ואח לשמעון ואסנה.

באומל למד עד גיל עשר בבית-ספר יהודי ב[[בורו פארק|בורו-פארק]], המוכר בשם ישיבת עץ חיים. בשנת [[1970]] [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחת באומל לישראל]], ל[[קריית חיים]]. באומל למד בבית ספר ממלכתי-דתי ב[[קריית מוצקין]] ואחר כך עבר ל[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]]-[[מדרשית נעם]] ב[[פרדס חנה]]. לאחר סיום הלימודים המשיך באומל בלימודיו במסגרת [[ישיבת הר עציון]] ובמסגרת ה[[ישיבת הסדר|הסדר]] [[שירות בצה"ל|שירת בצה"ל]] ב[[חיל השריון]] שבו מילא תפקיד של [[מפקד טנק]]. במהלך לימודיו בישיבה שימש באומל כיועץ לתלמידים יוצאי [[יהדות ארצות הברית]] שנזקקו לסיוע בהסתגלות לתוכנית הלימודים.

באומל התקבל ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ותכנן ללמוד תואר ב[[פסיכולוגיה]]. כמו כן, בקיץ 1982 התקבל לעבודה כמדריך קבוצות נוער מחו"ל המגיעות באמצעות [[הסוכנות היהודית]].

== קרב סולטאן יעקוב ==
{{ערך מורחב|קרב סולטאן יעקוב}}
בעת פרוץ [[מבצע שלום הגליל]] היה באומל בישיבה, וגויס יחד עם חבריו לשירות. בדבריו האחרונים של זכריה באומל להוריו, שנכתבו על-גבי [[גלויה]] זמן קצר לפני הקרב, הוא ביקש מספר פריטים אישיים וסיים במילות הרגעה להוריו המודאגים: "אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב".

באומל לחם ב[[קרב סולטאן יעקוב]] כנהג טנק יחד עם מפקד הטנק חזי שי והטען-קשר צבי פלדמן, ב-11 ביוני 1982. בקרב שנערך מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 20 חיילים ישראלים ורבים נפצעו, לאחר שכוח צה"ל נקלע לתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע [[ארטילריה|ארטילרי]] כבד תוך שהוא משאיר מאחוריו מספר כלי [[רק"מ]] פגועים. בסיום הקרב, שישה חיילים הוכרזו [[נעדר (צבא)|נעדרים]]. לאחר שהתברר כי שניים שבויים וגופת חלל אחד הושבה, נחשבו באומל, [[יהודה כץ]] ו[[צבי פלדמן]] במשך שנים רבות כנעדרי קרב סולטאן יעקוב.

== מאמצי החיפוש ==
מאז הכרזתו של באומל כנעדר עסק צה"ל בניסיונות שונים להשגת מידע על גורלו של באומל. גם בני משפחתו של באומל נסעו ברחבי העולם, עוקבים אחר כל פיסת מידע שיכולה להוביל לסיום הפרשה עבורם ועבור משפחות הנעדרים הנוספים מהקרב. מנגד, על פי [[אגף המודיעין]] של [[צה"ל]], מי שהחזיקו בנעדרים ובמידע על גורלם היו גורמים פלסטינים בסוריה, בהכוונת [[אש"ף]] ומנהיגו באותו עת, [[יאסר ערפאת]], יחד עם סגנו לעניינים צבאים [[אבו ג'יהאד]], שהוביל מאמץ הסתרה ו[[הונאה]] על מנת להקשות על צה"ל להשיג מידע על גורלו של באומל.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אלי פייבלזון|כותרת=הפרטים מאחורי המבצע להשבת גופתו של באומל|אתר=הידברות|תאריך=4 באפריל 2019|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1123563}}}}

לאחר [[הסכמי אוסלו]] הועברה על ידי [[יאסר ערפאת]] חצי דיסקית זיהוי של החייל זכריה באומל.{{הערה|{{nrg|רוני מלול, תומר ולמר ואמיר בוחבוט|סמל המאבק להשבת חיילי סולטן יעקוב נפטר|897/273|31 במאי 2009|1|1}}}} בשנת 2004 החליט [[הרב הצבאי הראשי|הרב הראשי הצבאי]] [[ישראל וייס]] להכריז על שלושת הנעדרים כ"[[חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע|חללים שמקום קבורתם לא נודע]]", אולם בעקבות מאבק המשפחות נמנע המהלך.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|אימו של הנעדר יהודה כ"ץ הלכה לעולמה|216939|16 במרץ 2011}}}} בשבועות תשס"ט (2009) נפטר יונה באומל, אביו של זכריה.{{הערה|{{nrg|עמרי מניב|יום השנה לקרב סולטן יעקב: פרידה מיונה באומל|901/835|10 ביוני 2009|54|1}}}}

ב-18 בדצמבר 2010 דיווח העיתון "[[ג'ואיש כרוניקל]]" כי ברשות ממשלת בריטניה דיווח משגריר בריטניה בסוריה, איוור לוקאס, שכלל עדות על שביית החיילים בידי הכוחות הסוריים.{{הערה|{{נענע10|חדשות nana10|דיווח: בריטניה מסתירה מידע על נעדרי סולטן יעקב|766836|18 בדצמבר 2010||news}}}}

=== מציאת עצמותיו וקבורתן בישראל ===
ב־[[3 באפריל]] [[2019]] פורסם שזמן קצר קודם לכן הובאה גופתו לישראל.{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|37 שנים לאחר הקרב בסולטאן יעקוב: גופתו של רס"ל זכריה באומל ז"ל הושבה במבצע צבאי|646521|3 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אחרי 37 שנים: גופתו של נעדר סולטן יעקוב זכריה באומל הוחזרה לישראל|5489025|3 באפריל 2019}}}} באיתור הגופה עסק [[צבא רוסיה]] בסיוע סוריה, שהוציא את הגופה מ[[בית קברות]] ב[[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[מחנה הפליטים אל-ירמוכ|אל ירמוכ]].{{הערה|{{ynet|[[רון בן ישי]]|פוטין: "אנחנו והסורים מצאנו את גופתו של זכריה באומל"|5489461|4 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{ישראל היום|דניאל סיריוטי|דיווח: כך אותרה גופתו של זכריה באומל|646567|3 באפריל 2019}}}}
ב־[[4 באפריל]] 2019 טס [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] לרוסיה והשתתף בטקס צבאי רוסי בהשתתפות [[ראש המטה הכללי הרוסי]] [[ולרי גרסימוב]]. בטקס הושבו גם ה[[סרבל]] והנעליים של באומל.{{הערה|{{mako|[[ירון אברהם]]|פוטין: הצבא הרוסי איתר את גופתו של באומל ז"ל|6f4050a6e67e961004|news-world/international-q2_2019|4 באפריל 2019}}}} יחד עם באומל הובאו גופות נוספות, אך לא נמצא זיהוי בינם לבין שני הנעדרים האחרים מהקרב. שם המבצע שבמסגרתו הוחזרה גופתו לישראל נקרא '''מבצע זמר נוגה'''.

ב־4 באפריל 2019 נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. ספדו לו [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[אביב כוכבי]], ראש [[ישיבת הר עציון]] הרב [[יעקב מדן]], ואחותו אסנה. בהלוויה השתתפו אלפי אנשים בהם מאות מתלמידי [[ישיבת הר עציון]] בה למד, [[יושב ראש הכנסת]], [[יולי אדלשטיין]], ראש המוסד, [[יוסי כהן]], ראש אמ"ן, [[תמיר היימן]], חברי כנסת, שרי ביטחון לשעבר ושגרירים זרים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|באומל נטמן: "שבת לאדמתך כלוחם בן 22"|5489593|4 באפריל 2019}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Zechariah Baumel}}
* [http://www.eitan.aka.idf.il/1091-8402-HE/Eitan.aspx רס"ל זכריה באומל] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200601035844/http://www.eitan.aka.idf.il/1091-8402-HE/Eitan.aspx |date=2020-06-01 }} באתר [[צה"ל]] - ענף איתור נעדרים
* {{nrg|[[אריאל שנבל]]|אחות הנעדר מסולטן יעקוב: "אנחנו 34 שנה באותו מקום"|791/236|26 ביוני 2016|1|2}}
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|מפינוי דאעש, הסיוע הרוסי שעוכב ועד לאיתור גופת באומל|5489351|4 באפריל 2019}}
* {{ynet|[[ענבר טויזר]]|זיהוי זכריה באומל: "שנים הביאו דגימות, כשהגיעו העצמות הייתה לנו תחושה טובה"|5548547|12 ביולי 2019}}
* {{מקור ראשון|[[וושינגטון פוסט]]|מדינת ישראל עשתה הכול|news/155969|18 ביולי 2019}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:באומל, זכריה}}
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ארצות הברית]]
[[קטגוריה:חיילי חיל השריון]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הר עציון]]
[[קטגוריה:בוגרי מדרשית נעם]]
[[קטגוריה:חללי צה"ל במבצע שלום הגליל]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל]]
[[קטגוריה:אישים שנעלמו ואותרו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1960]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1982]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=זכריה באומל|גרסה=39868230|פריט=Q62711719}}