הצגת המקור של הדף "הרצל בודינגר"

{{חייל
|סיווג=חייל
|שם=הרצל בודינגר
|תמונה=[[קובץ:Herzel Bodinger.jpg|250px]]
|כיתוב=בודינגר, 1994
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה=קיבוץ בית זרע
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=
|כינוי=
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
|התחלת פעילות=[[אוגוסט]] [[1961]] 
|סיום פעילות= [[יולי]] [[1996]]
|דרגה={{דרגה|אלוף (אוויר)}} [[אלוף]]
|תפקידים בשירות=*מפקד [[טייסת הקרב הראשונה]]
*ראש ענף במחלקת אמצעי לחימה
* מפקד [[בית הספר לטיסה]]
* מפקד [[רמת דוד (בסיס)|בסיס רמת דוד]]
* ראש [[להק אוויר]]
* ראש [[להק ראש המטה|מטה החיל]]
* סגן צבאי למבקר מערכת הביטחון
* [[מפקד חיל האוויר]]
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}} {{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}} [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}} [[מבצע דין וחשבון]]{{ש}} [[מבצע ענבי זעם]]
|עיטורים=
|תפקידים אזרחיים=[[דירקטור]] ב[[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]], יו"ר [[דירקטוריון]] ה[[העמותה הישראלית להגנה בפני טילים|עמותה הישראלית להגנה בפני טילים]], נשיא ויו"ר חברת [[ראדא תעשיות אלקטרוניות]].
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[7 במאי]] [[1943]]
|תאריך פטירה=}}

'''הרצל בודינגר''' (נולד ב-[[7 במאי]] [[1943]]) היה המפקד ה-12 של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], מינואר [[1992]] ועד יולי [[1996]].

לאחר שירותו הצבאי שימש בכמה תפקידים אזרחיים, ובהם נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת [[ראדא תעשיות אלקטרוניות]], נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון [[העמותה הישראלית להגנה בפני טילים]], יו"ר [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]] ויו"ר [[אוניברסיטת אריאל]].

לבודינגר [[תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] ו[[מנהל עסקים]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], והוא בוגר קורס מנהל מתקדם ב[[אוניברסיטת הרווארד]].

==שירות בצה"ל==
===טייס קרב===
בודינגר למד ב[[הפנימייה הצבאית|פנימייה הצבאית]] ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]].{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/435/438.html מה שבאמת קרה בין כותלי בית הספר הריאלי], באתר [[nrg]]}} עם תום לימודיו התגייס ל[[קורס טיס]] (מס' 40) באוגוסט [[1961]], וסיים אותו במגמת מטוסי קרב במרץ 1963. שירת כטייס [[דאסו מיסטר|מיסטר]] ו[[סוד אוויאסיון]] [[ווטור]] ב[[טייסת 110]]. ביוני [[1964]] התפוצץ מנוע מטוס הווטור אותו הטיס. בודינגר החליט שלא לנטוש את המטוס וביצע [[נחיתת חירום|נחיתת אונס]] בפרדס. כתוצאה מהנחיתה נפצע בגבו ועבר שיקום במשך כשנה. לאחר השיקום נקבע לו [[פרופיל רפואי|הפרופיל הרפואי]] 45, והוא שב לשרות קרבי כטייס. מנובמבר [[1965]] עד דצמבר [[1967]] היה מדריך ב[[בית הספר לטיסה]]. ב-[[1966]] היה שותף לסדרת קרבות אוויר שנועדו ליצור בסיס נתונים על [[מיג 21]], שהובא לארץ ב[[מבצע יהלום]] של "[[המוסד]]".

ב[[מלחמת ששת הימים]] (יוני 1967) ב[[מבצע מוקד]], השתתף בתקיפת שדות התעופה בני-סואף ולוקסור שב[[מצרים]] ו-[[שדה התעופה H-3|H-3]] שב[[עיראק]]. הוא השמיד 10 מפציצי [[טופולב Tu-16]] על הקרקע, ועוד ציוד צבאי. במהלך תקיפת שדה התעופה בלוקסור נפגע מכל הדלק הראשי של מטוס הווטור שלו מאש [[נ"מ]] מצרית ונזילת הדלק הביאה בהמשך לכיבוי אחד המנועים. בודינגר המשיך להטיס את המטוס עם מנוע אחד, הגיע בטיפות הדלק האחרונות לשדה התעופה ב[[אילת]] ונחת בשלום. ב-[[1969]] מונה לסמ"ט א' ב[[טייסת 117]], טייסת מטוסי [[מיראז' 3]], וב-[[1972]] למפקד טייסת ראשוני ב[[בית הספר לטיסה]]. שימש מוביל [[הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי]]. בהצבת חירום שירת כטייס מיראז' ב[[טייסת 117]].

במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]], ב-[[9 באוקטובר]] [[1973]], בעת טיסת פיטרול שהוביל באזור [[קונייטרה]], הבחין בודינגר ברביעיית מטוסי [[מיג 17]] סוריים. בודינגר נכנס איתם ל[[קרב אוויר]] בגובה נמוך בעומק סוריה, במהלכו ירה צרור מתותחי המטוס לעבר אחד המיגים, שבעקבות זאת התהפך והתרסק. באפריל [[1974]], ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]], הוזנק בודינגר לקרב אוויר והפיל [[מיג 21]] סורי באזור [[לבנון]]. ביום האחרון של המלחמה מונה למפקד "[[טייסת הקרב הראשונה]]". הטייסת, תחת פיקודו, הייתה הראשונה לקלוט את מטוסי ה[[כפיר (מטוס)|כפיר]] בחיל האוויר. בודינגר הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה [[התעשייה האווירית]] לחיל האוויר בשנת [[1975]]. 

ב-1976 מונה לראש ענף מטוסים וסגן ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. ביולי [[1979]] מונה למפקד [[בית הספר לטיסה]] והועלה לדרגת [[אלוף משנה]]. בינואר [[1982]] מונה למפקד [[רמת דוד (בסיס)|בסיס רמת דוד]], ופיקד עליו במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]]. באוגוסט [[1984]] מונה לראש [[להק אוויר]], בדרגת [[תת אלוף]]. בשנים [[1985]]–[[1987]] היה ראש [[להק ראש המטה|מטה החיל]]. למד לתואר ראשון ב[[כלכלה]] ו[[מנהל עסקים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ואחר כך מונה בפברואר [[1990]] לסגן צבאי ל[[מבקר מערכת הביטחון]]. יצא ללימודי קורס מנהל מתקדם ב[[אוניברסיטת הרווארד]], בינואר [[1992]] שב מחופשת הלימודים ומונה למפקד החיל, בדרגת אלוף, במקום [[אביהו בן-נון]].

===מפקד חיל האוויר===
בתחילת כהונתו בליל [[10 באוגוסט]] [[1992]], התרחש [[אסון הכבל]], [[תאונת אימונים]] שהתרחשה במהלך אימון חילוץ מוסק של [[יחידה 669]] ליד [[ערד]]. במהלך תרגול העלאת לוחמים למסוק [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] נקרע הכבל שקשר את שני לוחמי היחידה, {{יזכור|513485|אסף רוזנברג}} ו{{יזכור|513486|גיל צוריאנו}}, בזמן שהועלו ל[[מסוק]]. השניים נפלו מגובה 15 מטרים ונהרגו. בודינגר מינה ועדת חקירה פנימית שקבעה שהאסון קרה עקב כשל טכני, ובעקבות המלצות הוועדה קבע בודינגר שורה של לקחים ליישום בחיל האוויר. ב-28 באוגוסט 1992 הורה בודינגר לאחד את [[ביסנ"מ]] עם אחד מאגדי הנ"מ, זאת בעקבות השינויים בסדר כוחות הנ"מ. בקיץ 1993 הועבר ביסנ"מ מהרצליה לבסיס משאבים. 

לאחר [[מלחמת המפרץ]] הגדיר חיל האוויר את הצורך במטוסי תקיפה לטווח ארוך. ההצעות שהתקבלו היו הצעותיהן של חברות [[לוקהיד מרטין]], שהציעה גרסה של מטוס [[F-16]], ו[[מקדונל דאגלס]] שהציעה שתי הצעות: [[F/A-18]] ו[[F-15E]]. המלצת חיל האוויר, אותה גיבש בודינגר, הייתה לרכוש מטוסי F-15E, החלטה שאושרה על ידי [[ממשלת ישראל]] ב-[[17 בינואר]] [[1994]]. ישראל רכשה 25 מטוסים; דגם המטוס שונה מעט, והדגם נקרא F-15I, "רעם". המטוס הראשון נמסר לחיל האוויר בנובמבר [[1997]], ונקלט ב[[טייסת 69]] ("הפטישים") שבסיסה ב[[חצרים (בסיס)|חצרים]], כפי שקבע בודינגר. כלי טיס נוספים שרכש חיל האוויר באותה תקופה היו [[מסוק]]י [[סיקורסקי]] [[בלק הוק|UH-60 בלקהוק]] ("ינשוף"), שהגיעו לחיל האוויר באוגוסט 1994; מסוקי [[יורוקופטר SA-565 דולפין]] ("עטלף"), שנרכשו על ידי [[חיל הים]] והופעלו על ידי חיל האוויר; מטוסים קלים מדגם [[סוקטה TB-20 טרינידד]] ("פשוש"); ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים מדגם [[סרצ'ר]] ("חוגלה").

בשנת [[1993]], מ-[[25 ביולי|25]] ועד [[31 ביולי]], השתתף חיל האוויר ב[[מבצע דין וחשבון]]. המבצע היה תגובה להסלמה במצב הביטחוני בגבול הצפון. במהלך המבצע הותקפו כפרים רבים בדרום לבנון שהיו מזוהים עם [[חזבאללה]] בירי [[תותח]]ים ו[[טנק]]ים, והופצצו על ידי מטוסי חיל האוויר, שביצעו קרוב לאלף גיחות הפצצה נקודתיות. המבצע גרם לנזק רב בלבנון, בין השאר ל[[גשר]]ים ול[[תחנת כוח|תחנות כוח]], וספג ביקורת חריפה בישראל ובעולם. ב-31 ביולי, לאחר שבוע של הפגזות הדדיות, נחתם הסכם הפסקת האש. ב-[[19 באוגוסט]], פחות משלושה שבועות לאחר הסכם הפסקת האש, הטמינו מחבלי חזבאללה מספר מטעני צד שהרגו תשעה חיילי צה"ל. ישראל הגיבה בהתקפה על מספר מוצבי חזבאללה ליד הגבול הסורי. כשנה לאחר תום המבצע, ב-[[2 ביוני]] [[1994]], תקפו מטוסי חיל האוויר בסיס אימונים של חזבאללה ליד עין דרדרה, בו התקיים טקס סיום של מחזור קצונה בארגון. במחזור הזה היו בנים רבים של בכירים בחזבאללה. כ-40 מצוערי חזבאללה נהרגו בתקיפה. 

בשנת [[1994]] חל מהפך ב[[קורס טיס (צה"ל)|קורס הטיס]] של חיל האוויר: על פי [[בג"ץ אליס מילר|החלטת בג"ץ]], נפתח הקורס לנשים. [[בית המשפט העליון]] פסק ברוב דעות שאי גיוסן של נשים לחיל האוויר, אך ורק בגין היותן נשים, מהווה יחס מפלה ופסול. כתוצאה מכך הוצא צו שחייב את רשויות הצבא לזמן את [[אליס מילר]] למבדקי התאמה לקורס טיס ולקבל אותה אם תימצא מתאימה. זאת על אף שבודינגר דרש, כתנאי לפתיחת הקורס, דיון ציבורי בשאלה האם נכון שנשים תאיישנה תפקידי לוחמה מסוכנים ביחידות העלית וכטייסות קרב. בשנת [[1995]], במסגרת אירועי יום השנה לחתימת [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]], נערך [[מפגן אווירי]] משותף בשמי שתי המדינות. ב-[[1996]] חזר אי-השקט לגבול הצפוני, וישראל יצאה ל[[מבצע ענבי זעם]]. המבצע החל בשעות הבוקר של [[11 באפריל]], ובמהלכו תקף חיל האוויר מאות מטרות של [[חזבאללה]] [[דרום לבנון]], ב[[בקאע]] וב[[ביירות]]. במהלך כל המבצע המשיך חזבאללה לירות רקטות לעבר שטח ישראל. חיל האוויר ו[[חיל התותחנים]] הגיבו בירי על מתקני השיגור. במהלך המבצע השתתף בודינגר במשימת תקיפה מבצעית מעל לבנון, במטוס [[F-16]].{{הערה|שם=אתר חיל האוויר}} ביולי 1996 העביר את הפיקוד על החיל ל[[איתן בן-אליהו]].

במהלך קריירת הטיסה שלו ביצע 451 גיחות מבצעיות{{הערה|שם=אתר חיל האוויר|[http://www.iaf.org.il/2564-30165-he/IAF.aspx הרצל בודינגר] באתר חיל האוויר}} והפיל שני מטוסי אויב בקרבות אוויר.

==לאחר פרישתו מצה"ל==
משסיים בודינגר את שירותו כמפקד חיל האוויר מונה לנשיא ומנכ"ל חברת [[ראדא תעשיות אלקטרוניות]]. במקביל היה למפקד חיל האוויר הראשון שהתנדב לשירות מילואים כמדריך בבית הספר לטיסה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||הרצל בודינגר|1204-21247}}}} הוא הפסיק את שירות המילואים באוקטובר 2006 (בן 63), בעקבות בקשתו של מפקד החיל, [[אליעזר שקדי]]. בעקבות הסכם שנחתם ב-1995 בין [[נשיא ארצות הברית]] [[ביל קלינטון]], ו[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[שמעון פרס]] בעניין ניסויים בחלל, הוחלט לכלול [[ישראלי]] בטיסת [[מעבורת חלל]]. בודינגר ביקש מחיל האוויר לאתר מועמדים עם השכלה אוניברסיטאית בתחום מדעי או טכני וניסיון בעריכת ניסויים בתוך חיל האוויר. מפקד חיל האוויר הנכנס, איתן בן-אליהו, בחר ב[[אילן רמון]] לתפקיד.{{הערה|1=http://isf.co.il/article.asp?ref=311}}

ב-2001 נמנה בודינגר עם מנסחי [[אמנת כנרת]], השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו'). בין השנים [[2003]]-[[2001]] עמד בראש [[ועדת א.ל.ה]] שהוקמה ביוזמת [[עוזי דיין]] במסגרת [[הפורום לאחריות לאומית]]. מטרת הוועדה הייתה שיפור תפקודה של מערכת החינוך והצעת רפורמות מערכתיות. דו"ח הוועדה נמסר לשרת החינוך, [[לימור לבנת]], בנובמבר 2003, והוצג בפני ועדת החינוך של הכנסת מספר ימים לאחר מכן. המלצות הוועדה לא יושמו. בספטמבר 2003 ממשלת ישראל הקימה את [[ועדת דוברת]] אשר הציגה בינואר [[2005]] מסקנות דומות לשל ועדת א.ל.ה. 

ביולי [[2005]] באישור [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אריאל שרון]], פעל ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] כנציגו האישי של [[שר הביטחון]], [[שאול מופז]], על מנת לפתור את משבר האמון עם [[ארצות הברית]], שנוצר עקב מכירת [[מל"ט]]ים ו[[מזל"ט]]ים מתקדמים על ידי [[משרד הביטחון]] ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. בנובמבר, באותה שנה היה מועמד להחליף את [[משה קרת]] כמנכ"ל [[התעשייה האווירית לישראל]],{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000032419 הרצל בודינגר - מועמדו המועדף של מופז למנכ"ל תע"א במקום קרת], באתר "גלובס"}} תפקיד אליו נבחר לבסוף [[יצחק ניסן]]. באוגוסט [[2006]], בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]], הקים שר הביטחון, [[עמיר פרץ]], [[ועדת בדיקה]] למלחמה בראשות הרמטכ"ל לשעבר [[אמנון ליפקין-שחק]]. החברים בה היו יו"ר "[[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]" [[אלי הורוביץ]], והאלופים (במיל.) הרצל בודינגר ו[[אילן בירן]]. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות".{{הערה|{{NFC|ניר יהב|הרצל בודינגר פרש מוועדת "שחק"|108503|20 באוגוסט 2006}}}} זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה [[ועדת וינוגרד]]. ב-[[10 בספטמבר]] [[2007]] מינה [[שר התחבורה]], [[שאול מופז]], את בודינגר לעמוד בראש ועדה ציבורית שתכין תוכנית אב ל[[נמל תעופה|נמלי התעופה]] בישראל. ב-[[8 בספטמבר]] [[2008]] פורסם כי מגיע לסיומו סקר על צורכי תעופה שמבצע בודינגר. בהתאם לתוצאות הסקר, התגבשה המלצה לבנות נמל תעופה בינלאומי ב[[עמק יזרעאל#בקעת מגידו|מגידו]]. ב-[[2011]], ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל, נבחר לדמות השנה הביטחונית של "Israel Defence".{{הערה|[[עמיר רפפורט]], [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=483&ArticleID=259 אלוף (מיל') הרצל בודינגר: "המלאך של בית שאן"] באתר "Israel Defence"}}

באוגוסט [[2012]] אמר בריאיון ב"יומן" חדשות ליל שישי של [[הערוץ הראשון]], כי ישראל הייתה צריכה לתקוף את [[תוכנית הגרעין האיראנית|מתקני הגרעין באיראן]] עוד ב-[[2005]]. לדעתו: "העולם לא יצליח לעצור את התגרענות איראן באמצעות הסנקציות, וכשתהיה להם [[נשק גרעיני|פצצה]] אנחנו נהיה במצב אחר לגמרי... אנחנו מאוד מעריכים את העזרה של האמריקנים ואת תמיכתם, אבל בסוף אתה עומד עם עצמך, עם גורלך. אם נתקוף ייפלו פה טילים, אבל גם אם האמריקנים יתקפו ייפלו פה טילים... הרמטכ"ל האמריקני אמר השבוע שלפי דעתו ישראל לבד לא תוכל להשמיד את המערך של איראן, אבל אני חושב שהוא לא לגמרי יודע מה מסוגלים לעשות כוחות ישראליים. האמריקנים לא יודעים עלינו הכל"{{הערה|{{ישראל היום||"ישראל היתה צריכה לתקוף כבר ב־2005"|20425|19 באוגוסט 2012}}.}}

באוגוסט [[2013]] היה מועמד של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לתפקיד ראש [[המטה לביטחון לאומי]].{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000874519 הרומנים של נתניהו], באתר "גלובס"}} 

כיום (2013) בודינגר הוא נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת [[ראדא תעשיות אלקטרוניות]], נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון [[העמותה הישראלית להגנה בפני טילים]], יו"ר [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]], יו"ר [[אוניברסיטת אריאל]],{{הערה|{{ערוץ7||הרצל בודינגר מונה ליו"ר אוניברסיטת אריאל|251642|17 בפברואר 2013}}}} חבר בחבר הנאמנים של [[המכללה האקדמית להנדסה ירושלים]], חבר בוועד עמותת הבוגרים של [[הפנימייה הצבאית לפיקוד]], חבר בוועד המנהל של "קרן תקדים", וחבר ב[[עמותה|עמותות]] "[[לחופש נולד]]" ו"[[תסמונת פראדר וילי]] בישראל".

==משפחה==
אביו, יצחק בודינגר,{{הערה|1=http://www.motzkin.co.il/Grushkevich-Museum/Lists/List/DispForm.aspx?ID=364}} נולד ב-[[1913]] בעיירה [[סוצ'אבה]] שב[[רומניה]]. ב-[[1933]] עלה ארצה בראש קבוצה של [[הנוער הציוני]], והתגייס לארגון [[נוטרות]], ממנו למחלקת הבילוש במשטרה הבריטית בחיפה, תוך שהוא שומר בסוד את חברותו בארגון [[ההגנה]]. לחם ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת ההגנה והיה בין משחררי חיפה. לאחר מלחמת העצמאות, היה בין מקימי [[משטרת ישראל]], תעודת שוטר מספר 53. כתב את ה[[מילון]] ה[[עברית|עברי]]-[[אמהרית|אמהרי]] אמהרי-עברי הראשון ב-[[1967]]. נפטר ב-1991.

אמו, דינה שלם, נולדה ב-[[1921]] ב[[בומביי]] שב[[הודו]]. ב-[[1935]] עלתה משפחתה ארצה. עבדה במרכז המבצעים של חיל האוויר הבריטי. ב-[[1941]] הכירה את יצחק, וב-[[1942]] נישאו. לזוג נולדו שלושה ילדים: הרצל (1943), יהונתן (1946) ועמוס (1948). נפטרה ב-[[2013]]. 

שלושת האחים למדו בפנימיות, במסגרת בתי הספר הצבאיים לצורך שמירת יציבות במסגרת החינוכית, עת נדדה המשפחה למקומות מגורים אחרים ע"פ תפקידי האב במסגרת התקדמותו כקצין בכיר במשטרה. הרצל למד בפנימיה הצבאית שליד [[בית הספר הריאלי]] בחיפה. יהונתן למד בפנימיה הצבאית של [[חיל החימוש]], בתפקידו האחרון בצה"ל היה סא"ל ולאחר מכן היה [[אזרח עובד צה"ל]] ב[[מצל"ח]]. עמוס למד ב[[בית הספר לקציני ים עכו]], היה לוחם ב[[יחידת הסירות]], והשתתף ב[[מבצע אבירי לב]] לצליחת [[תעלת סואץ]] במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|{{nrg|שרה ליבוביץ-דר|יחידת הסירות נאבקת על התהילה במלחמה|293/723|7 באוקטובר 2011|1|2}}}}

בודינגר נשוי לעורית ואב לארבעה ילדים. בנו [[אילן בוגר]] שירת אף הוא כטייס קרב ובתפקידו האחרון כיהן כראש [[להק כוח האדם]] בחיל האוויר בדרגת תת-אלוף. בן דודו הוא [[פסיכולוג]], ונקרא גם הוא הרצל בודינגר.{{הערה|{{הארץ|הילה ויסברג|ההרצלים|1.1215299|5 באוגוסט 2010}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Herzel Bodinger|שם ויקישיתוף=הרצל בודינגר|ויקיציטוט=הרצל בודינגר}}
* [http://www.rada.com/corp/management.html הרצל בודינגר], באתר חברת ראדא {{אנגלית}}
* [http://imda.org.il/hebrew/About/board.asp?boardId=11 הרצל בודינגר], באתר העמותה הישראלית להגנה מפני טילים
* {{אתר חיל האוויר||הרצל בודינגר|2564-30165}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מפקדי בסיס רמת דוד}}
{{ראשי להק האוויר}}
{{ראשי להק המטה}}
{{מפקדי חיל האוויר הישראלי}}

{{מיון רגיל:בודינגר, הרצל}}
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:מפקדי בית הספר לטיסה של חיל האוויר]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס רמת דוד]]
[[קטגוריה:מפקדי חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:ראשי להק ראש המטה]]
[[קטגוריה:ראשי להק האוויר]]
[[קטגוריה:בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]
[[קטגוריה:אוניברסיטת אריאל בשומרון]]
[[קטגוריה: בוגרי אוניברסיטת בר-אילן]]
[[קטגוריה:ראשי מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=הרצל בודינגר|גרסה=22914583|דרגה=נקי}}