הצגת המקור של הדף "הקלר וקוך G3"

{{נק"ל
|שם=רובה הקלר וקוך G3
|תמונה=[[קובץ:Heckler & Koch G3 Holzschaft Display noBG.png|300px]]
|סוג=[[רובה סער]]
|נגזרות=
|תכנון= CETME, שנות ה-50
|יצרן=[[הקלר וקוך]]{{ש}}ואחרים תחת רישיון
|מדינות המשתמשות=
|שנות שירות=[[1959]] עד ימינו
|מלחמות=-
|קליבר= [[7.62x51 מ"מ נאט"ו]]
|פעולה=
|אורך קנה=450 מ"מ
|הזנה=[[מחסנית]]
|כוונות=
|אורך כולל= 1,025 [[מילימטר|מ"מ]]
|משקל ריק=כ-4.38 [[ק"ג]]
|משקל מלא=
|קצב אש= 500-600 כדורים לדקה
|מהירות לוע= 800 [[מטר לשנייה]]
|טווח אפקטיבי=200–600 [[מטר]]
|מחיר ליחידה=
|מדינה מייצרת={{דגל|גרמניה||+}}}}

ה-'''G3''' הוא [[רובה סער]] שתוכנן ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] ומיוצר ב[[גרמניה]] על ידי חברת [[הקלר וקוך]]. הוא שימש כרובה הסדיר הראשון של ה[[בונדסוור]] הגרמני עד שהוחלף ב-[[הקלר וקוך G36|G36]] בשנות ה-90, בנוסף יוצר ברישיון ויוצא לכ-70 מדינות מסביב לעולם, והיה לאחד מכלי הנשק הנפוצים של [[המלחמה הקרה]] עם ייצור של כשמונה מיליון רובי G3 על שלל דגמיו.

==היסטוריה==
שורשי ה-G3 נמצאים באב הטיפוס "MKb Gerät 06" (מכשיר קרבין אוטומטי מספר 6) שפותח על ידי מהנדסי [[מאוזר]] בשלהי [[מלחמת העולם השנייה]]. הרובה פותח על בסיס קליבר 7.92x33 מ"מ בדומה ל-[[StG 44]] וכלל מנגנון רתע דומה ל-[[MG42]] עם קנה מקובע, רובה זה קיבל את השם '''StG 45(M)''' {{כ}}(רובה סער 45) כממשיך דרכו של ה-StG 44 המוצלח, אך המלחמה הסתיימה לפני שהוכנס לייצור משמעותי. בסוף המלחמה המפעל שבו פותח הרובה נכבש על ידי כוחות צרפתיים, והעבודה בו הוכפפה למשרד החימוש הצרפתי תחת חברת "מרכז המחקר והחימוש מילוז" (CEAM) שישבה ב[[מילוז]], שם המשיכה עבודת הפיתוח ונוסו מספר קליברים שונים מה שהבשיל לכדי ה-'''CEM דגם 1950'''. הרוס"ר החדש שימש את הכוחות הצרפתיים במהלך [[מלחמת הודו-סין הראשונה]] אך הוחלט לבסוף לא לאמצו מטעמי תקציב.

בשנת [[1950]] עבר צוות הפיתוח לספרד והמשיך את עבודתו על הרובה כחלק ממרכז הפיתוח CETME, שם פותח "דגם 2" (Modelo 2) על בסיס קליבר 7.92x40 מ"מ CETME M53. משמר הגבור הפדרלי של מערב גרמניה, שבנה באותה העת את כוחותיו מחדש, הביע עניין ברובה וביקש להתאימו לקליבר [[7.62x51 מ"מ נאט"ו]]. רובה זה נכנס לשירות הצבא הספרדי בתור '''CETME דגם 58''', אם זאת משמר הגבול הגרמני העדיף לבסוף לרכוש את ה-[[FN FAL]] (נקרא G1 בשירות גרמני) אך במקביל ה[[בונדסוור]] עצמו החל לבחון את רובה ה-CETME עם רכישה של 400 רובים ב-1956 לבחינת יכולותיו. חברת [[הקלר וקוך]] הגרמנית ביצעה מספר התאמות לרובה לפי דרישות הצבא הגרמני וב-[[1959]] הדגם המשופר אושר לקליטה בגרמניה המערבית בשם '''G3''' ({{כ}}Gewehr 3; "רובה 3"), כאשר הקלר וקוך ו[[ריינמטאל]] קיבלו רישיון ייצור בגרמניה. ב-[[1969]] ריינמטאל ויתרו על זכותיהם לייצור ה-G3 וב-[[1977]] ממשלת מערב גרמניה העניקה באופן בלעדי ורשמי את זכויות הייצור והשיווק של ה-G3 להקלר וקוך.

בשנת [[1962]] הוכנס לשירות דגם ה-G3A2 שכלל שיפור לכוונת הברזל, מספר חודשים לאחר מכן נכנס ה-G3A3 לשירות, דגם זה היה דגם הייצור המשמעותי הראשון וכלל מספר רב של שינויים בהם מעבר לקת ומתפסים עשויים פלסטיק ושיפורים ליכולת הרובה לשאת תוספים שונים (כגון דורגלים). השיפור המשמעותי הבא היה בשנת 1974 כאשר יצא ה-G3A4 בעל קת מתכווננת וה-G3KA4 ([[קרבין]]) שכלל קת מתכווננת ואורך קנה קצר יותר. משפחת ה-G3 (בעיקר ה-G3A3) הייתה פופולרית מאוד ברחבי העולם במהלך [[המלחמה הקרה]] עם יצור של כשמונה מיליון רובים מהדגמים השונים ובשימוש כ-70 מדינות שונות. עיצובו המודולרי של ה-G3 הוביל גם לפיתוח של מספר רב של דגמים, התאמות מקומיות וגרסאות נגזרות בהם רובי קלעים וצליפה הן לשוק הביטחוני, לכוחות משטרה והן לשוק האזרחי.

==דגמים עיקריים==
[[קובץ:HK G3 versions and cutout noBG NEW 02.png|300px|ממוזער|G3A4 בעל קת מתכווננת, ומתחתיו G3A3 הנפוץ]]
[[קובץ:MSG 90 rifle PSG 1 rifle 2014 noBG.jpg|300px|ממוזער|נשקי הצלפים MSG 90 ו-[[PSG1]] המבוססים על ה-G3]]
* '''G3:''' הדגם הראשוני שהתבסס על ה-CETME דגם 58, הוא הוכנס לשימוש ב-1960 וכלל מתפסים וקת מעץ.
**'''G3A1:''' דגם שכלל קת מתקפלת במנגנון דומה ל-[[MP40]], לבסוף נזנח משום הרתע הרב שנוצר.
**'''G3A2:''' דגם שפותח ב-1962 וכלל כוונת אחורית מתכווננת וקנה צף שהקנה לדגם דיוק רב יותר.
**'''G3A3:''' דגם נפוץ ומוצלח מאוד מ-1963, הוא כלל קת ומתפסים מפלסטיק, שיפורים לכוונת האחרוית והקדמית, וסתרשף מותאם ל[[רומה רימונים]] סטנדרטי של נאט"ו.
***'''G3A3A1:''' גרסה של ה-A3 בשירות כוחות הביטחון הגרמניים בעל נצרה דו-צדדית.
***'''G3A6:''' גרסה איראנית של ה-A3, עם חלקי פלסטיק בגוון ירוק כהה.
***'''Gv M/66:''' גרסה בשימוש בדנמרק של ה-A3, נקרא גם '''G3A5'''.
***'''AG-3:''' דגם מבוסס על ה-G3A5 בייצור מקומי בנורווגיה עם מספר שינויים כגון קת ארוכה בכ-2 ס"מ.
***'''AG-3F1:''' גרסה עם קת מתכווננת.
****'''AG-3F2:''' גרסה עם קת מתכווננת ומספר שיפורים בהם [[מסילות פיקטיני]].
***'''BA64:''' דגם מקלע קל בשירות [[מיאנמר]], נקרא גם '''G4''' בשירות מקומי.
***'''G3P3:''' דגם ה-A3 בייצור מקומי בפקיסטן.
***'''G3A7:''' דגם ה-A3 בייצור מקומי בטורקיה.
**'''G3A4:''' דגם שנכנס לשירות ב-1974, בעל קת מתכווננת במנח קבוע.
***'''G3A4A1:''' גרסה של ה-A4 בשירות כוחות הביטחון הגרמניים בעל נצרה דו-צדדית.
***'''G3P4:''' דגם ה-A4 בייצור מקומי בפקיסטן.
***'''G3A7A1:''' דגם ה-A4 בייצור מקומי בטורקיה.
**'''G3KA4:''' דגם [[קרבין]] ("K": {{כ}} ''Karabiner'') הכולל מתפסים בדומה ל[[הקלר וקוך HK33]], קת מתכווננת וקנה מקוצר באורך 315 מ"מ.
***'''G3KA4A1:''' גרסה של ה-KA4 בשירות כוחות הביטחון הגרמניים בעל נצרה דו-צדדית וחלקים עשויי פולימרים.
**'''DIO G3-A3 [[בולפאפ]]:''' רובה סער שפותח על ידי איראן המבוסס על ה-G3 בתצורת [[בולפאפ]] ונמצא בשירות כוחות הביטחון האיראניים.

===דגמים נגזרים===
*'''G3TGS:''' דגם ה-G3 הכולל [[מטול רימונים]] 40 מ"מ HK79 של הקלר וקוך.
*'''G3A3ZF:''' דגם [[רובה קלעים]] של ה-G3A3 עם התאמה להרכבת כוונת טלסקופית.
*'''MSG90:''' דגם רובה קלעים/[[צליפה]] בעל קנה באורך 600 מ"מ (23.6 אינץ').
*'''[[PSG1]]:''' דגם רובה קלעים/[[צליפה]] בעל קנה באורך 650 מ"מ (25.6 אינץ') שפותח ב-1985.

==משתמשות עיקריות==
[[קובץ:Exercise TRIDENT JUNCTURE (22386126137).jpg|300px|ממוזער|חיילים פורטוגלים באימון, 2015]]
[[קובץ:2019 Sacred Defence Week parade (21).jpg|300px|ממוזער|חיילים איראנים במצעד ב[[אספהאן]], [[2019]]]]
[[קובץ:Okas 2022 - Jõgeva malev (52460221830).jpg|300px|ממוזער|רובי AK 4 בשירות צבא אסטוניה, 2021]]
* {{דגל|אירלנד||+}}
* {{דגל|איראן||+}} - בשימוש סדיר באיראן על בסיס גרסה מקומית בשם G3A6, ופיתוח מקומי בתצורת [[בולפאפ]] מבוסס על ה-G3 בשם G3-A3.
* {{דגל|אסטוניה||+}}
* {{דגל|גרמניה||+}} - בשימוש סדיר של ה[[בונדסוור]] בין שנות ה-50 עד שהוחלף בהדרגה בשנות ה-90 על ידי ה[[הקלר וקוך G36]]. כיום מספר דגמים נמצאים בשימוש מצומצם בעיקר בכוחות מיוחדים וכוחות משטרה.
* {{דגל|דרום אפריקה||+}} - כ-100,000 רובי G3 עודפי הכוחות הפורטוגלים שירתו בדרום אפריקה תחת הכינוי '''R2''', הם הוחלפו בשנות ה-80 על ידי ה-R4 (מבוסס ה[[גליל (רובה)|גליל]] הישראלי).
* {{דגל|טורקיה||+}} - בשימוש סדיר בטורקיה על בסיס גרסה מקומית בשם G3A7.
* {{דגל|יוון||+}}
* {{דגל|ירדן||+}}
* {{דגל|ישראל||+}} - מספר מצומצם של רובי צליפה [[PSG1]] נמצאים בשירות יחידות מיוחדות (בהם [[סיירת מטכ"ל]], [[יחידת שלדג|שלדג]] ו[[שייטת 13]]).
* {{דגל|כווית||+}}
* {{דגל|לבנון||+}}
* {{דגל|ליטא||+}} - כוחות הביטחון הליטאיים עושים שימוש ב-AK 4 השוודי.
* {{דגל|מיאנמר||+}} - בשימוש סדיר של כוחות הביטחון של מיאנמר בין 1960 ל-1995 על בסיס דגמים בייצור מקומי, בהם הרוס"ר BA63, המקלע הקל BA64, הקרבין BA72 ורובה הצלפים BA100.
* {{דגל|מלזיה||+}} - ה-G3A4 הוא הרובה הסדיר של הצבא והמשטרה המלזית לצד ה[[הקלר וקוך HK33]].
* {{דגל|מקסיקו||+}} - בייצור מקומי תחת רישיון, נמצאים בהוצאה הדרגתית משירות (נכון ל-2023).
* {{דגל|נורווגיה||+}} - בשימוש סדיר של הכוחות המזוינים של נורווגיה בין 1968 ל-2008 על בסיס גרסה מקומית בשם AG-3, הוא מוחלף על ידי ה[[הקלר וקוך HK416]].
* {{דגל|פקיסטן||+}} - בשימוש סדיר בפקיסטן על בסיס הגרסאות המקומיות G3P3 ו-G3P4 (המבוססות על ה-G3A3 וה-G3A4 בהתאמה).
* {{דגל|קניה||+}}
* {{דגל|שבדיה||+}} - בשימוש סדיר של הכוחות המזוינים של שוודיה מאז 1965 על בסיס גרסה מקומית בשם AK 4, כאשר הדגם המשופר ביותר הוא ה-AK 4D.

==ראו גם==
* [[הקלר וקוך G36]]
* [[PSG1]]
* [[FN FAL]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי}}
* [https://www.militaryfactory.com/smallarms/detail.php?smallarms_id=127 הקלר וקוך G3] באתר Military Factory.
* [https://gundigest.com/military-firearms/the-hk-g3-the-worlds-most-successful-battle-rifle הקלר וקוך G3] באתר Gun Digest.
* [https://modernfirearms.net/en/assault-rifles/germany-assault-rifles/hk-g3-eng/ הקלר וקוך G3] באתר Modern Firearms.
* [http://www.military-today.com/firearms/hk_g3.htm הקלר וקוך G3] באתר Military Today.

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:HK G3}}

[[קטגוריה:כלי נשק של חברת הקלר וקוך]]
[[קטגוריה:רובי סער]]
[[קטגוריה:נשק קל גרמני]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=הקלר וקוך G3|גרסה=36127280|פריט=Q211791}}