הצגת המקור של הדף "הצבעה במעטפות כפולות"

{{מפנה|קולות החיילים|תוכנית רדיו|קולות החיילים (תוכנית רדיו)}}
[[קובץ:Giora Bachar 1745FRP0006.jpg|250px|ממוזער|[[גיורא בכר]], שגריר ישראל בברזיל, מצביע ל[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]], [[29 בינואר]] 2009. הבחירות עצמן נערכו ב-[[10 בפברואר]]]]
'''הצבעה במעטפות כפולות''' היא שיטת הצבעה שנועדה לאפשר לבעל זכות הצבעה להצביע שלא בקלפי הסמוכה למקום מגוריו, תוך שמירה על חשאיות ההצבעה מחד גיסא, ומניעת הצבעה כפולה, מאידך גיסא.

שיטת הצבעה זו נהוגה במקומות, כגון ישראל, בהם כל בעל [[זכות הצבעה]] משובץ ל[[קלפי]] מסוימת, הסמוכה למקום כתובתו הרשומה ב[[משרד הפנים]], והוא רשאי להצביע רק בה. באופנים בהם בעלי זכות ההצבעה אינם מסוגלים להצביע בקלפי שאליה שובצו, למשל דיפולמטים שנשלחו על ידי המדינה מחוץ לישראל, או חיילים שנמצאים בבסיס צבאי מרוחק מביתם, וכדומה, ההצבעה נעשית במעטפה כפולה.

==היסטוריה==
===הבחירות לאספה המכוננת===
לקראת [[הבחירות לאספה המכוננת]] הוחלט לקיים הצבעה במעטפות כפולות בצבא. הצעה לאפשר הצבעה במעטפות כפולות לאזרחים נדחתה{{הערה|{{דבר||נדחו כל הצעות השינויים בתקנות הבחירות|19490123|31}}}}. לקראת [[הבחירות לכנסת השלישית]] נדונה בכנסת הצבעת השוטרים{{הערה|{{הצופה||הצבעת השוטרים לועדת החוקה|19550621|14}}}} ונקבע בחוק שייקבעו הסדרים כדי לאפשר לימאים להצביע. אך הכנסת התעכבה מלקבוע בחוק הסדרים עבור הימאים{{הערה|{{חרות|יוסף שופמן|הימאים והצבעתם|19650827|47}}}} ובשנת 1964 פתחו הימאים במאבק לאפשרות הצבעה על אניותיהם. אליהם הצטרפו גם עובדי השגרירויות ושליחים אחרים מחוץ לישראל שדרשו גם הם אפשרות להצביע{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|הימאים דורשים תנו להצביע|19640806|54}}}}. הכנסת דנה בחוק, אולם הדברים התקדמו בעצלתיים בגלל חששות לחוסר אפשרות לפקח על הקלפיות{{הערה|{{מעריב|ראובן בן צבי|לא נסכים להיות אזרחים מדרגה שנייה|19650729|65}}}}. כן בקשו המחוקקים לוודא שלילת אפשרות הצבעה מיורדים{{הערה|{{חרות||מעמד חדש - בוחרי חו"ל|19650131|41}}}}.

=== הכנסת השביעית ===
לקראת הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, חוקק נוסח חדש לחוק הבחירות לכנסת, שיאפשר גם לימאים להצביע, אך מבלי לאפשר לישראלים אחרים השוהים מחוץ לישראל להצביע. בעקבות זאת, ספירת קולות המעטפות הכפולות בוצעה בשני גלים: קולות החיילים, ולאחר מכן קולות הימאים{{הערה|שם=ביצור69}}. החוק קבע ששוטרים שיוצבו ביום הבחירות במקום מרוחק מבתיהם יירשמו בקלפי ליד המקום בו יוצבו, ולא יצביעו במעטפות כפולות{{הערה|[[חוק הבחירות לכנסת]] [נוסח משולב], תשכ"ט - 1969, סעיף 95 המקורי}}. חידוש נוסף בבחירות אלו היה מתן אפשרות לסוהרים, שוטרים ו[[עובד צה"ל|אזרחים עובדי צה"ל]] בשטחי יהודה, שומרון ועזה להצביע בקלפיות צבאיות{{הערה|{{מעריב|יהושע בציור|רק 9 קלפיות אזרחיות - בשטחים|19691020|22}}}}.

=== הצבעת שוטרים וחיילים ===
בשנת 1973 תוקן חוק הבחירות כך ששוטרים יימחקו מרשימת הבוחרים שבאזור מגוריהם, והצבעתם תתאפשר בכל קלפי במסירת תעודת הצבעה ייעודית לידי יושב ראש ועדת הקלפי{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-0685.pdf ס"ח תשל"ג מס' 685]}}. מאחר ששמו של השוטר אינו מופיע באף רשימת בוחרים והתעודה נמסרת לוועדת הקלפי – אין חשש שהשוטר יצביע במקום אחר, ולכן הצבעתו נערכת במעטפה רגילה. הסדר זה היה בתוקף עד לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]].

בשנת 1984, לאחר שהתפרסם שהחיילים הצביעו באופן מובהק יותר לימין, דרש [[שבח וייס]] שקולות החיילים יעורבבו עם קולות האזרחים כדי שלא יהיה ניתן לדעת מה הצביעו החיילים. במידה מסוימת בקשתו התמלאה, ככל שאזרחים רבים מצביעים במעטפות כפולות{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|הרמטכ"ל: לא נמהר לצאת מלבנון|19841010|30}}}}.

בשנת [[2020]] שונה החוק, ומ[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] שמותיהם של השוטרים החלו להיכלל ברשימת הבוחרים, אך באפשרותם להצביע בכל קלפי במעטפות כפולות בהצגת תעודת שוטר.

=== הצבעת מתנחלים ===
בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הצביעו גם חלק מן [[התנחלות|המתיישבים]], למשל ב[[קדומים]] ו[[אופירה]] בקלפיות צבאיות{{הערה|{{דבר||חיילים יוכלו להצביע רק עם תעודות זהות|19770509|18}}}}.

ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת ה-17]] נחקקה [[הוראת שעה]] על-פיה בעל זכות בחירה מאחד מיישובי [[רצועת עזה]] וצפון [[השומרון]], שפונה מביתו במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], יוכל להצביע בכל אחת מן הקלפיות באזור שבו הוא נמצא בשיטת "המעטפות הכפולות". זאת משום שסמוך למועד הבחירות [[שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון|טרם נמצאו פתרונות דיור קבועים]] לחלק גדול מהם וכתובתם במרשם התושבים נותרה ללא שינוי.

=== הצבעת אסירים ===
בשנת 1984 עתרו ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] מספר אסירים בדרישה שיינתן להם להצביע. בג"ץ קבע שהאסירים צודקים שעל פי חוק יסוד הבחירות זכותם להצביע, אך דחה את העתירה תוך קביעה שעל הכנסת לתקן את החוק לאפשר לאסירים להצביע או לקבוע ברוב מיוחס שאינם זכאים להצביע{{הערה|[http://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/PADI-LG-2-826-L.htm בג"ץ מס' 337/84]}}. בעקבות זאת, תוקן החוק באוגוסט 1986, באופן המאפשר לאסירים להצביע{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1192.pdf ס"ח תשמ"ו מס' 1192]}}.

=== דיפלומטים בתי חולים וקלפיות מונגשות ===
בשנת 1988 מחו עובדי משרד החוץ בנציגויות בעולם על שהם אינם יכולים להצביע, בעוד הם נדרשים להעביר את הקלפיות של הימאים לישראל{{הערה|{{מעריב||עובדי משרד החוץ: מה עם זכות הבחירה שלנו?|19880129|42}}}}. 

בשנת 1991 תוקן החוק באופן המאפשר לשליחים רשמיים של ישראל והמוסדות הלאומיים להצביע מחוץ לישראל{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1337.pdf ס"ח תשנ"א מס' 1337]}}. בשנת 1996 תוקן החוק כדי לאפשר הצבעה במעטפות כפולות בבתי חולים.

בשנת 2000 תוקן החוק באופן המאפשר לאנשים המוגבלים בניידות להצביע בקלפיות מיוחדות שהונגשו לאנשים המוגבלים בניידות. בעקבות שימוש בקלפיות אלו על ידי אנשים שנמצאו במרחק רב ממקום הקלפי שלהם, תוקן החוק בשנת 2011 באופן המחייב אדם, שבעיית המוגבלות שלו אינה ניכרת לעין, לחתום על הצהרה שהוא אכן מוגבל ניידות. החוק גם הטיל עונש של עד חצי שנת מאסר על אדם שחתם על הצהרת כזב{{הערה|חוק הבחירות לכנסת, סעיף 68א, 126(3א)}}{{הערה|שם=test|1={{ישראל היום||חצי שנת מאסר למתחזה לנכה בקלפי|24185}}.}}.

===ההסתדרות===
בבחירות ל[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות]] נהג שימוש במעטפות כפולות לחיילים ולמקומות עבודה מאורגנים, לפחות מאז 1955{{הערה|{{דבר||הוע"הפ אישר את סדרי הבחירות|19550425|5}}}}.

==הליך ההצבעה==

ההצבעה ב[[מעטפה]] כפולה נעשית כמו הצבעה רגילה, כאשר המצביע מכניס את [[פתק הצבעה|פתק ההצבעה]] לתוך מעטפה אטומה. אך בניגוד להצבעה רגילה, שבה המעטפה האטומה מוכנסת ישירות לקלפי, היא מוכנסת לתוך מעטפה חיצונית נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו אינן נספרות בקלפי שבה נערכת ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת הקולות של [[ועדת הבחירות המרכזית]]. בוועדת הבחירות המרכזית מוודאים שהמצביע המזוהה על כל מעטפה לא הצביע כבר בקלפי המיועדת לו, מסמנים אותו כמי שהצביע, ואז מוציאים את המעטפה האטומה עם פתק ההצבעה ומערבבים אותה עם מעטפות אחרות. לאחר מכן סופרים את הקולות של כל המצביעים כמו בקלפי רגילה.

הצורך בטכניקה זו נובע מהניהול המבוזר של ההצבעה: בכל קלפי יש לוועדת הקלפי גישה רק לרשימת המצביעים באותה קלפי, ולכן יכולת לוודא זכות הצבעה רק למצביעים אלה. רק לוועדת הבחירות המרכזית יש גישה ל[[פנקס הבוחרים]] המלא, המאפשר לה לוודא זכות הצבעה לכל מצביע, ללא תלות בקלפי שאליה שובץ.

=== מספר המצביעים במעטפות כפולות ===
ב[[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001|בחירות לראשות הממשלה בשנת 2001]] הוערך מספר המצביעים במעטפות כפולות בכ-150,000, שכללו 6,000 אסירים, 2,500 נציגי ישראל בחוץ לארץ ו-30,000 מאושפזים{{הערה|1={{ynet|ענת רואה|התוצאות הסופיות: רק ביום ה', עם קולות החיילים|505288|7 בפברואר 2001}}}}.

[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בבחירות לכנסת העשרים ושתיים]] הצביעו 279,412 איש במעטפות כפולות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://votes22.bechirot.gov.il/cityresults?cityID=9999|הכותב=|כותרת=מעטפות חיצוניות|אתר=ועדת הבחירות המרכזית|תאריך=}}}}.

בספירת הקולות של המעטפות הכפולות נהוג לחלק את המעטפות לוועדות קלפי שכל אחת סופרת כמות מסוימת של קולות. ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת ה-22]] ניתנו לכל קלפי כזאת כ-1,000 מעטפות הצבעה.

===מקומות הצבעה במעטפה כפולה והרשאים להצביע בהם===
[[קובץ:Soldiers_Voting_1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים מצביעים בקלפי צבאית ב[[הבחירות לכנסת השנייה|בחירות לכנסת השנייה]]]]
בישראל, מורשים להצביע במעטפות כפולות{{הערה|1={{הארץ|[[שחר אילן]] ו[[צפריר רינת]]|בחירות 2009, במקרה של קרב צמוד: תוצאות האמת רק ביום חמישי, לאחר ספירת קולות החיילים|1.1244909|10 בפברואר 2009}}}}:
* [[חייל]]ים, המצביעים בקלפיות מיוחדות של חיילים.
* [[אסיר]]ים בקלפיות מיוחדות המוצבות ב[[בית סוהר|בתי הסוהר]]<ref>{{כל זכות|הצבעה לכנסת של אסירים ועצירים}}</ref>.
* [[ימאי]]ם בספינות הנושאות את [[דגל ישראל]], בקלפיות המוצבות על האוניות, במקרה שיש לפחות 14 ימאים ישראליים על האונייה. נכון ל-2020, אין אוניות ישראליות כאלה, ולכן אין הצבעה של ימאים{{הערה|{{ישראל היום|גדעון אלון|מה זה חוק "בדר-עופר"? מילון הבחירות|692363|15 בספטמבר 2019}}}}.
* נציגים דיפלומטיים של מדינת ישראל ונציגים של [[הסוכנות היהודית]] ו[[קק"ל]] המוצבים מחוץ למדינת ישראל, המצביעים בקלפיות בנציגויות ישראליות ברחבי העולם (וכן בני זוגם וילדיהם עד גיל 20). ההצבעה נעשית לפני תאריך הבחירות על מנת שמעטפות ההצבעה תגענה לישראל עד יום הבחירות.
* חברי ועדת קלפי מכהנים (והחל מ־2022 גם משקיפים), שעובדים בקלפי יותר מ-6 שעות ברצף רשאים להצביע בקלפי שבה עבדו. כמו כן, מזכיר ועדת הקלפי, סדרן, אב בית, ומאבטח רשאים להצביע בקלפי שבה הם עובדים.
* עובדי ועדת הבחירות רשאים להצביע בכל קלפי.
* מוגבלים בניידות, על סמך הצהרתם רשאים להצביע בקלפיות נגישות מיוחדות ברחבי ישראל המיועדות למוגבלים בניידות.
* נשים השוהות ב[[מעון לנשים מוכות]] רשאיות להצביע בקלפי נגישה מיוחדת להצבעת מוגבלים בניידות, בכפוף להצגת אישור מוועדת הבחירות, חתום על ידי מנהלת המעון<ref>{{כל זכות|הצבעה לכנסת של נשים השוהות במקלט לנשים מוכות}}</ref>.
* מאושפזים וצוותי רפואה השוהים ב[[בית חולים|בתי חולים]] רשאים, בתנאים מסוימים, להצביע בקלפי מיוחדת המוצבת בבית החולים.
* החל מ[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] גם שוטרים מצביעים באמצעות מעטפות כפולות.

==דפוסי הצבעה==

קולות המעטפות הכפולות נספרים בערך יום וחצי לאחר שנודעו תוצאות הבחירות בקלפיות הרגילות. במעטפות כפולות מצביעים כ-3-5% מהמצביעים בלבד, ולכן השפעתן על תוצאות הבחירות היא קטנה והשינויים בתוצאות אינם מהותיים.

כיוון שרוב המצביעים במעטפות כפולות הם חיילים, דפוסי ההצבעה במעטפות הכפולות עשויים להיות שונים במקצת מדפוסי ההצבעה של כלל האזרחים. העובדה שחלק מההצבעות במעטפות כפולות נערכות לפני יום הבחירות גורמת לכך שלעיתים המצביעים במעטפות כפולות מצביעים עבור מפלגות ומועמדים שפרשו מההתמודדות סמוך לבחירות. תופעה זאת זניחה יחסית בגלל מספרם הקטן של המצביעים לפני יום הבחירות והתמיכה הקטנה יחסית במועמדים הפורשים מהתמודדות.

{| class="wikitable" style="font-size: 95%
|+ '''השוואות תוצאות הבחירות לקולות מצביעי המעטפות הכפולות'''
|-
! width="10%" | הכנסת
! width="60%" | הבדלי הצבעה
! שינוי בתוצאות בעקבות ספירת הקולות במעטפות הכפולות
! הערות
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לאספה המכוננת]] || [[מפא"י]], [[מפ"מ]] ו[[תנועת החרות|חרות]] קיבלו קולות רבים יותר בקרב החיילים. הדתיים קיבלו פחות בקרב החיילים{{הערה|{{מעריב||נסתיים מניין הקולות בצבא|19490130|1}}}} || || הבחירות התקיימו לקראת תום [[מלחמת העצמאות]] בעת שרבים היו עדיין מגויסים
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת הרביעית]] || [[מפא"י]] (49.2% לעומת 38.2%), [[תנועת החרות|חרות]] (16.8% לעומת 13.5%), [[מפ"ם]] (8.4% לעומת 7.2%), [[אחדות העבודה]] (9.9% לעומת 6.0%) קיבלו בקרב החיילים יותר קולות מבתוצאות הסופיות, [[מפד"ל]] (5.6% לעומת 9.9%), [[חזית דתית תורתית]] (1.2% לעומת 4.7%), [[הציונים הכלליים]] (3.2% לעומת 6.2%), [[המפלגה הפרוגרסיבית]] (3.1% לעומת 4.6%) קיבלו פחות קולות בקרב החיילים{{הערה|{{דבר||מחצית הקולות בצבא למפא"י|19591111|63}}}} || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת החמישית]] || || ללא שינוי{{הערה|{{מעריב|מ. שמריהו|אחדות העבודה תקבל מנדט שמיני|19610818|4}}{{ש}}{{דבר||התוצאות הסופיות של הבחירות|19610824|6}}}} ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת השביעית]] || [[העולם הזה - כוח חדש|העולם הזה]] קיבלה אחוז גבוה בהרבה בקרב קולות החיילים וכך זכתה במנדט השני{{הערה|שם=ביצור69|{{מעריב|יהושע בציור|ספירה סופית: 56 מנדטים למערך 26 לגח"ל|19691103|24}}}}. || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת השמינית]] || אחוז גבוה בהרבה לליכוד, אחוז נמוך משמעותית למפד"ל ולחזית התורתית || המפד"ל הפסידה מנדט לרצ{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|שלושת המנדטים של הקולות העודפים ניתנו כצפוי למערך ולליכוד|19740107|34}}}} || הבחירות נערכו בעוד כוחות מילואים רבים נמצאים בחזית לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]]
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת התשיעית]] || [[הליכוד]] (45% לעומת 33%) ו[[ד"ש]] (16% לעומת 12%) קיבלו משמעותית יותר קולות בקרב מצביעי המעטפות הכפולות. [[המערך]] קיבל פחות קולות (22% לעומת 25%){{הערה|{{דבר||הליכוד זכה ב-43 מנדטים|19770522|3}}}} || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] || [[התחייה]] (12% לעומת 4%), [[הליכוד]] (35% לעומת 32%), [[כ"ך]] (2.5% לעומת 1.2%), שינוי (4.5% לעומת 2.7%) ו[[רצ]] (3.5% לעומת 2.4%) קיבלו יותר קולות מבתוצאות הסופיות. [[המערך]] (32% לעומת 35%) קיבלה פחות קולות{{הערה|{{מעריב||החיילים העבירו מנדט מהמערך לתחיה|19840727|22}}}} || המערך איבד מנדט והתחיה זכתה במנדט נוסף{{הערה|{{מעריב||הקואליציות האפשריות: עמדות פתיחה|19840725|8}}}} || התוצאות הצמודות בין שני הגושים הביאו לדריכות רבה לקראת ספירת קולות החיילים{{הערה|{{מעריב||קולות החיילים יכריעו היום|19840726|1}}}}.
|
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-13]]||||[[העבודה]] ו[[מפלגת ש"ס]] איבדו מנדט, לטובת צומת ומולדת שקיבלו מנדט נוסף.
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-14]] || העבודה קיבלה 31.7% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, הליכוד קיבל 31.2% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, [[מרצ]] קיבלה 8.4% לעומת 7.5% בכלל הציבור ו[[מפלגת ש"ס]] קיבלה 5.6% לעומת 8.7% בכלל הציבור{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|החיילים נוטים לימין? סתם אגדה|1.856644|20 בינואר 2003}}}} || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-16]] || || [[הליכוד]] ו[[המפד"ל]] קיבלו כל אחת מנדט נוסף על חשבון [[עם אחד]] ו[[חד"ש]], לעומת התוצאות שפורסמו קודם לכן{{הערה|1=[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-19124-00.html?tag=23-54-23 הדר פרבר, ספירת קולות החיילים נשלמה], אתר News1}} ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-17]] || מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו למפלגות הגדולות באופן דומה לכלל האוכלוסייה, עם אחוז גבוה יותר ל[[הליכוד|ליכוד]] ול[[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ונמוך יותר ל[[מפלגת העבודה|עבודה]] ול[[ישראל ביתנו]]. לעומת זאת, מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו באופן מובהק יותר לאיחוד הלאומי-מפד"ל (10.3% לעומת 7.1%), [[מפלגת הירוקים (ישראל)|מפלגת הירוקים]] (3.8% לעומת 1.5%), [[מרצ]] (5.2% לעומת 3.8%) ו[[מפלגת עלה ירוק|עלה ירוק]] (5.2% לעומת 1.3%) ובאופן מובהק פחות למפלגות החרדיות והערביות. || קדימה, הליכוד ומרצ קיבלו כל אחת מנדט נוסף, על חשבון [[העבודה]], [[מפלגת ש"ס]] וישראל ביתנו{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|קדימה, הליכוד ומרצ מקבלות עוד מנדט|067/719|30 במרץ 2006||}}. בניגוד לנאמר בכתבה, לא רע"ם תע"ל הפסידה מנדט למרצ בגלל המעטפות הכפולות, אלא העבודה, מכיוון שבבדיקת תוצאות מספר קלפיות ב[[טייבה]] התברר שהייתה טעות ברישום, כפי שמסופר ב-{{nrg|אריק בנדר, איתמר ענברי ומיה בנגל|העבודה הפסידה מנדט ותרד ל-19|068/758|3 באפריל 2006||}}}}. ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-18]] || אצל מצביעי המעטפות הכפולות נמצא אחוז גבוה יותר של הצבעה למפלגות שלא עברו את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] (5.4% לעומת 3.0% בכלל הציבור), בעיקר בגלל הצבעה באחוז גבוה יותר לתנועה הירוקה (1.20% לעומת 0.81%), למפלגת הירוקים (0.99% לעומת 0.36%), ל[[מפלגת עלה ירוק|עלה ירוק]] (1.35% לעומת 0.38%) ולמפלגת צבר (0.49% לעומת 0.14%). מבין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, זכו בתמיכה גדולה משמעותית אצל מצביעי המעטפות הכפולות, [[הבית היהודי]] (3.5% לעומת 2.8%) ו[[האיחוד הלאומי]] (4.2% לעומת 3.3%), הגם שלא עד כדי המידה {{הבהרה}} בבחירות לכנסת ה-17. [[מרצ]], שבבחירות קודמות זכתה בתמיכה גבוהה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, זכתה בבחירות אלו בתמיכה רק מעט יותר גבוהה (3.2% לעומת 2.9%). מבין המפלגות הגדולות, זכו [[העבודה]] (11.1% לעומת 9.8%), ישראל ביתנו (13.1% לעומת 11.5%) ו[[הליכוד]] (24.8% לעומת 21.3%) לאחוזי הצבעה גבוהים יותר, בעוד קדימה זכתה באחוז נמוך יותר (20.9% לעומת 22.2%) אצל מצביעי המעטפות הכפולות. כבבחירות קודמות זכו [[חד"ש]], [[רע"ם-תע"ל]] ו[[בל"ד]] בתמיכה נמוכה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, וגם [[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס]] קיבלו תמיכה נמוכה יותר. || התוצאות ללא שינוי ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-19]] || תמיכה רבה יותר למפלגת [[הבית היהודי]] (15% לעומת 9%), [[עוצמה לישראל]] (2.4% לעומת 1.75%), [[יש עתיד]] (16.2% לעומת 14.3%) ו[[עלה ירוק - הרשימה הליברלית]] (4% לעומת 1.1%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה. מרצ, בניגוד לשנים קודמות, קיבלה תמיכה נמוכה יותר אצל מצביעי המעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה (3.85% לעומת 4.56%){{הערה|1=[http://www.votes-19.gov.il/cityresults?cityID=875 תוצאות במעטפות חיצוניות], באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19}} || מנדט אחד עבר מ[[רע"מ-תע"ל]] למפלגת הבית היהודי || מעבר המנדט בעקבות ספירת קולות החיילים העניקה לגוש ימין-דתיים את המנדט ה-61
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-20]] || תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגת [[הבית היהודי]] (12.38% לעומת 6.73%), [[מרצ]] (4.58% לעומת 3.93%), ו[[מפלגת עלה ירוק|עלה ירוק]] (3.64% לעומת 1.12%). תמיכה רבה יותר באופן מתון לליכוד, [[המחנה הציוני]], [[כולנו בראשות משה כחלון|כולנו]] ו[[יש עתיד]]. המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות{{הערה|1=[http://votes20.gov.il/cityresults?cityID=875 תוצאות במעטפות חיצוניות], באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20}} || [[יהדות התורה]] ו[[הרשימה המשותפת]] איבדו מנדט אחד כל אחת ואילו [[הליכוד]] ומרצ קיבלו כל אחת מנדט נוסף ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-21]] || תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות הגדולות [[הליכוד]] (29.34% לעומת 26.46%) וכחול לבן (28.77% לעומת 26.13%), ו[[זהות]] (6.6% לעומת 2.74%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות{{הערה|[https://votes21.bechirot.gov.il/cityresults?cityID=99999 תוצאות במעטפות חיצוניות], באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21}} || הליכוד קיבל מנדט על חשבון יהדות התורה||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-22]] || תמיכה משמעותית לכחול לבן עם 30.2%, לעומת 25.9% מכלל הקלפיות. חלה גם עלייה בהצבעה לכחול לבן במעטפות הכפולות ביחס לבחירות הקודמות, שנערכו חודשים ספורים קודם לכן. במקום השני הליכוד, אשר נחלשה ביחס לבחירות הקודמות מ-29.3% ל-27.8% מקולות המעטפות הכפולות, אך לעומת 25.15% מכלל הקולות. השלישית בגודלה היא ימינה, עם 8.8% מהקולות, לעומת 5.9% בכלל הקלפיות. בעוד שישראל ביתנו קיבלה 7% מכלל הקולות, היא קיבלה רק 5% מקולות המעטפות הכפולות<ref>{{ynet|אמיר אלון וירון דרוקמן|קולות החיילים: כחול לבן בראש, ירידה בתמיכה בליכוד|5592875|20 בספטמבר 2019}}</ref>.|| כחול לבן התחזקה במנדט על חשבון ישראל ביתנו||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-23]] || תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות הגדולות [[הליכוד]] (32.67% לעומת 29.46%) וכחול לבן (29.85% לעומת 26.59%), ו[[ימינה]] (8.33% לעומת 5.24%). הרשימה המשותפת ויהדות התורה קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות{{הערה|[https://votes23.bechirot.gov.il/cityresults?cityID=9999 תוצאות במעטפות חיצוניות], באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23}} || כחול לבן התחזקה במנדט על חשבון ש"ס, הליכוד התחזק במנדט על חשבון הרשימה המשותפת<ref>{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|לאחר ספירת 99% מהקולות: כחול לבן עלתה במנדט על חשבון ש"ס - גוש הימין 58 מנדטים|738561|4 במרץ 2020}}</ref>
|
|-align="center"
|[[הבחירות לכנסת ה-24]]
|
|[[מרצ]] קיבלה מנדט על חשבון [[הרשימה הערבית המאוחדת|רע"ם]]
|
|-align="center"
| rowspan="1"| [[הבחירות לכנסת ה-25]] || תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגות [[הציונות הדתית]] (15.46% לעומת 10.84%) מפלגת העבודה (5.12% לעומת 3.69%), ו[[ישראל ביתנו]] (5.69% לעומת 4.48%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה || ישראל ביתנו התחזקה במנדט על חשבון יהדות התורה
|
|}

== ראו גם ==
* [[הצבעה מרחוק]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident.aspx?ver=2&docid=2e5ce5ea-ec1e-e911-80e1-00155d0a98a9|הכותב=יהודה טרואן|כותרת=הצבעה במעטפות כפולות: מידעון בחירות|אתר=אתר הכנסת: מרכז המחקר והמידע|תאריך=25 במרס, 2019}}
* [https://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3704-549876,00.html מעטפות כפולות], [[כלכליסט]]
* {{כל זכות|הצבעה חשאית בבחירות לכנסת}}, [[כל זכות]], 28 בספטמבר 2022

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווט בחירות}}

[[קטגוריה:ישראל: בחירות]]
[[קטגוריה:הצבעה בבחירות]]
{{וח|הצבעה במעטפות כפולות}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=הצבעה במעטפות כפולות|גרסה=37698028|פריט=Q106730378}}