הצגת המקור של הדף "העבריים מדימונה"

{{אין לבלבל עם|העבריים השחורים|נוכחי=חברי תת-הקבוצה שהיגרו לישראל|אחר=חברי קבוצת האם האפרו-אמריקאית בארצות הברית}}
{{קבוצה אתנית
| שם = 
| תמונה = 
| כיתוב = 
| אוכלוסייה = 5,000 (בישראל)
40,000 (בארצות הברית)
| ריכוזי אוכלוסייה = [[דימונה]] שב[[ישראל]]
| שפות = עברית, אנגלית
| דת = מחשיבים עצמם כיהודים, אולם על-פי היהדות הם אינם מוכרים ככאלה
| קבוצות = 
| נוסח תפילה = 
| שם בשפת המקור = African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem
}}
'''העבריים מדימונה''', הנודעים גם בכינוי '''האפריקאים העבריים''', או בשמם הרשמי '''African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem''' (האומה ה[[אפריקה|אפריקאית]] ה[[עברים|עברית]] של [[שבטי ישראל|בני ישראל]] מ[[ירושלים]]), הם תת-קבוצה [[דת]]ית זעירה שמקורה מצאצאי [[אפרו-אמריקאים|אפריקאים מארצות הברית]], ומונה כ-5,000 איש בישראל. רוב חבריה חיים בקהילה שיתופית בעיר [[דימונה]], אך ישנן גם קהילות קטנות שלהם ביישובים [[ערד]], [[טבריה]] ו[[מצפה רמון]] ב[[ישראל]] וכן ב[[שיקגו]], [[סיינט לואיס]] ו[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] בארצות הברית. תת-הקבוצה נוסדה ב-[[1966]].

תת-קבוצה זו היא חלק מקבוצת אם [[דת]]ית גדולה יותר הקרויה "[[בני ישראל העבריים השחורים]]", שנוסדה עוד בסוף [[המאה ה-19]] ומשלבת אמונות מה[[יהדות]] ומה[[נצרות]] ומקיימת את מצוות ה[[תורה]] ולהבדיל [[הברית החדשה]] על פי פרשנות ייחודית של המייסדים, בלי לראות את עצמם כיהודים או כנוצרים. קבוצת האם מונה כמה עשרות אלפי [[אפרו אמריקאים|אפרו-אמריקאים]] (עד 40,000 איש בערך), החיים ברחבי ארצות הברית ורואים עצמם בדרך כלל כבני ישראל האמיתיים.

מנהיגם של העבריים מדימונה, עד למותו בדצמבר 2014, היה [[בן-עמי בן-ישראל|בן-עמי בן ישראל]] (שמו המקורי: בן קרטר).

חלקם מחשיבים עצמם כיהודים, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה.{{הערה|{{cite book |last=Singer |first=Merrill |editor1-last=Chireau |editor1-first=Yvonne |editor2-last=Deutsch |editor2-first=Nathaniel |editor2-link=Nathaniel Deutsch |title=Black Zion: African American Religious Encounters with Judaism |year=2000 |publisher=Oxford University Press |location=Oxford |isbn=0-19-511257-1 |chapter=Symbolic Identity Formation in an African American Religious Sect: The Black Hebrew Israelites |pages=66–67 }}}}.

הרוב המכריע של העבריים לא התגייר בכלל, חרף הבטחותיהם לעשות כך בטרם הגיעו מארצות הברית לארץ.

==היסטוריה==
[[קובץ:Black hebrews Dimona people.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|העבריים השחורים בדימונה, 2005]]
===יסוד הקבוצה בארצות הברית===
[[קובץ:PikiWiki Israel 32040 Africans Hebrew Israelites in Dimona.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כרזת קבלת פנים לחגיגות הפסח 2013 של העבריים מדימונה]]
הקבוצה נוסדה ב[[שיקגו]] על ידי פועל פלדה [[נצרות בפטיסטית|נוצרי-בפטיסטי]] [[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאי]] בשם בן קרטר (Ben Carter;י [[1939]]–[[2014]]), אשר שינה את שמו ל[[בן-עמי בן-ישראל]] עם הגעתו ל[[ישראל]] ב-[[1969]]. הרקע להקמת הקבוצה היה תחושת הזדהות שחשו [[נצרות|נוצרים]] אדוקים מהציבור האפריקאי-אמריקאי עם סיפור [[יציאת מצרים]] של [[שבטי ישראל|בני ישראל]], על רקע זה שהם היו עבדים בצפון אמריקה כמותם. קרטר טען כי שינוי שמו נבע מכך שהמלאך [[גבריאל]] נגלה אליו ואמר לו שהאפרו-אמריקאים צאצאי ה[[עבדות בארצות הברית|עבדים]] הם מצאצאי [[עשרת השבטים]]. עם השנים פיתחו חברי הקבוצה תפיסה לפיה בני ישראל האמיתיים הם בני [[נגרואיד|הגזע השחור]], ש[[גלות|גלו]] ל[[מערב אפריקה]] לאחר [[חורבן בית שני]] והובלו ל[[אמריקה]] במסגרת [[סחר העבדים האטלנטי]].

=== הגירה מאפריקה לישראל ===
המאמינים התיישבו בשנת 1967 ב[[ליבריה]] שב[[מערב אפריקה]]{{הערה|{{מעריב||הישראליים העבריים מארה"ב לא יגורשו מליבריה|1969/11/13|00901}}}}, וב-[[1969]] החלו [[הגירה|להגר]] לישראל. קבוצת חלוץ ראשונה הגיעה לישראל והשתכנה ב[[ערד]]{{הערה|{{דבר|שפי גבאי|כושים עבריים שומרי מצוות מארה"ב|1969/11/20|00311}}}}.

קבוצה שנייה של שחורים עבריים, שמנתה 34 נפשות בשש משפחות, הגיעה לישראל בדצמבר 1969 בלא תיאום בכרטיסי טיסה שרכשו באופן עצמאי. השלטונות בישראל החליטו לתת להם אשרות זמניות ו[[משרד הקליטה]] מסר להם עשר דירות לעולים בדימונה{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|מעבדות לשיקגו לחרות בדימונה|1969/12/26|01800}}}}, על סמך ההנחה שבכוונת חברי הקבוצה להתגייר. במרץ 1970 הגיעה קבוצה שלישית, של 49 נפשות, בתוכה הגיע המנהיג בן-עמי בן ישראל. בשלב זה הודיע מנהיג הקבוצה שאין בכוונתם [[גיור|להתגייר]] ולקבל את חוקי ה[[הלכה]] המקובלים במקום המנהגים שלהם{{הערה|שם=העליון22|1={{מעריב|יעקב העליון|מורה הצדק אמר לא|1970/05/22|07000}}}}. בעקבות זאת, פנה הרב של [[דימונה]] ורבנים אחרים שניסו לקרב את בני הקבוצה, ל[[משרד הפנים]] וביקשו שלא ייקלטו יותר חברים של הקבוצה בישראל, והמוסדות הפסיקו לסייע להם{{הערה|{{דבר||הכושים העבריים וחוקי המדינה|1977/01/07|01601}}}}.

משרד הפנים הפסיק להאריך את אשרות השהייה של חברי הקבוצה, אולם לא נקט בתחילה צעדים נגד אלו שאשרת השהייה שלהם פגה{{הערה|{{דבר||משרד הפנים משהה הפעלת החוק|1971/10/25|00600}}}}. בנמל התעופה בחנו הרשויות באופן מדוקדק קבוצות של שחורים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] כדי למנוע כניסת חברים נוספים בקבוצה{{הערה|{{דבר||100 תיירים כושים גרמו מבוכה בלוד|1971/10/27|00201}}}}. חברי הקבוצה שזוהו בנמל התעופה נשלחו חזרה לארצות הברית{{הערה|{{דבר||18 כושים עברים הגיעו מארה"ב|1971/10/07|00203}}{{ש}}{{דבר||תיירות לא רצויה|1971/10/08|00900}}{{ש}}{{דבר||כושים עברים שבאו ללוד יגורשו|1972/11/14|00214}}}}, אולם חלקם הצליחו בכל זאת להיכנס ולהגדיל את מספר חברי הקבוצה בישראל{{הערה|{{דבר||משפחת כושים עברים התיישבה בבאר שבע|1971/10/31|00211}}{{ש}}{{דבר|משולם עד|כושים עברים נקלטו בסתר בדימונה|1977/09/30|01024}}}}. עם הזמן, חברי הקבוצה החלו להתנגד לגירושם{{הערה|{{דבר||נעצרו כושים עבריים שהתנגדו לגירושם מהארץ|1977/09/25|00407}}}}, בין השאר על ידי השמדת מסמכיהם מארצות הברית או ויתור על אזרחותם האמריקנית{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|ארצות הברית נמנעת לקלוט ישראל אינה יכולה לגרש|1979/01/02|01603}}{{ש}}{{מעריב|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]]|30 כושים עבריים כבר גורשו ממדינת ישראל|1986/09/30|00705}}}}. במשך השנים גם גורשו מספר משפחות מהקבוצה שאשרות השהייה שלהן פגו{{הערה|{{דבר||גורשו שתי משפחות של כושים עבריים|1973/04/01|00803}}}}.

ב-[[2004]] פורסם כי חלק מחברי הקבוצה, שנאמדה ב-2,000 איש בישראל לבדה, עוסקים בפעילות פלילית ענפה: עבירות אלימות, סחיטה באיומים, סחר בסמים וזיוף מסמכי אשרות מהרשויות בארצות הברית ומישראל עצמה כדי לאפשר שהייה לא-חוקית לחברי הקבוצה שרצו להגר ארצה.{{הערה|{{nrg|עמי בן דוד|אלימות, הברחת סמים וזיוף|760/730|27 ביולי 2004|15|}}}}[[קובץ:Black hebrews Dimona children.jpg|ממוזער|250x250px|ילד מהקהילה, 2005]]

=== טענות של ישראל לאנטישמיות מצד חברי הקבוצה ===
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], קהילת העבריים הואשמה ב[[אנטישמיות]] עקב כך שהם הכחישו את הקשר של [[העם היהודי]] המודרני ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] מהמקרא, ובכך הכחישו בעקיפין את [[זכות השיבה]] של היהודים לארץ ישראל. דבר זה הוביל למתיחות רבה באותה עת בין הרשויות בישראל לבין קהילת העבריים ומייסדה, בן-עמי בן ישראל{{הערה|{{cite book|title=The New Ship of Zion|last=Konighofer|first=Martina|publisher=Lit|year=2008|page=120}}}}.

לקראת סוף 1971 עלו בדימונה טענות כנגד הקבוצה. נטען שחלק מחברי הקבוצה אינם עובדים לפרנסתם, שהצטרפו אליהם תיירים נוספים ללא אישורי שהייה שהגדילו את הצפיפות בדירות וכן שהם נהגו ב[[פוליגמיה]]. כן עלו מצד שכנים תלונות על לכלוך, רעש והעלמות חפצים{{הערה|{{דבר|משולם עד|אברהם יצחק ויעקב היו שחורים כמונו|1971/10/08|01100}}; {{דבר||המשך|1971/10/08|01503}}{{ש}}{{דבר||ללא הבדל צבע עור|1971/10/26|00707}}}}. הרב [[מאיר כהנא]] אף טען שהם אנטישמים{{הערה|{{דבר||הרב כהנא ותמכיו|1971/10/14|00211}}}}. מנגד, היו שיצאו נגד הטענות וטענו שאינן מבוססות{{הערה|{{דבר|נחשון רימר|הכושים בדימונה|1972/01/16|00401}}}}{{הערה|{{דבר|דורון רוזנבלום|הדיבוק בדימונה|1971/10/15|02500}}; {{דבר||המשך|1971/10/15|03800}}}}. חברי הקבוצה ניהלו בתי ספר משל עצמם, לא נרשמו אצל השלטונות ולא היה מעקב מסודר בישראל אחר מספרם{{הערה|{{דבר||תעודת זהות של הכושים העברים|1979/02/06|02002}}}}.

בשנת 1974 נמסר שיש בישראל כ-500 נפשות מהקבוצה, המשתייכות לכ-100 משפחות: 50 ב[[דימונה]], 30 ב-[[מצפה רמון]] ו-20 ב[[ערד]]. חברי הקבוצה ביקשו שיוקם עבורם יישוב משלהם ב[[הערבה|ערבה]]{{הערה|{{מעריב||הכושים העבריים רוצים להתיישב בערבה|1974/03/06|00211}}}}.

בשנים 1979–1980 בחנה ועדה בראשות חבר הכנסת [[דוד גלס]], בה היו חברים גם [[צבי צילקר]], אריה מאיר וזאב קצנלבוגן, את סוגיית העבריים מדימונה והמליצה לתת להם מעמד של תושבי קבע בישראל ולהקים עבורם יישוב מיוחד{{הערה|{{דבר|משולם עד|מסקנות ועדת גלאס|1979/01/01|00205}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|יש לתת תעודות זהות לכושים העבריים|1980/06/17|00304}}{{ש}}{{מעריב||ראש עיריית דימונה|1980/08/22|08001}}}}. בסוף שנת 1980 הושכר מרכז הקליטה הנטוש של דימונה לחברי הקבוצה ששיפצו אותו ורבים מחברי הקבוצה עברו להתגורר בו{{הערה|{{דבר||כמחצית הכושים העברים בדימונה כבר מתגוררים|1980/12/15|00408}}}}.

בשנת 1985, בעקבות מעצר מספר חברים בקבוצה ב[[ארצות הברית]] באשמת [[גנבה]] ו[[זיוף כסף|זיוף]], החלה ישראל לנסות שוב לגרש את חברי הקבוצה{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|פצצת זמן בדימונה|1985/10/11|09500}}; {{מעריב||המשך|1985/10/11|11500}}; {{מעריב||המשך|1985/10/11|11501}}}}.

===הסדרה בישראל===
בשנת [[1990]] הגיעה הקבוצה להסכמה עם הממשלה לפיה יזכו חבריה באשרות תייר עם רישיון עבודה. ב-[[1991]] ניתן לחברי הקבוצה מעמד של [[תושב ארעי]] לפרק זמן של חמש שנים, שחודש לשלוש שנים נוספות ב-[[1995]]. בסוף 2002 הוציא [[מינהל מקרקעי ישראל]] מכרז לבניית שכונה לחברי הקבוצה במזרח [[דימונה]]{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|דימונה: המינהל יפרסם מכרז למאות יח"ד עבור הכושים העבריים|639361|1 בדצמבר 2002}}}}.

למרות שבמשרד הפנים הצטבר חומר רב ובעייתי אודות הקבוצה (עבר [[משפט פלילי|פלילי]] של כמה ממנהיגיה, שימוש בזהויות שאולות, [[גיור]]ים פיקטיביים בחו"ל על מנת לקבל אשרות עולה, פגיעה בבודדים בקבוצה, התבטאויות בעייתיות בחו"ל ועוד - מידע שקיבל תימוכין מן הרשויות בארצות הברית) העניק [[משרד הפנים]], בסוף 2003 בהובלת השר [[אברהם פורז]], לכל חברי הקבוצה מעמד של [[תושב קבע]]{{הערה|חיים שדמי, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1538529 הכושים העבריים יקבלו מעמד של תושבי קבע]", הארץ (27.7.2003).}}. בשנת 2006 הוכרה הקהילה בדימונה כ[[קיבוץ]] עירוני{{הערה|{{גלובס|גיא ימין|קיבוץ לקהילת הכושים העבריים על אדמת דימונה|1000062866|19 בפברואר 2006}}}}. במרץ 2019 הכדורסלן האפרו-אמריקאי, [[אמארה סטודמאייר]], [[התאזרחות|התאזרח]] כישראלי לאחר שכמה שנים קודם לכן הגיע לישראל וסיפר בתקשורת על מוצאה ה[[העבריים השחורים|עברי]] של אמו כביכול, כשבנוסף טען שהחל בתהליך גיור.{{הערה|[https://www.timesofisrael.com/basketball-star-amare-stoudemire-granted-israeli-citizenship/]}}

בשנת 2004, למרות נטייתם ה[[פציפיזם|פציפיסטית]] ל[[סרבנות בישראל|סרבנות משירות בצבא]], החלו חלק מבני הקבוצה להתגייס ל[[צה"ל]], ומאז עשו כן רבים מבני הקהילה (בעיקר הגברים), כולל כמה ששירתו בתפקידים קרביים{{הערה|1=Mya Guarnieri, [http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/ 40 YEARS ON, BLACK HEBREWS STRUGGLE TO FIND ACCEPTANCE IN ISRAEL], March 27, 2010}}. שר הפנים דאז [[גדעון סער]] קבע ב-[[2012]] כי כל חבר בקהילה המתגייס לצה"ל יקבל אזרחות ישראלית מלאה, הוא ובני משפחתו. בין מקבלי האזרחות באותה שנה היה גם נשיא הקהילה, בן-עמי בן ישראל, זאת בעקבות עתירה שהגיש לבית המשפט העליון.{{הערה|{{הארץ|שירלי סיידלר ואנדרו אסנסטן|מת מנהיג קהילת העבריים בן עמי בן ישראל|1.2523311|28 בדצמבר 2014}}}}

לחברי הקהילה ניתנה האפשרות לגשת להצביע בבחירות המקומיות, אך לא בכלליות. קבוצה של מספר אנשים מהקהילה מנהלת בשנים האחרונות מאבק לקבלת אזרחות וזכות הצבעה בבחירות הארציות. כתוצאה מכך שהמדינה אינה מוכנה להעניק להם אזרחות, חלק מחברי הקהילה מהססים לשלוח את בניהם ובנותיהם להתגייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא ההגנה לישראל]].

מאז 1969, השנה בה הגיעה הקהילה ארצה, התנהלו מחלוקות רבות בין הקהילה לממשלה. המדינה סירבה להכיר בקהילה כפי שהיא מגדירה את עצמה, "בני ישראל", והטילה ספק ביהדותם. מחלוקות אלה הותירו את בני הקהילה, לאחר מאבקים רבים, עם מעמד של תושב קבע – שאינה משתווה לתעודת הזהות של אזרחי ישראל ואינה מקנה את אותם הזכויות.
ב-2012, כשמונה שנים לאחר תחילת גיוס בני הקהילה לצבא, קבע גדעון סער, שר הפנים דאז, כי בני הקהילה המתגייסים יוכלו לקבל אזרחות ישראלית לעצמם ולבני משפחתם בתום השירות, מה שהביא לגיוס מלא בקהילה. כלומר בעודם על מדי צה"ל, גם אם הוא נלחם ביחידה קרבית – חיילים  בני הקהילה אינם מוכרים כאזרחים עד תום השירות. בני הקהילה מנהלים מאבק אודות עניין זה עד היום.

==מוסדות==
מוסד נוסף שהקימו העבריים מדימונה הוא הסוכנות לפיתוח האפריקאים העבריים (ADHD). ארגון הפיתוח הוא עמותה לא-ממשלתית אשר פועלת בעיקר ביבשת אפריקה. הארגון מספק עזרה טכנולוגית, אימון וייעוץ (לדוגמה: בריאות, חקלאות ופיתוח כפרי). בנוסף לכך, הארגון שיתף פעולה עם ארגונים נוספים העוסקים בילידים אפריקאים על מנת לעזור לנייד את "יוזמת הקידוחים האפריקאית", ה-ABI{{כ}} (African Boreholes Initiative). ה-ABI הוא עסק חברתי המשמש ליבוא מי שתייה נקיים לכפרים באפריקה אשר אין דרך אחרת לספק להם מים. 

==אורח חיים ואמונות==
רוב חברי הקבוצה חיים בקהילה שיתופית בשכונה צמודת-קרקע בדימונה. קהילה זו מארחת מאות מבקרים בשנה. הקהילה דוגלת בתזונה [[טבעונות|טבעונית]]{{הערה|1=כפי שנכתב ב[http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2 אתר הרשמי]: "the maintenance of a vegan diet void of all animal by-products"}}. לקהילה רשת [[מסעדה|מסעדות]] המגישות אוכל טבעוני (כגון מוצרי [[סויה]] ו[[סייטן]]), אותן מתפעלים חבריה. לקהילה גם [[מפעל]] [[בגדים]] הפופולרי במיוחד בקרב אישים מהאליטה השחורה ב[[ארצות הברית]].

[[פוליגמיה|נישואים פוליגמים]] (גבר אחד נושא כמה נשים) הם אחד מהדברים בו דוגלים בני קהילת העבריים, ואורח חייהם מאופיין בקהילתיות ובעזרה הדדית רבה בין המשפחות.

למרות זאת פורסמו כמה סיפורים מפי יוצאי הקהילה, שבחרו לעזוב אותה על יחס של ראשי הקהילה כלפיהם. הם סיפרו על השפלות, ניצול לרעה ומצב מחפיר שבעקבות כך בחרו לעזוב את הקהילה ולצאת לחיים חדשים.

הקבוצה מבססת את אורח חייה על ה[[תורה]] ולהבדיל [[הברית החדשה]], כפי שהיא מפרשת אותה. בני הקבוצה כופרים במסורת [[חז"ל]] כחלק מהדת העברית.{{הערה|שם="Associated Press"|{{cite news|url=http://www.cbsnews.com/stories/2006/04/05/ap/world/mainD8GPUNGG8.shtml|title=Music Earns Black Hebrews Some Acceptance|author=[[Associated Press]]|date=April 5, 2006|work=[[CBS News]]|archiveurl=https://web.archive.org/web/20060507212849/http://www.cbsnews.com/stories/2006/04/05/ap/world/mainD8GPUNGG8.shtml|archivedate=May 7, 2006|url-status=dead|accessdate=2012-02-12}}}}. מאז הגעתם לישראל, ראשי הקהילה עמדו על כך שאין ברצונם [[גיור|להתגייר]] ולקבל על עצמם את חוקי [[ההלכה]] במקום אלו הייחודים לדתם, למרות שטרם הגעתם הם הבטיחו אחרת לרשויות בישראל{{הערה|שם=העליון22}}.

בנוסף למועדים הנזכרים במקרא, הם חוגגים גם שני חגים נוספים. האחד באמצע מאי, המציין את יציאת הקבוצה מ[[ארצות הברית]] שבאמריקה אל [[ליבריה]] שבאפריקה. השני בסוף פברואר ומטרתו חיזוק הנתינה והאחדות בתוך הקהילה. בני הקהילה [[צום|צמים]] בכל [[שבת]], והם מסבירים כי למדו זאת ממצוות ה[[שמיטה]], שעל פיה נחה אדמת הארץ אחת לשבע שנים.

מלבד טענתם שה[[יהודים]] אינם הצאצאים האמיתיים של [[שבטי ישראל|בני ישראל]] לעומת הקהילה שלהם, הם טוענים שה[[ערבים]]-הפלסטינים אינם צאצאים של [[ישמעאל]], ולפי ה'מחקר' שלהם אף אחד מהלאומים באזור אינו צאצא של העמים המקוריים שהתגוררו בארץ הקודש והם אף טוענים כי "ארץ ישראל היא חלק מיבשת אפריקה"{{הערה|{{cite book|title=The African Edenic Heritage: Eploring the African Presence in the Holy Land|last=Ben Yehuda|first=Ahmadiel|publisher=Hasbara Press|year=1998|page=16}}}}.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Black Hebrews in Dimona}}

* מידע מקיף על קהילת [https://web.archive.org/web/20191218142117/http://kehilot.org.il/haivrihim/ העבריים], באתר קהילות
*[http://www.haivreem.co.il/ קהילת העבריים הישראלית אתר רשמי]
*אתר המקהלה ולהקת [https://www.xn--5dbfaducakue5c5dh.net/ העבריים], רועי בשן ייצוג אמנים
*[http://www.kingdomofyah.com/ אתר הקהילה באנגלית Kingdom Of Yah]
*{{דבר|ארנולד שרמן|מי אמר שהוא עברי|1972/11/10|03701}}
*[http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html  על הבעייתיות בקבוצה זו] אתר [[חדשות מחלקה ראשונה]],4 ביולי 2003
*ליזה רוזובסקי, "[https://www.ha-makom.co.il/article/rozovsky-ivrim-dimona מנוחה לא נכונה]", [[המקום הכי חם בגיהנום]] (26.8.2014)
*[http://cafe.themarker.com/user/380938/ העבריים] באתר TheMarker

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבוצות בחברה הישראלית]]
[[קטגוריה:העבריים השחורים]]
[[קטגוריה:אפרו-אמריקאים]]
[[קטגוריה:קבוצות הטוענות למוצא יהודי]]
[[קטגוריה:דימונה]]
[[קטגוריה:טבעונים ישראלים]]
[[קטגוריה:פוליגמיה]]
[[קטגוריה:נצרות: זרמים]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=העבריים מדימונה|גרסה=29640990}}