הצגת המקור של הדף "החלוקה"

{{עריכה|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=כספים שתרמו יהודי אשכנז ליישוב הישן|אחר=חלוקה ב[[תורת הקבוצות]]|ראו=[[חלוקה (תורת הקבוצות)|חלוקה]]; אם התכונתם לתוכנית האו"מ לחלוקת ארץ ישראל, ראו [[תוכנית החלוקה]]}}
'''החלוקה''' היא מונח שנטבע בתקופת [[היישוב הישן]], המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות [[הגולה]] במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים ב[[ארץ ישראל]]. נוהל זה של חלוקה ננהג למען עניי הארץ בעיקר אך בתפיסה האשכנזית של החלוקה ניתן לכולם.

==היסטוריה של החלוקה==
המנהג של איסוף כספים בגולה למען עניי ארץ ישראל הוא עתיק יומין, ונקרא '''[[הסכם יששכר וזבולון]]'''. מנהג זה היה קיים כבר בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], ובצורות שונות הוא קיים עד היום הזה. מאז ומתמיד נחשבו היושבים בארץ ישראל בעיני יהודי הגולה כשליחים המקיימים את [[מצוות יישוב ארץ ישראל]]. היות שיהודי ארץ ישראל מייצגים את כלל [[העם היהודי]] וישיבתם בארץ תורמת לקירוב ה[[גאולה]], הרי שעל יהודי הגולה חלה החובה לתמוך בהם ולדאוג לצרכיהם. הכספים שגויסו היו מיועדים בראש ובראשונה לתלמידי-חכמים עניים, שהקדישו את חייהם ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וללימוד [[תורה]], אך למעשה היוו את מטה לחמם של קהילות שלמות. יהודי ארץ ישראל התפללו על התורמים.

עם עליית קרנה של [[בבל]] כמרכז תורה, חלה ירידה ניכרת של התמיכה הכספית בארץ ישראל. עם חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל ב[[ימי הביניים]], שהחל עם עלייתו של [[הרמב"ן]] לארץ ב-[[1267]], התחדשה אף החלוקה. הצורך בחלוקה גבר היות שחלק גדול מהעולים לישראל היו מבוגרים וקשישים וגם בגלל המיסים הכבדים שהוטלו על היהודים על ידי השולטים המוסלמים. המגבית בארצות הגולה בוצעה על ידי שליחים מיוחדים שנקראו בשם "שלוח" או "[[שד"ר]]" (שלוח דרבנן). התנאים של ימי הביניים גרמו שהכסף התעכב שנים עד הגיעו לישראל או שנשדד או נגנב בדרך. דבר זה, יחד עם העובדה שהקהילה פטרה תלמידי חכמים מתשלום מיסים, גרמה להגדלת החובות של הקהילה שנאלצה להגדיל את עול המיסים המוטלים על שאר הציבור היהודי (שלא הוגדרו כתלמידי חכמים). דבר זה הגביר את המתח והסכסוכים בקרב הקהילה היהודית בארץ הקודש ואילץ אותם להגביר יותר ויותר את זרם שליחת השד"רים לחו"ל. מחלוקת נוספת נוצרה בין הקהילה הספרדית והאשכנזית ב[[ירושלים]] בנושא חלוקת כספי החלוקה ביניהם. כתוצאה מכך עזבה רוב הקהילה האשכנזית את ירושלים, בתחילת המאה ה-17 ועקרה ל[[טבריה]], [[צפת]] ו[[חברון]]. מאז הוזרמו כספי החלוקה ל-"[[ארבע ערי הקודש]]" - ירושלים, טבריה, צפת וחברון.

איסוף הכספים השתכלל והוסדר ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], כאשר נערכו מגביות מוסדרות והחלוקה הוגדרה על ידי רבני הארץ כחובה המוטלת על יהדות הגולה ולא כנדבה או מתת-חסד. רבנים אחרים כינו את איסוף הכספים כ"דמי [[פדיון שבויים]]" שנועדו להציל את הקהילה היהודית מהעול הכבד של המיסים שהוטלו עליו על ידי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]]. אחת השיטות הנפוצות לאיסוף כספים הייתה באמצעות התקנת "[[קופת רבי מאיר בעל הנס]]" ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]], ואף בבתים. הכספים שנתרמו ונגבו הועברו לארץ ישראל ככל שנאספו. המונח "החלוקה" נטבע בסוף המאה ה-18. היישוב היהודי בארץ היה מחולק ל"[[כולל (היישוב הישן)|כוללים]]" - קבוצות שנתגבשו לפי ארצות מוצא, ועסקו בגיוס תרומות בין יהודי ארץ המוצא. הכספים שנאספו חולקו בין חברי הכולל, ומכאן השם "כספי החלוקה".

בתחילת [[המאה ה-18]] התיישבו שוב יהודים אשכנזים בירושלים עקב עליית פלג מתלמידיו של [[יהודה החסיד (ירושלים)|רבי יהודה חסיד]] לארץ. עקב סכסוכים כספיים עם הקהילה הספרדית גם יהודים אלו נאלצו לעזוב את ירושלים בהשאירם חובות כבדים. הקהילה האשכנזית בירושלים קמה מחדש רק כעבור 100 שנה, בסוף שנת [[1815]], על-ידי ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] בהנהגתו של רבי [[מנחם מנדל משקלוב]] מתלמידי [[הגאון מווילנה]]. בשנת [[1809]] הוקם ב[[אמסטרדם]] "[[ועד הפקידים והאמרכלים]]" כדי לרכז ולתאם את גיוס הכספים וחלוקתם בין הכוללים השונים בצורה מוסדרת יותר. 

עד תחילת ה[[עלייה|עליות]] הציוניות בסוף [[המאה ה-19]] היה רובו ככולו של היישוב בארץ ישראל ("היישוב הישן") סמוך אל שולחן כספי החלוקה, ותלוי בהם לחלוטין לקיומו. במשך רוב המאה ה-19 עסקו רבני ה"ישוב הישן" הספרדי והאשכנזי (המחולק ל"[[עליית החסידים|חסידים]]" ו"[[עליית תלמידי הגר"א|מתנגדים]]") בהפצת שד"ריהם על אזורי השפעה באירופה וצפון אפריקה (ומאוחר יותר גם באמריקה) ובהתקנת תקנות לגבי חלוקת אזורי ההשפעה. מאמצע המאה ה-19 החלוקה הפכה לממוסדת מאוד אך גם נוצרו בעיות חדשות. חלק מהכסף שנאסף על ידי קופות צדקה (ולא השד"רים) באירופה שימש גם לעזרה לקהילות היהודיות המקומיות, בעת הצורך. דבר זה גרם שרבני ירושלים תיקנו תקנה שכל הנוגע בכספי "מעות ארץ הקודש" למטרות אחרות, מתחייב בדיני נפשות. רבני היישוב הישן גם רדפו את תנועת [[חובבי ציון]] ורבניה על גיוס כספים למען ההתיישבות בארץ ולא למטרות רבני הכוללים. עקב אי סדרים בחלוקת הכספים, הוקמה ב[[אמסטרדם]] חברה שבראשה עמדו אנשי כספים יהודים שהכניסו סדר, רישום וחלוקה צודקת יותר בתהליך החלוקה. בעקבות הכמות המצומצמת של כספי החלוקה אף נחתם איסור [[עלייה לארץ ישראל]] על ידי רבנים שונים לעולים מחוסרי יכולת כלכלית (מלבד [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] זקנים), מחשש שהעולים יהפכו לעול על קופת החלוקה{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/47413#&gid=1&pid=1 כרוז 'קול מהיכל'], ירושלים [[1873]], אתר בית המכירות 'קדם}}. האיסור פורסם בכרוז 'קול מהיכל' בשנת [[תרל"ז]].

אנשי דור [[תנועת ההשכלה|ההשכלה]] בגולה התנגדו נחרצות לשיטה זו של תמיכה ביושבי ארץ ישראל, בטענה שהיא מעודדת חיי תלות לא יצרניים ומפרידה בין קהילות ישראל. לשיטתם, מוטב היה לעודד עיסוק בפרנסות מכובדות כגון מלאכה וחקלאות. [[משה מונטיפיורי]] עסק רבות בניסיונות להקמת מפעלים להבראת כלכלתו של היישוב, וחברת [[כל ישראל חברים]] (כי"ח) יסדה את [[מקוה ישראל]] ברוח זו. גם בתוך היישוב קם דור צעיר, [[אלעזר רוקח]] מן הבולטים שבהם, שניסה לשנות כיוון ואורחות חיים לעבר עצמאות כלכלית המבוססת על יגיע כפיים, וכך נוסדו [[ראש פינה]] (בשמה דאז גיא אוני) ו[[פתח תקווה]]. גם במספר שכונות יהודיות שהחלו נבנות מחוץ לחומות ירושלים החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-19]] הונהגו עקרונות דומים. לגישה זו הצטרפו גם רבים מאנשי ה[[עלייה|עליות]] ה[[ציונות|ציוניות]] בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]], אשר ראו בשיטה של כספי החלוקה אנטי-תזה לאידיאה החלוצית שלהם של יישוב ארץ ישראל על יסודות כלכליים בריאים. 

מסוף המאה ה-19 ואילך, הלכה וירדה מאוד חשיבותה של החלוקה והיא המשיכה להתקיים רק בקרב קהילה קטנה אנטי-ציונית, רובה בירושלים.
במקביל מתקיימות מגביות בחו"ל למען תושבי הארץ על ידי [[הסוכנות היהודית]] ובדינרים של ארגון ה[[בונדס]].

==ראו גם==
* [[שד"ר]]
* [[קופת מעות ארץ הקודש]]
* [[ועד פקידי קושטא]] 
* [[רוזני וילנה]]
* [[ועד שליחי הקהילות]] 
* [[ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם]]
* [[כולל שומרי החומות]]
* [[כולל חב"ד]]
* [[כולל חיבת ירושלים]]
* [[כולל הולנד ודויטשלנד]]

== לקריאה נוספת ==
* מאיר מנחם רוטשילד, '''"החלוקה"''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשמ"ו 1986.
* [[אריה מורגנשטרן]], '''השיבה לירושלים''' - חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19, ירושלים: הוצאת שלם, ה'תשס"ז
* [[יעקב ברנאי]], '''יהודי ארץ-ישראל במאה הי"ח בחסות פקידי קושטא''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]]

==קישורים חיצוניים==
* {{קתדרה|צבי קרגילה|לקורות ה'חלוקה' בארץ-ישראל|20.12|20, יולי 1981}}
* {{HebrewBooks|[[אברהם משה לונץ]]|החלוקה, מקורה השתלשלותה תקנותיה וסדריה|36711}}
* {{אנצ רוסית|14425}}
* <DIV dir=ltr> {{JSTOR|E. W. G. Masterman|Occupations of the Jews in Palestine|3140897|The Biblical World, Vol. 22, No. 2, August 1903}} </DIV> 
* [https://www.kedem-auctions.com/sites/default/files/Sale46/312.jpg דפי חשבון של]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} [https://www.kedem-auctions.com/sites/default/files/238_14.jpg החלוקה לפי כוללים]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, חלוקת סכום שנתקבל מארצות הברית ב־[[1880]] וסכום שנתקבל מ[[משה מונטיפיורי]] ב־[[1881]], אתר בית המכירות 'קדם'.
* {{הספרנים|איציק אביטל|הצצה לגלויה מטבריה של שנת 1893 השופכת אור על הסתמכות אנשי היישוב הישן על כספי החלוקה|bread|יוני 2018}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548384305171|חלוקה (הישוב הישן)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{היישוב הישן}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:החלוקה|*]]
[[קטגוריה:היישוב הישן]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה של הנתינה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=החלוקה|גרסה=36413963|פריט=Q2011757}}