הצגת המקור של הדף "ההתקוממות הפרו-רוסית באוקראינה"

{{סכסוך צבאי
| מלחמה = [[הסכסוך האוקראיני-רוסי]]
| תמונה = [[קובץ:2014_pro-Russian_unrest_in_Ukraine.png|לא ממוסגר|מרכז|300px]]
| תאריך התחלה = [[20 בפברואר]] [[2014]]
| תאריך סיום = [[2 במאי]] [[2014]]
| מקום = [[דונבאס]], [[אוקראינה]]
| עילה = החלפת ה[[ממשל]] האוקראיני מממשל פרו-[[רוסיה|רוסי]] לממשל פרו-[[העולם המערבי|מערבי]]
| תוצאה = [[סיפוח חצי האי קרים (2014)]] {{ש}} [[המלחמה בדונבאס]]
| צד ראשון =
| כוח ראשון =
| צד שני =
| כוח שני =
| הערות =
| מפה =
| כיתוב = מצב אזורי הסכסוך
| שם = מלחמת האזרחים באוקראינה
|מנהיג ראשון={{דגל|אוקראינה}}[[פטרו פורושנקו]] {{ש}} {{דגל|אוקראינה}}[[ארסני יאצניוק]] {{ש}} {{דגל|אוקראינה}}[[אולכסנדר טורצ'ינוב]]
|מנהיג שני={{דגל|הרפובליקה העממית של דונצק}} [[דניס פושילין]] {{ש}} {{דגל|הרפובליקה העממית של דונצק}} [[דמיטרי טראפזניקוב]] {{ש}} {{דגל|הרפובליקה העממית של לוהנסק}} [[איגור פלוטניצקי]] {{ש}} {{דגל|הרפובליקה העממית של לוהנסק}} [[לאוניד פסצ'ניק]] {{ש}} '''נהרגו''': {{ש}} {{דגל|הרפובליקה העממית של דונצק}} [[אלכסנדר זכרצ'נקו]]}}
'''ההתקוממות הפרו-רוסית באוקראינה''' מתייחס להפגנות של קבוצות פרו-רוסיות ואנטי-ממשלתיות שהתקיימו בערים מרכזיות במזרח ודרום אוקראינה כחלק מ[[המשבר הפוליטי באוקראינה]].

הפגנות החלו בפברואר [[2014]] בעקבות עלייתם לשלטון של חוגים אוקראינים פרו-מערביים ולאומיים. חוגים אלה הדיחו את ה[[נשיא אוקראינה|נשיא]] הפרו-רוסי [[ויקטור ינוקוביץ']] בסדרה של הפגנות שנמשכו כשלושה חודשים, עקב סירובו לחתום על הסכם שיתוף הפעולה עם [[האיחוד האירופי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.com/news/av/world-europe-26302277/ukraine-conflict-tymoshenko-speech-ends-historic-day-of-revolution|כותרת=Ukraine's historic day of revolution|אתר=BBC News|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} הדחת הנשיא הקצינה רגשות בדלניים{{דרושה הבהרה}} בקרב חלק מהאוכלוסייה בדרום מזרח [[אוקראינה]] שהייתה מעוזו של הנשיא המודח. רגשות אלה התגבשו בשאיפה [[התבדלות|להתנתק]] מאוקראינה ולהקים [[מדינה עצמאית]] בשם [[המדינה הפדרלית של נובורוסיה|נובורוסיה]], או להסתפח מרצון ל[[רוסיה]]. הבדלנים זוכים לעידודה של רוסיה, לסיוע בנשק ואף בהשתתפות של מתנדבים רוסים בלחימה.

בפברואר-מרץ 2014, רוסיה פלשה לחצי האי קרים ו[[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפחה אותו]], בעקבות משאל עם שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית (בהתבסס על [[החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטת האו"ם 68/262]]). במקביל, קבוצות בדלנים התקיימו בחלקים אחרים של מזרח ו[[דרום אוקראינה]]. בדלנים מקומיים, חלקם מונחים וממומנים על ידי שירותי הביטחון הרוסיים, ניצלו את המצב והשתלטו על בנייני ממשלה במחוזות [[דונצק (מחוז)|דונצק]], [[לוהנסק (מחוז)|לוהנסק]] ו[[חרקוב (מחוז)|חרקוב]] בתחילת מרץ 2014. ממשלת אוקראינה הצליחה לדכא להשיב את הסדר לכנו בחרקוב ואודסה עד 10 במרץ. לעומת זאת, בדונצק ולוהנסק ([[דונבאס]]), הגובלים ברוסיה, פתחו ארגונים חמושים ב[[מלחמת דונבאס|התקוממות בדלנית באזור]] בחסות רוסיה.

== רקע ==
[[קובץ:Ruslangsup2001.PNG|שמאל|ממוזער|300px|תפוצת דוברי הרוסית כשפת אם ב[[אוקראינה]]. המספרים מציינים את אחוזי התושבים שהצהירו על רוסית כשפת אם.]]

הרקע לשאיפות הבדלניות נעוץ [[רוס של קייב|בהיסטוריה של האזור]]. עד אמצע המאה ה-17 הוא היה חלק מ[[האיחוד הפולני-ליטאי]], ואז עבר בחלקו, ב[[מרד חמלניצקי]], לשליטת [[רוסיה הצארית]]. לאחר [[חלוקת פולין]] הפכו השטחים המערביים לממלכת [[גליציה]] תחת שלטון [[בית הבסבורג]], שם עודדו [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|האוסטרים]] במאה ה-19 את יצירתה של זהות אוקראינית עצמאית כמשקל נגד ללאומיות הפולנית. השטח המזרחי נותר רוסי והונהגה בו מדיניות [[רוסיפיקציה]] נוקשה, ובהמשך צורף ל[[ברית המועצות]]. ב-1921 שטח גליציה אוחד מחדש עם [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין העצמאית]], שניסתה לדכא את הלאומיות האוקראינית. ב-1939 פלשו הסובייטים לפולין וסיפחו את החבלים המאוכלסים אוקראינים לרפובליקה הסובייטית המקבילה, [[אוקראינה הסובייטית]], ואלה נותרו בשליטתם עד קריסת ברית המועצות. לפיכך, הצד המזרחי הוא בעל זיקה חזקה לרוסיה וחלק נכבד מהאוכלוסייה הוא ממוצא רוסי. בצד המערבי של אוקראינה האוכלוסייה היא אוקראינית בעלת רגשות לאומיים חזקים וחלק מתושביה אף לקח חלק במאבק מזוין נגד ברית המועצות במסגרת ארגונים לאומניים אוקראינים במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].

השאיפות ה[[בדלנות|בדלניות]] של אזרחי אוקראינה ממוצא [[רוסים|רוסי]] זכו לעידוד של [[רוסיה]] בהנהגת [[ולדימיר פוטין]], ששואף לחדש את ימיה של רוסיה כמעצמה עולמית.<ref>[https://web.archive.org/web/20220326221917/https://din-online.info/pdf/ad19-3.pdf רוסיה בעימות — בין הזירה הפנימית לזירה הבינלאומית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2016 צבי מגן, שרה פיינברג, ורה מיכלין־שפיר]</ref><ref name="WantUkraine">{{וואלה!|צבי מגן|פוטין רוצה את אוקראינה, אך לא במחיר מלחמה עולמית|2725334|2 במרץ 2014}}</ref> ההתקרבות ההולכת ונמשכת של אוקראינה למערב, ורצונם של רבים בתוכה להצטרף ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] עוררו התנגדות ב[[מוסקבה]].

[[התפרקות ברית המועצות]] אפשרה את כינון המדינה האוקראינית העצמאית המודרנית, אך אוקראינה נותרה קשורה באופן הדוק לרוסיה. הקשרים בין רוסיה לאוקראינה הם תרבותיים, אתניים ובעיקר כלכליים. שאיפות ההתמערבות של מדינאים דוגמת [[ויקטור יושצ'נקו]], אשר ניסו לקדם את חבירתה של אוקראינה לברית [[נאט"ו]] המערבית, שלה היסטוריה ארוכה של עוינות כלפי ברית המועצות, חידדו את ההבדלים בין חלקי המדינה. רוסיה, שירשה גישה אנטי־מערבית מברית המועצות, התנגדה לצירופה של אוקראינה ל[[ברית נאט"ו]] ובחשה בפוליטיקה הפנימית שלה. גם בקשת אוקראינה להצטרף ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] הייתה לצנינים בעיני של רוסיה.

הלחץ התפוצץ באירועי [[יברומאידאן]]. ההפגנות הגדולות החלו כאשר הנשיא הפרו-רוסי, [[ויקטור ינוקוביץ']], סירב לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. הוא הודח מתפקידו ולאחר תקופת מעבר החליפו [[פטרו פורושנקו]]. האירועים שהחלו בהפגנות התפתחו וחלקים ממזרח המדינה ביקשו להתנתק מאוקראינה. גורמים מערביים טוענים שרוסיה אף שלחה לאוקראינה כוחות צבא, שהוסוו כמתנדבים, כדי לסייע לבדלנים להתנתק מאוקראינה.

==המתיחות במחוזות השונים==
=== חצי האי קרים ===
{{ערך מורחב|סיפוח חצי האי קרים (2014)}}
החל מ-26 בפברואר חיילים של [[צבא רוסיה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nationalpost.com/news/world/vladimir-putin-admits-for-first-time-russian-troops-took-over-crimea-refuses-to-rule-out-intervention-in-donetsk|הכותב=News, World|כותרת=Vladimir Putin admits for first time Russian troops took over Crimea, refuses to rule out intervention in Donetsk {{!}} National Post|תאריך=2014-04-17|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}} התחילו לזרום לחצי האי במטרה להשתלט עליו תוך סיוע ממליציות מקומיות של בדלנים פרו-רוסים. שאלת ניתוקו של חצי האי הועמדה ל[[משאל עם]]. ההצבעה במשאל עם שבו השתתפו 83% מבעלי זכות בחירה הראתה תמיכה גורפת של 96% בעד צירוף חצי האי לרוסיה.{{הערה|http://www.voanews.com/content/voting-under-way-in-crimea-referendum-to-join-russia/1872380.html{{קישור שבור|2.4.2020}}}} אוקראינה ומדינות המערב לא קיבלו את תוצאות משאל העם וגורלו של חצי האי טרם הוכרע. הלכה למעשה, חצי האי הצטרף לרוסיה בעקבות חתימה על הסכם ב-18 במרץ, אך מעמדו המשפטי לא ברור ולא מוכר על ידי מדינות העולם. בתגובה למהלך הטילו מדינות המערב סנקציות כלכליות על [[רוסיה]].

לא כל תושבי חצי האי היו מרוצים מהמהלך. לפי [[נציבות האו"ם לפליטים]] כ-10,000 בני אדם יצאו מחצי האי, 80% מהם [[טטרים]] (מיעוט אתני גדול בחצי האי).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.unhcr.org/news/latest/2014/5/537b24536/unhcr-says-internal-displacement-affects-10000-people-ukraine.html|הכותב=United Nations High Commissioner for Refugees|כותרת=UNHCR says internal displacement affects some 10,000 people in Ukraine|אתר=UNHCR|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-02}}}}

=== אודסה ===
על פי [[מפקד אוכלוסין 2001 של אוקראינה|מפקד האוכלוסין האוקראיני של שנת 2001]], אוקראינים אתניים היוו 62.8% מאוכלוסיית מחוז אודסה, בעוד שהרוסים האתניים היוו 20.7%. 46.3% מהאוכלוסייה דיווחו ששפת האם שלהם היא אוקראינית, בעוד ש-41.9% דיווחו שהיא רוסית.

ב-2 במאי 2014 התקיימו שתי הפגנות ב[[אודסה]], האחת של פרו רוסים והשנייה של לאומנים אוקראינים, רבים מהם אוהדי כדורגל המכונים "אולטראס". במהלך ההתנגשות בין המפגינים נהרגו עשרות בני אדם בחילופי אש ונשק קר, רובם פרו-רוסים שנלכדו בתוך בניין איגודי הפועלים שהוצת בידי הלאומנים האוקראינים.{{הערה|{{ynet|ynet|עשרות הרוגים באודסה. קייב: "לא עוצרים"|4515828|3 במאי 2014}}}}

===דונצק ולוהנסק ===
{{ראו גם|המלחמה בדונבאס}}
[[קובץ:2014-04-15. Протесты в Донецке 001.jpg|ממוזער|]]
בעקבות ההתחזקות הפוליטית ב[[קייב]] של מחנות לאומיים אוקראיניים, שפעלו לחזק קשרים עם המערב על חשבון הקשרים עם רוסיה, החלו בסוף פברואר 2014 הפגנות המוניות בערים [[דונצק]] ו[[לוהנסק]] שבחבל דונבאס בדרום-[[מזרח אוקראינה]]. ההפגנות קראו לשמירת השפה, התרבות הרוסית והקשר עם רוסיה. בתחילת מאי 2014, בעקבות הצלחת הבדלנים הרוסים בחצי האי קרים, התקיים [[משאל העם על מעמד דונבאס (2014)|משאל עם במחוזות דונצק ולוהנסק]] שתמך בהקמת מדינות עצמאיות, והבדלנים הכריזו על הקמת [[הרפובליקה העממית של דונצק]] ו[[הרפובליקה העממית של לוהנסק]], לאחר מכן התאחדו שתי הרפובליקות ל[[המדינה הפדרלית של נובורוסיה|נובורוסיה]].

באפריל 2014 אוקראינה הגיבה לאירועים במבצע צבאי שנועד לשמר את ריבונותה של המדינה, והעבירה [[הכוחות המזוינים של אוקראינה|כוחות צבא]] גדולים למחוזות המורדים. כוחות הצבא האוקראיני נתקלו בכוחות חמושים של הבדלנים. מאז אפריל 2014 מתנהלים באזור קרבות כבדים של [[שריון]] בשריון ו[[חי"ר]] והופלו עשרות מטוסי קרב ותובלה של [[חיל האוויר האוקראיני]].

==ראו גם==
* [[מלחמת רוסיה-אוקראינה|מלחמת רוסיה – אוקראינה]]
* [[אטלנטיס (סרט, 2019)|אטלנטיס]] – סרט על המלחמה
* [[פרוליסקה]] – ארגון חוץ ממשלתי המעניק סיוע ההומניטרי לאוכלוסייה האזרחית באזורי בחבל דונבאס

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:2014 pro-Russian unrest in Ukraine}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{הפלישה הרוסית לאוקראינה}}
[[קטגוריה:מלחמות אוקראינה]]
[[קטגוריה:היסטוריה של אוקראינה מאז 1991]]
[[קטגוריה:מלחמות אזרחים באירופה]]
[[קטגוריה:רוסיה: יחסי חוץ]]
[[קטגוריה:יחסי אוקראינה–רוסיה]]
[[קטגוריה:המשבר באוקראינה]]
[[קטגוריה:הסכסוך האוקראיני-רוסי]]
{{וח|ההתקוממות הפרו-רוסית באוקראינה}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ההתקוממות הפרו-רוסית באוקראינה|גרסה=37045135|פריט=Q15871713}}