הצגת המקור של הדף "גדי איזנקוט"

{{מנהיג
| שם = גדי איזנקוט
| תמונה = [[קובץ:Gadi Eizenkot, November 2020 (GPOMN1 9040) (cropped).jpg|250px]]
| כיתוב =
| תאריך לידה עברי = [[כ"ב באייר]] [[ה'תש"ך]]
| מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[טבריה]], [[ישראל]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| מפלגה = [[חוסן לישראל]]
| עיסוק = [[איש צבא]], [[פוליטיקאי]]
| סיעה = [[המחנה הממלכתי]]
| פרסים והוקרה = -
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר בלי תיק]]
|התחלת כהונה=[[12 באוקטובר]] [[2023]]
|סיום כהונה= [[9 ביוני]] [[2024]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]
|פירוט=[[הממשלה ה-37|בממשלה ה-37]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[15 בנובמבר]] [[2022]]
|סיום כהונה=מכהן
|כנסות=[[הכנסת העשרים וחמש|25]]
}}
}}
{{אישיות ביטחונית
| תמונה = [[קובץ:Gadi Eizenkot. I.jpg|250px]]
| כיתוב = גדי איזנקוט, 2015
| תאריך לידה עברי = [[כ"ב באייר]] [[ה'תש"ך]]
| מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[טבריה]], [[ישראל]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|רב-אלוף||+}}
| עיטורים = {{דרגה|לגיון ההצטיינות (מפקד ראשי)}} [[אות לגיון ההצטיינות]] <small> ([[ארצות הברית]])</small>
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * [[מפקד פלוגה|מפקד]] [[חטיבת גולני#פלנ"ט גולני|פלנ"ט גולני]]
* [[מפקד גדוד|מפקד]] [[גדוד 13 (גדעון)]] של חטיבת גולני
* קצין המבצעים של [[פיקוד הצפון]]
* מפקד [[חטיבת כרמלי]]
* מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון#יחידות האוגדה|חטיבת אפרים]]
* מפקד [[חטיבת גולני]]
* [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]]
* מפקד [[אוגדת הבשן|עוצבת נתיב האש]]
* מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]]
* ראש [[אגף המבצעים]]
* מפקד [[פיקוד הצפון]]
* [[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]
{{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד=[[ראש המטה הכללי]]
| למניין = 21
| התחלת כהונה = [[16 בפברואר]] [[2015]]
| סיום כהונה = [[15 בינואר]] [[2019]]
| הקודם בתפקיד = [[בני גנץ]]
| הבא בתפקיד = [[אביב כוכבי]]
| שם תפקיד מעל = [[שר הביטחון]]
| שם בעל תפקיד מעל = [[משה יעלון|יעלון]], [[אביגדור ליברמן|ליברמן]] ו[[בנימין נתניהו|נתניהו]]
|תואר סגן 1=[[סגן ראש המטה הכללי]]
|סגן 1=[[יאיר גולן]], [[אביב כוכבי]]}}
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}} {{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}{{ש}} [[האינתיפאדה השנייה]]{{ש}} [[מבצע אישית לוחצת]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}{{ש}} [[מבצע עופרת יצוקה]]{{ש}} [[מבצע עמוד ענן]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}
|התחלת פעילות=[[1978]]
|סיום פעילות=[[2019]]}}
'''גדי (גד) אַיזֶנקוֹט''' (נולד ב-[[19 במאי]] [[1960]], [[כ"ב באייר]] [[ה'תש"ך]]) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת מטעם מפלגת [[המחנה הממלכתי]] , כיהן כשר בלי תיק בממשלת ישראל ה 37 במסגרת ממשלת חירום במלחמת חרבות-ברזל, כיהן כ[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] ה-21 של צה"ל בין השנים [[2015]]–[[2019]]. קודם לכן שימש כמפקד [[חטיבת גולני]], [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]] [[אהוד ברק]], מפקד [[אוגדת הבשן|עוצבת נתיב האש]], מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]], ראש [[אגף המבצעים]], מפקד [[פיקוד הצפון]] ו[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]].

==ביוגרפיה==
איזנקוט נולד ב[[טבריה]], למאיר ואסתר איזנקוט{{הערה|ראו הרחבה על שם המשפחה בערך [[אזנקוט]]}} ש[[העלייה ממרוקו|עלו לישראל ממרוקו]], והיה השני מבין חמישה אחים. לאחר שהתגרשו הוריו, התחתן אביו פעם נוספת ונולדו לו עוד ארבעה ילדים{{הערה|עומר כרמון, [http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=16372 גאווה גדולה לאילת ולשבט אייזנקוט], "[[ערב ערב באילת]]", 2580, 13 בדצמבר 2012}}. הוא גדל והתחנך ב[[אילת]], למד ב"[[בית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר|תיכון גולדווטר]]" שבעיר במגמה ימית, ולמד ל[[תעודת בגרות|בגרות]] ב[[בית ספר#בית ספר אקסטרני|בית ספר ערב אקסטרני]].

הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[היסטוריה כללית]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[תואר שני]] ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]{{הערה|{{nrg|חנן גרינברג|זו רק ההתחלה|327/602|17 בינואר 2011|1|2}}}}. סיים לימודי צבא וביטחון ב[[מכללת המלחמה של צבא ארצות הברית]] ב[[קרלייל (פנסילבניה)|קרלייל]] שב[[פנסילבניה]].

===שירותו הצבאי===
בנובמבר [[1978]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ל[[חטיבת גולני]], שם שובץ ל[[גדוד 51]]{{הערה|שם=בקר}}{{הערה|שם=לוי|{{mako|שי לוי|11 דברים שאולי לא ידעתם על הרמטכ"ל החדש של צה"ל|13f7afb3e929b41006|pzm-magazine/commander|16 בפברואר 2015}}}}. עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] וסיים את ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] כחניך מצטיין פלוגתי, ובהמשך סיים [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]]{{הערה|שם=בקר|[[אביחי בקר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4607212&postcount=41 אייזן פטון], [[הארץ]], 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}}. במהלך הקורס נפצע בראשו מכדור [[מקלע]] שחדר לתוך ה[[נגמ"ש]] בו נהג{{הערה|{{סרטונים}} {{ynet|יואב זיתון|הרמטכ"ל מדבר על הפציעה בגיל 20: "חטפתי כדור בראש"|4956390|2 במאי 2017}}}}. לאחר שהשתקם מן הפציעה שב לחטיבה כ[[מפקד מחלקה]] בגדוד 51. ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] החליף את [[מפקד פלוגה]] א' בגדוד 51, שנפצע ב[[הקרב על הבופור|קרב על הבופור]]{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|מגדי התלמיד לאיזנקוט הרמטכ"ל: דרכו לפסגה של החייל מספר 1|2829963|16 בפברואר 2015}}}}, ופיקד עליה{{הערה|מירב לוי דיאמנט, [http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=10159 אלוף אילת], "ערב ערב באילת", 16 במרץ 2011}} ב[[קרב קמ"ט-קק"ש|קרב לכיבוש עין א-תינה]], בו איבד שניים מחבריו הטובים{{הערה|שם=לם|{{ידיעות אחרונות|[[יוסי יהושוע]] ואמירה לם|דו"ח איזנקוט|5119|5 ביולי 2011}}}} ובכיבוש [[א-נבטיה]], [[ג'זין]] ו[[נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי|שדה התעופה בביירות]]. שנה לאחר מכן [[שחרור מצה"ל|השתחרר מצה"ל]], אך לאחר שלושה חודשים שב ל[[שירות קבע]], ונענה להצעת מפקד [[בית הספר לקצינים של צה"ל|בית הספר לקצינים]], [[אילן בירן]], לשמש כמפקד פלוגת צוערים בקורס{{הערה|שם=בקר}}.

בשנים [[1984]]–[[1985]] פיקד על [[חטיבת גולני#פלנ"ט גולני|פלוגת הנ"ט]] של חטיבת גולני{{הערה|[http://www.gadsargolani.com/Web/Units/Orev/UnitCommanders/2198.aspx גדי איזנקוט], באתר [[גדוד הסיור של גולני|גדס"ר גולני]]}}, והוביל את לוחמיה במבצעים מורכבים ב[[לבנון]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|אייזנקוט כבר לא יזכה לאידיליה עם המתנחלים|1.889216|17 ביוני 2003}}}}. הוא הודח מתפקידו חודש טרם סיומו, לאחר שניהל ויכוח פומבי עם מפקד החטיבה, [[צבי פולג]], ו[[סירוב פקודה|סירב פקודה]] להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה{{הערה|שם=בקר}}{{הערה|שם=לוי}}{{הערה|[[אלון בן דוד]], "'''ערוך ומוכן'''", [[בלייזר (מגזין)|בלייזר]]{{כ}}, ינואר 2013}}. לאחר מכן נשלח להשתלם ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]]{{הערה|שם=בקר}}. בשנים [[1986]]–[[1987]] שימש [[קצין אג"ם]] חטיבתי{{הערה|אהוד ערן, "'''תמצית געגוע - סיפורו של [[ארז גרשטיין]] והמלחמה בלבנון'''", [[ידיעות ספרים]], 2007, עמ' 90}}. לאחר שהשתלם ב[[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים|קורס מג"דים]] מונה ל[[מפקד גדוד|מפקד]] [[גדוד 13 (גדעון)]]{{הערה|אהוד ערן, "'''תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון'''", ידיעות ספרים, 2007, עמ' 129}} ולאחר מכן שימש [[סגן מפקד]] חטיבת גולני{{הערה|רותם שדמי, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4539517&postcount=37 "ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן"], [[במחנה]], 9 באוקטובר 1998, עמ' 26, כפי שהועלה באתר פרש}}.
[[קובץ:Gadi Aizenkot 1978.jpg|ימין|ממוזער|200px|תמונת ה[[בקו"ם]] של איזנקוט, 1978]]

====תפקידי מח"ט====
בשנת [[1991]] מונה לקצין המבצעים של [[פיקוד הצפון]]. ב-[[1992]] הועלה לדרגת [[אלוף-משנה]] ומונה למפקד [[חטיבת כרמלי]] (חטיבת [[מילואים]]). בשנת [[1994]] מונה, במקביל לתפקידו הקודם, למפקד [[חטיבת אפרים]]. בשנת [[1997]] החליף את אל"ם [[ארז גרשטיין]] ומונה למפקד [[חטיבת גולני]], זמן קצר לאחר [[אסון השריפה בוואדי סלוקי]], בו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה ונפצעו חמישה נוספים{{הערה|שם=לם}}. כמפקד החטיבה שינה נורמות התנהגות בפלוגות הוותיקות, ונאבק בתופעות של מרידות ויחסי צעירים וותיקים{{הערה|אביחי בקר, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%EB%FA%E1%E5%FA#post4423261 תרגיל בחשבון נפש], הארץ, {{כ}} 08.02.1998, כפי שהועלה באתר פרש}}. בנוסף הוביל את לוחמי החטיבה במשך שנתיים ב[[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)|לחימה בדרום לבנון]]{{הערה|אביחי בקר, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4609719&postcount=55 גדוד המוות חוזר לשגרה], הארץ, {{כ}} 31.10.1997, כפי שהועלה באתר פרש}} במהלכן הרגו כארבעים אנשי [[חזבאללה]]{{הערה|שם=בקר}}. לדברי תא"ל [[גיורא ענבר]] ו[[כרמלה מנשה]], הביע באותה העת תמיכה בנסיגה מלבנון בדיונים פנימיים{{הערה|שם=בקר}}.

====כמזכיר הצבאי לראש הממשלה====
בשנת [[1999]] הועלה לדרגת [[תת-אלוף]] ומונה ל[[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה|מזכיר הצבאי של ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] [[אהוד ברק]]{{הערה|[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''[[בומרנג (ספר)|בומרנג]]''', [[הוצאת כתר]], 2005, עמ' 49}}. בתפקיד זה נטל בין היתר חלק במשא ומתן עם [[סוריה]]{{הערה|[[אורי שגיא]], '''היד שקפאה''', תל אביב, ידיעות ספרים, 2011, עמ' 37}}. בהמשך שימש כמזכירו הצבאי של [[אריאל שרון]]{{הערה|עפר שלח ורביב דרוקר, '''בומרנג''', הוצאת כתר, 2005, עמ' 108}}. בשנת [[2001]] מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת ([[אוגדת הבשן|עוצבת נתיב האש]]){{הערה|[[עמוס הראל]] ואבי יששכרוף, '''המלחמה השביעית''', [[הוצאת ידיעות ספרים]], [[2004]], עמ' 334}}.

====כמפקד אוגדת יהודה ושומרון====
בשנת [[2003]] מונה למפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]]{{הערה|עפר שלח ורביב דרוקר, '''בומרנג''', הוצאת כתר, 2005, עמ' 348}}. כמפקד האוגדה הוביל אותה איזנקוט להישגים רבים בלחימה כנגד ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]]{{הערה|עמוס הראל ואבי יששכרוף, '''המלחמה השביעית''', הוצאת ידיעות ספרים, 2004, עמ' 326}}, ובהם בין היתר [[מבצע אישית לוחצת]].

====כראש אגף המבצעים====
ב-[[2005]] הועלה לדרגת [[אלוף]] ומונה ל[[ראש אגף המבצעים]] ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]]{{הערה|1={{cite web| author=מוריה בן-יוסף| website=ישראל דיפנס| url=https://www.israeldefense.co.il/content/הרמטכל-שהתפטר-האלוף-שהמשיך-הלאה-והקמן-שהתאבד| archive-url=https://web.archive.org/web/20180428000413/https://www.israeldefense.co.il/content/הרמטכל-שהתפטר-האלוף-שהמשיך-הלאה-והקמן-שהתאבד| title=הרמטכ"ל שהתפטר, האלוף שהמשיך הלאה והקמ"ן שהתאבד| archive-date=2018-04-28| date=2011-07-11| access-date=2023-08-18}}}}. לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל איזנקוט תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה ב[[רובע הדאחייה]] ב[[ביירות]] כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה{{הערה|עמוס הראל ואבי יששכרוף, '''קורי עכביש''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 137}}. במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] היה אמון, כראש אגף המבצעים, על תכנון וביצוע מהלכי צה"ל בשדה הקרב במלחמה. איזנקוט היה לאחד האלופים הבודדים במטה הכללי שהעזו לחלוק על הרמטכ"ל, [[דני חלוץ]], ועל המהלכים שהציע{{הערה|עפר שלח ויואב לימור, '''שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה''', הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמ' 400}}. כך, למשל טען בתחילת המלחמה כי יש לגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את המוכנות למהלך קרקעי רחב היקף, אף שהתנגד למהלך הקרקעי, משום שסבר שאת האפשרות לבצעו יש להפוך לבת יישום{{הערה|'''[[שבויים בלבנון]]''', עמ' 43}}. בנוסף המליץ על תקיפה אווירית רחבה נגד תשתיות בלבנון על פי תוכנית "שוברת הקרח"{{הערה|'''שבויים בלבנון''', עמ' 42}}, והדגיש כי על ישראל לחתור לסיום מהיר של המלחמה{{הערה|'''שבויים בלבנון''', עמ' 110}}. בתגובה לרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על [[קרב בינת ג'בייל|בינת ג'בייל]] שהעלה [[בני גנץ]], תמך איזנקוט במבצע עתיר כוחות על היעד{{הערה|'''שבויים בלבנון''', עמ' 178}}.

====אלוף פיקוד צפון====
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Maj. Gen. Gadi Eisenkot of North. Cmd. and Brig. Gen Eyal Zamir of Division 36 this morning at Hila Lookout..jpg|ממוזער|שמאל|250px|איזנקוט בביקורו ב[[עוצבת געש|אוגדה 36]], כ[[אלוף פיקוד הצפון]] בשנת 2011. שני משמאלו, מפקד האוגדה [[אייל זמיר (קצין)|איל זמיר]].]]
בספטמבר 2006, לאחר [[התפטרות]]ו של האלוף [[אודי אדם]] בעקבות המלחמה, מונה ל[[מפקד פיקוד הצפון]]{{הערה|{{הארץ|זאב שיף|דרוש צוות חדש בפיקוד|1.1140815|28 בספטמבר 2006}}}}. עם כניסתו לתפקיד הוביל את הכנות ואימוני הפיקוד בתקופה שקדמה ל[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]], שהייתה עלולה להביא לפרוץ מלחמה{{הערה|גל פרל פינקל, [http://digital-edition.makorrishon.co.il/Olive/ODN/Makor/TranslateArticle.aspx?doc=MKR%2F2020%2F03%2F27&entity=ar09402&ts=20200329hhnnss&uq=20200325110921 "אנחנו צריכים לתקוף הלילה"], [[מקור ראשון]], 27 במרץ 2020.}}. הוא תמך ב"[[דוקטרינת הדאחייה]]", לפיה במקרה של פעולה מלחמתית מצד חזבאללה יש לגמול בהפצצת כפרים מהם נורו רקטות על ישראל, תוך הפעלת כוח לא פרופורציונלי בדומה להפצצת רובע הדאחייה במלחמת לבנון השנייה{{הערה|{{ynet|אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן|שים לב, נסראללה|3604441|2 באוקטובר 2008}}}}. הוא קידם מדיניות הפעלת כוח שהתבססה על מימוש ריבונות המדינה עד המטר האחרון של הגבול הבינלאומי (עד למלחמת לבנון השנייה, צה"ל נמנע מלחצות את הגדר אף במקומות שבהם נוצר פער בינה ל[[גבולות מדינת ישראל#הקו הכחול|קו הכחול]], שנודעו בכינוי "מובלעות" – ואיזנקוט שינה את התפיסה ויזם פעילויות מעבר לגדר, אך לא מעבר לקו הכחול) ותגובה חריפה על כל אירוע. הדבר הביא לשקט ממושך בצפון מדינת ישראל מאז תום מלחמת לבנון השנייה. לכל אורך תקופת פיקודו לא נפגעו אזרחים ישראלים בצפון. ביולי [[2011]] סיים את תפקידו כמפקד פיקוד הצפון, לאחר שכיהן בתפקיד כמעט חמש שנים, והוחלף על ידי ה[[אלוף]] [[יאיר גולן]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|תם עידן איזנקוט בצפון - שילוב של תוקפנות ומתינות|1.1180546|15 ביולי 2011}}}}.

====כסגן הרמטכ"ל ופרויקטור מפקדת העומק====
עם סיום תפקידו היה איזנקוט אמון על עבודת מטה שבעקבותיה הוחלט בצה"ל על הקמת [[מפקדת העומק]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|פיקוד נחוץ, מפקד שנוי במחלוקת|1.1594005|18 בדצמבר 2011}}}}. מפקדה זו אמונה על פעילות צה"ל ב[[עומק אסטרטגי|עומק האסטרטגי]] של מדינות האויב של ישראל. תפקידו של איזנקוט היה לעמוד בראש צוות הקמה של המפקדה.ב-2012 איזנקוט לקח חלק ב[[מבצע עמוד ענן]]{{הערה|{{ישראל היום|[[יואב לימור]]|מבחן החצי של גנץ|65829|25 בינואר 2013}}.}}.

איזנקוט כיהן כ[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] [[בני גנץ]] בין ינואר [[2013]] לדצמבר [[2014]], תקופה שבה התקיים [[מבצע צוק איתן]]. 

ב-14 בדצמבר 2014 אישרה הממשלה את מינויו לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים, אטילה שומפלבי ואיתמר אייכנר|הרמטכ"ל הבא: מינוי איזנקוט אושר בממשלה|4603107|14 בדצמבר 2014}}}}.

====ראש המטה הכללי====
[[קובץ:Gad ayzenkut.jpg|שמאל|250px|הודעת תמיכה שהוצגה ב[[קניון אייסמול]] שב[[אילת]], העיר בה גדל איזנקוט|ממוזער]]
[[קובץ:Gadi-Eizenkot-at-Combat-Engineering-Memorial-2016.jpg|ממוזער|250px|כ[[הרמטכ"ל|רמטכ"ל]], בטקס התייחדות וזיכרון לחללי [[חיל ההנדסה הקרבית]], ספטמבר [[2016]]]]
[[קובץ:160804-D-PB383-010 (28695501151).jpg|ממוזער|250px|בפגישה ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] עם [[יושב ראש המטות המשולבים]], הגנרל [[ג'וזף דנפורד]], 2016]]
ב-[[16 בפברואר]] [[2015]] החל איזנקוט לכהן כ[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]]{{הערה|{{ynet|רועי ינובסקי|איזנקוט מונה לרמטכ"ל: "אחריות גדולה בתקופה מאתגרת, אפקד על הצבא בתבונה"|4627015|16 בפברואר 2015}}}}. ב-18 בינואר [[2017]] החליט [[שר הביטחון]] [[אביגדור ליברמן]] להאריך את כהונתו של איזנקוט עד [[31 בדצמבר]] [[2018]]{{הערה|{{נענע10|[[אור הלר]]|ליברמן החליט להאריך את כהונת הרמטכ"ל איזנקוט בשנה|1228405|18 בינואר 2017||news}}}}, ובהמשך הוארכה כהונתו עד [[15 בינואר]] [[2019]]. עם כניסתו לתפקיד פעל לחזק את [[זרוע היבשה]], בין השאר על ידי תגבור אימוני כוחות החי"ר והשריון (תוך צמצום היקף כוחות המילואים), הגדלת יחידת [[יהל"ם]] לטיפול ב[[לוחמת מנהרות|מנהרות לחימה]] ואימון גדודי חי"ר להתמודדות עם איום המנהרות{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע|האימונים יוגברו, אלפי מילואימניקים ישוחררו|4639517|22 במרץ 2015}}}}.

תפיסתו האסטרטגית באה לידי ביטוי ב[[הוועדה לבחינת תקציב הביטחון#תוכנית "גדעון"|תוכנית "גדעון"]] - תוכנית רב-שנתית שגיבש טרם כניסתו לתפקיד. הוא הציג את התוכנית המוגמרת ביולי 2015, והיא אושרה על ידי [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] בסוף אפריל [[2016]]{{הערה|{{מעריב אונליין|דנה סומברג|הקבינט המדיני ביטחוני אישר: צה"ל יצטייד במערכות נשק מתקדמות|news/politics/Article-537758|20 באפריל 2016}}}}. התוכנית עוסקת במגוון נושאים, שהעיקריים שבהם: טיפוח כוח האדם בצה"ל, בניית סדר כוחות, השקעה בפיתוח יכולות התמרון של צה"ל, ביטול מערכים מיותרים, הקמת זרוע סייבר{{הערה|{{מעריב אונליין|[[נועם אמיר]]|"נקודת ציון משמעותית": איזנקוט החליט על הקמת זרוע סייבר בצה"ל|news/military/Article-480772|15 ביוני 2015}}.}} והקמת [[חטיבת הקומנדו]]{{הערה|{{ynet|[[יואב זיתון]]|המהפכה של איזנקוט: עוד פיטורי אנשי קבע, קיצוץ דרסטי במילואים, הצערה ואיחוד יחידות|4681815|20 ביולי 2015}}{{ש}}{{דובר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|כל מה שרציתם לדעת על תר"ש "גדעון"|1133-22449|26 ביולי 2015}}.}}. כשנה וחצי לאחר מכן, ב-14 בספטמבר 2017, הוחלט שלוחמי היחידות המיוחדות ישרתו 8 שנים, וירכשו בהן [[תואר אקדמי]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|לוחמי היחידות המיוחדות ישרתו 8 שנים וילמדו לתואר|1.4443329|14 בספטמבר 2017}}}}. בלב התוכנית עומד מסמך [[אסטרטגיית צה"ל]], שפורסם באוגוסט 2015{{הערה|[https://www.idf.il/media/cdqpafku/אסטרטגיית-צהל.pdf אסטרטגיית צה"ל], באתר צה"ל, 13 באוגוסט 2015}}. במסמך זה מוגדרים תפיסות הפעלת הכוח, הפיקוד והשליטה, וכן עקרונות [[בניין הכוח]] הנגזרים מהן. לפי איזנקוט, המבחן של העשייה הצבאית הוא בקיום תקופות רגיעה ארוכות שמאפשרות למדינה להתפתח. היצירה והשימור של רגיעה ארוכת טווח הם תוצאה של הרתעה, שמושגת בעזרת עוצמה צבאית ונחישות להפעיל את הכוח במידת הצורך. האסטרטגיה מגדירה שני סוגים של מערכות: מערכה להשגת הכרעה{{הערה|1={{מערכות1|גל פרל פינקל|מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין|487|2020}}, עמ' 20.}} ו[[עימות מוגבל|מערכה מוגבלת]] בה הפעלת הכוח מרוסנת.

כמו כן, לתפיסתו של איזנקוט קיים צורך לסיים את העימות בזמן קצר ככל הניתן. צורך זה נענה בעזרת הנחתת מהלומה משולבת ומיידית. כך נוצר איום על השרידות השלטונית של האויב, שמביא להקטנת משך הלחימה, צמצום הפגיעה באוכלוסייה והקטנת הלחץ הבינלאומי על ישראל. במסגרת האסטרטגיה הוגדרה תפיסת [[המערכה בין המלחמות]] (מב"ם), המנוהלת בשגרה כשמטרתה לשמר ולהעצים את הישגי המערכה הקודמת ולהרחיק את המלחמה הבאה. זאת על ידי החלשת האויב וצמצום התעצמותו במקביל לשיפור הלגיטימציה של צה"ל לפעול ושלילת הבסיס הלגיטימי של האויב.

בספטמבר 2016 אישר איזנקוט את פקודת השירות המשותף, שעוררה ביקורת בקרב [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|מצפים לתיקון פקודת השירות המשותף|358794|7 בנובמבר 2017}}}}, ובדצמבר 2017 נאלץ לשנותה חלקית{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|פורסמו התיקונים לפקודת השירות המשותף; בצה"ל לא ידונו עוד בנושא עם אנשי הציונות הדתית|1.4683749|12 בדצמבר 2017}}}}. איזנקוט הכניס לשימוש את "מסמך התפיסה המגדרית" של ה[[יוהל"ן]] [[רחל טבת ויזל]], שקבע כי ההבדלים ה[[מגדר]]יים אינם נובעים ממאפיינים ביולוגיים ופיזיולוגיים כי אם תוצר של [[הסללה]] חברתית, כשמתן תכונות התנהגותיות ל[[גברים]] ו[[נשים]] היא [[סטריאוטיפ]]ית. בעקבות חשיפת המסמך על ידי ארגון "[[תורת לחימה (ארגון)|תורת לחימה]]", התנער צה"ל מהמסמך, והוא הוסר מאתר היוהל"ם{{הערה|{{ערוץ 7|ערוץ 7|מסמך "התפיסה המגדרית" בוטל|377848}}}}.

במהלך כהונתו פרץ [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל טרור]] שנמשך מספטמבר 2015 עד לדצמבר 2016, וכונה בצה"ל "גודל השעה". במהלך האירועים, שכללו בעיקר [[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]], גיבש צה"ל תפיסת סיכול שמתבססת על ניטור רשתות חברתיות מקוונות בשיתוף פעולה עם ה[[שב"כ]]. ב-[[24 במרץ]] דקרו שני [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] חייל באזור [[חברון]]. החייל ומפקדו השיבו אש, הרגו את אחד המחבלים ונטרלו את האחר. כעבור דקות אחדות ירה למוות [[אלאור אזריה]] במחבל השני. הגינוי של איזנקוט למעשהו של אזריה, העמדת אזריה לדין פלילי והרשעתו ב[[הריגה]] עוררו פולמוס ציבורי חריף{{הערה|{{ynet|אלכס פישמן|שפיץ דרוך|4846279|25 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|הסתה נגד הרמטכ"ל בהפגנה למען אזריה: "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר"|4902984|4 בינואר 2017}}}}. בסך הכל בגל טרור זה נרצחו 44 [[ישראלים]] וחוסלו כ-270 מחבלים.

בשנים 2017–2018 החל צה"ל במהלך אסטרטגי ב[[עוטף עזה]] נגד [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות הטרור]] של [[חמאס]]. המהלך כלל הקמת [[מכשול הקב"א|הקמת מכשול תת-קרקעי]] שכלל טכנולוגיות חישה והקמת [[המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)|המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות]] ב[[פיקוד הדרום]]. באופן זה אותרו למעלה מ-15 מנהרות, ואלה נוטרלו על ידי [[חיל ההנדסה הקרבית]] ו[[חיל האוויר הישראלי]].

במהלך 2018 התגברו [[העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)|העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה]] והחלה "צעדת השיבה" בעזה, במסגרתה התקרבו אלפי פלסטינים ל[[גדר המערכת סביב רצועת עזה|גדר המערכת]] תוך איום לפרוץ אותה. בעימותים אלה נהרגו למעלה מ-250 פלסטינים מאש צה"ל ונפצעו אלפים. המהומות הסלימו לעימות צבאי שכלל הצתת שטחים נרחבים בעוטף עזה באמצעות [[עפיפון תבערה|עפיפוני תבערה]] ו[[בלון תבערה|בלוני תבערה]], ומספר סבבים בהם שיגרו הפלסטינים מאות רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל. במהלך העימותים, נמתחה ביקורת על הממשלה ועל צה"ל בגין החלטתם להגיב בריסון ולהכיל את האלימות. ב-2018 הבטיח כי צה"ל ישיב את הביטחון לדרום{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל, ליעד אוסמו ומתן צורי|איזנקוט: נחזיר את הביטחון לדרום, ונשיג זאת בתבונה ובהקדם. נתניהו: העוצמה תגבר|5292394|20 ביוני 2018}}}}.

במהלך כהונתו החריף [[הסכסוך האיראני-ישראלי|העימות בין ישראל לאיראן]], כחלק מניסיונה של [[איראן]] להתבסס ב[[סוריה]] ולהעביר לידי [[חזבאללה]] נשק מתקדם ואסטרטגי הכולל [[נ"מ|מערכות הגנה אווירית]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילים מדויקים ארוכי טווח]]{{הערה|{{mako|שי לוי|סוריה למתקדמים: זה מה שיש למטוסי חיל האוויר לחפש בעיראק|6b2d5464c89bc61027|pzm-magazine|23 באוגוסט 2019}}}}. כדי לבלום את התעצמות חזבאללה תקף [[חיל האוויר הישראלי]] פעמים רבות בסוריה, כאשר בין המטרות נמנו משלוחי נשק, מחסני נשק ותחמושת, טכנולוגיות מתקדמות, תשתיות צבאיות איראניות, בסיסי צבא ושדות תעופה, וכן מערכות הגנה אווירית ונ"מ. שיא העימות התרחש באפריל ומאי 2018, וכלל את [[מבצע בית הקלפים]] בו תקף חיל האוויר תשתיות איראניות בסוריה. בתקיפות הושמדו טילים רבים ונהרגו פעילים רבים מ[[משמרות המהפכה האסלאמית]], [[חזבאללה]] וממיליציות שיעיות שונות, וכן למעלה ממאה חיילים סורים{{הערה|{{גלובס|גל פרל פינקל|ה"חיבוק" שקיבל כוכבי מגורמים בימין הפוליטי, שמשוכנעים שסוף-סוף צה"ל חזר לנצח, חסר אחיזה במציאות|1001308322|24 בנובמבר 2019}}}}.

ב-[[4 בדצמבר]] 2018, במהלך חג ה[[חנוכה]], יצא צה"ל ל[[מבצע מגן צפוני]], שנועד להשמיד את איום ה[[לוחמת מנהרות|מנהרות]] ב[[גבול ישראל-לבנון|גבול של מדינת ישראל עם לבנון]]{{הערה|{{וואלה!|אמיר אורן|מנהרת הזמן|3308420|24 באוגוסט 2019}}}}. המבצע הסתיים בתחילת ינואר 2019, ובמהלכו [[חיל ההנדסה הקרבית]] איתר ונטרל שש מנהרות חוצות גדר.

לאחר סיום המבצע, ב־15 בינואר 2019, השתחרר איזנקוט מצה"ל{{הערה|{{mako||רות סוף: הרשת נפרדת מהרמטכ"ל גדי איזנקוט|a09fda6cad64861006|pzm-magazine|13 בינואר 2019}}}}.

===לאחר שחרורו מצה"ל===
בשנת 2019 הצטרף איזנקוט ל[[מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|איזנקוט: "הזירה הפלסטינית נפיצה מאוד, חיזבאללה עדיין מהווה איום מרכזי"|journalists/Article-701537|1 ביוני 2019}}}}.

בנובמבר 2019 מונה איזנקוט ל[[דירקטור]] בחברת [[צור שמיר אחזקות]]{{הערה|{{גלובס|גיא בן סימון|שנה לאחר השחרור מצה"ל: התפקיד הראשון של הרמטכ"ל היוצא גדי אייזנקוט במגזר העסקי|1001309058|28 בנובמבר 2019}}}} והצטרף כ[[עמית מחקר]] בכיר ל[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]]{{הערה|1={{ynet|סמדר פרי {{!}} צילום: דנה קופל|ואז ראש הממשלה הנחה: "הרמטכ"ל, תמשיך לגייס מילואים. ותשיגו לי את פוטין"|5633605|28 בנובמבר 2019}}}}. זכה באות אביר איכות השלטון 2019 בקטגוריית צבא וביטחון מטעם [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mqg.org.il/אבירי-איכות-השלטון-2019/|כותרת=אבירי איכות השלטון לשנת 2019|אתר=התנועה לאיכות השלטון}}</ref>.

בינואר 2020 מונה לדירקטור בחברת ה[[נדל"ן]] ו[[ארכיבר|הארכיבאות]] [[וילאר]]{{הערה|{{גלובס|גיא בן סימון|התפקיד הנוסף של הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בשוק ההון|1001316083|26 בינואר 2020}}}}.

באפריל 2021 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת [[סטורג' דרופ]], המתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת [[אנרגיה ירוקה]]{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|תפקיד ראשון במגזר הפרטי: זה הג'וב החדש של גדי איזנקוט|.premium-1.9689872|7 באפריל 2021}}}}.

===בפוליטיקה===
באוגוסט 2022 הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה במסגרת [[המחנה הממלכתי]] בראשות [[בני גנץ]] ו[[גדעון סער]]. הוא קיבל ברשימה את המקומות 3,9,16,18. בבחירות השיגה המפלגה 12 מנדטים, ואיזנקוט הושבע כחבר הכנסת מטעם האופוזיציה. איזנקוט התנגד נחרצות לרפורמות לוין והיה דמות בולטת בתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

איזנקוט, מתוקף היותו חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העלה לדיון חששות ודאגות לגבי מוכנות צה"ל מוכנות העורף למלחמה גדולה מול חמאס וחזבאללה{{הערה|{{העין השביעית|שבי גטניו|"הביטחון הופקר בשל צורך פוליטי"|499269|12 באוקטובר 2023}}}}. יתרה מכך הבהיר, נוכח המצב הביטחוני הרעוע, כי בשעת מלחמה תצטרף סיעתו לממשלה. עוד בחודש מרץ, במסגרת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, ניבא שבקרוב רבים מהמפגינים יגויסו למילואים, וטען שהממשלה אוטמת אוזניים בפני הציבור ובפני המציאות הביטחונית<ref>{{Cite news|title=הממשלה התעלמה מכל האזהרות - בהרכבה הנוכחי אי-אפשר לסמוך עליה|url=https://www.themarker.com/news/politics/2023-10-07/ty-article/0000018b-0ab4-dae3-a1cb-bfbdb2580000|work=TheMarker|access-date=2023-12-07}}</ref>.

ב-7 באוקטובר, עם [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע של החמאס על ישראל]], החלו מגעים לכניסת המחנה הממלכתי לשורות הממשלה לזמן המלחמה. חמישה ימים לתוך המלחמה הושלם התהליך, ואיזנקוט מונה, לצד רון דרמר מהליכוד, לחבר משקיף ב[[קבינט המלחמה (ישראל)|קבינט המלחמה]] בו חברים ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, והשר גנץ. במסגרת הצטרפותו לממשלה גם הושבע לשר בלי תיק. מתחילת המלחמה עמד איזנקוט על כך שישראל חייבת להשמיד את כל חמאס בעזה. לקראת סוף נובמבר תמך בהפוגה באש בתמורה להסדר בו יושבו חלק מהחטופים בפעימות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1618845|כותרת=גנץ ואיזנקוט: "החזרת החטופים בעדיפות העליונה"|אתר=בחדרי חרדים|תאריך=2016-07-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref>. בתום שבוע, חמאס הפיל את ההפוגה, אך במהלך קיומה הושבו 114 חטופים. ב-7 בדצמבר, בעת סיור במפקדת אוגדה 162, נמסר לו על נפילת בנו גל בקרבות<ref>{{Cite news|title=הותר לפרסום: גל איזנקוט, בנו של השר איזנקוט, נפל בעזה|url=https://www.ynet.co.il/news/article/b1b11zpkua|work=Ynet|date=2023-12-07|access-date=2023-12-07|language=he|first=יואב|last=זיתון|first2=איתמר|last2=אייכנר}}</ref>.

ב9 ביוני התפטר מממשלת ישראל יחד עם מפלגת המחנה הממלכתי.

==עמדות==
איזנקוט מאמין במדינה שחזונה משקף ערכים לאומיים-יהודיים. הוא מאמין כי על המדינה לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, לאום, גזע ומגדר{{הערה|שם=איזנקוט}}.

בספטמבר 2019 פרסמו איזנקוט ופרופסור [[גבי סיבוני]] עבודה שכותרתה "'''קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל'''". עבודה זו התפרסמה במקביל ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]] וב[[מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון]]. השניים קובעים כי האתגרים הביטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה מחייבים את קברניטיה לעצב עקרונות כתובים לביטחון לאומי ולגבש לאתגרים אלה מענה רלוונטי המשתרע על מגוון מאמצי הביטחון הלאומי. האיום המרכזי מולו מתמודדת ישראל הוא שאיפתה של [[איראן]] להשיג [[הסכסוך האיראני-ישראלי|הגמוניה אזורית]] ו[[תוכנית הגרעין האיראנית|נשק גרעיני]]. לצד אלה עולה הצורך להתמודד עם שינויים פנימיים בחברה הישראלית, כאשר לצד צמיחה באוכלוסייה, בעוצמה הכלכלית וביכולותיה מדעיות וטכנולוגיות, מתגלעים בקיעים מטרידים בלכידות החברה. העבודה מציעה מספר תובנות עקריות בהם: עדכון למושגי היסוד הצבאיים-ביטחוניים, מרכזיות [[המערכה בין המלחמות|המערכה שבין המלחמות]], חשיבות התמרון היבשתי, חשיבות המאמץ המדיני בדגש על הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית, המאמץ הכלכלי, המאמץ החברתי ובמסגרתו החשיבות המכרעת של הקשר על [[יהדות התפוצות]] והצורך לחזק קשר זה. המסמך מציג את עילות המלחמה של ישראל ובכלל אלה החשיבות של מערכה לפגיעה בבניין כוח של האויב לאור התפתחות אסטרטגית ומערכה לגמול מרתיע{{הערה|גדי איזנקוט ו[[גבי סיבוני]], [https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2019/10/memo196_6.pdf קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל], מזכר 196, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר [[2019]].}}.

איזנקוט מאמין בהיפרדות מהפלסטינים כדי להימנע מ[[מדינה דו-לאומית]] וכדי לשמור על [[מדינה יהודית ודמוקרטית|מדינה יהודית-דמוקרטית]], עם שמירה קבועה על [[סיפוח בקעת הירדן|בקעת הירדן]] ו[[גוש התיישבות|גושי ההתיישבות]]. הוא רואה ב[[הסכם אוסלו]], ב[[הסכם חברון]] וב[[תוכנית ההתנתקות]] צעדים משמעותיים להשגת ההיפרדות מהפלסטינים{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|איזנקוט: "מה שקרה בערים המעורבות בשומר החומות עלול לקרות גם ביו"ש"|news/politics/article/13077443|18 בספטמבר 2022}}}}. בשנת 2020 טען איזנקוט שיש לחתור ב[[רצועת עזה]] להסכם [[הפסקת אש]] ארוך טווח, הכולל החזרת השבויים והנעדרים, פירוז מוחלט מיכולת שיגור טילים ורקטות, שיקום הרצועה ופתיחת נמל ימי{{הערה|שם=איזנקוט|{{ynet|גדי איזנקוט|איזנקוט: "סוריה, לבנון ואיראן - לא איומים קיומיים. השבר מבית כן"|article/SyP6A6c6P|31 בדצמבר 2020}}}}.

איזנקוט דורש קידום רפורמות שיחזקו את [[הפרדת הרשויות]]{{הערה|שם=איזנקוט}}.

==חיים אישיים==
איזנקוט מתגורר ב[[הרצליה]], נשוי לחנה, [[אדריכלית]], ונולדו להם חמישה ילדים. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], נהרג בנו הצעיר, רס"ר גל מאיר, במהלך מבצע קומנדו לחילוץ גופות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטופים]] מ[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/6361323ddea5a810/Article-bfff0885e8e5c81027.htm|כותרת=N12 - עדן זכריה וזיו דדו שנחטפו לעזה נרצחו וגופותיהם חולצו|אתר=N12|תאריך=2023-12-12|תאריך_וידוא=2023-12-12}}</ref>{{הערה|{{ynet|[[יואב זיתון]] ואיתמר אייכנר|הותר לפרסום: בנו של השר איזנקוט נפל בעזה|news/article/b1b11zpkua|7 בדצמבר 2023}}}}. באותו שבוע נהרג במלחמה גם אחיינו, סמ"ר מאור כהן איזנקוט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14924683|הכותב=רונית זילברשטיין ולילך שובל|כותרת=טרגדיה כפולה: מאור כהן איזנקוט, אחיינו של גדי איזנקוט, נפל בקרבות בעזה|אתר=[[ישראל היום]]|תאריך=09/12/23}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3627665|כותרת=הטרגדיה של משפחת איזנקוט: מאור מאיר כהן, אחיינו של השר, גם נפל בקרבות ברצועה - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2023-12-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-09}}}}

==לקריאה נוספת==
*{{צ-ספר|מחבר=עמוס הראל, אבי יששכרוף|שם=המלחמה השביעית|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=2004|ISBN=9655117677}}
*{{צ-ספר|מחבר=עמוס הראל ו[[אבי יששכרוף]]|שם=קורי עכביש|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=[[2008]]|ISBN=9654824310}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[דן מרגלית]] ו[[רונן ברגמן]]|שם=[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל|מו"ל=[[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת זמורה-ביתן]]|שנת הוצאה=[[2011]]|מקום הוצאה=אור יהודה|ISBN=9789655179705}}
*{{צ-ספר|מחבר=עפר שלח ו[[יואב לימור]]|שם=שבויים בלבנון|מו"ל=[[הוצאת משכל|משכל]]|שנת הוצאה=2007|ISBN=9654824086}}
*[[עפר שלח]], "'''האומץ לנצח'''", תל אביב: ידיעות ספרים, [[2015]].
*מאיר אלרן, גבי סיבוני, [[קובי מיכאל]] (עורכים), '''[http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/IDFStrategy.pdf "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי]''', [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], [[2016]].

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=גדי איזנקוט|ויקישיתוף=Category:Gadi Eizenkot|שם ויקישיתוף=גדי איזנקוט}}
*{{קישורי ח"כ|1092}}
*[https://web.archive.org/web/20140413181840/http://www.gadsargolani.com/Web/Units/Orev/UnitCommanders/2198.aspx גדי איזנקוט], באתר [[גדוד הסיור של גולני|גדוד הסיור של חטיבת גולני]].
*[https://web.archive.org/web/20170213001155/https://www.idf.il/ראשי-המטה-הכללי/ראש-המטה-הכללי// קורות חייו] באתר צה"ל
*{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|המועמד מספר 1|2795357|23 באוקטובר 2014}}
*{{מעריב השבוע|[[אלון בן דוד]]|לא סחבק: קוים לדמותו של מי שיכול להיות הרמטכ"ל הבא|4 בנובמבר 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}11&0r9VQ{{=}}GIDMM}}
*{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|מהצפון ועד איו"ש: כך נסללה דרכו של איזנקוט לרמטכ"לות|2805969|29 בנובמבר 2014}}
*{{ynet|יואב זיתון, [[אטילה שומפלבי]] וגידו רן|"מאות רבות של תקיפות - בלי תגובה אחת. זו ההרתעה של צה"ל". הרמטכ"ל בריאיון ראשון|5018758|20 בספטמבר 2017}}
*{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]], [[יעקב אילון]] ו[[אבירם אלעד]]|"נסראללה הוא מטרה לגיטימית לחיסול": הרמטכ"ל בריאיון מיוחד|3098426|20 בספטמבר 2017}}
*{{ynet|[[רון בן ישי]]|עם מבט לאיראן, חיזבאללה וחמאס: איזנקוט מסכם 3 שנים במטכ"ל|5115291|16 בפברואר 2018}}
*{{אתר צה"ל||מבטיחים לכם שריאיון כזה עם הרמטכ"ל עוד לא ראיתם|אתרים/המיוחדים/אחד-על-אחד-עם-הרמטכל/|6 בספטמבר 2018}} {{סרטונים}}
*{{ישראל היום|[[יואב לימור]]|עשה את זה בדרכו|604083|1 בנובמבר 2018}}
*{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|הרמטכ"ל המוצלח: כך התגבר איזנקוט על הקשיים מבית ומבחוץ|journalists/Article-678679|5 בינואר 2019}}
*{{אתר צה"ל|שקד גבאי|ממפקד צעיר לרמטכ"ל ה-21 - 3 קצינים ששירתו לצדו מספרים על הדרך שעבר|75324|9 בינואר 2019}}
*{{מעריב אונליין|[[בן כספית]]|איזנקוט מסיים את תפקידו ביתרון בנקודות על נסראללה ובלי מלחמה ברקורד|news/military/Article-679791|12 בינואר 2019}}
*{{תמונות}} {{אתר צה"ל||תפסנו בעדשת המצלמה את הרגעים הקטנים בשירות של רא"ל גדי איזנקוט|אתרים/המיוחדים/רמטכל-תמונות/|13 בינואר 2019}}
*{{ישראל היום|[[יואב לימור]]|"אני רוצה לעשות מדינה טובה יותר, להשפיע, ולקום עם ברק בעיניים"|763153|21 במאי 2020}}
*{{וואלה!|בן כספית|גדי איזנקוט: "צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה למדינה אחת, שהיא הרס החלום הציוני"|3484148|21 בינואר 2022}}

;מאמריו
*[http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2017/02/FILE1276609650.pdf המענה בזירה הצפונית], [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 1, יוני 2010
*[https://www.lebanonwar2.idf.il/דבר-המפקדים/ראל-גדי-איזנקוט/ דבר ראש אגף המבצעים במלחמת לבנון השנייה, רא"ל גדי איזנקוט], באתר צה"ל, 10 ביולי 2016
*[http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/ArmyStrategics8-1.01LtGenEizenkot.pdf אתגרי צה"ל 2016-2015], [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], צבא ואסטרטגיה, כרך 8, גיליון 1, אוגוסט 2016
*{{מערכות||"גדעון" - למה ואיך?|1/114041|471, מאי 2017}}
*[https://www.idf.il/אתרים/שבוע-הספר-העברי/ראש-המטה-הכללי/ הספר שלי: "ייחוד וייעוד" מאת דוד בן-גוריון], באתר צה"ל, 12 ביוני 2017
*[https://www.makorrishon.co.il/70-שנה-לישראל/38647/ "המפקד, לו היית מביט בצה"ל, היית רואה צבא עוצמתי"], [[מקור ראשון]], 17 באפריל 2018
*גדי איזנקוט ו[[גבי סיבוני]], [https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2019/10/memo196_6.pdf קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל], מזכר 196, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר 2019.
*[https://www.inss.org.il/he/publication/the-coronavirus-crisis-recommendations-for-israel/ משבר הקורונה - המלצות למדינת ישראל | צוות מומחים בהובלת רא"ל (מיל') גדי איזנקוט], המכון למחקרי ביטחון לאומי, 13 באוגוסט 2020
*{{ynet|גדי איזנקוט|איזנקוט: "סוריה, לבנון ואיראן - לא איומים קיומיים. השבר מבית כן"|article/SyP6A6c6P|31 בדצמבר 2020}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{ניווטים
|כותרת=גדי איזנקוט - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{חברי הכנסת}}
{{רמטכ"לים}}
{{סגני הרמטכ"לים}}
{{מפקדי פצ"ן}}
{{ראשי אמ"ץ}}
{{מפקדי אוגדת איו"ש}}
{{המזכיר הצבאי של ראש הממשלה}}
{{המזכיר הצבאי של שר הביטחון}}
{{מפקדי חטיבת גולני}}
{{מפקדי חטיבת אפרים}}
{{מפקדי חטיבת כרמלי}}
}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:איזנקוט, גדי}}
[[קטגוריה:מלחמת לבנון השנייה: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון מקיף גולדווטר (אילת)]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת חיפה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות]]
[[קטגוריה:מזכירים צבאיים של ראש הממשלה]]
[[קטגוריה:מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:מפקדי אוגדת הבשן]]
[[קטגוריה:מפקדי גדודים בחטיבת גולני]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת אפרים]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת גולני]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת כרמלי]]
[[קטגוריה:מפקדי פיקוד הצפון]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן]]
[[קטגוריה:סגני רמטכ"ל]]
[[קטגוריה:ראשי אמ"ץ]]
[[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל המכון למחקרי ביטחון לאומי]]
[[קטגוריה:זוכי אות אביר איכות השלטון]]
[[קטגוריה:אילת: אישים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים וחמש]]
[[קטגוריה:שרים בלי תיק בממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הקבינט המדיני-ביטחוני]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי צבא]]
[[קטגוריה:הרצליה: אישים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים ושבע]]
[[קטגוריה:אבות שכולים: חללי צה"ל]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1960]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=גדי איזנקוט|גרסה=37768134|פריט=Q796885}}