הצגת המקור של הדף "ברן"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ברן בשווייץ|ראו=[[ברן (פירושונים)]]}}
{{עיר
| שם = ברן
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = Bern, Berne, Berna
| תמונה = [[קובץ:4602 - Bern - View from Kirchenfeldbrücke.JPG|מרכז|250px|הארה בעיר העתיקה של ברן]]
| מדינה = שווייץ
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[הקנטונים של שווייץ|קנטון]]
| יחידה שלטונית ראשונה = [[ברן (קנטון)|ברן]]
| ראש העיר = אלק פון גראפריד
| שטח = 51.62
| גובה = 542
| תאריך ייסוד = 1191
| מטרופולין = 356,000
| יחידה שלטונית שנייה =
| סוג יחידה שלטונית שנייה =
| צפיפות = 2,496
| אזור זמן = +1
| אתר אינטרנט = http://www.bern.ch
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=שווייץ|מפה נוספת=קנטון ברן|שם=ברן|אורך=7.43861111111111|רוחב=46.9511111111111|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה|סוג נוסף=בירה|כיוון כתב נוסף=ימינה}}
| מפה מפורטת = [[קובץ:Karte Gemeinde Bern 2007.png|מרכז|250px]]
| כיתוב מפה מפורטת = שטח השיפוט
| כיתוב = הארה בעיר העתיקה של ברן
| תאריך מטרופולין = 2013
| תאריך צפיפות = 2013
}}
'''ברן''' (ב[[גרמנית]]: '''Bern''', {{שמע|קובץ=De-Bern.ogg}}, [[צרפתית]]: '''Berne'''; ב[[איטלקית]] וב[[רומאנש]]: '''Berna'''; בניב המקומי '''Bärn''') היא [[עיר פדרלית|העיר הפדרלית]] (Bundesstadt) של [[שווייץ]] ומשמשת בפועל כ[[עיר בירה|עיר בירתה]]. ברן שוכנת ב[[ברן (קנטון)|קנטון ברן]] הנושא את שמה ומשמשת גם כבירתו. העיר ממוקמת בגובה של 542 מטר משני צידי הנהר [[ארה (נהר)|ארה]] (Aare), ב[[השפלה השווייצרית|שפלה השווייצרית]] (Mittelland). במאי [[2013]] התגוררו בעיר 137,919 תושבים והיא הייתה העיר החמישית בגודלה במדינה. באזור האורבני של העיר מתגוררים כ-356,000 איש.

העיר נוסדה בשנת [[1191]] והוכרה כ[[עיר קיסרית חופשית]] (Freie Reichsstadt) ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]]. ב-[[1353]] צורפה ל[[היסטוריה של שווייץ#הקונפדרציה הישנה|קונפדרציה הישנה]] של שווייץ והייתה לאחת הערים החזקות בה. ברן נהרסה כמעט עד היסוד בשריפה שאירעה בה ב-[[1405]], ולאחר מכן הוקמה מחדש בסגנון ה[[אדריכלות הרנסאנס|רנסאנס]]. מרכזה העתיק של העיר מתקופה זו הוכרז בשנת [[1983]] כ[[אתר מורשת עולמית]]. תקופת זוהרה של העיר הייתה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], ובשנת [[1848]] הייתה למקום מושבם של מוסדות השלטון של שווייץ המודרנית.

בברן שוכנים מספר ארגונים בינלאומיים שהחשוב שבהם הוא [[איגוד הדואר העולמי]] שנוסד בעיר בשנת [[1874]]. בעבר שכנה בעיר גם הנהלת [[איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי]] אך זו הועתקה ל[[ז'נבה]]. ברן נמנתה על שמונה הערים בשווייץ וב[[אוסטריה]] אשר אירחו את משחקי [[יורו 2008|אליפות אירופה בכדורגל]] בשנת [[2008]].

== אטימולוגיה: הדובים של ברן ==
[[קובץ:Tschachtlan-Chronik, Berner Bärenjagd.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור המתאר את האגדה אודות ייסוד ברן]]
לפי האגדה העממית אודות מקור שמה של ברן, החליט [[ברטולד החמישי, דוכס צרינגן]] שייסד את העיר בשנת [[1191]], כי זו תיקרא על שם בעל החיים הראשון שיצליח לצוד. היה זה [[דוביים|דוב]] והעיר נקראה על שמו (Bär, היינו "בֶּר", הוא דוב בגרמנית).{{הערה|Conard Justinger, [http://biblio.unibe.ch/digibern/chronik_justinger.pdf Die BERNER-CHRONIK], S. 53}} אולם זוהי אגדה בלבד, וסביר שהעיר נקראה כפי שנקראה על שמה הגרמני באותה עת של העיר [[ורונה]] ב[[איטליה]], ובהקשרו של הגיבור ה[[מיתולוגיה|מיתולוגי]] הגרמני [[דיטריך מוורונה]] (Dietrich von Bern), בן דמותו של [[תאודוריק הגדול]]. הועלתה השערה כי שמה של העיר בא לה מזה של היישוב הקלטי הקדום שמצפון לה ואשר ייתכן וכונה "ברנודור" (Brenodor). לפי השערה זו השתמר שם זה גם בשמו של יישוב רומי מאוחר יותר בשם "ברנודורום" (Brenodurum), אך אין לסברות אלה ראיות של ממש.

דבר זה לא הפריע לעיר ולקנטון לאמץ את הדוב כסמלם, ובברן שוכנת "מאורת הדובים" (Bärengraben), כלוב של [[דוב חום|דובים חומים]], הנחשב לאחד מאתרי העניין בעיר ולמקום פופולרי בקרב תושביה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''9''']]). הדובים של ברן נזכרו כבר ב-[[1513]] והכלוב הנוכחי הוא הרביעי במספר. הוא נחנך ב-[[27 במאי]] [[1857]] על הגדה הימנית של הנהר מול העיר העתיקה,{{הערה|1=[http://www.baerenpark-bern.ch/deraltebaerengraben.php Die Tradition der Bären in Bern]}} בנובמבר [[2009]] נחנך שטח גדול של כעשרה [[דונם|דונמים]], הנקרא "פארק הדובים" (Bärenpark), והוא מחליף את שני בורות הדובים האחרונים במטרה לאפשר לדובים חופש תנועה. הפארק נמצא בצמוד לבורות הדובים הישנים, על גדות נהר הארה.

==גאוגרפיה ואקלים==
ברן שוכנת באזור [[גבעה|גבעי]], בצומת בו נפגשת הדרך המובילה מ[[הרי האלפים]] דרומית-מזרחית לעיר אל [[הרי היורה]] צפונית-מערבית לה, עם הדרכים שלאורך השפלה השווייצרית, המהווה את עורק התחבורה החשוב במדינה.

העיר העתיקה של ברן שוכנת בעיקול חד של נהר הארה המקיף אותה מדרום, ממזרח ומצפון. ממערב היא נתחמה בעבר על ידי חומה ועל חלק מהתוואי ההיסטורי של חומה זו ממוקמת כיום תחנת הרכבת המרכזית ומסילת הרכבת המוליכה מהעיר צפונה. אורכה של העיר העתיקה הוא כקילומטר וחצי ממזרח למערב ורוחבה מצפון לדרום הוא כחצי קילומטר.

העיר המודרנית התפתחה סביב העיר העתיקה בכל הכיוונים וכיום היא מכסה שטח של 51.6 קמ"ר. מתוך שטח זה, 45.1% הם שטחים בנויים או לתשתיות, 19% הם שטחים חקלאיים, 33.6% הם יערות ו-2.4% שטח לא מנוצל.{{הערה|שם=סטטיסטיקה|[http://www.bfs.admin.ch/bfs/portal/fr/index/regionen/02/key.html נתונים סטטיסטיים של ברן, באתר המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה]}}

ה[[אקלים]] בברן [[אקלים ממוזג|ממוזג]] ויבשתי, ומתאפיין במשרע טמפרטורות של עד 20 °C בין ה[[קיץ]] ל[[חורף]]. [[משקעים]] יורדים בעיר משך כל השנה, בין בצורת [[גשם]] ובין בצורת [[שלג]], וכמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 1,028 מ"מ. הטמפרטורות המקסימליות נעות מ-2.2 °C בחודש ינואר ל-23.5 °C ביולי. להלן הנתונים הממוצעים השנתיים של טמפרטורות המקסימום והמינימום ושל כמות המשקעים:
{{אקלים
|שנה_מקס=12.9
|שנה_מינ=4.2
|שנה_משק=1,028
|ינו_מקס=2.2
|פבר_מקס=4.6
|מרץ_מקס=8.5
|אפר_מקס=12.6
|מאי_מקס=17.2
|יונ_מקס=20.6
|יול_מקס=23.5
|אוג_מקס=22.7
|ספט_מקס=19.4
|אוק_מקס=13.7
|נוב_מקס=7.1
|דצמ_מקס=3.0
|ינו_מינ=-3.7
|פבר_מינ=-2.4
|מרץ_מינ=-0.1
|אפר_מינ=3.0
|מאי_מינ=6.9
|יונ_מינ=10.1
|יול_מינ=12.1
|אוג_מינ=11.7
|ספט_מינ=9.0
|אוק_מינ=5.3
|נוב_מינ=0.5
|דצמ_מינ=-2.6
|ינו_משק=66
|פבר_משק=58
|מרץ_משק=70
|אפר_משק=84
|מאי_משק=108
|יונ_משק=121
|יול_משק=104
|אוג_משק=113
|ספט_משק=84
|אוק_משק=73
|נוב_משק=81
|דצמ_משק=57
|מקור={{הערה|1=[http://www.meteoschweiz.admin.ch/web/de/klima/klimanormwerte/tabellen.html Bundesamt für Meteorologie und Klimatologie]}}
|מיקום=ברן}}

==היסטוריה==
===העת העתיקה וימי הביניים המוקדמים===
[[קובץ:Celts he.PNG|ממוזער|200px|תפוצה תרבותית של תרבויות האלשטאט ולה טן בתקופת הברזל]]
בשטחה של העיר ברן עצמה לא נמצאו עדויות ליישוב [[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]], אם כי עמק ה[[ארה]] היה מיושב כבר ב[[תקופת האבן]] וב[[תקופת הברונזה]]. העדויות המוקדמות ביותר ליישוב באזור ברן עצמה הם מתקופת [[תרבות האלשטאט]] (Hallstattzeit) ה[[קלטים|קלטית]], אשר שגשגה במישורים שמצפון להרי האלפים ב[[תקופת הברזל]] המוקדמת (בין 800 ל-[[450 לפנה"ס]]). ממצאים אלה מועטים וכוללים [[תל קבורה]] וקבר נוסף בעיר.{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-1.php Berne: De la préhistoire au haut Moyen Age]}} תרבות האלשטאט פינתה את מקומה ל[[תרבות לה טן]] (La-Tène-Zeit) שהתקיימה בתקופת הברזל המאוחרת, משנת 450 לפנה"ס ועד לכיבוש ה[[הרפובליקה הרומית|רומי]]. מספר שרידים מתרבות זו נמצאו ברחבי העיר גופא והם מתוארכים בעיקר ל[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]] ול[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. אולם הממצאים הקלטיים החשובים ביותר באזור ברן התגלו ב[[חצי אי|חצי האי]] אנגה (Engehalbinsel) שנתחם על ידי פיתוליו של הארה כ-4 ק"מ צפונית לעיר. במקום התגלו בשנת [[1849]] ממצאים רבים, ובעיקר כלי נשק, כמו [[חרב]]ות וראשי [[חץ|חיצים]], תכשיטים, כלים שונים ו[[חרס]]ים. ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, הוקף חלק מהיישוב באנגה בביצורים, ו[[סכר]] הוקם בנקודה הצרה ביותר בנהר. שרידים של מספר כלי נשק שנשברו במכוון בצורה אופיינית, רומזים לכך שהמקום שימש גם ל[[פולחן]]. במקום נמצאה לוחית [[אבץ]] שעליה מופיעה המילה "ברנודור" (Brenodor), וזהו, לפי סברה לא מבוססת בראיות, האזכור הראשון לשמה של העיר.

לאחר הכיבוש הרומי המשיך חצי האי אנגה והיה נושב. ייתכן שהיישוב היה אחד מ-12 ערי ה[[הלווטים]] שנזכרו על ידי [[יוליוס קיסר]]. במקום שייתכן ונקרא "ברנודורום" (Brenodurum), התגלו בית קברות ובו כ-160 קברים, [[אמפיתיאטרון]] קטן, שרידיהם של שלושה [[מקדש]]ים, [[בית מרחץ]] ציבורי, בתי מרחץ פרטיים ובתי מלאכה.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref2|1=[http://www.erz.be.ch/site/archaeologie-fundstelle-bern-rombad.pdf קובץ מקיף אודות היישוב הרומי במקום (משרד החינוך של קנטון ברן, גרמנית)]}} המקום ננטש בין שנת [[165]] לשנת [[211]].{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-2.php Berne: L'époque romaine]}}

במהלך [[ימי הביניים]] המוקדמים המשיך והתקיים יישוב כלשהו באזור ברן, וברובע בימפליץ (Bümpliz) במערב העיר שכנה כנסיית שהוקדשה למאוריציוס הקדוש (Mauritiuskirche) והייתה בשימוש מ[[המאה ה-7]] ועד ל[[המאה ה-9|מאה ה-9]]. עוד התגלו בסביבה מספר בתי קברות המתוארכים לתקופה שבין [[המאה ה-6]] למאה ה-7, אך טרם נמצאו שרידיהם של מקומות היישוב שסביר ששכנו בסמוך להם.{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-3.php Berne: Le haut Moyen Age]}} בנוסף התגלו שרידיו של יישוב מבוצר מהמאות ה-9 וה-[[המאה ה-10|10]].

===מייסוד העיר ועד סוף ימי הביניים===
[[קובץ:Goldene Handfeste Berns.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כתב הזכויות המוזהב של ברן]]
מועד ייסודה של העיר מתוארך לפי הכרוניקה של ברן (Cronica de Berno) שנכתבה במחצית הראשונה של [[המאה ה-14]], לשנת [[1191]] ומיוחס ל[[ברטולד החמישי, דוכס צרינגן]]:
{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=
''"Anno Dom. M.C.LXXXXI. fundata est Berna civitas a duce Berchtoldo zeringie{{הערה|1=[https://archive.is/20120707133711/www.digibern.ch/justinger/BernerChronik_1871/05_Cronica_de_Berno_Text.pdf Cronica de Berno]}}"''}}
{{ציטוט|תוכן="בשנת האדון 1191 נוסדה העיר ברן על ידי הדוכס ברטולד צרינגן".}}
[[קובץ:Schweiz Frühmia Adel.svg|ימין|ממוזער|200px|שווייץ ב-1200. דוכסות צרינגן בירוק]]
קביעה זו זכתה לאישוש בממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], וברן הייתה לחלק מה[[דוכסות]]. עם זאת, עם מותו של ברטולד החמישי ב-[[1218]] באה הדוכסות אל סופה ושטחה נמסר לבסוף לשליטת [[בית הבסבורג]]. לכאורה, במועד זה הוענק לעיר כתב זכויות בידי [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"]], ומסמך זה, הנושא את התאריך 1218, ידוע בשם "כתב הזכויות המוזהב של ברן" (Goldene Handfeste von Bern) בשל ה[[בולה]] המוזהבת שבתחתיתו. כתב הזכויות הכיר בברן כעיר מלכותית חופשית (Freie Reichsstadt) והפך אותה למעשה לעיר עצמאית. במסמך 54 סעיפים המבטיחים, בין היתר, את בחירתו החופשית של ראש העיר (Schultheiß), את הזכות לחוקק חוקים ואת הזכות לטבוע מטבעות מקומיים. כיום מאמינים רוב החוקרים כי המסמך זוייף וכי למעשה נכתב באמצע [[המאה ה-13]] על ידי פרנסי העיר, במטרה לגבות באופן רשמי את הזכויות מהן נהנתה העיר מאז סופה של הדוכסות.{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-8.php Berne: Moyen Age et Ancien Régime - Constitution communale]}} בכל אופן, ב-[[16 בינואר]] [[1274]] אשרר [[רודולף הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"]] את כל הזכויות המופיעות במסמך, ומבחינת כוחה החוקתי הפכה סוגיית מקוריותו של כתב הזכויות לחסרת משמעות.

בתחילת המאה ה-13 כבר שכנו בעיר שתי טירות, וגבולותיה נתחמו על ידי הארה משלושת צדדיה, ובמערבה היא הגיעה עד ל[[מגדל שעון]] הזמן. שלושה רחובות אורך מקבילים חצו את ברן ממזרח למערב, ושטחה חולק לחלקות באורך של 100 רגל וברוחב של 60 רגל. בהמשך המאה ה-13 התפשטה העיר מערבה ושערה המערבי הועתק ב-[[1256]] למגדל הכלא. עוד הוקם בתקופה זו גשר עץ ראשון על הארה, סמוך לגשר נידג של ימינו, וזה הוחלף בגשר אבן שנבנה בין [[1461]] ל-[[1487]]. העיר המשיכה להתרחב מערבה באמצע [[המאה ה-14]], ובין [[1344]] ל-[[1346]] הועתק גבולה המערבי לאזור תחנת הרכבת של ימינו, ונותר במקום זה עד תחילת [[המאה ה-19]]. ב-[[6 במרץ]] [[1353]] הצטרפה ברן ל[[היסטוריה של שווייץ#הקונפדרציה הישנה|קונפדרציה השווייצרית הישנה]] והחלה בתהליך של התפשטות טריטוריאלית עד שהשתרעה על כשליש משטחה של הקונפדרציה במאה ה-16. רחובות ברן רוצפו באבן החל בשנת [[1395]] ולאחר השריפה הגדולה של [[1405]] שכילתה את בתי העיר, החלו בתיה נבנים מאבן במקום מעץ.

אוכלוסיית העיר גדלה מכ-400 עד 600 תושבים בתחילת המאה ה-13, לכ-3,000 איש מאה שנה לאחר מכן, והמשיכה והתפתחה למרות [[המוות השחור]], כך שבסביבות [[1450]] התגוררו במקום כ-5,000 עד 5,500 תושבים.{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-4.php Bern: Développement urbain et évolution démographique]}} העיר לא קמה על דרך מסחר חשובה ובשנותיה הראשונות עסקו תושביה בעיקר ב[[חקלאות]]. אופים, קצבים, נפחים ובורסקאים שפעלו בעיר סיפקו בעיקר את התצרוכת המקומית ובסוף [[ימי הביניים]] הייתה ה[[בורסקאות]] לענף הייצור החשוב בברן. רק במחצית השנייה של המאה ה-14, החלה ברן לצבור מעמד גם כמרכז מסחרי, וב-[[1373]] הוקם בה מחסן סחורות ששירת סוחרים זרים. עם זאת בתחילת המאה ה-15, פנו רבים מתושבי העיר לעסוק בסחר ב[[מקרקעין]] ובשירות צבאי וציבורי, וענפי הסחר והתעשייה המסורתית נקלעו לשפל. במקביל החלו להתפתח ענפים אחרים של צביעת עץ וזכוכית, [[אמנות]] ששגשגה בעיר עד [[המאה ה-17]].

===הרפורמציה והרנסאנס===
[[קובץ:MerianBern.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מפת ברן ב-1638 ולאחר השלמת השאנצן, הביצורים שהוקמו במערב העיר]]
לאחר [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-16]] רכשה ברן שליטה בשטחים חדשים וחוזקה הפוליטי והכלכלי התעצמו. יחד עם [[ציריך]] ניצבה העיר בראשה של שווייץ ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] והיא ידעה תקופת זוהר שנמשכה גם ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. מעמד חדש של אצולה החל נוצר בברן וזה תפס את מקומה של האצולה הקיימת, ומעמדם של אנשי הממשל והחינוך התעצם גם הוא. במהלך המאה ה-17 וה-[[המאה ה-18|18]] התחלקה האוכלוסייה לארבע קבוצות - תושבים נעדרי זכויות פוליטיות וכלכליות (ewigen Habitanten), תושבים בעלי זכויות כלכליות בלבד (Ansässen), האצולה שבאופן תאורטי הייתה גם בעלת כוח פוליטי (regimentsfähigen), והמשפחות השולטות בעיר הלכה למעשה (regierende). האחרונות מנו 139 משפחות בשנת [[1651]] ומספרן הלך והצטמצם עד [[1751]] עת עמד על 77 משפחות.{{הערה|1=[http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209-1-6.php Berne: Moyen Age et Ancien Régime]}} בפועל גם בקרב משפחות אלה היו חמש משפחות שהיוו את הגרעין השליט בעיר. הרפורמציה הביאה גם לארגון מחדש של המשטר הכנסייתי בעיר, וברן כולה הייתה רובע כנסייתי בודד עד לאחר שנת [[1721]], עת הוקמו רבעים כנסייתיים גם בסמוך לכנסיית רוח הקודש במערב העיר ובכנסיית נידג במזרחה.

במערבה של העיר הוקמו ביצורים רחבי היקף בין [[1622]] ל-[[1634]] ואלה נודעו בכינוי "שאנצן" (Schanzen - "הסוללות"), והתחלקו ל"שאנצה הגדול" (Große Schanze) מצפון ול"שאנצה הקטן" (Kleine Schanze) מדרום. עם עצמאותה של שווייץ ב-[[1648]] וביסוסו של ה[[היסטוריה של שווייץ#המשטר הישן|משטר הישן]], נודע לעיר מעמד מרכזי במדינה, אך היא נקלעה לסכסוך פנימי בין ינואר ליוני [[1653]] כאשר מרד איכרים פרץ בה ובמספר ערים נוספות בשווייץ. פליטים [[הוגנוטים]] התיישבו בעיר והקימו תעשיית [[טקסטיל]] ועיבוד [[כותנה]] ו[[משי]]. [[בנק]] מלקרידה-גרונר (Malacrida-Gruner) ובנק מורל (Morel) שלטו על הפיננסים ועל קשריה הכלכליים עם ערי אירופה האחרות.

===העת החדשה===
[[קובץ:Bern vom Muristalden aus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור מים של ברן בסביבות 1820]]
ב-[[5 במרץ]] [[1798]] נכבשה ברן יחד עם שווייץ כולה על ידי ה[[צרפת]]ים, והמשטר הישן התמוטט. ב-[[12 באפריל]] 1798 הוכרזה [[הרפובליקה ההלווטית]], והקנטונים וספיחיהם הפיאודליים בוטלו. אולם הרפובליקה ההלווטית לא האריכה ימים וב-[[1803]] היא בוטלה ותחתיה קמה מדינה פדרלית שחולקה שוב לקנטונים עצמאיים. ב-[[1831]] בוטלה שליטתה של העיר בקנטון ברן, אך היא שמרה על חשיבותה הכלכלית ומבחינה דמוגרפית הלך חלקה של אוכלוסיית העיר בכלל אוכלוסיית הקנטון וגדל בהתמדה. ב-[[1834]] נוסדה בעיר [[אוניברסיטת ברן]], והחל תהליך פירוקם של ה"שאנצן", ביצורי העיר שהוקמו ממערב לחומתה. התהליך שהוסדר בחוק ב-[[1832]] הסתיים ברובו ב-[[1846]], והושלם באופן סופי בתחילת [[המאה ה-20]]. הקמת גשר נידג שנחנך במזרח העיר ב-[[1844]], הביא לתחילת התפשטותה של ברן אל הגדה הימנית של הארה.{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב=Bruno Fritzsche|כתובת=http://www.hls-dhs-dss.ch/textes/f/F209.php|כותרת=berne: XIXe et XXe siècles: Economie et société|אתר=Dictionnaire historique de la suisse|תאריך=}}}} חוסר יציבות ומאבקים בין הקנטונים הביאו לבסוף לקבלת חוקה חדשה ב-[[22 בנובמבר]] [[1848]], וזו ביטלה את עצמאות הקנטונים והפכה את ברן לעיר הפדרלית של שווייץ. ארבע שנים לאחר מכן, ב-[[1852]], החלה בנייתו של הארמון הפדרלי. [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] הראשונה הגיעה אל בסמוך לברן ב-[[1857]] והסתיימה מצפון לעיר העתיקה ולארה. ב-[[1860]] נחנכה תחנת הרכבת המרכזית במקום בו ניצב השאנצה הגדול, וקו הרכבת חצה את העיר והמשיך דרומה לכיוון [[פריבור]]. בשנים שלאחר מכן נסללו קווי רכבת שהובילו מהעיר גם ל[[תון]] במזרח ול[[ביל/ביין]] במערב, וברן החלה מבססת את מעמדה כצומת מסילות ברזל. בעיר החלו קמים מפעלים לתעשייה קלה ולתעשייה [[מטלורגיה|מטלורגית]], ואלה נסמכו על רשת ה[[חשמל]] שהחלה נפרסת ברחבי ברן החל ב-[[1891]]. בתקופה זו הוקמו ה[[מונומנט|מבנים המונומנטליים]] החשובים ברחבי העיר, וביניהם אגפיו האחרים של הארמון הפדרלי, המוזיאון לאומנות, המוזיאון ההיסטורי של ברן, הבניין המרכזי של אוניברסיטת ברן, התיאטרון העירוני והקולטור-קזינו.

[[קובץ:Bern, view of the Bärengraben and the Old Town, around 1880.jpg|ממוזער|200px|כלוב הדובים והעיר ברן בציור משנת 1880]]
כתוצאה מהגירה אל ברן, המשיכה אוכלוסייתה וגדלה, אף על פי שרק ב-[[1870]] עבר שיעור הילודה את שיעור התמותה בעיר. דווקא לאחר מכן הואט קצב צמיחתה של ברן בשל המשבר הכלכלי העולמי וה[[מיתון]] שבא בעקבותיו. במקביל החל תהליך התמעטותה של אוכלוסיית העיר העתיקה, שעזבה את הדירות הצפופות לטובת המבנים החדשים שנבנו ללא הרף בשכונות ההיקפיות והשאירה את מרכז העיר למשרדים ולמסחר. תהליך זה נמשך עד המחצית השנייה של [[המאה ה-20]]. בעוד שבשנת [[1850]] התגוררו בעיר העתיקה 20,300 תושבים, ירד זה ל-10,869 מאה שנה לאחר מכן, ובשנת [[2010]] עמד על 3,903 איש בלבד. בסופה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הייתה העיר למוקד של חוסר שקט על רקע חברתי ומעמדי. מהומות אלימות פרצו סמוך למגדל הכלא ב-[[1893]] ובין [[1880]] ל-[[1910]] ידעה העיר לא פחות מ-136 שביתות, ששיאן בשביתה הכללית של [[1918]].{{הערה|שם=:0}} התפשטות העיר וסיפוחו של רובע בימפליץ (Bümpliz) במערבה חייבו את הקמתה של תחבורה ציבורית, והחשמליות הראשונות הופיעו בברן ב-[[1890]].

המיתון הכלכלי בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התחלף בתקופת צמיחה ופיתוח שהחלה ב-[[1950]]. הופעת ה[[מכונית]] האיצה את תהליכי ה[[פרבור]] ואת ההתדלדלות במספר תושבי מרכז העיר. ה[[פרוור|פרברים]] החדשים הוקמו תוך שימת לב לעקרונות תכנון עירוניים מודרניים, וחייבו הקמת רשת כבישים יעילה שתחצה את העיר ותחבר אותה אל רשת ה[[כביש מהיר|כבישים המהירים]] המתפתחת ברחבי המדינה. בעוד שבשנת 1950 התגוררו 70,000 מהמועסקים בברן בגבולות העיר ו-13,700 אחרים הגיעו אליה מהפרברים, בשנת [[1990]] נותר הנתון הראשון ללא שינוי כמעט, אך השני עבר אותו ועמד על 77,100 איש (58% מהמועסקים בעיר). כמו בעולם כולו הובילו נתונים אלה לתהליך של שיפור ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] במטרה להפחית כניסת כלי רכב פרטיים אל מרכז העיר. אוכלוסיית העיר הגיעה לשיאה בשנות השישים, וב-[[1973]] הגיעה תקופת הצמיחה המואצת לסופה עם פרוץ [[משבר האנרגיה העולמי]]. ברבע הרביעי של המאה ה-20 הקפידה העיר על שימור מרכזה ההיסטורי, שזכה בשנת [[1983]] למעמד של [[אתר מורשת עולמית]], ובעזרתו מנסה ברן למתג את עצמה כיעד תיירותי מועדף בשווייץ.

==אוכלוסייה, שפה ודת==
[[קובץ:Muenster 5104.jpg|ימין|ממוזער|200px|קתדרלת ברן ומינסטרפלאטפורם - "(כיכר) מרפסת הקתדרלה"]]
{| style="float: left; clear: none; padding: 1em"
|-
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות האוכלוסייה בברן:{{הערה|שם=hebrewRTL-ref3|1=[http://www.bern.ch/leben_in_bern/stadt/statistik/katost/01bev/t_01.1.i010.pdf עיריית ברן ]}}'''
! שנה
! אוכלוסייה
! מהם זרים
! משקי בית
|-
| 1850
| 29,670
| -
| 6,071
|-
| 1860
| 31,150
| -
| 6,512
|-
| 1870
| 37,548
| -
| 7,530
|-
| 1880
| 45,743
| -
| 9,467
|-
| 1888
| 48,605
| -
| 10,435
|-
| 1900
| 67,550
| 5,662
| 14,579
|-
| 1910
| 90,937
| 9,602
| 19,982
|-
| 1920
| 104,626
| 8,924
| 23,957
|-
| 1930
| 111,783
| 6,919
| 29,328
|-
| 1941
| 130,331
| 4,538
| 38,208
|-
| 1950
| 146,499
| 7,132
| 45,501
|-
| 1960
| 163,172
| 14,381
| 54,704
|-
| 1970
| 162,405
| 22,532
| 62,522
|-
| 1980
| 145,254
| 18,342
| 69,836
|-
| 1990
| 136,338
| 23,739
| 69,862
|-
| 2000
| 128,634
| 28,070
| 68,933
|-
| 2010
| 131,702
| 29,074
| -
|}
|-
|}
אוכלוסיית ברן מנתה 128,848 נפש בסוף שנת [[2013]], מתוכם 15.6% עד גיל 19, 66.5% בני 20–64, ו-17.9% בני 65 ומעלה.{{הערה|שם=סטטיסטיקה}}

בשנת 2013 היו 24.5% מתושבי העיר אזרחים זרים.{{הערה|שם=סטטיסטיקה}} נתון זה אינו יוצא דופן בשווייץ, גם אם הוא גבוה מהממוצע הארצי. היותה של ברן עיר בירה והעובדה שהיא משמשת גם כמרכזם של מספר ארגונים בינלאומיים תורמים גם הם לנתון זה ולקוסמופוליטיות של העיר. מבחינה זו דומה ברן ל[[ז'נבה]], בה שוכנים מטה [[האומות המאוחדות|האו"ם]] וארגונים בינלאומיים נוספים, וגם בה נמצא אחוז גבוה של תושבים זרים.

אוכלוסיית העיר גדלה פי 4.3 מאז [[1850]] והגיעה לשיאה בשנות השישים של [[המאה ה-20]], עת התגוררו בברן למעלה מ-160,000 איש. מאז נמצא מספר תושבי העיר במגמת ירידה אגב גידול חלקם של הזרים באוכלוסייה. אלה מגיעים בעיקר מ[[גרמניה]], [[איטליה]], [[ספרד]] וממדינות [[יוגוסלביה]] לשעבר. נתון נוסף הוא גידול במספר משקי הבית בעיר, דבר המוסבר בירידה במספר הנפשות בכל משק בית.

שפת המינהל והתרבות הכתובה בברן היא ה[[גרמנית]], אך שפת היום-יום היא ברנדויישט (גרמנית Berndeutsch; [[אלמאנית]] Bärndütsch), ניב מקומי של [[גרמנית שווייצרית]], שבעבר היה בעל מאפיינים [[מעמד]]יים.

מכלל תושבי העיר בשנת [[2000]] השתייכו 63,105 נפש מתושבי העיר ל[[נצרות פרוטסטנטית|כנסייה הפרוטסטנטית]]. 31,510 הצהירו על עצמם כ[[נצרות קתולית|קתולים]] והעיר משמשת כמקום מושבו של ה[[בישוף]] הקתולי של שווייץ. 16,333 נפש היו חסרי השתייכות דתית ואמונתם הדתית של 7,855 לא הייתה ידועה. יתר התושבים הצהירו על עצמם כ[[אסלאם|מוסלמים]] (4,907 איש), [[נצרות אורתודוקסית|נוצרים אורתודוקסים]] (1,874), [[הינדו|הינדים]] (1,430), [[בודהיזם|בודהיסטים]] (629 איש), [[יהודים]] (324) ובני דתות אחרות כולל כנסיות נוצריות אחרות.{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה_ב|1=[http://www.bern.ch/leben_in_bern/stadt/statistik/volkszaehlung/bevoelkerung/gesamtstadt/bevnachreligion עיריית ברן]}}

==חינוך, תרבות וספורט==
===מוסדות חינוך===
'''[[אוניברסיטת ברן]]''' (Universität Bern) היא המוסד האקדמי החשוב בעיר. היא נוסדה ב-[[1834]] ובשנת הלימודים [[2006]]–[[2007]] למדו בה 12,854 תלמידים{{הערה|שם=hebrewRTL-ref4|1=[http://www.rektorat.unibe.ch/unibe/rektorat/content/e362/e2050/e2326/1anzahlstudierendenachhauptfach2006-07.xls אתר אוניברסיטת ברן]}} בשמונה פקולטות - [[תאולוגיה]], [[משפטים]], [[רפואה]], [[וטרינריה]], [[כלכלה]] ו[[מדעי החברה]], [[מדעי הרוח]], [[מדעים מדויקים]] ובפקולטה העוסקת ב[[חינוך]], [[חינוך גופני]] וב[[פסיכולוגיה]]. [[בית חולים|בית החולים]] אינזלשפיטאל (Inselspital) בברן מסונף לאוניברסיטה. אוניברסיטה נוספת בעיר היא "ברנר פאכהוכשולה" (Berner Fachhochschule) שנוסדה ב-[[1 באוקטובר]] [[1997]] ולומדים בה כ-5,500 תלמידים.{{הערה|1=[http://www.bfh.ch/index.php?nav=16 Berner Fachhochschule]}} בעיר מוסדות חינוך נוספים בתחומים ספציפיים, כמו מינהל, [[מוזיקה]], כלכלה, מלונאות ועוד.

===תרבות===
בכיכר קורנהאוס (Kornhausplatz) בעיר העתיקה ניצבים "בית קורנהאוס" (Kornhaus) והתיאטרון העירוני (Stadttheater Bern). בית קורנהאוס הוא מרכז תרבותי שבו אולם מופעים ו[[ספרייה]], ונערכים בו אירועי תרבות ותערוכות שונות. המבנה הוקם בין [[1711]] ל-[[1718]] ובמרתפו הוצבו חביות לאחסון [[יין]] עשויות מעץ [[אלון]]. בקומה הראשונה של המבנה שכן שוק הדגנים (Kornmarkt) שהעניק למבנה את שמו, וב-[[1895]] הוא נבנה מחדש והוסב לייעודו הנוכחי. בתיאטרון העירוני של ברן נערכים בעיקר מופעי [[תיאטרון]], [[בלט]] ו[[אופרה]], והוא שוכן במבנה [[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]] שנחנך ב-[[1903]].

בעיר פועלת מאז [[1877]] [[התזמורת הסימפונית של ברן]] (Berner Symphonie-Orchester) שמשכנה ב"קולטור-קזינו" (Kultur-Casino Bern), שאין דבר בינו ובין [[קזינו]] ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''14''']]). המבנה הוקם בין [[1907]] ל-[[1909]] בקצהו הצפוני של גשר קירשנפלדבריקה, במקום בו ניצב לפני כן משכנה הקודם של אוניברסיטת ברן, ולפניה [[מנזר]] [[פרנציסקנים|פרנציסקני]].{{הערה|1=[http://www.kultur-casino.ch/geschichte.html Kultur-Casino Bern ]}} המבנה העניק את שמו לכיכר הקזינו שמצפון לו.

בעיר מתקיימים מספר פסטיבלים, שהידוע שבהם הוא "פסטיבל גורטן" (Gurtenfestival) למוזיקת [[מוזיקת רוק|רוק]] ו[[מוזיקת פופ|פופ]] הנערך מאז שנת [[1977]]. פסטיבל BeJazz הוא פסטיבל [[ג'אז]] הנערך פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ, ופסטיבל שניט לסרטים קצרים (Shnit Kurzfilmfestival) שהוא השני בגודלו במדינה ונערך בעיר מאז [[2003]].
הפסטיבלים העממיים כוללים את פסטיבל ה[[פולקלור]] "ציבלמריט" (Zibelemärit - "שוק הבצל"), פסטיבל "ארלויכטן" (Aareleuchten "אורות הארה") הנערך ב-[[1 באוגוסט]] ובמהלכו שטות סירות מוארות בנהר, פסטיבל "זיכלטה" (Sichlete) הקולינרי, ו[[קרנבל]] ברן (Berner Fasnacht) ששורשיו ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ונחשב כיום לשלישי בגודלו בשווייץ.

===מוזיאונים===
[[קובץ:Paul-klee-zentrum-ansicht-zoom.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז פול קלי]]
[[קובץ:Historic museum Bern1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכניסה למוזיאון ההיסטורי של ברן בכיכר הלווטיה]]
* תחילתו של '''המוזיאון לאמנות''' (Kunstmuseum Bern) השוכן בצפון-מערבה של העיר העתיקה, היא בייסודו של אוסף האמנות הלאומי ב-[[1809]]. מבנה המוזיאון נפתח לקהל ב-[[9 באוגוסט]] [[1879]] והמוזיאון הוא מוזיאון האמנות העתיק במדינה המציג תצוגה קבועה. במוזיאון יצירות אמנות מ-800 השנים האחרונות, הכוללות כ-3,000 תמונות ופסלים וכ-48,000 רישומים, הדפסים, תמונות ופרטי מדיה נוספים.{{הערה|1=[http://www.kunstmuseumbern.ch/index.cfm?nav=1245,1395&DID=9&SID=2 The Museum of Fine Arts Bern]}}
* '''מרכז פול קלי''' (Zentrum Paul Klee) הוא מוזיאון חדש שנחנך ב-[[20 ביוני]] [[2005]] במזרחה של העיר, ומוקדש לחייו וליצירתו של הצייר השווייצרי [[פול קלי]] (1879-[[1940]]), שהתגורר משך חלק ניכר מחייו בעיר. המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] האיטלקי [[רנצו פיאנו]] והוא בנוי משלושה מבני [[פלדה]] ו[[זכוכית]] בצורת גלים, או גבעות, המשתלבים בנוף. כ-4,000 מכל 10,000 יצירותיו של קלי שוכנות במוזיאון, והוא נחשב לאוסף הגדול ביותר המוקדש לאמן בודד בעל שם.{{הערה|1=[http://www.zpk.org/ww/en/pub/web_root/zpk.cfm The Zentrum Paul Klee]}}
* בכיכר הלווטיה שמדרום לעיר העתיקה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''F''']]) שוכן '''המוזיאון האלפיני השווייצרי''' (Schweizerisches Alpines Museum) המתמקד בהרי [[האלפים השווייצרים]] ובתרבותם. המוזיאון נוסד ב-[[1905]] וב-[[1934]] עבר למשכנו הנוכחי בפינה הצפון-מערבית של הכיכר (ראו תמונה בפרק "גשרי ברן" להלן).{{הערה|1=[http://www.alpinesmuseum.ch/index.php?article_id=24&clang=2 A long way From 1905 to the present day]}}
* בצידה האחר של כיכר הלווטיה ניצב המבנה ה[[התחייה הגותית|נאו-גותי]] של '''המוזיאון ההיסטורי של ברן''' (Historisches Museum Bern). המבנה הוקם ב-[[1894]] בהשראתן של טירות מ[[המאה ה-15]] ומ[[המאה ה-16]], ויועד לשמש כמוזיאון הלאומי של שווייץ (Landesmuseum), אך זה הוקם לבסוף ב[[ציריך]]. המוזיאון מציג 250,000 פריטים על אודות ההיסטוריה, ה[[אתנוגרפיה]] והתרבות של שווייץ ושל אזור ברן, והאוסף שלו נחשב לשני בגודלו מסוגו במדינה.{{הערה|1=[http://www.bhm.ch/ A «Museum Castle»]}}
* לא רחוק מהמוזיאון ההיסטורי שוכן '''מוזיאון התקשורת''' (Museum für Kommunikation), שעוסק ב[[תקשורת]] במובנה הרחב ובוחן את כל צורות התקשורת בין בני אדם, החל ב[[שפת גוף]] וכלה ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.bern.com/en/city-of-bern/art-and-events/museums-galleries/museum-of-communication|כותרת=Museum of Communication - Bern Tourism|אתר=www.bern.com|תאריך_וידוא=2016-08-23|archive-date=2016-08-25|archive-url=https://web.archive.org/web/20160825235038/http://www.bern.com/en/city-of-bern/art-and-events/museums-galleries/museum-of-communication|url-status=dead}}}} האוסף שלו כולל בין השאר יותר מ-500,000 בולים.
* '''מוזיאון העיר ברן לתולדות הטבע''' (Naturhistorisches Museum der Burgergemeinde Bern - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''11''']]) שוכן מדרום למוזיאון ההיסטורי וידוע בכ-220 דגמים תלת-ממדיים המוצגים בו והמתמקדים בבעלי חיים מ[[אפריקה]] ומ[[אסיה]]. במוזיאון מוצגים גם אוסף [[פלאונטולוגיה|פלאונטולוגי]] ואוסף המתמקד ב[[מינרל]]ים.

==תחבורה==
יחסית לערים אחרות ולמרות הפרברים הגדולים של העיר, אחוז גבוה מהתנועה בברן מתבצע ב[[תחבורה ציבורית]] וברגל ולא ב[[מכונית|מכונית פרטית]], זאת בשל איכות התחבורה הציבורית ובשל מרכז העיר החסום ברובו לכלי רכב פרטיים. נכון לשנת 2008, 33% מהנסיעות בעיר התבצעו במכונית, 43% בתחבורה ציבורית ו-21% ברגל או באופניים.

===תחבורה אווירית===
[[קובץ:Bern-belp.jpg|ממוזער|200px|נמל התעופה ברן-בלפ]]
נמל התעופה ברן-בלפ (Flughafen Bern-Belp) שוכן ממזרח לעיר, ומשרת מספר קווים סדירים לכמה ערים אירופיות כמו גם טיסות [[שכר]] ליעדי נופש באזור [[הים התיכון]] הפועלות במהלך הקיץ. בשדה מסלול [[אספלט]] בודד באורך של 1,730 מטר (14/32) לאחר שהוארך לקראת משחקי [[יורו 2008]].{{הערה|שם=hebrewRTL-ref5|1=[http://www.flughafenbern.ch/Zustand_2008_A3_e_071002.pdf אתר שדה התעופה]}} בשנת [[2007]] עשו 106,614 נוסעים שימוש בשדה התעופה, נתון המהווה ירידה דרסטית לעומת 240,174 נוסעים בשנת [[2000]].{{הערה|1=[http://www.alpar.ch/html/investor_relations.html ALPAR AG: INVESTOR RELATIONS]}} בשדה שני מסלולי דשא נוספים ופועלים בו גם [[מנחת (תעופה)|מנחת מסוקים]], טיסות לתיירים בשמי האזור ושירות מוניות אוויריות.

===רכבות===
ברן השוכנת בליבה של השפלה השווייצרית, היא צומת חשוב של תחבורת הרכבות במדינה. כמעט כל הרכבות עוברות דרך תחנת הרכבת המרכזית בעיר (Bern Hauptbahnhof) הנחשבת לתחנה השנייה בגודלה בשווייץ לאחר זו של [[ציריך]] ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''12''']]). התחנה ממוקמת ממערב לעיר העתיקה, סמוך ל[[אוניברסיטת ברן]], והיא נחנכה ב-[[1 במאי]] [[1860]]. נוסף על התעבורה הבינעירונית, יוצאות מהתחנה רכבות בינלאומיות ל[[גרמניה]], [[איטליה]], [[צרפת]] ול[[ספרד]], ומאז שנפתחה [[אלפטראנזיט#ציר לטשברג|מנהרת לטשברג]] (Lötschberg-Basistunnel) מדרום לעיר, התייעלה תחבורת הרכבות בין ברן לדרומה של שווייץ ולאיטליה. עוד משמשת התחנה כמרכז לרשת ה[[רכבת פרברית|רכבת הפרברית]] של ברן (S-Bahn Bern) המפעילה כ-1,000 רכבות ומסיעה כ-120,000 נוסעים מדי יום, ונחשבת לשנייה בגודלה במדינה.{{הערה|1=[http://www.s-bahn-bern.ch/s-bahn-bern/ueber-uns.html S-Bahn Bern: Zahlen, Daten und Fakten]}} בקומה הראשית בתחנה 12 רציפים המשרתים את כל הרכבות העוברות דרכה, למעט הרכבות האזוריות ברן-זולותורן (Regionalverkehr Bern-Solothurn) העושות שימוש בארבעה רציפים בקומה התחתונה של המבנה. בקומה העליונה של התחנה פועל מסוף אוטובוסי הדואר הבינעירוניים. בנהופפלאץ (Bahnhofplatz - "כיכר התחנה" - ראו '''8''') מדרום למבנה הוא מרכזה של רשת ה[[אוטובוס]]ים, ה[[טרוליבוס]]ים וה[[חשמלית|חשמליות]] של העיר, והוא עבר מתיחת פנים מקיפה לקראת משחקי יורו 2008, שעיקרה הקמת גג זכוכית גדול מעליו וחידוש הרציפים.
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:BahnhofBernPLZ.jpg|כיכר התחנה מדרום
קובץ:Welle von Bern.jpg|"הגל של ברן" (Welle von Bern) - הכניסה המערבית לתחנת הרכבת
קובץ:Bollwerk.JPG|רכבת נכנסת לתחנה המרכזית
קובץ:RBS Bern station1.jpg|הרציפים התת-קרקעיים של הרכבות האזוריות ברן-זולותורן
</gallery>
{{-}}

===פוניקולר ומעלית===
המרציליבאן (Marzilibahn) או בשמו המלא "פניקולר מרצילי-העיר ברן" (Drahtseilbahn Marzili-Stadt Bern) הוא [[פוניקולר]] המוביל מרובע מרצילי שעל גדת נהר הארה אל הארמון הפדרלי. הפוניקולר נחנך ב-[[18 ביולי]] [[1885]] והונע [[הידראוליקה|הידראולית]] עד שנת [[1973]], אך מאז הוא מונע באמצעות [[חשמל]]. אורך המסילה הוא 105 מטר והבדל הגבהים אותו היא מגשרת הוא של 32 מטר. הנסיעה בפניקולר שנחשב לאמצעי התחבורה המסילתי הציבורי הקצר ב[[אירופה]] אורכת כדקה, והקרון מסוגל להכיל עד 30 איש.

פוניקולר נוסף הפועל בעיר הוא הגרוטנבאן (Gurtenbahn) המטפס מגובה של 572.6 מטר אל הר גרוטן בדרום העיר שגובהו 845.5 מטר ואשר ממנו נשקף נוף פנורמי. אורך הקו הוא 1,559 מטר והקרון מסוגל להסיע עד 150 נוסעים. הפוניקולר נחנך לראשונה ב-[[12 בספטמבר]] [[1899]] אך הוא שופץ פעמים רבות ונבנה לחלוטין מחדש ב-[[1999]].

המאטנליפט (Mattenlift - "מעלית מאטן") המכונה גם זנקלטראם (Senkeltram - "חשמלית זנקל") היא מעלית בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''13''']]). היא מקשרת בין "מינסטרפלאטפורם" (Münsterplattform - "(כיכר) מרפסת הקתדרלה") ורובע מאטן השוכן על גדת הנהר מתחתיה. גובה המעלית הוא 31.5 מטר, והיא חוסכת את הצורך לעלות ברגל לאורכו של גרם ובו 183 מדרגות עץ מ[[המאה ה-14]] המכונה "מאטנטרפה" (Mattentreppe - "מדרגות מאטן"). המעלית פועלת מאז [[1897]].
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Marzilibahn Bern.jpg|המרציליבאן
קובץ:Gurten 4734.jpg|הר גרוטן והתחנה העילית של הגרוטנבאן (משמאל)
קובץ:Gurtenbahn.jpg|הגרוטנבאן
קובץ:Senkeltram Mattequartier Muensterplattform Bern.jpg|מעלית מאטן
</gallery>
{{-}}

===רשת הכבישים===
[[קובץ:Autbahnnetz schweiz-Bern.png|שמאל|ממוזער|200px|רשת הכבישים המהירים סביב ברן]]
שלושה [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] נפגשים בברן, והם משמשים לה ככביש טבעת המקיף אותה ממזרח, מצפון וממערב. כביש מהיר [[קובץ:A1Swiss.svg|25px]] עובר מצפון וממערב לעיר ומקשר אותה אל [[ציריך]] בצידו האחד ואל [[ז'נבה]] בצידו האחר. ממנו מתפצלים כביש מהיר [[קובץ:A12Swiss.svg|25px]] המוליך דרומה ל[[לוזאן]] וכביש מהיר [[קובץ:A6Swiss.svg|25px]] המוביל לכיוון דרום-מזרח, אל העיר [[תון]]. בצידו האחר מוביל כביש זה לכיוון צפון-מערב לעבר העיר ביל/ביין.

===התחבורה העירונית===
התחבורה העירונית הציבורית בברן מופקדת בעיקר בידיה של "ברנמוביל" (Bernmobil) אשר אימצה את שמה בשנת [[2000]] (במקום השם הקודם "שירותי תחבורה עירוניים" - Städtische Verkehrsbetriebe Bern או SVB). ברנמוביל מפעילה שלושה קווי חשמלית באורך כולל של 17.4 ק"מ (קו רביעי מופעל על ידי חברת הרכבות האזוריות ברן-זולותורן) ומספר קווי אוטובוס ואוטובוס חשמלי. ברשות החברה 45 חשמליות ו-160 אוטובוסים מסוגים שונים, והיא פועלת מאז שנת [[2004]] במסגרת איחוד תעריפים עם מובילים עירוניים ופרבריים אחרים. מאז חודש אפריל [[2008]] נערכות עבודות להארכת רשת מסילות החשמלית אל מערבה של העיר. הפרויקט המכונה "טראם ברן ווסט" (Tram Bern west) אמור היה להסתיים בשנת [[2010]].
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:SVB15wiki.jpg|תמונה היסטורית של הרציפים העירוניים ושל כנסיית רוח הקודש בכיכר התחנה (שנות השלושים של המאה ה-20)
קובץ:Combino Bern.jpg|המסוף העירוני עם גג הזכוכית שנחנך ב-2008
קובץ:Bern Combino N757.jpg|חשמלית של ברנמוביל
קובץ:SVB05wiki.jpg|אוטובוס עירוני
</gallery>
{{-}}

==כלכלה==
אף על פי שציריך היא מרכז הכלכלה והפיננסים של שווייץ, משמשת ברן כמרכזו של האזור הכלכלי "אספאס-מיטלנד" (Espace Mittelland - "מרחב ארץ הביניים", שהוא שמה של [[השפלה השווייצרית]]). באזור זה במערב שווייץ ששטחו 10,062 קמ"ר התגוררו 1,679,417 איש בשנת [[2000]].{{הערה|שם=hebrewRTL-ref6|1=[http://www.bfs.admin.ch/bfs/portal/de/index/themen/01/02/blank/key/bevoelkerungsstand.Document.20547.xls הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (Bundesamt für Statistik)]}} בשנת 2012 היה מספר המועסקים בעיר 185,132,{{הערה|שם=סטטיסטיקה}} בעוד מספר התושבים היה קצת מעל 120,000, מה שמראה על תופעה רחבה של [[יוממות]] לעיר מהסביבה. אחוז האבטלה בעיר נמוך, ועמד בשנת 2010 על 3.3%.

בברן תעשייה רפואית ו[[פרמקולוגיה|פרמקולוגית]], ושוכנים בה מרכזיהם של מספר חברות בעלות חשיבות לאומית.
* בתחום ה[[אנרגיה]] - בעיר יושב מטה חברת ברנישה קראפטוורקה (Bernische Kraftwerke או BKW FMB Energie) העוסקת באספקת [[חשמל]] באמצעות שבעה מפעלים [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרואלקטריים]] ו[[כור אטומי]].
* בתחום ה[[שוק ההון|פיננסים]] - בין החברות בעיר נמנות שווייצרישר מוביליאר (Schweizerische Mobiliar) העוסקת ב[[ביטוח]] ו[[בנק]] קנטון ברן (Berner Kantonalbank).
* בתחומי השירותים והתחבורה - ברן היא מקום מושבו של [[סוויס פוסט|הדואר השווייצרי]] (Die Schweizerische Post, La Poste Suisse, La Posta Svizzera, La Posta Svizra) והנהלת חברת התחבורה הציבורית שלו (Postauto), וכן נמצאים בה משרדי [[הרכבת הפדרלית השווייצרית]] (SBB, CFF, FFS), שתיהן חברות גדולות בעלות חשיבות לאומית משמעותית.
בצפונה של העיר, סמוך לאצטדיון ונקדורף, שוכנים גני התערוכה (BEA Bern Expo), שבהם נערכות 14 תערוכות מקומיות ו-18 תערוכות אורחות נוספות מדי שנה. במקום שוכן גם מרכז קונגרסים בו נערכים כמאה אירועים בשנה.{{הערה|1=[http://www.beaexpo.ch/desktopdefault.aspx/tabid-107//124_read-234 Unternehmen]}}

העירייה מפעילה משרד עירוני לקידום עסקים, שמסייע בפתיחת עסק, ביצירת קשרים עסקיים ובמתן אשראי לעסקים ולחברות בעיר.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.bern.ch/en/economy/business-location|כותרת=אתר עיריית ברן|אתר=|תאריך=}}}}

=== תקשורת ===
בברן יוצאים 5 יומונים, רובם בגרמנית. השניים הגדולים - "דר בונד" ו-"ברנר צייטונג", שייכים לאותה חברה אך בעלי מערכות נפרדות. בנוסף לעיתונים פועלות בעיר שלוש תחנות רדיו קטנות וערוץ טלוויזיה אחד. מלבד אמצעי התקשורת המקומיים שוכנים בברן משרדים של מספר חברות תקשורת גדולות:
* [[תקשורת המונים]] - בברן יושב מטה סוכנות ATS - "הסוכנות הטלגרפית השווייצרית", [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] הגדולה בשווייץ.
* [[תקשורת סלולרית]] - בברן נמצאים משרדי סוויסקום (Swisscom), הגדולה בחברות התקשורת בשווייץ. התאגיד שרובו בבעלות הממשלה חולש על כ-60% מהמנויים הניידים בשווייץ, בעל מונופול על הטלפונים הביתיים, ומחזור העסקים שלו עמד בשנת 2015 על כ-12 מיליארד [[פרנק שווייצרי]]. מלבד סוויסקום נמצאים בברן גם משרדי חברת אסקום (Ascom), שעוסקת בעיקר בתקשורת בינלאומית וסכום מחזור העסקים שלה הוא מעל חצי מיליארד פרנק שווייצרי בשנה (2010) .

==שלטון מקומי==
החלוקה המנהלית של ברן כוללת שישה חלקים (Stadtteile) המתחלקים בתורם ל-32 רבעים (Quartiere):[[קובץ:Karte Berner Stadtteile-HE.png|ממוזער|250x250px|ברן - חלוקה מנהלית]]
[[קובץ:Karte Berner Quartiere.png|ממוזער|250x250px|חלוקה לרבעים]]
{| class="wikitable" width="60%"
!
! colspan="2" bgcolor="#EFEFEF" width="150" | חלקי העיר
! width="120" | שטח ב[[קמ"ר]]
! width="120" | אוכלוסייה (2006){{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|1=[http://www.bern.ch/leben_in_bern/stadt/statistik/bevoelkerung/jaehrlich/kleinraeumig/bev2070 עיריית ברן]}}
|-
| 1
|העיר הפנימית
| dir="ltr" | Innere Stadt
|0.85
|3,780
|-
| 2
|לנגאסה-פלזנאו
| dir="ltr" | Länggasse-Felsenau
|11.31
|18,123
|-
| 3
| מאטנהוף-וייסנביל
| dir="ltr" | Mattenhof-Weissenbühl
|6.98
|27,091
|-
| 4
| קירכנפלד-שוסהאלדה
| dir="ltr" | Kirchenfeld-Schosshalde
|8.47
|23,445
|-
| 5
| ברייטנריין-לורן
| dir="ltr" | Breitenrain-Lorraine
|3.82
|24,090
|-
| 6
|בימפליץ-אוברבוטיגן
| dir="ltr" | Bümpliz-Oberbottigen
|21.80
|31,343
|}

=== רשימת ראשי העיר ===
{| class="wikitable"
!שנים
! colspan="2" |ראש העיר
!מפלגה
|-
|[[1832]]-[[1848]]
|קארל זירלדר
|Karl Zeerleder
|[[המפלגה הדמוקרטית הנוצרית בשווייץ|המפלגה הדמוקרטית הנוצרית]]
|-
|[[1849]]-[[1863]]
|פרידריך לודוויג אפינגר
|Friedrich Ludwig Effinger
|המפלגה הדמוקרטית הנוצרית
|-
|[[1864]]
|כריסטופר אלברט קורץ
|Christoph Albert Kurz
|המפלגה הדמוקרטית הנוצרית
|-
|[[1864]]-[[1888]]
|רודולף אוטו פון בורן
|Rudolf Otto von Büren
|המפלגה הדמוקרטית הנוצרית
|-
|[[1888]]-[[1895]]
|אדוארד מילר
|Eduard Müller
|[[המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית (שווייץ)|המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית]]
|-
|[[1895]]-[[1899]]
|פרנץ לינדט
|Franz Lindt
|המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית
|-
|[[1900]]-[[1918]]
|אדולף פון שטייגר
|Adolf von Steiger
|המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית
|-
|[[1918]]-[[1920]]
|גוסטב מילר
|Gustav Müller
|[[המפלגה הסוציאליסטית השווייצרית]]
|-
|[[1920]]-[[1937]]
|הרמן לינדט
|Hermann Lindt
|[[האיחוד הדמוקרטי של המרכז]]
|-
|[[1937]]-[[1951]]
|ארנסט ברטצ'י
|Ernst Bärtschi
|המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית
|-
|[[1952]]-[[1958]]
|אוטו שטייגר
|Otto Steiger
|האיחוד הדמוקרטי של המרכז
|-
|[[1958]]-[[1966]]
|אדוארד פריימילר
|Eduard Freimüller
|[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (שווייץ)|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית]]
|-
|[[1966]]-[[1979]]
|ריינולד טצ'אפאט
|Reynold Tschäppät
|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
|-
|[[1979]]-[[1992]]
|ורנר בירשר
|Werner Bircher
|המפלגה הרדיקלית-דמוקרטית
|-
|[[1993]]-[[2004]]
|קלאוס בומגרטנר
|Klaus Baumgartner
|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
|-
|[[2005]]-
|אלכסנדר טצ'אפאט
|Alexander Tschäppät
|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
|}

==אתרי העיר==
[[קובץ:Bern luftaufnahme-2num.jpg|מרכז|ממוזער|728px|<div style="text-align: center;">
'''מראה העיר העתיקה בברן מכיוון צפון-מזרח:'''{{ש}}
'''גשרים:''' 1. קירשנפלדבריקה; 2. נידגבריקה; 3. אונטרטורבריקה; 4. קורנהאוסבריקה;{{ש}}
'''מיבנים''': 5. הקתדרלה; 6. הארמון הפדרלי; 7. בית העירייה וכנסיית פאולוס ופטרוס הקדושים; 8. כנסיית רוח הקודש וכיכר התחנה; 9. מאורת הדובים;{{ש}}10. מגדל השעון; 11. מוזיאון העיר ברן לתולדות הטבע; 12. תחנת הרכבת; 13. מעלית מאטן; 14. קולטור-קזינו; 15. כנסיית נידגקירשה;{{ש}}
'''רחובות וכיכרות''': A. שפיטאלגאסה; B. מארקטגאסה; C. קראמגאסה; D. גריכטיגקייטגאסה; E. נידגאסה; F. כיכר הלווטיה
</div>]]

===רחובות העיר העתיקה===
לאחר השריפה שכילתה את בתי העיר בשנת [[1405]], הוקמה העיר העתיקה מחדש לפי תוכנית ובתיה נבנו מ[[אבן חול]] בגווני ירוק וצהוב. העיר העתיקה מחולקת לחמישה רבעים - האדום, הצהוב, הירוק, הלבן והשחור. הציר המרכזי החוצה את העיר העתיקה לאורכה, מוליך מכיכר התחנה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''8''']]) במערב ועד לגשר נידגבריקה (ראו '''2''') במזרח. לאורכו של ציר זה מתגלים עקרונות התכנון האדריכלי של ברן, מספר מבנים היסטוריים חשובים וחלק מ-11 מזרקותיה אשר שימרו את עיטוריהן.

====שפיטאלגאסה====
'''כנסיית רוח הקודש''' (Heiliggeistkirche) הנמצאת בכיכר התחנה מול תחנת הרכבת ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''12''']]) היא כנסייה [[לותרניזם|רפורמיסטית]] שהוקמה בין [[1726]] ל-[[1729]].{{הערה|שם=hebrewRTL-ref7|1=[http://www.heiliggeistkirche.ch/geschichte.html אתר הכנסייה]}} היא הוקמה בסגנון ה[[בארוק]] במקום בו שכנה קודם לכן [[קפלה|קפלת]] בית החולים של מסדר רוח הקודש (Orden zum Heiligen Geist). חלל הכנסייה נתמך על ידי 14 [[עמוד]]י [[אבן חול]]. בכנסייה יכולים להתכנס עד 2,000 איש והיא הכנסייה הרפורמיסטית הגדולה במדינה.

מהכנסייה מוביל '''רחוב שפיטאלגאסה''' (Spitalgasse) מזרחה (ראו '''A'''). הרחוב קיבל את שמו מבית החולים ששכן בו בעבר, והוא ידוע ב'''מזרקת פייפרברונן''' (Pfeiferbrunnen - "מזרקת החלילן") הניצבת בסימטה היוצאת ממנו. במרכזה של המזרקה עמוד שעליו דמותו של חלילן בן דמותם של נגנים נודדים בני התקופה המנגן ב[[חמת חלילים]]. הפסל פוסל בשנים [[1545]]–[[1546]] והועבר אל שפיטאלגאסה ב-[[1638]].
'''כיכר ברן''' (Bärenplatz) היא אחת הכיכרות הראשיות בעיר והיא למעשה [[מדרחוב]] מוארך המוביל מהארמון הפדרלי בדרום אל צידה הצפוני של העיר העתיקה. הכיכר ניצבת במקום בו שכן החפיר של חומת העיר המערבית השלישית במספר, ובחלקה הצפוני שכן כלוב הדובים הראשון של העיר החל ב-[[1513]]. ב-[[1579]] נסתם החפיר בחלקה הדרומי של הכיכר והמקום נודע בשם "הולצמארקט" (Holzmarkt - "שוק העץ"). כלוב הדובים הועבר למקום אחר לאחר שנת [[1763]] והמקום זכה לשמו הנוכחי במאה ה-19. ב-[[1864]] רוצפה הכיכר וכיום היא משמשת כמקום מפגש פופולרי לתושבי העיר ונערכים בה משחקי [[שחמט]] רחוב.

בצידה המערבי של הכיכר ניצב ה'''קפיגטורם''' (Käfigturm - "מגדל הכלא"), שריד לחומה השלישת של העיר. המגדל הנוכחי הוקם ב-[[1644]] במקום בו שכן מגדל קודם מ-[[1256]]. זה איבד את חשיבותו האסטרטגית עם הרחבת העיר מערבה ב-[[1345]].{{הערה|1=[http://www.kaefigturm.admin.ch/index/kaefigturm.htm Käfigturm Historische Beschreibung]}} עד שנת [[1897]] שימש המגדל כ[[בית כלא]], ומכאן שמו, ולאחר מכן ועד [[1977]] שימש כ[[ארכיון]]. המגדל נישא לגובה של 49 מטר ומאז סוף [[המאה ה-17]] קבוע בו שעון. כיום שייך המגדל לפורום הפוליטי שליד משרד [[קאנצלר שווייץ]] וזה עורך בו תערוכות וכנסים.
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Heiliggeistkirche Bern Nov 2004.jpg|כנסיית רוח הקודש בכיכר התחנה ותחילתו של שפיטאלגאסה מימין לה
קובץ:Pfeiferbrunnen 8375.jpg|החלילן במזרקת פייפרברונן בשפיטאלגאסה
קובץ:Käfigturm west facade 2007.jpg|מגדל הכלא
</gallery>
{{-}}

====מארקטגאסה====
מתחת למגדל הכלא ומצפון לו עובר '''רחוב מארקטגאסה''' (Marktgasse - "רחוב השוק" - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''B''']]) היוצא מכיכר ברן ומוביל מזרחה. בתחילה רוצף הרחוב ב[[חרס|חומר]] מעורב באבן, אך הדבר גרם להיווצרות שלוליות בעת גשמים והיקשה את המעבר בו. לכן רוצף הרחוב באבן ב-[[1399]]. עד [[המאה ה-18]] כונה הרחוב בשם וייברמריט" (Wybermärit - "שוק הנשים") על שמן של הנשים שמכרו בו את מרכולתן, ושם זה שונה באופן רשמי בשנת [[1789]] ל"רחוב השוק", או מארקטגאסה בגרמנית ורי דה מרשה (Rue du Marché) ב[[צרפתית]]. ברחוב ניצבות שלוש מזרקות. הראשונה היא '''מזרקת אנה זידלר''' (Anna-Seiler-Brunnen) הנושאת את דמותה של אנה זיילר שהקימה את בית החולים הראשון בעיר ב-[[1354]]. הדמות נראית כשהיא מוזגת מים מכד לקערה. המזרקה השנייה היא '''מזרקת שיצנברונן''' (Schützenbrunnen - "מזרקת הצלף") מ-[[1527]], ובה נראית דמותו של גבר האוחז בדגל ולרגליו דוב חובש שריון היורה ברובה. המזרקה השלישית היא '''מזרקת קינדליפרסרברונן''' (Kindlifresserbrunnen - "מזרקת טורף הילדים") והיא ניצבת במקום מפגשו של הרחוב עם כיכר קורנהאוס (Kornhaus). במזרקה נראה ענק טורף ילד, ובידו השמאלית הוא אוחז בשלושה ילדים נוספים.
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Suisse 2005 Berne fontaine arquebusier.jpg|מזרקת שיצנברונן
קובץ:4589 - Bern - Kindlifresserbrunnen am Kornhausplatz.JPG|מזרקת קינדליפרסברונן
</gallery>
{{-}}

====קראמגאסה====
'''קראמגאסה''' (Kramgasse - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''C''']]) הוא המשכו של מארקטגאסה ובין השניים חוצץ '''צייטגלוגטורם''' (Zytgloggeturm - "מגדל פעמון הזמן" - ראו '''10''') שהיה לסימלה של העיר. במקום זה ניצב שערה המערבי הראשון של העיר מ-[[1191]] ועד שהועבר מערבה למגדל הכלא ב-[[1256]].{{הערה|שם=hebrewRTL-ref8|1=[http://www.zeitglockenturm.ch/index.php?article_id=1&clang=1 אתר מגדל שעון הזמן]}} המגדל הוקם בתחילת [[המאה ה-13]], ככל הנראה בין השנים [[1218]]–[[1220]], ונישא תחילה לגובה של 16 מטר בלבד. הוא הוגבה לראשונה לאחר שכבר ניצב במרכזה של העיר וב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] היה לבית כלא לנשים. המגדל חרב עד היסוד בשריפה הגדולה ב-1405, ולאחר שהוקם מחדש בתחילת [[המאה ה-15]] נקבעו בו שעון אסטרונומי ופעמון אשר העניקו לו את שמו. המגדל והשעון האסטרונומי הורחבו ושופצו פעמים מספר, ונוספו להם עיטורים שונים, וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] זכה למראה ה[[בארוק]] הנוכחי. גובהו של המגדל הוא 54.5 מטר ורוחב קירותיו המערביים מגיע ל-2.6 מטר בשל כך שהיו פעם חלק מחומת העיר. הפעמון במגדל הוא הפעמון המקורי שהותקן בו ב-[[1405]] ומשקלו 1.4 טון. בשתי חזיתותיו העיקריות של המגדל, הפונות מזרחה ומערבה, קבועים שעונים, ובחזית המזרחית קבוע גם השעון האסטרונמי מ-[[1530]] המראה נוסף על השעה, גם את היום בשבוע ואת התאריך, את מופע הירח ואת [[גלגל המזלות]] ונתונים נוספים.

לאורכו של קראמגאסה שלוש מזרקות ששתי החשובות שבהן הן '''צרינגרברונן''' (Zähringerbrunnen - "מזרקת צרינגן") ו'''סימסונברונן''' (Simsonbrunnen - "מזרקת שמשון"). מזרקת צרינגרברונן הוקמה ב-[[1535]] לכבודו של מייסד העיר. על עמוד המזרקה ניצב דוב לובש שריון וקסדה האוחז בידיו נס ומגן שעליהם סמלו של בית צרינגן. לרגליו של הדוב נראה דוב קטן יותר כשהוא אוכל ענבים. מזרקת שמשון הוקמה ב-[[1527]] ומעליה ניצבת דמותו של [[שמשון]] בלבוש [[רומא העתיקה|רומי]] אופייני; רגלו מונחת על [[אריה]] מוזהב והוא אוחז בלסתותיו בשתי ידיו. בבית מספר 49 ברחוב שוכן '''בית אלברט איינשטיין''' (Einsteinhaus) בו התגורר [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] בין [[1903]] ו-[[1905]]. הבית שוחזר לאחרונה בשנת [[2005]], אך הוא שומר על עיצובו עת התגורר בו איינשטיין
.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref9|1=[http://www.einstein-bern.ch/index.php?lang=en&show=haus אתר בית אלברט איינשטיין]}}

קראמגאסה ממשיך מזרחה תוך שהוא משנה את שמו לגריכטיגקייטגאסה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''D''']]) ולנידגאסה (ראו '''E'''), חולף על פני '''כנסיית נידגקירשה''' (Nydeggkirche ראו '''15'''), ומסתיים בשני גשרים - נידגבריקה (ראו '''2''') ואונטרטורבריקה (ראו '''3'''). שני אלה ניצבים בגבולה המזרחי של העיר העתיקה.
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Zytglogge astronomical clock with labels.png|השעון האסטרולוגי והאסטרונומי במגדל פעמון הזמן
קובץ:ZaehringerBrunnen 01.jpg|מגדל פעמון הזמן ומזרקת צרינגרברונן
קובץ:SimsonBrunnen02.jpg|מזרקת סמסונסברונן
קובץ:4572 - Bern - Brunnen und Zytglogge am Kramgasse.JPG|קראמגאסה
</gallery>
{{-}}

===קתדרלת ברן===
{{אתר מורשת עולמית
|שם=העיר העתיקה בברן
|תמונה=[[קובץ:Berna.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=תצפית מגן הוורדים לעבר העיר העתיקה בברן
|מדינה={{דגל|שווייץ||+}}
|סוג=תרבותי
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]]
|מספר מזהה=267
|שנת הכללה=1983
|הערות=
|קואורדינטות=
|מפה=[[קובץ:Karte Berner Quartiere-Heb.png|מרכז|250px]]
}}
{{ערך מורחב|קתדרלת ברן}}
קתדרלת ברן ('''Berner Münster''') היא [[קתדרלה]] [[אדריכלות גותית|גותית]] בעיר העתיקה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''5''']]). היא הוקמה במקום בו שכנה ככל הנראה קודם לכן [[קפלה]] קטנה שנבנתה בעת ייסוד העיר ב-[[1191]]. במהלך [[המאה ה-13]] נבנתה במקום כנסייה גדולה יותר ובנייתה של הקתדרלה החלה ב-[[1421]]. היא הושלמה רק ב-[[1893]] עם סיום הקמתו של [[מגדל פעמונים|מגדל הפעמונים]] המערבי שבראשו [[צריח מחודד]]. המגדל נישא לגובה של 100 מטר,{{הערה|שם=hebrewRTL-refq|1=[http://www.bernermuenster.ch/munster/m-bm-tour-tur.html אתר הקתדרלה]}} והוא הגבוה בשווייץ. במהלך המאות בהן נבנתה הקתדרלה, הפכה העיר והקתדרלה עימה ל[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסנטית]].
===בית העירייה וכנסיית פטרוס ופאולוס ה"קדושים"===

הקתולית משמאל]]
בית העירייה של ברן (Berner Rathaus) הוא משכנה ההיסטורי של מועצת העיר, וישיבות מועצת העיר עדיין נערכות בו. עוד משמש הבניין כמשכנה של ממשלת הקנטון וחלק מישיבות אספת הקנטון נערכות בו. המבנה ([[ברן#אתרי העיר|ראו '''7''']]) הוקם בין [[1406]] ל-[[1415]] וניצב בראטהאוספלאץ (Rathausplaz - "כיכר בית העירייה"), כשעורפו פונה אל הנהר. הוא עוצב מחדש בסגנון [[התחייה הגותית|נאו-גותי]] בין [[1865]] ל-[[1868]], אך בשיפוץ נוסף בין [[1940]] ל-[[1942]] הושב לסגנונו המקורי. בבנין שלוש קומות ו[[גרם מדרגות]] כפול מוליך אל הכניסה הראשית בקומתו השנייה. הכניסה מעוצבת כ[[לוג'יה|לוג'יה כפולה]] שלה שתי [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכל קומה, וגגה נתמך בשלושה עמודים.

סמוך ממערב לבית העירייה ניצבת כנסיית פטרוס ופאולוס ה"קדושים" (Kirche Sankt Peter und Paul) הקתולית. היא הוקמה במסגרת תחרות בין [[1858]] ל-[[1864]] והייתה הכנסייה הקתולית הראשונה בעיר. הכנסייה משמשת כקתדרלת הבישוף הקתולי של שווייץ.

===הארמון הפדרלי===
הארמון הפדרלי (גרמנית Bundeshaus - "בית הפדרציה"; צרפתית Palais fédéral; איטלקית Palazzo federale - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''6''']])) בדרומה של העיר העתיקה הוא בית ה[[פרלמנט]] של שווייץ, ובו מתכנסים שני הבתים הפדרליים - [[פוליטיקה של שווייץ|המועצה הלאומית ומועצת המדינות]] (הקנטונים). המבנה מורכב משלושה חלקים אשר הוקמו במועדים שונים - האגף המערבי בין השנים [[1852]]-[[1857]]; האגף המזרחי בשנים [[1888]]–[[1892]], ואילו האגף המרכזי המכונה "בניין הפרלמנט" (Parlamentsgebäude) נחנך ב-[[1 באפריל]] [[1902]]. באגף זה נמצאים אולמות המליאה של שני הבתים ואולם קבלות הפנים הרשמי. לראשונה בתולדותיו שופץ הבניין באופן מקיף בין השנים [[2006]]-[[2008]].{{הערה|1=[http://www.parlament.ch/e/infothek/in-pg-parlamentsgebaeude/in-pg-umbau-neu/pages/index.aspx Renovation and restoration of the parliament building 2006-2008]}}

עד לשנת [[1899]] בבניין היה מקום גם [[הארכיון הפדרלי השווייצרי]].

גגו של האגף המרכזי מורכב משלוש [[כיפה (מבנה)|כיפות]] [[נחושת]] שהוריקה כתוצאה מתהליכי [[חימצון]]. הכיפה המרכזית נישאת מבחוץ לגובה של 64 מטר וגובה תקרת האולם שמתחתיה הוא 33 מטר. בתקרת הכיפה קבוע [[פסיפס]] שבמרכזו נראה [[סמל שווייץ]] בו אוחזות שתי נשים לבושות בלבן, ומעליו ומתחתיו מופיע הכיתוב ה[[לטינית|לטיני]] "Unus pro omnibus, omnes pro uno" ("אחד למען כולם, כולם למען אחד"). סביב הפסיפס נראים [[ויטראז']]ים של סמלי 22 ה[[קנטונים של שווייץ|קנטונים]] שהיו חברים בפדרציה ב-[[1902]]. חזית המבנה פונה אל ה"בונדספלאץ" (Bundesplaz - "כיכר הפדרציה") ועליה מופיע הכיתוב הלטיני "Curia Confoederationis Helveticae" ("מועצת הפדרציה ההלווטית").
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Swiss parlement house South 001.jpg|הארמון הפדרלי מדרום
קובץ:Federalpalace-dome.jpg|תקרת הכיפה המרכזית
קובץ:Palaisfederalberne.JPG|החזית הצפונית של המבנה
קובץ:Chamber Swiss National Council.jpg|אולם המליאה של האספה הלאומית
</gallery>
{{-}}

===גשרי העיר===
ארבעה גשרים מחברים את העיר העתיקה של ברן אל הגדה הימנית של הארה, אם כי גשרים נוספים חוצים אותו מצפון ומדרום לה. קירשנפלדבריקה (Kirchenfeldbrücke - "גשר קירשנפלד" - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''1''']]) מדרום לעיר העתיקה מחבר בין הלווטיאפלאץ (Helvetiaplatz - "כיכר הלווטיה" ראו '''F''') ברובע קירשנפלד לקזינופלאץ (Casinoplatz - "כיכר הקזינו") שממזרח לארמון הפדרלי. הגשר העשוי משלד [[ברזל]] נחנך ב-[[1883]]. אורכו הכולל הוא 229 מטר ויש בו שתי קשתות שאורך כל אחת מהן הוא 87 מטר. הגשר נישא לגובה של 37 מטר מעל לנהר.

נידגבריקה (Nydeggbrücke - "גשר נידג" - ראו '''2''') שוכן בצידה המזרחי של העיר העתיקה ואורכו 190 מטר. הוא נבנה בין [[1840]] ל-[[1843]] בסמוך לגשר אונטרטורבריקה, שעד אז היה הגשר היחיד בעיר, ונחנך ב-[[1844]]. על הגשר הוקמו עמדות מכס אך ב-[[1853]] הוסרו המכסים והעמדות יצאו משימוש.

אונטרטורבריקה (Untertorbrücke - "גשר השער התחתון" - [[ברן#אתרי העיר|ראו '''3''']]) הוא הגשר העתיק ביותר ששרד בברן. ייתכן שגשר עץ זמני הוקם במקום כבר בתקופה הרומית, אך הגשר הראשון ששכן במקום בוודאות הוקם ב-[[1256]]. ב-[[1460]] סחפו מי שיטפונות את הגשר, ושנה לאחר מכן החלה הקמת הגשר הנוכחי. ב-[[1844]] נחנך גשר נידגבריקה הסמוך והקל את עומס התנועה בגשר.

קורנהאוסבריקה (Kornhausbrücke - "גשר קורנהאוס" - ראו '''4''') מחבר מאז [[1898]] את צידה הצפוני של העיר העתיקה אל הגדה הימנית של הארה. אורכו 382 מטר, ובו קשת מרכזית באורך של 115 מטר וחמש קשתות קטנות יותר באורך של 34 מטר כל אחת. סמוך מתחת לגשר הוקם גשר מודרני קטן להולכי רגל המחבר את שתי גדותיו של הנהר בגובה הרציפים.
<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Helvetiaplatz Bern.jpg|גשר קירשנפלדבריקה וכיכר הלווטיה. משמאל לפני הגשר נראה מבנה המוזיאון האלפיני השווייצרי ומעברו השני של הנהר מימין נראה הקולטור-קזינו ברן, משכנה של התזמורת הסימפונית העירונית
קובץ:Nydeggbruecke Untertorbruecke Bern.jpg|נידגבריקה
קובץ:Bern Untertorbrücke 04.jpg|אונטרטורבריקה כפי שנראה ממרומי נידגבריקה הסמוך
קובץ:Kornhausbruecke01.jpg|קורנהאוסבריקה בצפון העיר
</gallery>
{{-}}

==היהודים בברן==
[[קובץ:Synagoge von bern.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בית הכנסת של ברן]]
יהודים בברן נזכרו כבר במחצית [[המאה ה-13]], והם עסקו במתן הלוואות בריבית לאצילי העיר ולכנסייה. ב-[[1294]] הותקפו היהודים על ידי ההמון לאחר עלילת הדם שנטוותה סביב מותו של הנער "רודולף מברן" (Rudolf von Bern) אשר זכה למעמד של [[מרטיר]], והם גורשו מן העיר.
ב-[[1348]], בעקבות מגפת [[המוות השחור]], הועלו יהודים בעיר על המוקד באשמת הרעלת הבארות, והשאר גורשו מן העיר. הללו הורשו לחזור לעיר תמורת תשלום של 1500 מארק לנפש, וכן מחילת כל החובות שחבו להם הגויים.{{הערה|[[חיים ביינארט]], '''אטלס כרטא לתודות עם ישראל בימי הביניים''', עמ' 57.}}
בשנת [[1380]] שוב חזרו היהודים לברן אך כבר ב-[[1392]] גורשו שוב.

בשנת 1798 קמה [[הרפובליקה ההלווטית]] והיהודים שוב יכלו לחוש בטוחים ולהחזיק בזכויות אזרחיות, והחלו להגיע שוב לעיר. ב-[[1812]] שוב הוקם [[בית כנסת]] בעיר ובשנת [[1848]] הוכרזה רשמית קהילה יהודית בברן הפועלת בה עד היום. [[בית קברות|בית הקברות]] היהודי נחנך ב-[[1871]] (Jüdischen Friedhof Bern) וב-[[1988]] הוקמה בו אנדרטה לזכר [[השואה]] בדמות קיר אבנים לא מסותתות שעליו [[תבליט]] של [[מגן דוד]]. בית הכנסת הנוכחי של העיר הוקם בשנת [[1905]] בסגנון [[מורים|מורי]] ונחנך ב-[[10 בספטמבר]] [[1906]]. ב-[[1996]] היו 340 חברים בקהילה מכל רחבי קנטון ברן,{{הערה|שם=hebrewRTL-refw|1=[http://www.jgb.ch/index.html אתר הקהילה היהודית]}} ולפי נתוני עיריית ברן התגוררו בעיר 324 יהודים בשנת [[2000]].{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה_ב}} בברן אין [[מקווה]] אך בבית הקהילה הצמוד לבית הכנסת שוכנת ספרייה ומתקיימות בו פעילויות שונות, ובכלל זה שיעורים ביהדות לתלמידי כיתות א' עד ט'. מאז תשע"ט [[רב]]ה של קהילה הוא הרב מיכאל קון.{{הערה|{{ערוץ7|1=ניצן קידר|2=רב חדש בברן: "מקום טוב להיות יהודי"|3=403842|4=א' בסיוון תשע"ט}}.}}

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|זלצבורג|אוסטריה}}
* {{עיר תאומה|סנטו דומינגו|הרפובליקה הדומיניקנית}}

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Bernhard Furrer: Schweizerische Kunstführer GSK, Band 553-555: Die Stadt Bern, Bern 1994, {{ISBN|3-85782-553-7}}
* Emil Dreifuss: Juden in Bern. Ein Gang durch die Jahrhunderte. Bern 1983
* Eugen Messinger: Ein Rückblick auf die Geschichte der Juden in der Stadt Bern seit dem Jahre 1191. Bern 1948.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Berne|שם ויקישיתוף=ברן|ויקימסע=ברן|ימין}}
[[קובץ:Berne Houses.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גגות העיר]]
[[קובץ:Titanic Bern.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בניין משרדים מודרני בעיר]]
* {{בריטניקה|place/Bern}}
{{רשתות חברתיות|טוויטר=Bern_Stadt|אינסטגרם=stadtbern}}

===אתרים רשמיים===
* {{אתר רשמי|http://www.bern.ch}}
* [https://web.archive.org/web/20070927193022/http://www.berninfo.com/en/welcome.cfm לשכת התיירות של ברן]
* [http://www.espacemittelland.ch/-ESP-/home.home.de.home.default/default.aspx אתר אספאס-מיטלנד]
* [https://web.archive.org/web/20080329225747/http://www.beaexpo.ch/desktopdefault.aspx/tabid-102/ גני התערוכה של ברן]
* [https://web.archive.org/web/20120927072427/http://www.christkath.ch/ אתר הבישוף הקתולי של שווייץ בברן]
* [http://www.jgb.ch/ אתר הקהילה היהודית של ברן]

===חינוך, תרבות וספורט===
* [https://web.archive.org/web/20080402084653/http://www.unibe.ch/index.php אתר אוניברסיטת ברן]
* [http://www.bfh.ch/ אתר ברנר פאכהוכשולה]
* [http://www.kunstmuseumbern.ch/index.cfm?nav=567,1333&SID=1&DID=9 אתר המוזיאון לאומנות בברן]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [https://web.archive.org/web/20080719143909/http://www.zpk.org/ww/de/pub/web_root.cfm אתר מרכז פול קלי]
* [http://www.alpinesmuseum.ch/ אתר המוזיאון האלפיני השווייצרי]
* [http://www.bhm.ch/ המוזיאון ההיסטורי של ברן]
* [https://web.archive.org/web/20080224232410/http://www.nmbe.ch/deutsch/frameset_100.html אתר מוזיאון העיר ברן לתולדות הטבע]
* [http://www.kornhaus.org/ אתר המרכז התרבותי קורנהאוס]
* [https://web.archive.org/web/20030201101554/http://www.stadttheaterbern.ch/ אתר התיאטרון העירוני]
* [https://web.archive.org/web/20090227012214/http://bsorchester.ch/ אתר התזמורת הסימפונית של ברן]
* [http://www.kultur-casino.ch/ אתר הקולטור-קזינו ברן]
* [https://web.archive.org/web/20080324003003/http://www.gurtenfestival.ch/news/news.aspx אתר פסטיבל גורטן]
* [http://www.bejazz.ch/ אתר פסטיבל BeJazz]
* [http://www.shnit.ch/ פסטיבל שניט לסרטים קצרים]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [http://www.fasnacht.be/ אתר קרנבל ברן]
* [http://www.euro08-bern.ch/ אתר יורו-2008-ברן]
* [http://www.bscyb.ch/ אתר מועדון הכדורגל יאנג בויז ברן]
* [http://www.wankdorf-center.ch/ אתר מרכז ונקדורף (אצטדיון ומרכז קניות)]
* [https://web.archive.org/web/20080328133841/http://www.postfinancearena.ch/index.php?page=142 אתר אצטדיון הקרח פוסט-פינאנץ]
* [http://www.cba-bern.ch/de.aspx אתר אולם הקרלינג "ברן-אלמנט"]
|2=

===תחבורה===
* [https://web.archive.org/web/20080410162933/http://www.alpar.ch/ שדת התעופה ברן-בלפ]
* [https://web.archive.org/web/20080105073424/http://mct.sbb.ch/mct/reisemarkt/services/bahnhof/further/servi-bahn-bahnhof-mittelland/bern.htm תחנת הרכבת של ברן באתר הרכבת הפדרלית השווייצרית]
* [http://www.rbs.ch/ אתר הרכבת האזורית ברן-זולותורן]
* [http://www.s-bahn-bern.ch/ הרכבת הפרברית של ברן]
* [http://www.gurtenbahn.ch/ הגרוטנבאן]
* [http://www.bernmobil.ch/ ברנמוביל]
* [http://trambernwest.ch/ אתר טראם ברן ווסט]
* [https://web.archive.org/web/20080227180954/http://www.bahnhofplatz08.ch/ אתר Bahnhofplatz 2008]

===אתרי עניין===
* [http://www.baerenpark-bern.ch/ פארק הדובים של ברן]
* [http://www.bernermuenster.ch/ קתדרלת ברן]
* [http://www.heiliggeistkirche.ch/ אתר כנסיית רוח הקודש]
* [http://www.kaefigturm.admin.ch/index אתר מגדל הכלא]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [http://www.zeitglockenturm.ch/ אתר מגדל פעמון הזמן]
* [http://www.einstein-bern.ch/index.php אתר בית אלברט איינשטיין]
* [http://www.parlament.ch/E/infothek/in-pg-parlamentsgebaeude/Pages/index.aspx? אודות בניין הארמון הפדרלי באתר הפרלמנט]
* {{nrg|יעל עופר|כמו גלויה: ביקור בברן, שווייץ|310/930|29 בנובמבר 2011|55|2}}
* {{GoTravel|כרמית וייס|סיור בברן - בירת הקונפדרציה של שוויץ|815}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{תמונה רחבה|Bern panorama vom muenster.jpg|1500px|העיר העתיקה בברן}}

{{אתרי מורשת עולמית בשווייץ}}
{{בירות אירופה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ברן|*]]
[[קטגוריה:ערים פדרליות]]
[[קטגוריה:אירופה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:שווייץ: אתרי מורשת עולמית]]
[[קטגוריה:ברן (קנטון): ערים]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:שווייץ: ערים]]
[[קטגוריה:הקנטונים של שווייץ: ערי בירה]]
[[קטגוריה:ערי בירה דה פקטו]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ברן|גרסה=35114340|פריט=Q70}}