הצגת המקור של הדף "ברייתא"

{{תבנית:ספרות חז"ל}}
'''בָּרַיְתָא''' היא מאמר של [[תנאים]] שלא הוכנס ל[[משנה|סדר המשניות]], ולכן נותרה חיצונית להן. פירוש המילה "ברייתא" ב[[ארמית]] הוא "חיצונית" – "בר" הוא "חוץ".

הברייתות הן משניות קדומות בעריכה שונה מזו של [[רבי יהודה הנשיא]], לעיתים עם תוספות שהושמטו או לא נכנסו למשנה, או חילופי נוסח, ואשר ייתכן כי חלקם היוו את הבסיס למשנה. סידורם הסופי של רוב הברייתות בוצע על ידי [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]].

כמו המשנה, גם הברייתא כתובה בתמציתיות, ללא פירוט, הרחבה וליבון, ולכן ברייתות רבות קשות ללימוד ללא פירוש או ידע מוקדם בנושא. ברייתות מובאות בתלמוד, בין השאר, לחיזוק או סתירה של דברי [[אמוראים]], להבאת סתירות בין משנה לברייתא ויישובן. ברייתא יכולה גם לסייע בפרשנות של משנה קיימת, או להשלים ידע חסר במקרה שלא קיימת התייחסות של המשנה לנושא.

הסיבה לאי הכנסת הברייתות למשנה נעוצה בין השאר בשל היות בסיס המשנה קדומה לרבי, והוא היה כבול לנוסח כפי שהועבר על פה עד דורו בבתי המדרש שבנשיאות הלל הנשיא וצאצאיו, ולא רצה לסטות ממנו{{הערה|שם=אלבק|[http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001179800/NLI מבוא למשנה] חנוך אלבק (כרטסת הספרייה הלאומית)}}.
==סידור הברייתות וסמכותן==
הברייתות הראשונות נסדרו כבר על ידי התנאים בעצמם. [[רבי אהרן היימן]] מציין שכל הברייתות המתחילות בתלמוד במילים "תנו רבנן" כבר נסדרו בידי התנאים{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ב|14|רבי חייא|עמוד=430}}}}. רוב הברייתות האחרות, בפרט אלו המופיעות ב[[תוספתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]], נסדרו בידי [[רבי חייא]] ותלמידו [[רבי אושעיא]]. מפעל סידור הברייתות בידי רבי חייא ורבי אושעיא התקבל בתור סמכות מכרעת, עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלם ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.

לפי כללי הלימוד של [[אמוראים|חכמי התלמוד]], הברייתא היא מקור תנאי שווה ערך למשנה. אמנם במקרה של מחלוקת בין ההלכה שנפסקה במשנה לבין ההלכה שנפסקה בברייתא, אם לא ניתן ליישב את המשנה או הברייתא בצורה שתתאים עם ההלכה השונה, [[הלכה כסתם משנה]], ולא כברייתא. משום שאנו אומרים ש[[רבי יהודה הנשיא]] הכיר את הברייתא בשעה שסידר את המשנה, וכיון שסבר שאין לפסוק הלכה כברייתא זו - נמנע מלפסוק כדעה זו במשנה.

אך במקרה שאין מחלוקת בין המשנה לברייתא, סמכות הברייתות שווה לסמכות המשנה. עם זאת, ישנן ברייתות אשר איננו יודעים מי אמרן ומה הייתה סמכותו של האומר; לכן סמכותן של ברייתות כאלו - פחותה יותר. כמו כן, חלק מהברייתות היו פחות מוכרות מהמשניות{{הערה|לעיתים הגמרא דוחה את דעותיהם של אמוראים באופן מהיר וללא ניסיונות נוקשים ליישב את דעתם (כשהיא משתמשת במילים: 'תיובתא דרבי פלוני תיובתא', הכוונה שדבריו של האמורא נדחו לגמרי ואין תירוץ לקושיה נגדו). הדבר נובע מכך שהגמרא הגיעה למסקנה שאותו אמורא פשוט לא הכיר את אותה הברייתא, ולכן אמר את מה שאמר (שאם היה מכיר את הברייתא, גם הוא לא היה טוען את מה שטוען). לא כן הדבר עם המשניות, ששם הגמרא בטוחה בוודאות שהאמוראים מכירים את דברי המשנה, ולכן היא מיישבת את דברי האמוראים גם שנראים סותרים לגמרי את אותה המשנה.}} ולכן ניתן למצוא בתלמוד את הביטוי "ברייתא לא שמיע ליה"{{הערה|{{בבלי|שבת|יט|ב}}}} ובנוסחאותיהן היה יותר חשש לשיבושים, ועל כן האמוראים מעדיפים לעיתים את דברי המשנה{{הערה|{{בבלי|פסחים|צט|ב}}}}.
==קובצי הברייתות==
לא קיים [[כתב יד (העתק)|כתב יד]] מקורי המכיל את כל הברייתות. והן מפוזרות ב[[תלמוד]]ים וב[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]].

אחד הקבצים העיקריים המצוטטים לעיתים בתלמוד הוא ה[[תוספתא]] (בארמית: התוספת), לדעת [[יעקב נחום אפשטיין|אפשטיין]] הוא מסודר בסדר המהווה את מקורו של סדר המשניות, ומשקף מסורת ארץ-ישראלית שאומצה לעיתים בידי אמוראי התלמוד הירושלמי ובית מדרשם{{הערה|אפשטיין, יעקב נחום (1957). מבואות לספרות התנאים: מדרש, תוספתא ומדרשי אגדה. ירושלים: מאגנס}}{{הערה|ליברמן, שאול (תשט"ו). הקדמה לתוספתא. בתוך תוספתא כפשוטה (עמ' 7–12), ניו יורק: מ"ל רבינוביץ'}}.

כן קיימים [[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]] - המפרשים פסוקים מן המקרא על פי כללים וקובעים מתוכם את ההלכה, או מעבירים מסורות היסטוריות או אגדתיות. בין הקבצים הללו [[מכילתא דרבי ישמעאל]], [[מכילתא דרשב"י]], [[ספרא]], [[ספרי במדבר]], [[ספרי זוטא במדבר]] ו[[ספרי דברים]], [[מכילתא דברים]], ו[[ספרי זוטא דברים]]. חלקים מקבצים אלו מצוטטים כברייתות בתלמוד הבבלי והירושלמי{{הערה|1=[https://www.mayim.org.il/publications/#gsc.tab=0 מבוא למדרשי הלכה] ענת זיידר (אתר מחלקי המים)}}. ברייתות רבות נוספות אבדו במהלך הדורות ולא הגיעו לידינו{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2013 הברייתא] ([[אתר דעת|אתר האנציקלופדיה היהודית דעת]])}}.

את הברייתות המפוזרות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ליקט [[מיכאל היגר]] וכינס את כולן בעבודתו '''[[אוצר הברייתות]]''' המקיפה עשרה כרכים.
==צורת אזכורם בתלמוד==
====תנו רבנן====
====תניא====
==קובצי ברייתות ידועים==
*'''[[ברייתא דרבי ישמעאל]]''' - ברייתא יסודית המכילה את שלוש עשרה [[מידות שהתורה נדרשת בהן]]. היא נאמרת מדי יום ב[[תפילת שחרית]].
*'''[[ברייתא דמלאכת המשכן]]''' - חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק ב[[המשכן|משכן]] ובכליו, ה[[ברייתא]] מתמקדת במשכן שבמדבר, ולעיתים היא מוסיפה השוואות ל[[בית המקדש הראשון|מקדש שעשה שלמה]] או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו [[בית המקדש השני|בית שני]].
*'''[[ברייתא דל"ב מידות]]''' - ברייתא בנושא [[מידות שהתורה נדרשת בהן]], המיוחסת ל[[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי]].
*'''[[ברייתא דפרק שירה]]''' - חיבור המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוקים]] הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]].
*'''[[ברייתא דישועה]]''' - ברייתא ארץ-ישראלית קדומה בת שני חלקים: החלק הראשון הוא רשימה של 24 דברים שמעכבים את ישועת ישראל, והחלק השני הוא פירושים על כל אחד ואחד מאותם 24 דברים.
*'''[[ברייתא דמסכת נדה]]''' - חיבור הלכתי-אגדתי המכיל [[חומרא וקולא|חומרות]] רבות בהלכות טומאת [[נדה]].
*'''[[ברייתא דרבי פנחס בן יאיר]]''' - ברייתא המובאת ב[[תלמוד בבלי]], המכיל את המדרגות להתקדמות ב[[עבודת הבורא]], ועל פיו נכתב הספר [[מסילת ישרים]].

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים
|ויקיטקסט=ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי/חז"ל/ברייתות
|שם ויקיטקסט=ספרי ברייתות
|ויקימילון=בריתא}}
*{{HebrewBooks|ד"ר מיכאל היגר|הברייתות במדרש רבה|22897|מתוך כתב העת "חורב", ניו-יורק, תשי"א-1951|עמוד=170}}
* {{בריטניקה|topic/Baraita}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משנה]]
[[קטגוריה:מונחים תלמודיים]]
[[קטגוריה:תקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה:ברייתות|*]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ברייתא|גרסה=30596447}}