הצגת המקור של הדף "בריאות הציבור"

{{עריכה|כל הערך=כן|הסרת קישורים חיצוניים רבים בגוף הערך|נושא=בריאות}}
[[קובץ:Salk_headlines.jpg|ממוזער|כותרות העיתונים ברחבי העולם בנושא בדיקת חיסון הפוליו (13 באפריל 1955)]]
'''בריאות הציבור''' הוא תחום ב[[רפואה]] המוגדר כ[[מדע]] וה[[אומנות]] של [[רפואה מונעת|מניעת]] [[מחלה|מחלות]] וקידום [[בריאות]] בבני אדם באמצעות מאמץ מאורגן ובחירה מושכלת של חברה, ארגונים, קהילות ציבוריות ופרטיות ופרטים בודדים.{{הערה|{{Cite journal|title=The Untilled Field of Public Health|last=Winslow, Charles-Edward Amory|date=1920|journal=Modern Medicine|volume=2|pages=183–191}}}} בחינתה של בריאות האוכלוסייה והאיומים עליה מהווים את הבסיס לבריאות הציבור.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.cdcfoundation.org/content/what-public-health|title=What is Public Health|accessdate=27 January 2017|website=Centers for Disease Control Foundation|publisher=Atlanta, GA: Centers for Disease Control}}}} כ"ציבור" בהקשר בריאות הציבור מגדירים: קבוצת אנשים, כפר שלם, או אזור, או מדינה, או יבשת או מספר יבשות, כשמדובר ב[[מגפה]] (פנדמיה). במונח "בריאות" מתכוונים לבריאות גופנית, [[בריאות הנפש|בריאות נפשית]] וכן [[רווחה|רווחה חברתית]].

לפי הגדרת [[ארגון הבריאות העולמי]],{{הערה|[http://www.who.int/suggestions/faq/en/ Frequently asked questions]
from the "Preamble to the Constitution of the World Health Organization" as adopted by the International Health Conference, 1946}} לא מדובר בהיעדר מחלה או במצב בריאותי לא תקין, אלא מדובר במושג [[בין-תחומי|בין תחומי]] (אינטרדיסציפלינרי) נרחב. בריאות הציבור כוללת למשל נושאים ב[[אפידמיולוגיה]], [[ביוסטטיסטיקה]], [[שירותי בריאות]], [[איכות הסביבה|בריאות הסביבה]], [[שירותי בריאות|שירותי בריאות קהילתיים]], [[בריאות הנפש|בריאות התנהגותית]], [[כלכלת בריאות]], [[מדיניות|מדיניות בריאות]], [[בריאות הנפש]], [[בטיחות וגיהות בתעסוקה|בטיחות וגיהות תעסוקתית]], נושאים של [[מגדר]] בבריאות, פוריות, וכו'.

בריאות הציבור מכוונת לשיפור [[איכות חיים|איכות החיים]] באמצעות מניעה וטיפול ב[[מחלה|מחלות]], לרבות [[הפרעה נפשית|מחלות נפש]]. השגת מטרות אלה נעשית באמצעות מעקב וניטור של מקרים וסממני (אינדיקטורים) בריאות, ודרך קידום התנהגויות בריאות נאותות. יוזמות בריאות ציבור מקובלות כוללות בין השאר, מתן [[חיסון|חיסונים]], [[התאבדות|מניעת התאבדויות]], מניעת הפצת מחלות ובקרתם.

שירותי בריאות ציבור מודרניים מחייבים [[יחסי עובד-מעביד|העסקת]] צוותי עובדים מקצועיים רב תחומיים בבריאות הציבור. הצוותים עשויים לכלול [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]], [[ביומטריה|ביוסטטיטקנים]], [[אח מוסמך|אחיות בריאות הציבור]], מסייעי רפואה, [[מיילדות]], [[תחנה לבריאות המשפחה|אחיות טיפת חלב]], [[מעבדה לבריאות הציבור|עובדי מעבדות לבריאות הציבור]], עובדי [[מעבדה רפואית]], [[מיקרוביולוגיה קלינית|מיקרוביולוגים רפואיים]] ו[[ביוכימיה קלינית|יוכימאים רפואיים]]. כמו כן נדרשים לצוות (בהתאם לצורך) מפקחי [[בריאות סביבה|בריאות הסביבה]], מפקחי בריאות הציבור, [[ביואתיקה|ביואתיקנים]], [[וטרינר]]ים ומומחים בתחום בריאות הפוריות.{{הערה|{{Cite book|title=Building the public health workforce for the 21st century|last=Joint Task Group on Public Health Human Resources|last2=Advisory Committee on Health Delivery & Human Resources|last3=Advisory Committee on Population Health & Health Security|publisher=Public Health Agency of Canada|year=2005|location=Ottawa|oclc=144167975}}}}

הגישות השונות ליוזמות בבריאות ובריאות הציבור ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]], עלולות להוות אתגרים מורכבים וקשים. תשתיות בריאות הציבור במדינות אלה עדיין מצויות בשלבי התהוות ראשוניים.

== רקע ==
המוקד בהתערבות בריאות הציבור היא [[מחלות|מניעת מחלות]], מניעת [[טראומה גופנית|פציעות]], ומניעת בעיות בריאות אחרות באמצעות מעקב אחר מקרים, קידום וניהול התנהגויות בריאות נאותות, ב[[קהילה]] ובסביבה. מחלות רבות ניתנות למניעה בדרכים פשוטות ולאו דווקא בשיטות רפואיות. לדוגמה, מחקרים הראו כי פעולת [[היגיינה|גיהות]] פשוטה כמו [[רחצת ידיים|שטיפת ידיים]] עם [[סבון]] עשויה למנוע התפשטות של [[מחלה מידבקת|מחלות מידבקות]] רבות. במקרים אחרים, הטיפול במחלה או הבקרה על [[פתוגניות|הפתוגן]] חיונית למניעת התפשטות המחלה לבני אדם אחרים ב[[אוכלוסייה]]. הדבר נכון גם במהלך התפרצותן של [[זיהום (רפואה)|מחלות זיהומיות]] דרך [[זיהום (רפואה)|זיהום]] של מקורות [[מזון|אספקת מזון]] או [[זיהום מים|מים.]] תוכניות [[תקשורת]] בבריאות הציבור ותוכניות חיסון לאומיות הן דוגמאות נפוצות לצעדי מניעה בבריאות הציבור. צעדים כגון אלה תרמו באופן משמעותי לבריאותן של אוכלוסיות ולעליית [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] שלהן.

בריאות הציבור ממלאת תפקיד חשוב במאמצי מניעת מחלות הן ב[[מדינה מתפתחת|מדינות המתפתחות]] והן [[מדינה מפותחת|במדינות המפותחות]], באמצעות מערכות הבריאות המקומיות וכן באמצעות מערכות בריאות של [[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]]. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) היא הסוכנות הבינלאומית שמרכזת ופועלת למען בריאות הציבור ה[[גלובליזציה|כלל עולמית]]. לרוב המדינות בעולם יש סוכנויות בריאות ציבור ממשלתיות, שלעיתים הן מכונות משרדי בריאות, על מנת להגיב על בעיות בריאות במסגרת המדינה.

ב[[ישראל]] קיים [[משרד הבריאות|משרד בריאות]] שהוא [[ממשלה|משרד ממשלתי]] הנהנה מתקציב השלישי בגודלו במדינה, שירותי בריאות הציבור בישראל כפופים למשרד הבריאות של מדינת ישראל.

ב[[ארצות הברית]], החזית הקדמית של יוזמות בריאות הציבור מורכבת מפעילות מקומיות במסגרת משרדי בריאות של כל מדינה בנפרד. ברמה ה[[פדרליזם|פדרלית]] קיים בארצות הברית משרד בריאות כללי הכולל את שירותי בריאות הציבור הפדרליים (PHS) בראשותו של ראש שירותי בריאות הציבור הכללי של ארצות הברית, וכן קיים [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC) שהמטה שלו נמצא ב[[אטלנטה]], במדינת [[ג'ורג'יה]]. הללו מעורבים בפעילויות בריאות בינלאומיות, בנוסף לתפקידיהן הלאומיים.

סוכנות בריאות הציבור של [[קנדה]] היא הסוכנות הלאומית האחראית על בריאות הציבור, מוכנות לשעת חירום ותגובה, על מחלות זיהומיות, ועל מחלות כרוניות ומניעתן.

מערכת הבריאות הציבורית ב[[הודו]] מנוהלת על ידי משרד הבריאות ורווחת המשפחה של [[ממשלת הודו]] עם מתקני בריאות בבעלות המדינה.

== בריאות הציבור בהווה ==
=== תוכניות בריאות הציבור ===
לורה אנדרקו, פרופסור ב[[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]] ומנהלת המרכז לבריאות ילדים ולסביבה, בהעירה על פרקטיקות בבריאות הציבור, אומרת בהרצאתה בתגובה להצעה לאסור על [[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] כלורפיריפוס{{הערה|"EPA won't ban pesticide chlorpyrifos; is it safe?". CNN. 30 March 2017.}} כלהלן:{{ציטוט|"כידוע לכם, קיים מאבק מתמיד בין החלופות הזולות לצורכי תעשייה לבין הדאגה לבריאות הציבור ... אנו מביטים תמיד בדיעבד על מה שהנתונים מצביעים ... למרבה הצער, אם ניקח למשל את נושא הטבק: זה לקח 50 עד 60 שנה של מחקר לפני שהמדיניות יישמה את מה שהמדע ידע מזמן."}}
מרבית הממשלות מכירות בחשיבותן של תוכניות בריאות הציבור להפחתת [[שכיחות]]ן של [[מחלה|מחלות]], [[נכות]], השפעות [[הזדקנות]] ועוד מצבי בריאות פיזית ונפשית שונים. ברם, שירותי בריאות הציבור מתוקצבים בדרך כלל באופן בנחיתות משמעותית ביחס לשאר התקציבים הממשלתיים וביחס לתקצוב הכולל של הרפואה.{{הערה|World Health Organization. "Public health principles and neurological disorders. In: ''Neurological Disorders: Public Health Challenges.'' Geneva; 2006 - http://www.who.int/mental_health/neurology/neurodiso/en/index.html|כיוון=שמאל}} בתוכניות בריאות הציבור נעשו צעדים משמעותיים לקידום בריאות בתחום מתן חיסונים, לרבות מיגור מחלת ה[[אבעבועות שחורות]], מחלה אשר הטרידה את האנושות מזה אלפי שנים.
[[קובץ:Directors_of_Global_Smallpox_Eradication_Program.jpg|ממוזער|שלושה בכירים לשעבר מהתוכנית הגלובלית להכחדת [[אבעבועות שחורות]], קוראים את החדשות על הכחדה ([[ביעור מחלה|ביעור]]) כלל עולמית של אבעבועות שחורות, 1980]]
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהה תפקודי ליבה של בריאות הציבור [[בריאות|ובריאות]] כללית שכוללות{{הערה|World Health Organization. [http://www.who.int/about/role/en/ ''The role of WHO in public health''], accessed 19 April 2011.|כיוון=שמאל}}:
* לספק [[מנהיגות]] מובילה בנושאים קריטיים בבריאות ועוסקות בקידום [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]] היכן שקיים צורך בכך;
* הגדרת [[מחקר|תוכניות מחקר]], תוך ייזום, כתיבה, הפקה, תרגום והפצה של ידע בעל ערך;
* קביעת [[נורמה|נורמות]] וסטנדרטים וקידום המעקב אחר יישומם;
* קידום אפשרויות למדיניות [[אתיקה רפואית|אתית]], המבוססת על ראיות;
* מעקב אחר המצב הבריאות והערכת מגמות בבריאות.

מעקב אחר תוכניות בריאות הציבור עשויות לתמוך באופן מיוחד ב{{הערה|World Health Movement. [http://whmov.org/category/actions/ ''Public health Actions''], accessed 10 March 2018.{{קישור שבור|21.5.2020}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|World Health Organization. [http://www.who.int/topics/public_health_surveillance/en/ ''Public health surveillance''], accessed 19 April 2011.|כיוון=שמאל}}:
* לשמש כמקור למערכת [[התראה|ההתראה המוקדמת]] על מצבי חירום עתידיים בתחום בריאות הציבור;
* לתעד את השפעותיה של התערבות, או לעקוב אחר התקדמות לקראת יעדים ייחודיים שהוגדרו;
* לנטר ולהבהיר את האפידמיולוגיה של בעיות בריאות, על מנת לאפשר קביעת סדרי עדיפויות, ולפרסם מדיניות ואסטרטגיות בריאות.
* לאבחן, לחקור ולנטר בעיות בריאות, וסיכוני בריאות בקהילה.

מעקבים שנערכו בבריאות הציבור הובילו לזיהוי ותעדוף נושאי בריאות ציבור רבים, בסוגיות הניצבות בפני העולם כיום, לרבות נושאי [[איידס|HIV/איידס]], [[סוכרת]], מחלות שמקורן מ[[זיהום מים|זיהומי מים]], [[הרעלת מזון|זיהומי מזון]], [[זואונוסיס|מחלות זואונטיות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]], שהובילו להופעה מחדש של מחלות זיהומיות כגון [[שחפת]]. [[עמידות לאנטיביוטיקה]], הידועה גם כעמידות לתרופות. עמידות לתרופות היוותה נושא מרכזי לדיונים ביום הבריאות העולמי בשנת 2011. לורי גארט טוען, שעל אף חשיבותו של תעדוף בנושאי בריאות הנובעים מלחץ ציבורי, יש לכך השלכות לא רצויות{{הערה|{{Cite journal|title=The Challenge of Global Health|last=Garrett Laurie|journal=Foreign Affairs|issue=1|year=2007|volume=86|pages=14–38}}}}: כאשר סיוע חוץ מתועל לתוכניות לטובת מחלות ספציפיות, מתעלמים באופן כללי מחשיבותה של בריאות הציבור. בעיית זו בבריאות ציבור, היא בעיית ניתוב המידע ונחשבת כבעיה הגורמת למחסור תקציבי לצורכי המימון של לחימה במחלות אחרות הקיימות במדינה כלשהי.

לדוגמה, [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), מדווח כי לפחות 220 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מ[[סוכרת]]. רמת ה[[מחלה|תחלואה]] במחלה זו צומחת בשיעורים מפחידים, ומשערים שצפוי שמספר מקרי מוות מסוכרת יוכפל עד שנת 2030.{{הערה|World Health Organization. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs312/en/ ''Diabetes Fact Sheet N°312'', January 2011]. Accessed 19 April 2011.|כיוון=שמאל}} בחודש יוני 2010 ציינו עורכים בכתב העת הרפואי '''''The [[Lancet]]''''', ש "העובדה כי [[סוכרת מסוג 2|סוכרת סוג 2]], שהיא מחלה הניתנת במידה רבה למניעה, הגיעה לממדי מגפה, מהווה אות קלון לבריאות הציבור".{{הערה|{{Cite journal|title=Type 2 diabetes—time to change our approach|last=The Lancet|journal=The Lancet|issue=9733|doi=10.1016/S0140-6736(10)61011-2|year=2010|volume=375|pages=2193|pmid=20609952}}}} הסיכון של סוכרת מסוג 2 קשור קשר הדוק עם תופעת העלייה בממדי [[השמנת יתר חולנית|השמנת היתר]]. ההערכות העדכניות ביותר של WHO מאז יוני 2016 מציינות כי ברחבי העולם מצויים כ־1.9 מיליארד מבוגרים שסבלו בשנת 2014 מעודף משקל, ו־41 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש, היו בעלי משקל עודף ב־2014.{{הערה|World Health Organization. ''Obesity and overweight Fact sheet N°311'', Updated June 2016. Accessed 19 April 2011.

http://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/obesity-and-overweight|כיוון=שמאל}} [[ארצות הברית]] היא המדינה המובילה עם 30.6% מאוכלוסייתה במשקל יתר. [[מקסיקו]] עוקבת אחריה עם 24.2%, [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] עם 23%.

=== סוכרת והשמנה בישראל ===
בישראל כמו במדינות מתועשות אחרות, הסוכרת היא מחלה כרונית שכיחה המהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו. היארעות הסוכרת בישראל, כמו גם בעולם נמצאת במגמת עלייה עקבית. בשנת 2011 היוותה סוכרת את סיבת המוות הרביעית בישראל, ו-5.4% מכלל הפטירות (2,196 פטירות) יוחסו למחלה. לגבי סוכרת מסוג 2, מספר החולים המאובחנים עם סוכרת בישראל נאמד בכ-400 אלף. חולי סוכרת מסוג 2 נתונים בסיכון יתר לפתח מגוון רחב של סיבוכים ומחלות כרוניות הכרוכות במוגבלות.{{הערה|שם=כרוני|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=סוכרת|אתר=www.health.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-21}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/סוכרת_בישראל_-_תמונת_מצב_-_Epidimiologic_picture_of_diabetes_in_Israel|הכותב=ויקירפואה|כותרת=סוכרת בישראל – תמונת מצב – Epidimiologic picture of diabetes in Israel|תאריך=2012}}}}{{הערה|שם=כרוני}}

בסקר הבריאות הלאומי, שנערך '''בישראל''' בשנים 2007–2010, נמצא כי בקרב האוכלוסייה הבוגרת, שלושים אחוז מהנשים וארבעים ואחד אחוז מהגברים סובלים מעודף משקל וכי חמישה עשר אחוז מהגברים ומהנשים סובלים מהשמנת יתר. עוד נמצא בסקר כי כמעט בכל קבוצות הגיל שיעורי השמנת היתר ועודף המשקל היו גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי הסקרים האחרונים ולפי ההערכות של ארגון ה- OECD, נראה כי שיעור עודף המשקל בקרב ילדים בני חמש עד שבע גבוה מעשרים וחמישה אחוז בישראל וכי שיעור השמנת היתר בילדים בני שבע עד שתים עשרה עומד על 4–9 אחוז.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.obesity.org.il/השמנת-יתר-ישראל/|הכותב=|כותרת=מימדי תופעת השמנת היתר בישראל|אתר=https://www.obesity.org.il/השמנת-יתר-ישראל/|תאריך=}}}}

לאחרונה פורסם דוח של WHO על מגפת ההשמנה. הדו"ח החדש של ארגון הבריאות העולמי חושף כי בישראל ישנם למעלה מחצי מיליון ילדים שסובלים מהשמנה ומעודף משקל. ישראל ניצבת במקום הראשון והמפוקפק באירופה בדירוג ההשמנה, ובמקום השני באירופה והשלישי בעולם במדד הכולל גם ילדים הסובלים מעודף משקל, כלומר חריגה מעל המשקל התקין אך על סף [[השמנה]] מסוכנת.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5262087,00.html|title=לראשונה בישראל: השמנה הוכרזה כמחלה|last=אליזרע|first=רותם|date=2018-05-16|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-07-09}}}}

=== תוכנית בריאות בעולם ===
בעבר נחשבה הבעיה, לבעייתן של מדינות בעלות [[הכנסה]] גבוהה, אולם כיום ישנה עלייה בשיעורי ההשמנה במדינות בעלות הכנסה נמוכה, במיוחד בסביבה העירונית. תוכניות בריאות ציבור רבות מקדישות יותר ויותר תשומת לב ומשאבים לנושא של השמנת יתר, תוך הגדרת יעדים לטפול בגורמים הבסיסיים להשמנה, כולל [[תזונה|תזונה בריאה]] ו[[פעילות גופנית]].

חלק מתוכניות ומדיניות הקשורות לבריאות הציבור וקידום בריאות ומניעה עשויות להיות שנויות במחלוקת. דוגמה אחת כזו היא תוכניות בהתמקדות על מניעת העברת [[HIV]], [[מסע פרסום|מסעי פרסום]] לשימוש ב[[מחט]]<nowiki/>ים חד פעמיות. עוד תוכנית כזו היא תוכנית המאבק ב[[עישון]]. שינוי בהתנהוגיות העישון דורש הפעלת אסטרטגיות ארוכות טווח, שלא כמו המאבק נגד [[זיהום (רפואה)|מחלות מידבקות]], אשר בדרך כלל לוקח פרק זמן קצר יותר להבחין בהשפעותיהן. מדינות רבות יישמו [[עישון|יוזמות]] לצמצום רמת העישון, כגון העלאת ה[[מיסוי]] על מוצרי טבק וכן האיסור על עישון במבנים או במקומות ציבוריים. התומכים מציגים ראיות כי עישון הוא אחד גורמי המוות העיקריים, ולכן על הממשלות חלה החובה להפחית את [[שיעור תמותה|שיעורי התמותה]], הן באמצעות הגבלת ה[[עישון פסיבי|עישון הפסיבי]] (על ידי צד שני) והן על ידי צמצום ההזדמנויות של מעשנים לעשן. כנגד זאת טוענים המתנגדים כי הדבר פוגע בחופש הפרט ובאחריותו האישית, ושהמדינה בסופו של דבר עלולה להגביל יותר ויותר את [[בחירה חופשית|חופש הבחירה]] של הפרט, בשם שיקולים כלליים של בריאות טובה יותר לציבור.

בה בעת שמבחינה היסטורית, [[מחלה מידבקת|מחלות מידבקות]] ככבו בראש סולם העדיפויות בבריאות הגלובלית, היו מחלות לא מדבקות (כמו: [[מחלות של מערכת הדם|מחלות לב]], [[מחלה אוטואימונית|מחלות אוטואימוניות]], [[שבץ מוחי]], [[סרטן (מחלה)|סרטנים]] למיניהם, [[סוכרת]], [[מחלות כליה|מחלות כליה כרוניות]], [[דלדול עצם|אוסטאופורוזיס]], [[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]], וכו') וגורמי סיכון התנהגותיים המונחים בבסיסם של מחלות אלה נמצאו בתחתית סולם העדיפויות. עניין זה מצוי כיום במגמת שינוי, עם זאת, כפי שמודגם על ידי עצרת [[האומות המאוחדות|האו"ם]] שקיימה את האירוח הראשון שלה בעצרת הכללית פגישת פסגה מיוחדת בנושא של מחלות לא מדבקות בספטמבר שנת 2011.{{הערה|United Nations. ''Press Conference on General Assembly Decision to Convene Summit in September 2011 on Non-Communicable Diseases''. New York, 13 May 2010.|כיוון=שמאל}}

בעיות בריאות רבות נובעות מהרגלים גרועים והתנהגויות אישיות לא בריאות. מנקודת ראות של [[פסיכולוגיה אבולוציונית]], צריכת יתר של חומרים מלאכותיים המזיקים לבריאות, עקב הפעלת [[מערכת החיזוק|מערכת תגמול]] עבור חומרים כמו [[תרופה|תרופות]], [[חומר פסיכואקטיבי|סמים]], [[טבק (שיח)|טבק]], [[משקה חריף|אלכוהול]], מלח מעודן, [[שומנים]] ו[[פחמימה|פחמימות]]. כמו כן טכנולוגיות חדשות כגון [[תחבורה]] מודרנית מהווים גם כן גורם להפחתה ב[[פעילות גופנית|פעילות הגופנית]]. מחקרים גילו כי ניתן לשנות התנהגויות בצורה יעילה יותר על ידי התחשבות בהתפתחות ה[[מניע]]ים במקום הצגת מידע על השפעות בריאותיות שליליות בלבד. לפיכך, הגברת השימוש ב[[סבון]] בשטיפת ידיים יעילה הרבה יותר במניעת שלשולים, מאשר לעורר תחושת [[גועל|הגועל]] בלבד. תחושת הגועל היא בעצם מערכת מתפתחת להימנעות ממגע עם חומרים גורמי התפשטות למחלות זיהומיות. דוגמאות עשויות לכלול [[סרט קולנוע|סרטים]] שמתארים כיצד חומר [[צואה|צואתי]] יכול לגרום לזיהום מזון. תעשיית השיווק יודעת מזה זמן רב את חשיבות הקישור של מוצרים עם סטטוס חברתי גבוה וגורם המשיכה שלהם לאנשים אחרים. לעומת זאת, נטען כבר כי הדגשת הנזק, על התופעות הבלתי רצויות בעישון טבק על אנשים אחרים (לא מעשנים) והטלת איסורי עישון במקומות ציבוריים היו יעילים במיוחד בהפחתת עישון טבק.{{הערה|Valerie Curtis and Robert Aunger. "Motivational mismatch: evolved motives as the source of—and solution to—global public health problems". In {{Cite journal|title=Applied Evolutionary Psychology|last=Roberts|first=S. C.|doi=10.1093/acprof:oso/9780199586073.001.0001|year=2011|editor-last=Roberts|editor-first=S. Craig|isbn=9780199586073
|journal=Oxford University Press}}}}

=== יישומים בתחום הבריאות ===
מלבד שיפור בריאות אוכלוסייה באמצעות יישומן של התערבויות ספציפיות לאוכלוסייה, בריאות הציבור תורמת גם לטיפול הרפואי על ידי זיהוי והערכה של צורכי האוכלוסייה ל[[שירותי בריאות]], לרבות:{{הערה|{{Cite book|title=Essential Public Health : theory and practice|last=Gillam Stephen|last2=Yates, Jan|last3=Badrinath, Padmanabhan|publisher=Cambridge University Press|year=2007|oclc=144228591}}}}{{הערה|{{Cite book|title=Oxford Handbook of Public Health Practice|last=Pencheon, David|last2=Guest, Charles|last3=Melzer, David|last4=Gray, JA Muir|publisher=Oxford University Press|year=2006|editor-last=Pencheon, David|oclc=663666786}}}}{{הערה|{{Cite book|title=Health Care Evaluation|last=Smith, Sarah|last2=Sinclair, Don|last3=Raine, Rosalind|last4=Reeves, Barnarby|publisher=Open University Press|year=2005|series=Understanding Public Health|oclc=228171855}}}}{{הערה|{{Cite book|title=Analytical Models for Decision Making|last=Sanderson, Colin J.|last2=Gruen, Reinhold|publisher=Open University Press|year=2006|series=Understanding Public Health|oclc=182531015}}}}
* הערכת השירותים הנוכחיים ובחינת מידת עמידתן במטרות הטיפוליות של [[מערכת הבריאות בישראל|מערכות הבריאות]]
* בירור עמידה בדרישות כפי שבאה לידי ביטוי על ידי [[מקצועות הרפואה|אנשי מקצוע בתחום הבריאות]], על ידי הציבור ועל ידי בעלי עניין אחרים
* זיהוי ההתערבויות המתאימות ביותר
* התחשבות בהשפעת המשאבים הנדרשים להתערבויות והערכת העלות-תועלת שלהם
* תמיכה בקבלת החלטות בתחום בריאות ותכנון שירותי בריאות לרבות יישום השינויים הנדרשים
* ליידע, לחנך ולהעצים את האוכלוסייה בנושאי בריאות

=== יישום יעיל של אסטרטגיות שיפור ===
אסטרטגיה חשובה לשיפור בריאות הציבור, היא קידום הרפואה המודרנית תוך הנהגת נייטרליות מדעית ומדיניות מסע הפרסום בבריאות הציבור, כפי שהומלצה על ידי ארמנדה סולורזנה (Armanda Solorzana), דרך חקר מאבק הפרסום של "[[קרן רוקפלר]]" בנושא [[תולעת קרס|תולעי קרס]] {{אנ|Hookworm}} במקסיקו בשנת 1920. סולורזנה טוען כי מדיניות בריאות הציבור, לא צריכה לעסוק אך ורק בשיקולים פוליטיים או כלכליים. שיקולים פוליטיים עלולים לגרום לפקידות הממשלתית להסתיר מעיני הציבור את המספרים האמתיים של אנשים המושפעים על ידי מחלה מסוימת באזורי הבחירה שלהם, למשל בזמן בחירות קרבות. לכן, נייטרליות מדעית בביצוע מדיניות בריאות הציבור היא קריטית; היא עשויה להבטיח מענה לצרכים הטיפוליים בלי קשר לתנאים הפוליטיים והכלכליים.{{הערה|{{Cite journal|title=Public health policy paradoxes: Science and politics in the Rockefeller Foundation's hookworm campaign in Mexico in the 1920s|last=Birn|first=A. E.|last2=Solórzano|first2=A.|journal=Social Science & Medicine|issue=9|doi=10.1016/S0277-9536(99)00160-4|year=1999|volume=49|pages=1197–1213|pmid=10501641}}}}

ההיסטוריה של בריאות הציבור מדגימה בבירור קיומו של מאמץ עולמי לשיפור הבריאות לכל. עם זאת, ברפואה המודרנית, לא נצפה בבירור שנוי מדיד אמיתי, והמבקרים טוענים כי חוסר זה בשיפור הוא בשל היעדר ביישום שיטות יעילות. כפי שנטען על ידי פול אי. פרמר, התערבויות סטרוקטורליות עשויות להיות בעלות השפעה גדולה, אך עדיין קיימות בעיות רבות שמונעות שילובה של אסטרטגיה זו במערכת הבריאות. אחת הסיבות העיקריות לכך, כמוצע על ידו, שאולי הרופאים לא מאומנים כראוי כדי לבצע התערבויות סטרוקטורליות, כלומר, ברמה הבסיסית, אנשי מקצוע בתחום הבריאות אינם מסוגלים ליישם שיפורים כאלה. בעוד שהתערבויות סטרוקטורליות אינן יכולות להיות התחום היחיד בו נחוץ שיפור, חוסר תיאום בין גורמים סוציו-אקונומיים לשירותי בריאות לעניים עלולים להיות חסרי תועלת, ובסופו של דבר לגרום להגברת חוסר השוויון בין שירותי בריאות שניתנים לעשירים ביחס לשירותים שניתנים לעניים. כל עוד שירותי בריאות לא יחדלו מלהיות מטופלים כאל מצרך, בריאות הציבור גלובלית בסופו של דבר לא תושג. מאחר שזה המקרה, לדעת אחדים, ללא שינוי באופן הגשת הטיפול הרפואי והנגשת שירותי בריאות לאותם שנגישותם לשירותים אלה נמוכה או אינה קיימת, לא ניתן יהיה להשיג את המטרה האוניברסלית של שירותי בריאות הציבור.{{הערה|{{Cite journal|title=Structural Violence and Clinical Medicine|last=Farmer|first=P. E.|last2=Nizeye|first2=B.|journal=PLoS Medicine|issue=10|doi=10.1371/journal.pmed.0030449|year=2006|volume=3|pages=e449|pmc=1621099|pmid=17076568|last3=Stulac|first3=S.|last4=Keshavjee|first4=S.}}}}

סיבה נוספת לכך שלא ניתן לחוש בשינויים מדידים בבריאות הציבור, יכולה להיות כיוון ששירותי הבריאות עצמם לא מודדים את יעילות התוכניות של עצמם. פרו ושות'{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:0|{{Cite web|url=https://link.springer.com/article/10.1007/s10900-017-0454-0|title=Tracking Success: Outputs Versus Outcomes—A Comparison of Accredited and Non-Accredited Public Health Agencies’ Community Health Improvement Plan objectives|last=Perrault|first=Evan K.|last2=Inderstrodt-Stephens|first2=Jill|date=7 December 2017|journal=Journal of Community Health|doi=10.1007/s10900-017-0454-0|pages=1–8|language=en|issn=0094-5145|last3=Hintz|first3=Elizabeth A.}}}} ניתחו למעלה מ-4,000 מטרות בריאות מהקהילה בתוכניות שיפור של 280 סוכנויות בריאות מוסמכות ולא מוסמכות בבריאות הציבור בארצות הברית, נמצא כי הרוב המכריע של המטרות – כשני שלישים – היו ממוקדים על השגת תפוקות של הסוכנות (למשל, פיתוח תוכניות תקשורת, התקנת מדרכות, הפצת מידע בקהילה). רק כשליש התמקדו על חיפוש שינויים מדידים לאוכלוסיות שאותם הם משרתים (כלומר, שינוי בידע של בני אדם, עמדות, התנהגויות). מחקר זה מלמד, שאם הסוכנויות יתמקדו על ביצוע משימות בלבד (כלומר, תפוקות) ולא יושם דגש על מדידה של שינויים שהם תוצאת הפעילות שהם מבצעים בפועל באוכלוסיות שלהם, אין להתפלא כאשר לא קיימים דיווחים על מדידת שינויים. פרו ושות'{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:0}} מעודדים את סוכנויות בריאות הציבור לעבוד במשותף עם מומחים מתחום תקשורת הבריאות ולעצב במשותף יעדי תפוקות מדידות, על מנת לסייע לסוכנויות בפיתוח שיטות וכלים שיאפשרו ביצוע מעקבים אחר שינויים שקשורים יותר באוכלוסיית היעד (למשל, ידע ושינויי גישה) שעשויים להיות מושפעים מעצם ביצוען של הפעילויות על ידי הסוכנויות.

=== תנועת "בריאות הציבור 2.0" ===
בריאות הציבור 2.0 הוא תנועה בתוך בריאות הציבור שמטרתה להפוך את התחום לנגיש יותר לציבור הרחב וידידותי יותר למשתמש. המונח משמש בשלושה מובנים. במובן הראשון, "בריאות הציבור 2.0" זהה ל "בריאות 2.0" <small>(מונח שהוגדר באמצע שנות האלפיים לשקף שימוש במדיה בתחומי הבריאות)</small>, ומתאר את האופן שבו מרפאות ומכוני בריאות הציבור מסורתיים פועלים כלפי חוץ (או יכולות להושטת פעילות כלפי הקהילה) לציבור באמצעות מדיה חברתית, ובלוגים של בריאות.{{הערה|{{Cite journal|title=Coping with public health 2.0|last=Wilson, Kumanan|last2=Keelan, Jennifer|date=May 2009|journal=Canadian Medical Association Journal|issue=10|doi=10.1503/cmaj.090696|volume=180|pages=1080|pmc=2679846|pmid=19433834}}}}{{הערה|{{Cite journal|title=Social internet sites as a source of public health information|last=Vance, K.|last2=Howe, W.|date=April 2009|journal=Dermatologic Clinics|issue=2|doi=10.1016/j.det.2008.11.010|volume=27|pages=133–136|pmid=19254656|last3=Dellavalle, R.P.}}}}

המובן השני "בריאות הציבור 2.0" מתאר את מחקר בריאות הציבור, ועושה שימוש בנתונים שנאספו מאתרי רשתות חברתיות, מנועי חיפוש לשאילתות, טלפונים סלולריים, או טכנולוגיות אחרות.{{הערה|{{Cite web|url=http://governmentfutures.com/images/stories/documents/PublicHealth2-0NotesPRINT.pdf|title=Public Health 2.0: Spreading like a virus|date=24 April 2007|accessdate=13 June 2011}}}} דוגמה מהעת האחרונה היא ההצעה למסגרת סטטיסטית המנצלת תוכן שנוצר על ידי משתמשים באינטרנט (מתוך מדיה חברתית או מנועי חיפוש לשאילתות), על מנת להעריך את ההשפעה של מסע הפרסום בנושא [[חיסון נגד שפעת]] שנערך בבריטניה.{{הערה|שם=DMKD|{{Cite journal|title=Assessing the impact of a health intervention via user-generated Internet content|last=Lampos|first=Vasileios|last2=Yom-Tov|first2=Elad|date=2 July 2015|journal=Data Mining and Knowledge Discovery|doi=10.1007/s10618-015-0427-9|volume=29|pages=1434–1457|last3=Pebody|first3=Richard|last4=Cox|first4=Ingemar J.}}}}

במובן השלישי, "בריאות הציבור 2.0" משמש על מנת לתאר פעילויות בבריאות הציבור שהן לגמרי מונחות משתמש.{{הערה|{{Cite web|url=http://www.publichealth2point0.ca|title=Public Health 2.0 FAQs|accessdate=13 June 2011|publisher=Public Health 2.0 Conference|last=DLSPH Conference Planning Committee|archiveurl=https://web.archive.org/web/20120205155319/http://www.publichealth2point0.ca/|archivedate=2012-02-05|url-status=dead}}}} דוגמה לכך היא האיסוף ושיתוף של מידע על רמות הקרינה הסביבתית לאחר ה[[צונאמי]] של מרץ 2011 ביפן.{{הערה|{{Cite web|url=http://english.aljazeera.net/news/asia/2011/04/201142317359479927.html|title=Crowdsourcing Japan's radiation levels|date=26 April 2011|accessdate=13 June 2011|publisher=Al Jazeera|last=D. Parvaz}}}} בכל המקרים, בריאות הציבור 2.0 נשענת על רעיונות של [[וב 2.0|Web 2.0]], כגון [[מיקור המונים]], שיתופי מידע, [[עיצוב מכוון משתמש]].{{הערה|{{Cite journal|title=Public health and Web 2.0|last=Hardey, Michael|date=July 2008|journal=Perspectives in Public Health|issue=4|doi=10.1177/1466424008092228|volume=128|pages=181–189}}}} בעוד שספקי שירותי בריאות רבים התחילו לתרום תרומה משלהם ל"בריאות הציבור 2.0" דרך בלוגים אישיים, פרופילים חברתיים ואתרי אינטרנט, לארגונים אחרים, גדולים יותר, כגון איגוד הלב האמריקני (AHA), חינוך רפואי מאוחד (UME), יש צוותי עובדים גדולים יותר, המתמקדים סביב בריאות באינטרנט, מניעה בבריאות, חינוך לבריאות, מחקר והדרכה. ארגונים פרטיים אלה זיהו את הצורך בגישה חופשית וקלה לחומרים בבריאות ולעיתים קרובות הם בונים ספריות עם תכנים ומאמרים חינוכיים.

== בריאות הציבור בישראל ==
===שירותי בריאות הציבור===
שירותי בריאות הציבור{{הערה|שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות,

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/Pages/default.aspx}} מהווים מינהל במסגרת חטיבת הבריאות של [[משרד הבריאות]]. בראש שירותי בריאות הציבור עומד ראש שירותי בריאות הציבור. כפופות לו יחידות מטה שונות שמפורטות להלן וכן לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות.

שירותי בריאות הציבור בישראל עוסקים באדם הבריא בתחומי הרפואה המונעת האישית, הקהילתית והסביבתית תוך הטמעת נושא קידום בריאות. שירותי בריאות הציבור פועלים לקידום הבריאות ומניעת המחלות של תושבי מדינת ישראל, החל מהתחנות לבריאות המשפחה, שירות בריאות לתלמידי בתי-הספר, לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות ועד למטה המנהלי המקצועי.

כתובת המשרד הראשי: [[רחוב ירמיהו (ירושלים)|רחוב ירמיהו]] 39, ירושלים מיקוד: 9101002, ת"ד: 1176

=== לשכות הבריאות ===
לשכת הבריאות{{הערה|לשכות הבריאות ברחבי הארץ

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/Pages/default.aspx}} בארץ, כפופות מקצועית ותקציבית לשירותי בריאות הציבור, על אף עצמאות מנהלית. מטרת הלשכות היא ליישם את המדיניות של בריאות הציבור בשטח מול האוכלוסייה בתחומים: בריאות הסביבה (כגון פיקוח תברואה על [[מסעדה|מסעדות]], [[בריכת שחייה|בריכות שחייה]], [[חוף|חופי רחצה]] ו[[חינוך|מוסדות חינוך]]), פיקוח על מזון (המיובא ממדינות העולם או המיוצר בישראל), [[אפידמיולוגיה]] (כגון חקירה וטיפול בהתפרצויות של מחלות ברמה המקומית והארצית), אם וילד, קידום בריאות ועוד.

כמו כן, לשכת הבריאות מהווה "משרד בריאות קטן" ולפיכך היא כוללת מחלקות מתחומים שאינם שייכים לשירותי בריאות הציבור כגון: [[רוקחות]], [[רפואת שיניים]], [[גריאטריה]], [[פסיכיאטריה]] ומכשירי [[שיקום (רפואה)|שיקום]] וניידות. מחלקות אלו מטרתן לפקח ולבקר את המוסדות השונים בתחומם וכן לתת שירות לאזרח על פי המדיניות הנקבעת במטה המשרד.

==== השירותים הנכללים לציבור במסגרת מרבית לשכות הבריאות כוללים ====
אימות חתימת רופא ישראלי לצורכי מסמכים מחוץ לישראל, אשפוז קשישים במוסדות סיעודיים, השלמת חיסונים לתלמידים, ועדות רפואיות לעובדי מדינה, חיסון נגד כלבת לעובדי וטרינריה, מכשירי שיקום וניידות, סיוע בהתאמת תנאי דיור לאנשים המוגבלים בניידות, פניות ותלונות במזון, שחזור פנקס חיסונים, תביעה ל[[חוק לפיצוי נפגעי גזזת|פיצוי נפגעי גזזת]], אישור למעבר בין קופות חולים ללא נוכחות המועמד למעבר, פניות ותלונות בנושא מזון, הוצאת צו לאשפוז כפוי וטיפול כפוי בפסיכיאטריה – בוגרים, ועדה רפואית לניידות, פניה ללשכת הבריאות לאחר פגיעה מבעל חיים ([[כלבת]]), חיסונים לסטודנטים למקצועות הרפואה והבריאות, מתן תעודת זכאות להירשם בקופת חולים עבור קטין בלתי מבוטח הנמצא בישראל, סיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים לאוכלוסיית נפגעי נפש, תהליך הוצאת הודעת פטירה וקבלת רישיון קבורה, תהליך קבלת סל שיקום.

כמו כן ניתנים שירותים שונים לעסקים ברשויות הכפופות ללשכת הבריאות כגון: היתרים להשקיה בקולחין, חוות דעת לשם הוצאת היתר בנייה, הנפקת רישיונות או היתרים ליבוא/יצוא סמים, תרופות וחומרי מוצא, חוות דעת מקדמית על פי חוק רישוי עסקים.

==== לשכות הבריאות ברחבי הארץ ====
כל לשכת בריאות פועלת מול רשימה של יישובים מקבלי השירות באותה לשכה. לשכות הבריאות הנפתיות כפופות ללשכות בריאות מחוזיות. לא לכל מחוז יש גם נפות. בראש כל לשכת בריאות עומד רופא מחוזי או רופא נפתי בהתאמה.
{| class="wikitable"
!לשכות בריאות מחוזיות
!לשכות בריאות נפתיות
|-
|מחוז אשקלון
|
|-
|מחוז דרום – באר שבע
|נפת אילת
|-
|מחוז חיפה
|[[נפת חיפה]], [[נפת חדרה]]
|-
|מחוז ירושלים
|
|-
|מחוז מרכז – רמלה
|[[נפת רמלה]], [[נפת רחובות]], [[נפת השרון|נפת השרון (נתניה)]], [[נפת פתח תקווה]]
|-
|מחוז צפון – נצרת עילית
|[[נפת נצרת]], [[נפת יזרעאל]] (עפולה) [[נפת עכו]], [[נפת צפת]]
|-
|מחוז תל אביב
|
|}

===יחידות כפופות לשירותי בריאות הציבור===

{| class="wikitable"
!שם היחידה
!מהות ותפקידי היחידה{{הערה|יחידות כפופות לשירותי בריאות הציבור:
https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/Pages/default.aspx}}
|-
|האגף לאפידמיולוגיה
|האגף לאפידמיולוגיה אחראי על צמצום התחלואה במחלות זיהומיות בקרב תושבי מדינת ישראל על ידי ניטור מחלות זיהומיות ואחריות על תוכנית החיסונים.
|-
|המחלקה למעבדות
|פיקוח על מעבדות רפואיות ציבוריות ופרטיות, הכרה ופיקוח על מעבדות לבריאות הסביבה, ייזום מחקר, הדרכה ופיתוח בתחומי עיסוקן של המעבדות, ייזום ארגון וייעוץ בכתיבת תקנים, קידום נושאי בטיחות במעבדות, קביעת קריטריונים ובחינה מקצועית לעובדי מעבדות רפואיות בארץ, ריכוז מידע וייעוץ בענייני מעבדות, הפעלת חמש [[מעבדה לבריאות הציבור|מעבדות בריאות הציבור]].
|-
|[[מעבדה לבריאות הציבור|מעבדות לבריאות הציבור]]
|'''1. המעבדה הארצית לבריאות הציבור – תל אביב:''' ביצוע בדיקות מים ומזון בכימיה ו[[מיקרוביולוגיה]] ברמה הארצית וכן ביצוע בדיקות של מרכזים ארציים לבדיקות מעבדתיות כמעבדות ייחוס [[מיקובקטריום|מיקובקטריה]], [[עגבת]], [[זיבה|גונוריאה]], [[כלמידיה]], [[טוקסופלזמוזיס|טוקסופלסמוזיס]].
'''2. המעבדות המרכזיות ירושלים :''' ביצוע בדיקות מים ומזון במיקרוביולוגיה, למחוז ירושלים, מרכזים ארציים לבדיקות מעבדתיות כמעבדות ייחוס ל[[אפידמיולוגיה מולקולרית]], [[אנטומולוגיה רפואית]], [[Salmonella|סלמונלה]],[[Shigella|שיגלה]], [[Campylobacter jejuni|קמפילובקטר]], [[כולרה]] [[ויבריו וולניפיקוס|וויבריו וולניפיקוס]], [[צרעת|מחלת הנסן]], [[פרזיטולוגיה]], [[Streptococcus|סטרפטוקוקים]], [[מחלת הלגיונרים|לגיונלה]], [[Escherichia coli|קולי פתוגני]]

'''3. המעבדה המרכזית לנגיפים – תל השומר:''' מעבדה ארצית לבדיקות נגיפים כמרכזים ארציים ולאומיים הפועלים כמעבדות ייחוס ל[[אדמת]], [[חזרת (מחלה)|חזרת]], [[שפעת]] ונגיפי דרכי נשימה, [[זואונוסיס|נגיפים זואונוטיים]], נגיפים בסביבה, [[הרפס|שלבקת]], [[איידס]], [[דלקת כבד|הפטיטיס]], נגיפי [[שיתוק ילדים|פוליו]] ונגיפים גורמי [[שלשול]]ים,

'''4. המעבדה המחוזית לבריאות הציבור חיפה:''' ביצוע בדיקות מים ומזון בכימיה ומיקרוביולוגיה, למחוזות חיפה והצפון.

'''5. המעבדה המחוזית לבריאות הציבור באר שבע:''' בדיקות מים ומזון בכימיה ומיקרוביולוגיה, [[סרולוגיה]] של נשים בהריון למחוזות הנגב הדרום ואשקלון.

|-
|מחלקה לאם ולילד
|ריכוז מידע והפצתו בנושאי: לפני הריון, מהלך הריון, הלידה והתינוק, ייעוץ לסיכונים בהריון, הנקה, בריאות התלמיד, ילדים עם עיכוב התפתחותי, עקומות גדילה, תזונה לילדים ומתבגרים, חיסונים מומלצים לילדים, סביבה בטוחה לילדים והתנהגות בריאה, בריאות השיניים, פיזיותרפיה לילדים, התמודדות עם נושאי לחץ וחרדה בילדים, בריאות מתבגרים, טיפות חלב,
|-
|מחלקה לבריאות הסביבה
|עוסקת בהיבטים של בריאות האדם (לרבות איכות החיים) המושפעים מגורמים תברואתיים וסביבתיים, פיזיים, כימיים, ביולוגיים, חברתיים ופסיכו-סוציאליים. מעריכה את הגורמים התברואתיים והסביבתיים העלולים לגרום למפגע פוטנציאלי ולנזק בריאותי של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים, ופועלת לתיקונם ולמניעתם. קובעת את המדיניות של המשרד בנושאי בריאות הסביבה, יוזמת תקנות, שותפה בהליכי תכנון אזוריים ועוסקת בפיקוח תברואתי שוטף ובבקרה של גורמים שונים (מי שתייה, מי קולחין, שפכים וביוב, מתקני טיפול בשפכים, מתן אישורים וחוות דעת, חופי רחצה, תברואה במוסדות חינוך, רווחה, עסקים, הסעדה, קייטנות נוער. אישורי שיטות טיפול בשפכים ומים.
|-
|יחידה לשיקום השכונות
|פעילות היחידה לשיקום שכונות פרוסה במאה וחמישה עשר אזורי שיקום בארץ. היחידה מטפלת בנושאים הבאים: הגיל הרך, התפתחות הילד, ילדים עם צרכים מיוחדים, סמים, קשישים, בריאות הנפש, בריאות השן, גרייה מוקדמת, תוכנית לחינוך בריאות ובריאות מונעת, תזונה,
|-
|מחלקה לגנטיקה קהילתית
|מפעילה תוכנית הארצית למניעת מומים מולדים, הכוללת בדיקות סקר לילודים לאחר הלידה (פנילקטנוריה, תת-תריסיות ומחלות נוספות) לשם אבחון וטיפול מוקדם של ילודים חולים. בנוסף התוכנית כוללת בדיקות סקר לאיתור נשאי מחלות תורשתיות לשם גילוי זוגות בסיכון ללדת ילדים חולים במחלות חמורות ובדיקות טרום לידתיות לנשים בסיכון גבוה. בנוסף לכך המחלקה פועלת להרחבת השירותים הגנטיים בסל הבריאות, להעלאת המודעות והשתלבות הגנטיקה בבריאות הציבור.
|-
|מחלקה לחינוך וקידום בריאות
|פועלת לחינוך בקידום בריאות באוכלסייה למניעת השמנה, עידוד אורח חיים בריא, פעילות גופנית, תזונה נבונה, מניעת עישון, מניעת מחלות זיהומיות, עידוד הנקה, קידום בטיחות, בריאות האישה, ברעיאות התלמיד
|-
|מחלקה לשחפת ואיידס
|מניעה וטיפול במחלות השחפת והאיידס על ידי: הדרכה, פרסום וגיבוש מדיניות, מתן ייעוץ, הכנת נהלים ועדכונם בנושאי מניעה, איתור, טיפול ומעקב אחר החולים, והערכת יישום הנהלים, הכנה וביצוע של תוכניות ארציות ואזוריות למניעה ולטיפול, פיקוח מקצועי ומנהלי על ביצוען ואבטחת איכות.
|-
|מחלקה לתזונה
|מתמקדת בתחומים הקשורים הן בתזונת האוכלוסייה הבריאה והן בהבטחת תזונה לאוכלוסיות מיוחדות: לאפשר הזנה ברוח ההנחיות לקבוצות באוכלוסייה שאינן מסוגלות לבצע בחירה מודעת של תזונה, בטיחות מזון: להגן על בריאות האזרחים על ידי הבטחת אמינות העוסקים בשרשרת המזון בשלבי הייצור, השינוע, השיווק, הצריכה והייבוא. איכות מזון: להגן על האותנטיות והסטנדרטים המחייבים מזון ושירותי הזנה, הבטחת מזון: להגן על מצבם התזונתי של האזרחים תוך הבטחת נגישותם למזון ברמה נאותה בכל עת, כולל בשעת חירום. ידע איתור ומניעה תזונתיים: לאסוף מידע על הרכב המזון הישראלי ועל המצב התזונתי של האוכלוסייה בארץ ולאתר אוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיות עם צרכים ייחודיים.
|-
|מכון לאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת
|חקר ההשלכות הבריאותיות של הטיפול בקרינה מייננת, אשר ניתן בישראל ומחוצה לה מטעם מוסדות המדינה והעלייה, לחלק מהאוכלוסייה שחלתה במחלת הגזזת בשנים 1946–1960: איתור, רישום ותיעוד של מי שחלו בגזזת וקיבלו טיפול בקרינה מייננת, מעקב אחר המטופלים וריכוז המידע על השלכות הטיפול בהקרנה שקיבלו, הקמת מערך לאבחון מוקדם של מחלות שהמטופלים חשופים להן, פיתוח שיטות לשיקום המטופלים ולטיפול בהם
|-
|מרכז לאומי לפיצוי נפגעי גזזת
|פיצוי נפגעי גזזת לפי חוק על ידי: קיום ועדות לסוגיהן על פי החוק, יישום סעיף 7 א' לחוק – "איתור, רישום ותיעוד כל מי שחלו בגזזת וקיבלו טיפול בהקרנה", מענה לפניות הציבור, ריכוז וסיוע בהתמודדות בבתי הדין לעבודה, ריכוז וסיוע בהתמודדות בערכאות המשפטיות האזרחיות, יישום פסקי הדין בערכאות השונות., עריכת מחקרים היסטוריים ומשפטיים בנושא הגזזת בישראל ומחוצה לה, סיוע למחקר הרפואי בנושא הגזזת.
|-
|סיעוד בבריאות הציבור
|מתווה את מדיניות הסיעוד בבריאות הציבור, פועלת על ידי: פיתוח הנחיות מקצועיות, פיקוח ובקרה על עבודת הסיעוד בשירות המונע בלשכות, הבריאות המחוזיות/ עיריות/ קופות חולים ובבתי הספר, פיתוח ובניית כלי בקרה ופיקוח על הסיעוד בשירות המונע, איסוף ועיבוד נתונים ברמה ארצית, היערכות לשעת חירום, ייעוץ לראש שירותי בריאות הציבור בנושאים רלוונטיים, ניטור תחלואה שגרתית וחריגה, איסוף נתונים על מצבי בריאות נבחרים ואורחות חיים, פיתוח נושאים ותפקידים חדשים בסיעוד בבריאות הציבור..
|-
|שירות המזון הארצי
|מופקד על הפקוח על המזון בארץ בכל היבטיו. האחריות מתחילה מהקטיף, השחיטה, קבלת החלב במחלבה, ביצים לאחר מיון, דגים לאחר הדייג ומזון מיובא והאחריות מסתיימת בצריכתו על ידי: קביעת מדיניות הפקוח, הכנת תקנות, צווים, תקנים, הנחיות, הוראות נוהל לביצוע על ידי שלוחות המזון בלשכות, נפות ומעברי גבול. קביעת ויישום שיטות פיקוח כגון GMP, HACCP בייצור ושווק מזון' הנפקת אשור מוקדם לייבוא מזון, אבטחת מזון בטיחותי, איכותי ואותנטי לצרכנים, פקוח על הובלת מזון מהחי, פקוח בשיתוף השלוחות על מפעלי מזון ועסקי מזון, ביצוע סקרים ומחקרים, הדרכת עובדים, מקור מיידע מקצועי, יחסי גומלין עם גופים שונים בישראל ומחוצה לה.
|-
|מחלקה לבריאות העובד
|שימור ושיפור בריאות ותפקוד העובדים על ידי: '''מניעה בראשיתית''': קידום סביבת עבודה בטוחה ובריאה, '''מניעה ראשונית''', מיון בריאותי נתמך-ראיות ובר-יישום, קידום התנהגות בריאותית, בטיחותית וגהותית במקום העבודה, '''מניעה שניונית,''' איתור מפגעים וסיכונים בריאותיים/ווידוא קיום אמצעי מיגון מתאימים, אימוץ בדיקות תקופתיות נתמכות-ראיות, '''מניעה שלישונית,''' מניעת החמרה של תחלואה קיימת ושיקום מקצועי מהיר ויעיל של עובדים חולים.
|}

===[[המרכז הלאומי לבקרת מחלות]] (מלב"ם) – Israel Center for Disease Control ICDC ===
המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם),{{הערה|המרכז הלאומי לבקרת מחלות – Israel Center for Disease Control ICDC

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Pages/default_new.aspx}} הוקם בשנת 1994. המרכז הוא גוף מחקר של משרד הבריאות, ממוקם בתל-השומר בשטח של בית החולים ע"ש שיבא ותפקידו לספק תמונה עדכנית של מצב בריאות האוכלוסייה בישראל. הנתונים שאותם אוסף ומציג המלב"ם הם בסיס למדיניות, שירותים ומחקר.

'''תפקידיו העיקריים של המלב"ם'''
* ביצוע סקרי בריאות לאומיים
* הקמה, ניהול ואחזקה של רישומים לאומיים למחלות כרוניות
* ניהול הרישום הלאומי לסרטן
* כתיבת פרסומים העוסקים במצב בריאות האוכלוסייה
* ניטור תחלואה זיהומית וחריגה
* חקר התנהגויות ואורחות חיים הקשורים לבריאות
* הכשרת סטודנטים ורופאים בבריאות הציבור
* מענה לפניות הציבור ומתן מידע בנושאי בריאות שונים
* קיום השתלמויות וימי עיון

=== חקיקה ===
{{הערה|[https://www.health.gov.il/Services/Pages/LegislationPage.aspx משרד הבריאות, החקיקה בבריאות]}}מאז קום המדינה הוסדרה מערכת הבריאות בחקיקה ראשית ובחקיקה משנית, וכן בהנחיות מינהליות שמפרסם משרד הבריאות. הפקודות המנדטוריות, העוסקות בעיקרן ברגולציה של נושאים שונים שיש להם השלכה על בריאות הציבור, כגון רישוי בתי-חולים ({{סחפ|פקודת בריאות העם}}) ורישוי בעלי מקצוע ({{סחפ|פקודת הרופאים [נוסח חדש]}}; {{סחפ|פקודת המיילדות}}; {{סחפ|פקודת הרוקחים [נוסח חדש]}}), מהוות עדיין הבסיס לחקיקה בתחום הבריאות, אולם עם השנים הוכנסו בהן תיקונים כדי להתאימן למציאות המשתנה. נוסף על כך, הותקנו תקנות חדשות, כגון רישוי מוסדות רפואיים ועוסקים בסיעוד בבתי-חולים (תקנות מתוקף [[פקודת בריאות העם]]) ונחקקו חוקים שונים, כגון {{סחפ|חוק מגן דוד אדום||חוק מגן-דוד-אדום}}, {{סחפ|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים}} ו{{סחפ|חוק הפסיכולוגים}}.

החקיקה בתחומי בריאות הציבור עוסקת בתחומים הבאים: איכות תברואתית של מי שתייה, מי שפכים וקולחים, מי נופש (חופי ים, בריכות שחייה, מרחצאות, מקוואות וכו'), איכות תברואתית של מזון מיובא ומיוצר מקומית, מחלות מידבקות, ועוד.

=== לימודי בריאות הציבור בישראל ===
==== תואר ראשון בבריאות הציבור ====
{{הערה|לימודי תואר ראשון בבריאות הציבורhttps://www.michlalot.co.il/limudim/publichealth.php}}בלימודי תואר ראשון בבריאות הציבור מכשירים אנשי מקצוע שיעסקו בקידומם בריאות האוכלוסייה ובמניעת [[מחלה|תחלואה]] ו[[מוות|תמותה]], בקרב הציבור הכללי ואוכלוסיות ייחודיות. הלימודים מיועדים הן לחסרי השכלה קודמת – המעוניינים להשתלב בתחום, והן לאנשי מקצוע מנוסים ממגוון תחומים – [[סיעוד (מקצוע)|סיעוד]], [[עבודה סוציאלית]] וכו'.

הלימודים בתוכנית לתואר ראשון בבריאות הציבור משלבים בין תכנים עיוניים ותאורטיים מקיפים ומעמיקים לבין התנסויות מעשיות מפתחות – לרבות עבודה מעשית מונחית במוסדות בריאות שונים ברחבי הארץ (בחלק מהמכללות ומוסדות הלימוד בתחום).

'''בין נושאי הלימוד''' '''לתואר ראשון:''' [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]], [[תזונה]], [[מערכת הבריאות בישראל|מערכות הבריאות בישראל]], [[ביוסטטיסטיקה]], [[מחקר|שיטות מחקר]], [[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]] ו[[פיזיולוגיה]], [[מחשב|מיומנויות מחשב]], [[ביולוגיה]], [[ביוכימיה]] ו[[ביולוגיה מולקולרית]], [[כלכלת בריאות]], [[אפידמיולוגיה|אפידימולוגיה]], [[בריאות תעסוקתית]], עקרונות ב[[קידום בריאות]], ניהול ארגוני בריאות, ניהול פרויקטים בבריאות, [[בריאות הנפש]], הערכת טכנולוגיות בבריאות, שוויון ואי שוויון במערכת הבריאות ועוד.

'''תעודת בוגר:''' בוגרי הלימודים, אשר יעמדו בהצלחה בכל דרישות התואר, יקבלו תעודת בוגר תואר ראשון – B.A בבריאות הציבור, מטעם המכללה/אוניברסיטה בה סיימו את לימודיהם.

'''מוסדות הלימוד:''' לימודי [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] בבריאות הציבור נלמדים ב[[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות]] שונות כמו: [[המכללה האקדמית אשקלון]],

==== תואר שני בבריאות הציבור ====
{{הערה|[www.universities-colleges.org.il לימודי תואר שני בבריאות הציבור]}}תוכנית הלימודים לקראת תואר שני בבריאות הציבור נועדה לרופאים ואנשי מקצוע נוספים הפועלים במסגרות בריאות שונות. במהלך הלימודים הסטודנטים רוכשים הבנה מעמיקה במצב בריאות החברה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות בעולם, תוך הקנייה של מיומנויות מקצועיות וידע לתכנון וניהול של שירותי בריאות ותוכניות בריאותיות לקהילה.

תוכנית הלימודים מקנה כלים לאפיון של גורמים תעסוקתיים, סביבתיים, וחברתיים הקשורים לבריאות הציבור ובנוסף, מקנה הכרה מעמיקה עם התעשייה והמחקר הפועלים במסגרת תחום זה כגון: מחלות זיהומיות, קידום בריאות בתעסוקה, רפואה ראשונית ומונעת ועוד.

'''נושאי לימוד:''' היבטים משפטיים ואתיים במנהל הרפואי ובבריאות הציבור, שיטות סטטיסטיות בבריאות הציבור, חוק ומשפט במערכת שירותי הבריאות, מבוא לקידום בריאות והתנהגות בריאותית, מדיניות בריאות הציבור בישראל, ניתוח עלות תועלת למערכות בריאות, איכות וניהול סיכונים בשירותי הבריאות, חשבונאות ניהולית ותמחיר במערכות הבריאות בישראל ובעולם.

'''מוסדות הלימוד:''' אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית.

== בריאות הציבור במדינות מתפתחות ==
קיים פער משמעותי בגישה הבריאות ובריאות הציבור יוזמות בין [[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] לבין [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]]. בעולם המתפתח, בריאות הציבור, התשתיות עדיין ביצירה. ייתכן שלא יהיו מספיק עובדי בריאות מיומנים, משאבים כספיים או, במקרים מסוימים, ידע מספיק כדי לספק טיפול רפואי ומניעת מחלות, אפילו ברמה הבסיסית.{{הערה|{{Cite book|title=World Health Report 2006: working together for health|last=Lincoln C Chen|last2=David Evans|last3=Tim Evans|last4=Ritu Sadana|last5=Barbara Stilwell|last6=Phylida Travis|last7=Wim Van Lerberghe|last8=Pascal Zurn|publisher=WHO|year=2006|location=Geneva|oclc=71199185}}}}{{הערה|שם=AJ|{{Cite web|url=https://ajph.aphapublications.org/doi/10.2105/AJPH.81.1.15|title=Disease control priorities in developing countries: health policy responses to epidemiological change.|last=Jamison|first=D T|last2=Mosley|first2=W H|date=January 1991|journal=American Journal of Public Health|issue=1|doi=10.2105/ajph.81.1.15|volume=81|pages=15–22|language=en|issn=0090-0036|pmc=1404931}}}} כתוצאה מכך, מרבית מקרי תחלואה ותמותה בעולם נובעים מעוני קיצוני. לדוגמה, ממשלות רבות באפריקה משקיעים פחות מ [[דולר אמריקני|$]]10 לכל אדם לשנה על בריאות, להשוואה בארצות הברית, השקיע [[הממשלה הפדרלית של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] בשנת 2000 כ-US$4,500 לנפש. עם זאת, לא צריך לבלבל בין הוצאות על בריאות לבין הוצאות על בריאות הציבור. מימון לבריאות הציבור עשויים בדרך כלל לא להיחשב כ"טיפול רפואי" במובן המוחלט. לדוגמה, החובה בשימוש בחגורות בטיחות במכוניות יכול להציל אינספור חיים ולתרום בכך לבריאות האוכלוסייה, אולם בדרך כלל הכסף שהוצא לאכיפת חוק זה לא נחשב כהוצאה כספית על הבריאות.

חלקים גדולים של העולם המתפתח נותר מוטרד במידה רבה ממחלות מידבקות הניתנות למניעה. עם זאת, בהרבה [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] חווים גם שם שינוי מגמה [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגי]] וקיטוב, כאשר האוכלוסיות חוות עתה יותר ויותר את השפעות [[מחלה כרונית|המחלות הכרוניות]] עם עליית [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינות אלה, [[אוכלוסייה מוחלשת|קהילות עניות]] עלול להיות מושפע במידה רבה גם על ידי מחלות כרוניות וגם מחלות זיהומיות.{{הערה|שם=AJ}} בעיה מרכזית נוספת בבריאות הציבור בעולם המתפתח והעני הוא [[בריאות האם]] והילד, עקב [[תת-תזונה]] ועוני. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדווח כי חוסר [[הנקה]] מתאימה במשך ששת החודשים הראשונים לחיי הוולד תורמת לתמותה של מעל מיליון ילדים בשנה.{{הערה|{{Cite web|url=http://www.who.int/features/factfiles/breastfeeding/en/index.html|title=10 facts on breastfeeding|accessdate=20 April 2011|publisher=World Health Organization}}}} טיפול מניעתי מכוון לטיפול ומניעת [[מלריה]] בקרב נשים בהריון וילדים צעירים הוא אחד מהאמצעים בבריאות הציבור במדינות אנדמיות.

כל יום מביא עמו כותרות חדשות בעמוד השער של עיתונים על בריאות הציבור: מחלות זיהומיות מגיחות כגון [[סארס]], מגיעות במהירות, עושות את דרכן מ[[סין (אזור)|סין]] (ראה בריאות הציבור בסין) [[קנדה]], ארצות הברית ועוד מדינות אחרות הרחוקות גאוגרפית; הפחתת עיוותים בגישה למערכת הבריאות באמצעות מימון ציבורי במסגרת תוכניות ביטוח בריאות; מגפת ה-HIV/איידס התפשטה במהירות ממספר קבוצות בסיכון גבוה לכלל האוכלוסייה. במדינות רבות, כגון [[דרום אפריקה]]; העלייה של ב[[השמנת יתר בקרב ילדים]] ועלייה במקביל בסוכרת סוג II בקרב ילדים; ההשפעות הסוציו-אקונומיות והבריאות המלוות תופעות של [[היריון בגיל נעורים]], בפני בריאות הציבור מוצבים אתגרים קשים הקשורים עם [[אסון טבע|אסונות טבע]] כגון [[רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)]], [[הוריקן קתרינה]] ב[[ארצות הברית]] ו[[רעידת האדמה בהאיטי (2010)]].

מאז [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ב[[המאה ה-20|מאה הקודמת]], עם התפתחות הענף של בריאות הציבור התרחב העיסוק של בריאות הציבור מהתנהגויות הפרט להתנהגויות ו[[גורם סיכון|גורמי סיכון]] ברמת ה[[אוכלוסייה|אוכלוסיות]] כמו, בעיית [[אי-שוויון כלכלי|אי-שוויון]], [[עוני]] ו[[חינוך]]. בריאות הציבור בזמננו, עוסקת לעיתים קרובות בטיפול בגורמים חוצי אוכלוסייה המשפיעים על בריאות הציבור. קיימת ההכרה בכך שבריאותנו מושפעת מגורמים רבים, הכוללים את [[כתובת מגורים|מקום המגורים]] שלנו, ה[[תורשה]] שלנו, ה[[הכנסה]] שלנו, מצב ה[[השכלה]] שלנו, והקשרים החברתיים שלנו. גורמים אלה ידועים כ"גורמי הבריאות החברתיים". הגורמים המקשים כוללים למשל גורמי איכות סביבה, חינוך, תעסוקה, הכנסה, [[ביטחון תזונתי]], דיור, מסגרות חברתיות, ועוד גורמים אחרים רבים המשפיעים על התפלגות הבריאות בין ובתוך האוכלוסיות ולעיתים קרובות נקבעים בצורה פוליטית.{{הערה|{{Cite book|url=https://books.google.com/books?hl=en&lr=&id=7JxutqCmctUC&oi=fnd&pg=PP2&dq=health+policy+interventions+-+the+United+Nations&ots=XFMwxom9Gd&sig=lQ1on9AhLBEDaFRYFyGvpvy8WtI#v=onepage&q=health%20policy%20interventions%20-%20the%20United%20Nations&f=false|title=Equity, Social Determinants and Public Health Programmes|last=Organization|first=World Health|date=2010|publisher=World Health Organization|isbn=9789241563970|language=en}}}} קיים אי שיויון חברתי בבריאות, החוצה את החברה. העניים בדרך כלל סובלים מהבריאות הגרועה ביותר, אולם גם במעמד שכבת ביניים תמצאנה מצב הבריאות גרוע בהשוואה לבריאות השכבות העליונות.{{הערה|{{Cite book|title=The Solid Facts: Social Determinants of Health|publisher=WHO|year=2003|editor-last=Richard G. Wilkinson|oclc=54966941|editor-last2=Michael G. Marmot}}}} תומכי בריאות הציבור החדשה פועלים למען מדיניות מבוססת-אוכלוסייה לשיפור בריאות הציבור באופן שוויוני.

=== סיוע בבריאות למדינות מתפתחות ===
סיוע בבריאות למדינות מתפתחות הוא מקור חשוב של בריאות הציבור מימון עבור מדינות מתפתחות רבות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:7|{{Cite journal|title=The Relationship of Health Aid to Population Health Improvements|last=Bendavid|first=Eran|last2=Bhattacharya|first2=Jay|date=June 2014|journal=JAMA internal medicine|issue=6|doi=10.1001/jamainternmed.2014.292|volume=174|pages=881–887|pmc=4777302|pmid=24756557}}}} נצפתה עליה משמעותית בסיוע בריאות למדינות מתפתחות לאחר מלחמת העולם השנייה, כחלק מן החששות מפני התפשטות מחלות כתוצאה מן ה[[גלובליזציה]] המוגברת ועם התפשטות מגפת ה-HIV/איידס באפריקה במדינות שמדרום לסהרה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:2|{{Cite web|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0160798781900375|title=Colonialism and international health: A study in social change in Ghana|last=Twumasi|first=Patrick|date=1 April 1981|journal=Social Science & Medicine. Part B: Medical Anthropology|issue=2|doi=10.1016/0160-7987(81)90037-5|volume=15|pages=147–151|language=en|issn=0160-7987|via=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:6|{{Cite web|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0264999313000126|title=Impact of health aid in developing countries: The public vs. the private channels|date=1 March 2013|journal=Economic Modelling|doi=10.1016/j.econmod.2013.01.009|volume=31|pages=759–765|language=en|issn=0264-9993}}}} משנת 1990 עד 2010, גדל סה"כ הסיוע בבריאות ממדינות מפותחות מ-5.5 מיליארד ל 26.87 מיליארד דולר, כאשר מדינות עשירות תורמות ברציפות מיליארדי דולרים כל שנה במטרה לשפר את בריאות האוכלוסייה. עם זאת, נעשו מאמצים, לקבל נתח תקציבי משמעותי גדול יותר באופן בחלוקת התקציבים, למשל בנושא HIV, אשר קיבל עלייה במימון בשיעור של יותר מ-6 מיליארד דולר בין השנים 2000 ו-2010, אשר היה יותר מכפול ביחס לכל תחום בריאות אחר באותן שנים. הסיוע בבריאות זכה להרחבה בערוצים מרובים, לרבות נדבנות פרטית, [[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], קרנות פרטיות כגון [[קרן ביל ומלינדה גייטס]], קרנות דו-צדדיות, ותורמים רב צדדיים כגון [[הבנק העולמי]] או [[קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים]] (ארגון UNICEF). בשנת 2009 הסיוע לבריאות באמצעות [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (ה־OECD) הסתכם בכ 12.47 מיליארד דולר, אשר הגיע לשיעור של בכ-11.4% מכלל תקציב הסיוע הדו-צדדי שלו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075914:1|{{Cite web|url=http://www.un.org/en/development/desa/policy/wess/wess_bg_papers/bp_wess2012_schwank.pdf|title=Global Health Initiatives and Aid Effectiveness in the Health Sector|date=|website=|last=Shwank|first=Oliver|archive-url=|archive-date=|access-date=}}}} ב-2009, תורמים רב-צדדיים הוציאו כ־15.3% מסה"כ הסיוע לשיפור בריאות הציבור. הנתונים האחרונים, לעומת זאת, מראים כי סיוע הבריאות הבינלאומי התחיל ליישר קו, ואף מראה מגמת צמצום.

=== דיונים בנושאי סיוע בינלאומי בתחומי הבריאות ===
נערכים דיונים בשאלת היעילות של הסיוע הבינלאומי לבריאות. חסידי הסיוע טוענים כי הסיוע בתחום הבריאות של מדינות עשירות הכרחי על מנת שמדינות מתפתחות יצאו ממעגל העוני. המתנגדים לסיוע בבריאות טוענים כי הסיוע הבינלאומי לבריאות משבש למעשה את מהלך ההתפתחות הטבעית במדינות אלה וגורם לתלות שלהם המוחלטת שלהם בסיוע. במקרים רבים נכשל הסיוע בהשגת היעדים.{{הערה|Bendavid, Eran; Bhattacharya, Jay (2014). "The Relationship of Health Aid to Population Health Improvements". ''JAMA internal medicine''. '''174''' (6): 881–887. doi:10.1001/jamainternmed.2014.292. PMC 4777302 . {{PMID|24756557}}.|כיוון=שמאל}} כך למשל, לאחרונה, נותב הסיוע בבריאות לכיוון יוזמות כגון מימון טכנולוגיות חדשות כמו תרופות אנטירטרווירליות, רשתות הדברה מטופלות בחומרי הדברה נגד יתושים, וחיסונים חדשים. השפעות חיוביות של יוזמות אלה ניתן לראות במיגור אבעבועות שחורות ופוליו; עם זאת, טוענים המבקרים כי שימוש לרעה או ניתוב לא נכון של המימון עשוי לגרום לכך שמאמצים רבים אלה לא יבוא לכלל הגשמה.

מודלים כלכליים המבוססים על "המכון למדידה והערכה של בריאות" ו[[ארגון הבריאות העולמי]] הראו קשר בין סיוע בריאות בינלאומי סיוע במדינות מתפתחות לבין צמצום שיעורי התמותה במבוגרים. אולם במחקר שנערך בין השנים 2014–2016 עלה כי קיים פוטנציאל משתנה המטה את התוצאה מאחר שקיימת האפשרות שהסיוע היה מכוון למדינות ברגע שהם כבר עלו על המסלול לשיפור. עם זאת, באותו מחקר, גם נטען כי בסיוע בריאות בהיקף של מיליארד דולר היה קשור להפחתה של כ־364,000 מקרי תמותה בין הגילאים 0 ו-5 בשנת 2011.

=== מטרות פיתוח בר קיימא ===
על מנת להתמודד עם אתגרים נוכחיים ועתידיים בבעיות בריאות בעולם, פיתח [[האומות המאוחדות|האו"ם]] את [[מטרות לפיתוח בר קיימא|מטרות פיתוח בר קיימא]] לבניית [[פסגת המילניום#מטרות הועידה|יעדי הפיתוח של המילניום]] של שנת 2000 שאמורה להיות מושלמת עד שנת 2030.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.un.org/sustainabledevelopment/development-agenda/#|title=2015 – United Nations sustainable development agenda|accessdate=25 November 2015|website=United Nations Sustainable Development|language=en-US}}}} מטרות אלה אמורות בכללותם להקיף את כל הספקטרום ההתפתחות חוצי מדינות, עם זאת יעדים 1–6 מכוונים ישירות לפערי בריאות, במדינות מתפתחות בעיקר.{{הערה|שם=UN2015|{{Cite web|url=https://www.un.org/sustainabledevelopment/sustainable-development-goals/|title=Sustainable development goals – United Nations|accessdate=25 November 2015|website=United Nations Sustainable Development|language=en-US}}}} ששת היעדים הללו מכוונים לנושאי מפתח בבריאות הציבור העולמית: [[עוני]], [[רעב]], [[ביטחון תזונתי]], [[בריאות]], [[חינוך]], [[שוויון בין מגדרי]], [[העצמת נשים]], העצמה, מים, [[היגיינה|תברואה]].{{הערה|שם=UN2015}} עובדי בריאות הציבור יכולים להשתמש במטרות אלה כדי להגדיר את סדר היום והתוכניות של עצמם בהיקפים מצומצמים ביוזמות עבור הארגונים שלהם. מקווה שמטרות אלה יפחיתו את נטל התחלואה ואי השוויון העומד בפני מדינות מתפתחות על מנת ולהוביל לעתיד בריא יותר.

הקשרים בין מטרות פיתוח בר קיימא ובריאות הציבור הם רבים, ומוכרים היטב:
* לחיות מתחת לקו העוני גורמת תוצאות בריאות דלות, ועלול להיות אף גרוע יותר עבור בני אדם החיים במדינות מתפתחות, שם עוני קיצוני הוא נפוץ יותר.{{הערה|
{{Cite web|url=http://www.nccp.org/topics/childpoverty.html|title=NCCP {{!}} Child Poverty|accessdate=25 November 2015|website=www.nccp.org|archive-date=2018-06-24|archive-url=https://web.archive.org/web/20180624190322/http://www.nccp.org/topics/childpoverty.html|url-status=dead}}}} ילד שנולד לתוך עוני סיכוייו כפולים למות לפני גיל חמש בהשוואה לילד ממשפחה עשירה.{{הערה|שם=UNhealth2015|{{Cite web|url=https://www.un.org/sustainabledevelopment/health/|title=Health – United Nations Sustainable Development|accessdate=25 November 2015|website=United Nations Sustainable Development|language=en-US}}}}
* ההשפעות מזיקות של רעב, [[תת-תזונה]] יכולים לנבוע מאתגרים מערכתיים עם ביטחון תזונתי הם עצומים. [[ארגון הבריאות העולמי]] מעריך כי 12.9% מהאוכלוסייה במדינות מתפתחות סובל מ[[תת תזונה]].{{הערה|{{Cite web|url=https://www.un.org/sustainabledevelopment/hunger/|title=Hunger and food security – United Nations Sustainable Development|accessdate=25 November 2015|website=United Nations Sustainable Development|language=en-US}}}}
* אתגרי בריאות בעולם המתפתח הם עצומים, כאשר "רק מחציתן של הנשים בארצות מתפתחות זוכות לקבל האת המידה המומלצת של שירותי בריאות שהן זקוקות לה.
* השכלה שוויונית עדיין לא הושגה בעולם. מאמצים בבריאות הציבור מעוכבים משום כך, שכן, חסר בהשכלה יכול להוביל לתוצאות בריאותיות דלות יותר. דבר זה מודגם בעובדה שילדהן של אמהות חסרות השכלה שיעור ההישרדות נמוך בהשוואה לילדים שנולדו לאמהות עם ראשי או רמות גבוהות של השכלה. הבדלים תרבותיים בתפקוד של נשים משתנה בהתאם למדינה, אי-[[שוויון מגדרי]] קיים הרבה במדינות מתפתחות. המאבק לצמצום אי השוויון זה הוביל לתוצאות בריאות הציבור טובות יותר.
* במחקרים שנעשן על ידי [[הבנק העולמי]] על אוכלוסיות במדינות מתפתחות, נמצא כי כאשר לנשים יש יותר שליטה על משאבי משק הבית, מוקנית לילדים גישה טובה יותר למזון, בריאות, וחינוך.{{הערה|{{Cite web|url=https://openknowledge.worldbank.org/handle/10986/2124|title=World Development Report|accessdate=25 November 2015|website=openknowledge.worldbank.org}}}}
* משאבים בסיסיים בתברואה וגישה מקורות מים נקיים יותר הם זכות אנושית בסיסית. עם זאת, 1.8 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים במקור מי שתייה מזוהמים בשפכים, ול-2.4 מיליארד בני אדם אין גישה למתקני תברואה בסיסיים כמו [[בית שימוש|שירותים]] משתנות או מחראות.{{הערה|שם=UNwater2015|{{Cite web|url=https://www.un.org/sustainabledevelopment/water-and-sanitation/|title=Water and Sanitation – United Nations Sustainable Development|accessdate=25 November 2015|website=United Nations Sustainable Development|language=en-US}}}} חוסר במשאבים אלה, גורם לכ-1000 מקרי תמותת ילדים ביום [[שלשול|ממחלות שלשלול]] שניתן היה למנוע באמצעות תשתיות טובות יותר של מי שתייה נקיים ותברואה.

== היסטוריה ==
=== ההיסטוריה המוקדמת ===

לבריאות הציבור יש שורשים מוקדמים עוד מימי קדם. משחר [[ציוויליזציה|התרבות האנושית]], הכירו בכך כי מים מזוהמים [[מים]] והיעדר לסילוק נאות של פסולת גורמת להתפשטות מחלות מידבקות (התאוריה של [[מיאזמה]]). [[דת]]ות עתיקות ניסו להסדיר התנהגות מיוחדת הקשורה לבריאות, החל מסוגי [[מזון|המזון]] הנאכלים, דרך ויסות התנהגויות תאוה מסוימות, כגון שתיית [[כוהל|אלכוהול]]. [[מנהיגות|המנהיגים]] היו אחראים על בריאות נתיניהם כדי להבטיח יציבות חברתית, [[עושר|שגשוג]], ושמירת הסדר הציבורי.

כבר בתקופה הרומאית הבינו שמן הראוי לסלק [[פסולת]] אנושית לצורכי בריאות הציבור באזורים עירוניים. ה[[רפואה סינית|רופאים]] [[היסטוריה של סין|בסין העתיקה]] פיתחו סוג של [[חיסון]] כנגד [[אבעבועות שחורות]] בעקבות [[מגפה]] שפרצה בסביבות 1000 לפנה"ס. אדם שהיה ללא המחלה יכול להשיג מידה מסוימת של חסינות נגד אבעבועות שחורות על ידי שאיפת הקרום היבש שנוצר סביב נגעים של אנשים נגועים. כמו כן, היו מחסנים ילדים על ידי הרכבת חומר [[מוגלה|מוגלתי]] מתוך פצע על אמות ידיהם שלהם.

בשנת 1485 הוקם ב[[הרפובליקה של ונציה|רפובליקה של ונציה]] בית משפט קבוע של מפקחי בריאות עם תשומת לב מיוחדת למניעת התפשטות מגיפות מחוץ לרפובליקה. בתחילה מונו שלושה מפקחים על ידי הסנאט הוונציאני. בשנת 1537 נטלה על עצמה המועצה הגדולה את התפקיד, ובשנת 1556 הוסיפה עוד שני שופטים, עם המשימה של פיקוח, מטעם הרפובליקה, על מאמצי המפקחים.

עם זאת, על פי [[מישל פוקו]], מודל השלטוניות (governmentality) הופרך מאוחר יותר על ידי מודל ה[[כולרה]]. התפרצות מגפת כולרה החריבה את אירופה בין השנים 1829 ל-1851, כאשר נלחמו בה בתחילה על ידי השימוש של מה שפוקו כינה "רפואה חברתית", אשר התמקדה בזרימה, זרימת אוויר, מיקומם של [[בית קברות|בתי קברות]], וכו'. כל אותם חששות, שנולדו מתוך תיאורית מחלות ה[[מיאזמה]], ביחד עם שיקולים [[אורבניזם|אורבניים]] הנוגעים לניהול אוכלוסיות, אשר פוקו הגדיר במושג "biopower" (מושג המתייחס לרגולציה שלטונית של בעיות אזרחיות שונות, לרבות בריאות הציבור). הגרמנים הגדירו זאת בתפיסתם המכונה "''Polizeiwissenschaft''" ("[[מדעי המשטרה]]").

=== בריאות הציבור בימינו ===
במאה ה-18 הייתה צמיחה מהירה של בתי חולים התנדבותיים ב[[אנגליה]].<ref>{{צ-ספר|שם=A history of Britain's hospitals|קישור=http://worldcat.org/oclc/489034159|מו"ל=Book Guild Publishing|שנת הוצאה=2005|ISBN=978-1-85776-905-0|oclc=489034159|מחבר=Carruthers, G. Barry Carruthers, Lesley A.}}</ref> החלק האחרון של המאה הביא להקמתה של התבנית הבסיסית של שיפורים בבריאות הציבור במהלך שתי מאות הבאות: זוהתה עוולה חברתית, ונדבנים פרטיים הביאו זאת לתשומת לב הציבור, והשינוי בדעת הקהל הוביל לפעולה ממשלתית.{{הערה|שם=Britannica|{{Cite web|url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/482384/public-health/35547/National-developments-in-the-18th-and-19th-centuries|title=public health|publisher=Encyclopædia Britannica}}}}

הפרקטיקה של חיסון הפכה לנפוצה בשנות ה-1800, בעקבות עבודתו החלוצית של [[אדוארד ג'נר]] בטיפול ב[[אבעבועות שחורות]]. תגליתו של ג'יימס לינד <small>(רופא הצי המלכותי הבריטי שערך ניסויים קליניים חלוציים, חי בין 1716-1794)</small> של הגורמים של [[צפדינה|מחלת הצפדינה]] ומיתונה בקרב מלחים באמצעות הכנסתם של [[פרי|פירות]] לאוניות שהיו בהפלגות ארוכות, פורסמה ב-1754, והובילה את אימוצו של רעיון זה על ידי [[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]].{{הערה|Vale, Brian. "The Conquest of Scurvy in the Royal Navy 1793–1800: A Challenge to Current Orthodoxy". ''The Mariners' Mirror'', volume 94, number 2, May 2008, pp. 160–175.|כיוון=שמאל}} נעשו גם מאמצים להביא נושאי בריאות חשובים לידיעת הקהל הרחב; בשנת 1752 פרסם הרופא הבריטי סר ג'ון פרינגל מאמר לאור "תצפיות על מחלות בקרב אנשי צבא במחנות ועמדות צבאיות", שבו הוא הדגיש את החשיבות של אוורור נאות בתוך בסיסי [[צבא|הצבא]] ואת הספקת [[בית שימוש|בתי שימוש]] לחיילים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sydney Selwyn|שם=Sir John Pringle: hospital reformer, moral philosopher and pioneer of antiseptics|כתב עת=Medical History|כרך=10|סדרה=3|עמ=266–74|שנת הוצאה=1966|doi=10.1017/s0025727300011133}}, {{PMID|5330009}}}}

עם תחילתה של [[המהפכה התעשייתית]], התחילה רמת החיים בקרב אוכלוסיית העובדים להחמיר עם צפיפות ותנאי היגיינה עירוניים גרועים. בארבעת העשור הראשונים של המאה ה-19 לבד, הוכפלה אוכלוסיית [[לונדון]], שיעורי צמיחה אפילו גדולים יותר נרשמו בעיירות של אזורי התעשייה החדשים, כגון [[לידס]] ו [[מנצ'סטר]]. דבר זה דרבן תחלואה והתפשטות מחלות בפרברים שנבנו סביב [[בית חרושת|בתי החרושת]] והמפעלים. התיישבויות אלה היו צפופות ופרימיטיביות עם תברואה לא מאורגנת. מחלות היו בלתי נמנעות ודגירתן במחוזות אלה נגרמו בשל אורח החיים העני של התושבים. חוסר בדיור זמין הגבירו את ההתפתחות המהירה של [[שכונת מצוקה|שכונות העוני]] ואת [[שיעור תמותה|שיעורי התמותה]] המהירה לנפש שעלו באופן משמעותי, וכמעט והוכפל [[ברמינגהאם]] ו[[ליברפול]]. [[תומאס מלתוס]] הזהיר מפני סכנות של התפוצצות אוכלוסין בשנת-1798. הרעיונות שלו, כמו גם אלה של [[ג'רמי בנת'ם]], הפכו למשפיעים מאוד בקרב חוגי שלטון בשנים המוקדמות של המאה ה-19.{{הערה|שם=Britannica}}

==== חקיקה בבריאות הציבור ====
[[קובץ:SirEdwinChadwick.jpg|שמאל|ממוזער|סר אדווין צ'דוויק שהייתה לו השפעה חלוצית על המאבק המוקדם לטובת בריאות הציבור.]]
הניסיונות הראשונים לרפורמה סניטרית והקמת מוסדות בריאות הציבור נעשו בשנות הארבעים של המאה ה-19. תומאס סאותווד סמית, רופא בבית החולים " London Fever Hospital", החל לכתוב מאמרים על חשיבותה של בריאות הציבור, והיה אחד הרופאים הראשונים שהובאו כדי למסור עדות בפני "ועדת חוק העניים" בשנות השלושים, יחד עם ניל ארנוט וג'יימס פיליפס קיי.{{הערה|Amanda J. Thomas (2010). ''The Lambeth cholera outbreak of 1848-1849: the setting, causes, course and aftermath of an epidemic in London''. McFarland. pp. 55–6. {{ISBN|978-0-7864-3989-8}}. Retrieved 5 April 2012.|כיוון=שמאל}} סמית יעץ לממשלה בעניין חשיבות ההסגר ושיפור התברואה להגבלת התפשטותן של מחלות זיהומיות כגון כולרה וקדחת צהובה.{{הערה|Margaret Stacey (1 June 2004). ''The Sociology of Health and Healing''. Taylor and Francis. p. 69. {{ISBN|978-0-203-38004-8}}. Retrieved 5 April 2012.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Samuel Edward Finer (1952). ''The Life and Times of Sir Edwin Chadwick''. Methuen. pp. 424–5. {{ISBN|978-0-416-17350-5}}.|כיוון=שמאל}}

נציבות חוק העוני ('''Poor Law Commission)''', דיווחה בשנת 1838 כי "ההוצאות החיוניות לאימוץ ותחזוקה של אמצעי מניעת מחלות מסתכמות בסופו של דבר בסכומים פחותים מאשר יצרו עלותה של המחלה הנוכחית". הם המליצו ליישום מיזמים ממשלתיים מתוכננים בקנה מידה גדול, כדי למנוע את התנאים שאפשרו את התפשטות המחלה ([[כולרה]]). עמותת "איגוד בריאות הערים" הוקמה ב [[אקסטר]] ב-11 בדצמבר 1844, ונאבקה במרץ למען פיתוחה של בריאות הציבור ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]].{{הערה|שם=Ashton|{{Cite web|url=http://www.johnrashton.securemachines.co.uk/documentbank/the%20healthy%20city%20and%20the%20ecological%20idea.pdf|title=The Healthy City and the Ecological Idea|last=Ashton|first=John|last2=Ubido, Janet|journal=Journal of the Society for the Social History of Medicine|issue=1|doi=10.1093/shm/4.1.173|year=1991|volume=4|pages=173–181|access-date=8 July 2013|archive-url=https://web.archive.org/web/20131224102422/http://www.johnrashton.securemachines.co.uk/documentbank/the%20healthy%20city%20and%20the%20ecological%20idea.pdf|archive-date=24 December 2013|url-status=dead}}}} בעקבות הקמתה הוקמה בשנת 1843 "נציבות בריאות הערים", בראשות סר אדווין צ'דוויק (ראה תמונה לעיל), אשר הפיק סדרה של דיווחים על תנאי [[היגיינה|תברואה]] גרועים בערים בריטיות.

התנועות הלאומיות והמקומיות הובילו לחקיקה של "חוק בריאות הציבור" שעבר סוף סוף בשנת 1848. הוא נועד לשפר את תנאי התברואה בערים ובמקומות מאוכלסים בצפיפות ב[[אנגליה]] וב[[ויילס|וויילס]], על ידי הצבת ארגוני אספקת המים, תחזוקת ביוב, ניקוז וניקיון הרחובות תחת גוף מרכזי אחד, בניהול רשות בריאות בתור גורם מרכזי. החוק הועבר על ידי ממשלתו ה[[המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת)|ליברלית]] של [[ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון|לורד ג'ון ראסל]], בתגובה על הצעתו של אדווין צ'דוויק. הדוח רב ההשפעה של צ'דוויק על מצב התברואה של אוכלוסיית הפועלים פורסם בשנת 1842{{הערה|{{Cite book|url=http://www.victorianweb.org/history/chadwick2.html|title=excerpt from ''Report...from the Poor Law Commissioners on an Inquiry into the Sanitary Conditions of the Labouring Population of Great Britain'' (pp.369-372) (online source)|last=Chadwick|first=Edwin|publisher=to The Victorian Web|year=1842|location=added by Laura Del Col|chapter=Chadwick's Report on Sanitary Conditions|access-date=8 November 2009}}}} ושנה לאחר מכן פורסם דוח מעקב משלים.{{הערה|{{Cite book|url=https://archive.org/details/reportonsanitary00chaduoft|title=Report on the Sanitary Condition of the Labouring Population of Great Britain. A Supplementary Report on the results of a Special Inquiry into The Practice of Interment in Towns|last=Chadwick|first=Edwin|publisher=Printed by R. Clowes & Sons, for Her Majesty's Stationery Office|year=1843|location=London|access-date=8 November 2009}} Full text at Internet Archive (archive.org)}}

ה[[חיסון]] עבור מחלות שונות הפך לחובה [[הממלכה המאוחדת|בממלכה המאוחדת]] בשנת-1851, ובשנת 1871 החקיקה דרשה קיומה של מערכת רישום מקיפה המנוהלת על ידי פקידי חיסון ממונים.{{הערה|{{Cite web|url=http://discover.ukdataservice.ac.uk/catalogue?sn=4127|title=Decline of Infant Mortality in England and Wales, 1871-1948 : a Medical Conundrum|accessdate=17 December 2012}}}}

התערבויות נספות הוטמעו באמצעות סדרה של חוקי בריאות הציבור, בעיקר החוק של שנת 1875. הרפורמות כללו הקמת בתי שמוש, בניית מערכת ביוב, הנהגת איסוף זבל ופסולת בשגרה, שנשרפה לאחר מכן או סולקה לתוך [[מטמנה|מזבלות]], אספקת מים נקיים, וכן ניקוז מים עומדים כדי למנוע רביית יתושים.

חוק המחלות זיהומיות (הודעה) משנת 1889 חייבה את הדיווח על מחלות זיהומיות לרשויות הבריאות והתברואה המקומיות, ואשר יכלו לאחר מכן לנקוט באמצעים שונים כגון העברה של החולה לבית החולים וכן החיטוי של בתים ונכסים.{{הערה|{{Cite book|title=Intrusive Interventions: Public Health, Domestic Space, and Infectious Disease Surveillance in England, 1840-1914|last=Mooney|first=Graham|publisher=University of Rochester Press|year=2015|isbn=9781580465274|location=Rochester, NY}}}}

בארצות הברית, ארגון בריאות הציבור הראשון, המבוסס על משרד הבריאות של המדינה ומשרדי בריאות מקומיים, נוסד [[ניו יורק|בניו-יורק]] בשנת 1866.{{הערה|United States Public Health Service, ''Municipal Health Department Practice for the Year 1923'' (Public Health Bulletin # 164, July 1926), pp. 348, 357, 364|כיוון=שמאל}}

==== אפידמיולוגיה ====
[[קובץ:Snow-cholera-map-1.jpg|שמאל|ממוזער|מפת הנקודות של ג'ון סנואו, המראה את צבירי מקרי כולרה בלונדון במגפה של 1854.]]
מדע [[אפידמיולוגיה|האפידמיולוגיה]] נוסדה על ידי [[ג'ון סנואו (רופא)|ג'ון סנואו]] שזיהה מים באר מים ציבורית מזוהמת כמקור להתפרצו ה[[כולרה]] של 1854 בלונדון. ד"ר סנואו האמין ב[[תאוריית החיידקים]] כגורמי מחלות בניגוד לדעה שרווחה בזמנו, תיאורית [[מיאזמה|המיאזמה]]. הוא פרסם בראשונה את התאוריה שלו, בחיבור על, "אופן העברת הכולרה", בשנת 1849, ולאחריו פרסום מפורט יותר בשנת 1855 ששילבו את תוצאות המחקר שלו בתפקיד שמילאה אספקת המים באזור [[סוהו (לונדון)|סוהו]] במגפה של 1854.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=t1exE1cfKXIC&pg=PA87&dq=%22institut+de+france%22+and+%22john+snow%22&hl=fr&ei=4Kx7TNabHdOeOM_xgdQG&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CEEQ6AEwAw#v=onepage&q=%22institut%20de%20france%22%20and%20%22john%20snow%22&f=false ''Concepts and practice of humanitarian medicine'' (2008) Par S. William Gunn, M. Masellis] {{ISBN|0-387-72263-7}} {{צ-ספר|מו"ל=John Libbey Eurotext|שם=Une Histoire Des Vaccinations|שפה=fr|קישור=https://books.google.com/books?id=NSHXLkgFBBQC&pg=PA290&dq=%2522institut+de+france%2522+and+snow&hl=fr&ei=0Kd7TLfkGMSOOIrs2a4P&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=5&ved=0CEcQ6AEwBA}}}}

באמצעות שיחות עם תושבים מקומיים (בסיוע של הכומר [[הנרי וייטהד]]), הוא זיהה את מקור ההתפרצות, במשאבת מים ציבורית ברחוב Broad (עכשיו רחוב Broadwick). על אף שהבדיקות הימיות והמיקרוסקופיות של דגימת מים ממשאבת [[סוהו (לונדון)|רחוב ברוד]] לא הוכיחו בוודאות את הסכנה שבהם, מחקריו ותצפיותו על דפוס המחלה היו משכנעים מספיק כדי לשכנע את המועצה המקומית לבטל את השאיבה מן הבאר על ידי הסרת הידית שלה.{{הערה|Vinten-Johansen, Peter, ''et al.'' (2003). ''Cholera, Chloroform, and the Science of Medicine: A Life of John Snow''. Oxford University Press. {{ISBN|0-19-513544-X}}}}

סנואו השתמש מאוחר יותר במפה עם נקודות כדי להמחיש את אשכול מקרי הכולרה סביב למשאבת המים. הוא הראה על ידי שימוש בנתונים סטטיסטיים את הקשר בין איכות המים במקור ומקרי הכולרה. הוא הראה כי חברת Southwark and Vauxhall Waterworks לקחה מים מקטעים מזוהמים במי שפכים בנהר [[תמזה|התמזה]] והעבירה את אספקת המים לבתים, תוך שהובילה בכך בהגברת שכיחות הכולרה. המחקר של סנואו היה אירוע מרכזי ב[[היסטוריה]] של בריאות הציבור, ו[[גאוגרפיה]]. הוא נחשב לאירוע של ייסוד מדע [[אפידמיולוגיה|האפידמיולוגיה]].{{הערה|Johnson, Steven (2006). ''The Ghost Map: The Story of London's Most Terrifying Epidemic – and How it Changed Science, Cities and the Modern World''. Riverhead Books. {{ISBN|1-59448-925-4}}}}

==== בקרת מחלות ====
[[קובץ:Paul-Louis_Simond_injecting_plague_vaccine_June_4th_1898_Karachi.jpg|ממוזער|פול-לואיס סימון מזריק חיסון נגד המגפה בקראצ'י, 1898.]]
עבודתם החלוצית של ה[[כימאי]] ה[[צרפתים|צרפתי]] [[לואי פסטר]] ב[[בקטריולוגיה]] והמדען [[גרמנים|גרמני]] [[רוברט קוך]], פותחו שיטות לבידוד [[חיידקים]] מחוללי מחלות, וחיסונים כתרופות בתחילת המאה ה-20. הרופא הבריטי [[רונלד רוס]] זיהה את [[כולכיתיים|היתושים]] כ[[נשא (מחלה)|נשא]]ים של [[מלריה]] והניח בכך את היסודות למאבק במחלה.{{הערה|{{Cite web|url=http://easternpanorama.in/index.php?option=com_content&task=view&id=1123&Itemid=10|title=:: Laboc Hospital – A Noble Prize Winner's Workplace|accessdate=11 July 2013|publisher=easternpanorama.in|archiveurl=https://web.archive.org/web/20131105175214/http://easternpanorama.in/index.php?option=com_content&task=view&id=1123&Itemid=10|archivedate=5 November 2013|url-status=dead}}}} [[ג'וזף ליסטר]] גרם למהפכה בתחום ה[[כירורגיה|ניתוח]] על ידי הכנסתו של החיטוי בניתוח למניעת [[זיהום (רפואה)|זיהומים]]. ה[[אפידמיולוגיה|אפידמיולוג]] [[צרפתים|הצרפתי]] מגפות [[פול-לואיס סימונד]] הוכיח כי [[דבר (מחלה)|הדבר]] נישא על ידי [[פרעושים]] על גבן של [[חולדה|חולדות]],{{הערה|Edward Marriott (1966) in "Plague. A Story of Science, Rivalry and the Scourge That Won't Go Away" {{ISBN|978-1-4223-5652-4}}}} ומדען קובני [[קרלוס ג 'יי פינלי]] והאמריקאים [[וולטר ריד]] וג'יימס קארול הוכיחו כי יתושים נושאים את הנגיף האחראי ל[[קדחת צהובה]].{{הערה|Ronn F. Pineo, "Public Health" in ''Encyclopedia of Latin American History and Culture'', vol. 4, p. 481. New York: Charles Scribner's Sons 1996.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Pierce J.R., J, Writer. 2005. ''Yellow Jack: How Yellow Fever Ravaged America and Walter Reed Discovered its Deadly Secrets''. John Wiley and Sons. {{ISBN|0-471-47261-1}}}} המדען הברזילאי קרלוס צ'אגס זיהה את [[מחלת צ'אגאס|מחלות טרופיות]] ואת הנשאים שלהם.{{הערה|Pineo, "Public Health", p. 481.|כיוון=שמאל}}

עם תחילתה של המעבר אפידמיולוגי, כאשר שכיחותן של מחלות זיהומיות ירד דרך המאה ה-20, החלו רשויות בריאות הציבור, לשים יותר דגש על [[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] כגון [[סרטן (מחלה)|סרטן]] וכן [[מחלה קרדיווסקולרית|מחלות לב]]. המאמצים הקודמים בהרבה מדינות מפותחות כבר הוביל להפחתה דרמטית ב[[תמותת תינוקות|שיעור תמותת התינוקות]] באמצעות שיטות מניעה. בבריטניה, שיעור תמותת התינוקות ירד ממעל 15% בשנת 1870 ל-7% ב-1930.{{הערה|{{Cite web|url=https://www.sussex.ac.uk/webteam/gateway/file.php?name=wps-48-2012.pdf&site=24|title=The declines in infant mortality and fertility: Evidence from British cities in demographic transition|accessdate=17 December 2012}}}}

==ראו גם==
* [[מעבדה לבריאות הציבור]]
* [[מעבדה רפואית]]
* [[תקן ISO 15189 למעבדות רפואיות]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Public health}}
* [https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/Pages/default.aspx שרותי בריאות הציבור], באתר משרד הבריאות
* {{TheMarker|רוני לינדר|משבר הקורונה חשף את ההזנחה של גופי בריאות הציבור – האם נלמד את הלקח לפני הגל השני?|1.8852547|18 במאי 2020}}
* {{בריטניקה|topic/public-health}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור|*]]
[[קטגוריה:כלים סניטריים]]
[[קטגוריה:כלכלת בריאות]]
[[קטגוריה:בריאות]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=בריאות הציבור|גרסה=33632213|פריט=Q189603}}