הצגת המקור של הדף "ארכיון המדינה"

{{מבנה
|שם=ארכיון מדינת ישראל
| תמונה = [[קובץ:חזית בניין RAD בו שוכן ארכיון המדינה.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=בניין RAD ב[[הר חוצבים]] בו שוכן ארכיון המדינה
|אתר אינטרנט=http://www.archives.gov.il
|כתובת=[[ירושלים]]
|מדינה=[[ישראל]]
|בעלים=[[ממשלת ישראל]]
|מפה={{מפה דינמית|זום=14}}
}}
[[קובץ:Israel State Archives 2014 Logo.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[סמליל]] ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של [[דגל]] עשוי [[פסיפס]]. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי]]
[[קובץ:מבואה לאולם הקריאה.jpg|ממוזער|356x356px|אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018]]
'''ארכיון מדינת ישראל''' או בקיצור '''ארכיון המדינה''' (עד [[2011]]: '''גַּנְזַךְ המדינה'''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.archives.gov.il/ArchiveGov/about/mese/ArchivesName.htm|כותרת=החלפת שמו של "גנזך המדינה" ל"ארכיון המדינה"|תאריך=[[8 בנובמבר]] 2011|אתר=ארכיון המדינה}}}}) הוא ה[[ארכיון]] הממלכתי של [[מדינת ישראל]], הנמצא באחריות [[משרד ראש הממשלה]]. אוספי הארכיון מהווים מקור למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות [[היישוב]] ומדינת ישראל. בעקבות [[מתקפת סייבר]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] [[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] של ארכיון המדינה ניזוק ועבר לפעילות מצומצמת.{{הערה|{{וואלה!|יעקב לזוביק|בחסות המלחמה, אתר ארכיון המדינה מושבת. ברור מי מרוויח מזה|3634183|8 בינואר 2024}}}}

==תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינה==
*כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
*קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
*פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
*איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
*הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
*הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי ישראל]] ו[[ראש ממשלת ישראל|ראשי ממשלותיה]].
*הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.

==אוספי הארכיון==
באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים ב[[ארץ ישראל]]: [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] (חומר מן השנים [[1815]]–[[1917]]), [[המנדט הבריטי]] (1917–[[1948]]), וכן אוספים שמקורם במוסדות [[פלסטינים|הקהילה הערבית בארץ ישראל]] בתקופות אלה{{הערה|{{למרחב||"מדי שנה מצטברים בגנזך המדינה תיקים בעובי כללי של 3 ק"מ"|19590621|88}}}}.

בארכיון המדינה שמורים מסמכים, [[מפה|מפות]], [[בול דואר|בולים]], ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של [[הכנסת]] ושל [[בית הנשיא]], ובהם [[פרוטוקול (מנהל)|פרוטוקולים]] של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של [[ועדות הכנסת]], תיעוד של [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדות חקירה ממלכתיות]] ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מ[[בית המשפט העליון]] ותיעוד מ[[רשם המקרקעין]]. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה. בארכיון מצויים כשלושה מיליון תיקים, נכון לינואר 2018.

בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם [[מגילת העצמאות]], [[חוק השבות]], חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]], [[הסכם השילומים]] עם גרמניה, [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכמי השלום עם מצרים]] ו[[הסכם השלום בין ישראל לירדן|עם ירדן]], הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]] ([[הסכמי אוסלו]]) ועוד.

חומרי הארכיון מאוחסנים במתקן ייעודי במדפים באורך של כ-45 ק"מ. החומר הארכיוני כולל בין היתר תיקים ומסמכים ניריים (מנייר) וכן תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות [[משפט אייכמן]], קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות הכנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים. בשנים האחרונות הופקדה בשרתי ארכיון המדינה כמות גדולה של קובצי מחשב.

לאחר שנים רבות של מאבק{{הערה|{{העוקץ|איריס חפץ|איך ארכיון נעלם? כמו תינוק|2013/07/24/איך-ארכיון-נעלם-כמו-תינוק}}}}, בשנת 2016 החליטה ממשלת ישראל על חשיפת החומר הארכיוני הקשור ב[[פרשת ילדי תימן]] החומר נחשף במעמד ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ב-28 בדצמבר 2016{{הערה|{{דבר ראשון|דוד טברסקי|העדויות נחשפות - הציבור ישפוט|47257|28 בדצמבר 2016}}}}. תיקים הקשורים בפרשת [[פרשת ילדי תימן|ילדי תימן]] רוכזו באתר מיוחד. אך באוגוסט 2018 נחשף כי בארכיון המדינה יש עוד חומרי משטרה שטרם נחשפו{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|ילדי תימן: בארכיון המדינה יש חומרי משטרה שטרם נחשפו|1001249727|12 באוגוסט 2018}}}}.

==היסטוריה==
ארכיון המדינה החל לפעול עם [[הקמת המדינה]], ופעולתו הוסדרה ב[[חוק הארכיונים]], התשט"ו–1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. ה[[חקיקת משנה|תקנות]] וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גַנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ב[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]] ובתאגידים הממשלתיים.

בארכיון המדינה ניתן למצוא את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טופסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת והמשתנה על-פני מאה וחמישים שנה; מרשמי אוכלוסין, דיווחים סודיים, מכתבי אזרחים, חומרים כלכליים, משפטיים, גאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון ועוד.

עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רובו העצום של התיעוד מעולם לא נפתח.

בשנת [[1965]] החל הארכיון להשתמש בטכנולוגית [[מיקרופילם]]{{הערה|{{קול העם||גנזך המדינה במיקרופילם|19650922|61}}}}.

בשנת [[1970]] החל הארכיון להשתמש במחשב לרישומו ולקליטתו של החומר הארכיוני{{הערה|{{למרחב||מחשב בגנזך המדינה|19700902|75}}}}.

בשנת [[2004]] החל פרויקט מחשוב הארכיון והתאמתו לעידן האינטרנט, שבו התיעוד דיגיטלי{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|ארכיון המדינה בירושלים ייפתח לאינטרנט באמצעות שדרוג לתצורת Web|808008|23 ביוני 2004}}}}.

=== שינוי מדיניות החשיפה ===
בשנת 2015 החלה סריקה מואצת של מסמכי הארכיון. בשנת 2016 הוקם [[אתר אינטרנט]] חדש המאפשר לחפש ולצפות בתיקים ומסמכים, לחפש ולהזמין תיקים שטרם נחשפו לציבור וכן להתעדכן אודות תיקים שנחשפו אך המידע עליהם חלקי. הדיגיטציה של התיקים הביאה לשימוש מוגבר בארכיון וב-2017 הגיע ל-40,000 מספר התיקים שנסרקו לבקשת הציבור. בעקבות תהליך הדיגיטציה, ביוני 2016, דרש המשנה [[היועץ המשפטי לממשלה|ליועץ המשפטי לממשלה]], [[עורך דין]] [[רז נזרי]], מגנז המדינה ד"ר [[יעקב לזוביק]], להיצמד לתקנת [[חוק הארכיונים]]{{הערה|{{mako|יפתח מנדלבוים|ארכיון המדינה הפסיק לחשוף חומרים|249a2b7e7288d51004|news-israel/local-q3_2017|28 ביולי 2017}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-393874-00.html|כותרת=היועץ המשפטי חוסם את ארכיון המדינה|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2018-06-05}}}} בנוגע למדיניות חשיפת החומר הארכיוני ופתיחתו לעיון הציבור, כלומר, ההחלטה על חשיפת החומרים לא תעשה על ידי עובדי הארכיון, אלא על ידי נציג מוסד המדינה שהפקיד את החומרים בארכיון. הוראה זו האריכה מאוד את זמן הטיפול בבקשות לחשיפת תיקים, מאחר שכל משרד נדרש להחליט איזה מסמכים יפתחו לעיון הציבור והאם קיימת מגבלה על חלק ממסמך שנפתח לעיון הציבור ועל כן משחירים חלק ממנו. זאת ועוד, בחלק ממשרדי הממשלה והגופים המדינתיים האחרים לא הוסמך כוח אדם לנושא. 13 משרדים ממשלתיים הסמיכו את הארכיון לחשוף חומרים מטעמם{{הערה|{{Cite news|url=http://www.archives.gov.il/new_declassificatin_policy/|title=שינוי מדיניות החשיפה|newspaper=ארכיון המדינה|access-date=2018-06-05}}}}. החלטה זו עוררה ביקורת רבה בקרב חוקרים שטענו כי קבלת החומרים מהארכיון תתעכב עוד יותר{{הערה|{{ידיעות אחרונות|גיא ליברמן|הדליפה הגדולה|5003414|15 באוגוסט 2017}}}}. בהמשך הגנז הודיע כי הוא סוגר את חדר העיון לחוקרים{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|הגישה למסמכים המקוריים בארכיון המדינה נחסמה, והחוקרים חוששים לגורל המחקר|1.3043261|19 באוגוסט 2016}} }}{{הערה|{{Cite news|url=https://akevot.org.il/article/two-steps-back/?full|title=ארכיון המדינה: צעד קדימה, שניים אחורה - עקבות|newspaper=[[עקבות (עמותה)|עקבות]]|access-date=2018-06-05}}}}.

בספטמבר 2020 הודיע ארכיון המדינה שהוא מתכנן לפרסם מאות מיליוני מסמכים בעזרת [[בינה מלאכותית]]. הטכנולוגיה נועדה לאתר מידע מסווג{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מסווג ביותר לנצח: תיקי הארכיון שעדיין מוסתרים מעיני הציבור|1.9679188|4 באפריל 2021}}}}{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|בג"ץ: חשיפת מסמכי פעילות שב"כ במעברות עשויה להסב נזק לביטחון המדינה|1.9690064|7 באפריל 2021}}}}, ותאפשר לארכיון לעבור במהירות על מסמכים שמעבר עליהם היה דורש אלפי שנות עבודה. המידע יועבר למומחים שיקבעו אם ניתן לפרסמו{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|ארכיון המדינה מתכנן לפרסם מאות מיליוני מסמכים בעזרת בינה מלאכותית|1.9140773|9 בספטמבר 2020|מנויים=לא}}}}.{{הבהרה|האם החזון מומש?}}

===מתקפת סייבר===
{{ערך מורחב|מתקפת הסייבר על ארכיון מדינת ישראל (2023)}}
בנובמבר 2023 נפגע הארכיון הדיגיטלי מ[[מתקפת סייבר]] שמקשה על חיפוש בארכיון ועיון במסמכים.{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת, עודד ירון|אתר ארכיון המדינה נפרץ בידי האקרים פרו-פלסטינים, פרטי משתמשים דלפו|0000018c-15da-dab5-a7ed-97dfd8830000|28 בנובמבר 2023}}}} ההודעה על כך פורסמה באתר הארכיון.{{הערה|{{מעריב אונליין||מתקפת סייבר באתר ארכיון המדינה: "משבשת את שירותי החיפוש והעיון"|news/israel/Article-1058182|8 בדצמבר 2023}}}} על פי הדיווח מידע רב נמחק מהאתר{{הערה|{{mako||מתקפת סייבר באתר ארכיון המדינה: "מידע רב נמחק"|8dfaf745dd74c81027|news-digital/2023_q4|8 בדצמבר 2023}}}}. בעקבות זאת הזהיר [[מערך הסייבר הלאומי]] כי יש סכנה שכל החומר הארכיוני של המדינה יימחק לעד.<ref name=":0">{{הארץ|עופר אדרת|מערך הסייבר הזהיר את ארכיון המדינה: תיעוד ההיסטוריה של המדינה עלול להימחק|0000018e-2dd6-d2cd-a58f-add7a5bf0000|11 במרץ 2024}}</ref> מוערך ששיקום המערכת לא יסתיים עד סוף 2024<ref name=":0" />{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|אתר ארכיון המדינה לא ישוקם לפני סוף 2024|0000018d-cd65-d2b4-a9bf-cf7727e20000|22 בפברואר 2024}}}}.

במאי 2024 פורסם בדף הפייסבוק של הארכיון שמוצע לציבור פתרון זמני לחיפוש מסמכים באתר עד לסיום הפיתוח של אתר חדש.

== מבנים ==
במהלך השנים שכן ארכיון המדינה במבנים שונים. עם הקמת המדינה הוא היה מפוזר במספר מקומות, עד שנת [[1963]], בה רוכז במרתף בניין [[משרד ראש הממשלה]] החדש{{הערה|{{דבר||גנזך המדינה כונס בבניין ראש הממשלה|19630109|58}}{{ש}}{{למרחב||ה"ניירת" הרבה תדרוש בקרוב הרחבת מקום גנזר המדינה|19630109|101}}}}. אך כבר ב-[[1964]] הוכרז על הקמת בניין חדש ליד הכנסת, בגלל חוסר מקום{{הערה|{{למרחב||יוקם בנין מיוחד לגנזד המדינה|19640731|114}}}}. ב-1966 הוכרז שיוקם מבנה מרכזי משותף, לגנזך המדינה ולארכיון הציוני{{הערה|{{דבר||מבנה מרכזי לגנזך המדינה ולארכיון הציוני יוקם בירושלים|19660215|55}}}}. אך מנהלי [[הארכיון הציוני המרכזי]] לא הסכימו לאיחוד המוסדות, והקימו לבסוף בניין משלהם ליד בניני האומה, שנחנך ב-1985.

בשנת 1992 עבר ארכיון המדינה ל[[בניין משרדים]] ברחוב מקור חיים בירושלים. בנוסף הוקם "מתקן גניזה", מבנה מסווג ומתקן ביטחוני בו מרוכז רוב החומר הארכיוני{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|ההיסטוריה של מדינת ישראל מקופלת ב-150 אלף ארגזים|1.1816127|4 בספטמבר 2012}}}}. באוקטובר 2012 הורה מנכ"ל משרד ראש הממשלה לסגור את המשרדים לאחר שהתברר כי לבניין במקור חיים אין [[טופס 4|טופס אכלוס]]. התברר כי הבניין הוקם כמבנה לסחר במכוניות, הורחב ועבר הסבה לבניין משרדים ללא [[היתר בנייה|היתר]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|בניין גנזך המדינה פעל ללא היתר, ונסגר|1.1853832|31 באוקטובר 2012}}}}. בדצמבר 2014 עבר ארכיון המדינה לבניין בבעלות [[קבוצת רד-בינת]] ב[[הר חוצבים]] בירושלים. בקומה הראשונה שלו הוקם אולם קריאה, בו ניתן לעיין במסמכים ותיקים אשר לא ניתן להעלות אותם לאתר האינטרנט מטעמי צנזורה ואחרים.

== מרכז המבקרים של ארכיון המדינה ==
מרכז המבקרים של ארכיון המדינה נפתח בשנת [[2019]] והוא שוכן בבניין [[קבוצת רד-בינת]] ב[[הר חוצבים]], בירושלים. מרכז המבקרים הוקם בעלות של 2.5 מיליון ש"ח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://catalog.archives.gov.il/publication/isavc/|כותרת=מרכז המבקרים של ארכיון המדינה|אתר=אתר ארכיון המדינה|תאריך_וידוא=2021-08-13}}</ref>, והוא מציג את החומר הרב הטמון בארכיון המדינה וכן מהווה מרכז הנצחה למנהיגי המדינה - ראשי הממשלה והנשיאים שהלכו לעולמם.

המרכז משתרע על שלושה אולמות, האחד מדמה מחסן ארכיוני עם מכלי אחסון רבים שעומדים במדפים, באולם זה המבקר צופה בסרטון המתאר את החומרים שמגיעים לארכיון המדינה, ואת פעילות הארכיונאים. האולם השני מוקדש להנצחת נשיאי וראשי ממשלות ישראל שהלכו לעולמם. לצד דמותו של כל אחד מ[[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]] וה[[נשיא מדינת ישראל|נשיאים]] נפתחת מגירה ובה חפצים אישיים שלו. במקביל נפתחת מגירה ובה חומר ארכיוני שלו. האולם השלישי בנוי בסגנון של [[שעשועון]] [[טריוויה]] בו מתחרים המבקרים בשיוך ואיתור חומר ארכיוני באמצעות ארכיונאות נוכחית ועתידית – ארכיונאות דיגיטלית.

דף הפייסבוק של מרכז המבקרים מציג לעיתים קרובות חומרים מארכיון המדינה שרלוונטיים לתקופה, או למבקרים שביקרו במרכז.

הביקור במרכז ללא תשלום וכרוך בתיאום מראש.

== מנהלי הארכיון / גנזי המדינה ==
* [[סופיה יודין]] 1949–1957
* ד"ר [[אלכסנדר ביין]] 1957–1971{{הערה|{{למרחב||ד"ר אלכסנדר ביין – גנז המדינה|1956/08/07|00405}} }}
* פרופ' [[אברהם אלסברג]] 1971–1990{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|"מקצועיות ללא פשרות" בארכיון המדינה|1.1138677|20 בספטמבר 2006}} }}
* פרופ' [[ראובן ירון]] 1990–1992
* פרופ' [[אביתר פריזל]] 1993–1994
* ד"ר [[משה מוסק]] 1995-1994
* פרופ' אביתר פריזל 1995–2001
* ד"ר [[טוביה פרילינג]] 2001–2004
* ד"ר יהושע פרוינדליך 2005–2011
* ד"ר [[יעקב לזוביק]] 2011–2018
* רותי אברמוביץ' 2018–הווה{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|לראשונה: אשה נבחרה לעמוד בראש ארכיון המדינה|1.6681787|25 בנובמבר 2018|מנויים=לא}} }}

== ראו גם ==
* [[הספרייה הלאומית]]
* [[הארכיון הציוני המרכזי]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Israel State Archives}}
* {{אתר רשמי|http://www.archives.gov.il/}}
{{רשתות חברתיות|פייסבוק=israelarchives|טוויטר=archivesil|יוטיוב=UCyeZ3LVU_0ZIP-Pj_xFDDbQ}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263102005171|ישראל, גנזך המדינה}}
* {{מממ|רועי גולדשמידט|מידע בנושא פעילות ארכיון המדינה|873e7c71-a2b8-e711-80de-00155d0a0235/2_873e7c71-a2b8-e711-80de-00155d0a0235_11_8589|29 באוקטובר 2017}}
* [http://www.pmo.gov.il/PMO/PM+Office/Departments/archive.htm על הגנזך] באתר [[משרד ראש הממשלה]]
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b071706853411a1/File/0b0717068631567f|כותרת=דו"ח סיכום קדנציה של גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק|תאריך_וידוא=2021-06-21|אתר=אתר ארכיון המדינה}}
* {{הארץ|מיכל גרינברג|גנזך המדינה יועבר לערד כחלק מתוכנית לפיתוח הנגב|1.1391832|7 במרץ 2007}}
* {{קתדרה|פ.א. אלסברג|גנזך המדינה כמקור לתולדות ארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני|1.5|1, אלול תשל"ו}}
* {{העין השביעית|אורן פרסיקו|מי גונב לנו את העבר|25766|12 במרץ 2009}}
* {{הארץ|עופר אדרת|בארכיון המדינה מודים: שלל פריטים היסטוריים מחכים במחסנים, ואיש לא יודע מה יש בהם|1.2724012|4 בספטמבר 2015}}
* {{הארץ|עופר אדרת|המבקר: חשש כבד לתיעוד ההיסטורי של המדינה מהעשורים האחרונים|1.2951346|24 במאי 2016}}
* {{mako|עזרי עמרם, [[חדשות 2]]|חשיפה: ארכיון המדינה פרסם פרטים אישיים של חולים שהתאבדו|644561483d88651004|weekend-articles|14 באוגוסט 2016}}
* {{הארץ|הילה בהר"ד, הסדנה להיסטוריה חברתית|ה █████ נוכח █████ █████ : מה קורה בארכיון המדינה?|1.4103568|18 במאי 2017|מנויים=לא}}
* {{ידיעות אחרונות|גיא ליברמן|הדליפה הגדולה|5003414|18 באוגוסט 2017}}
* {{הארץ|עופר אדרת|בין ילדי תימן לחשיפת מסמכי שב"כ: גנז המדינה מסכם קדנציה סוערת|1.6573234|19 באוקטובר 2018|מנויים=לא}}
* {{גלובס|[[חן מענית]]|האיש שאחראי על ההיסטוריה הישראלית: יש דברים שעלולים לא להיחשף לעולמים|1001284800|11 במאי 2019}}
* {{עיונים|קובי כהן-הטב|הקמת גנזך המדינה במעבר מיישוב למדינה, 1950-1948|32|Kobi-Cohen-Hattab|2019, עמ' 296–324}}
* [[משה מוסק]], [http://www.zionistarchives.org.il/AttheCZA/Pages/MosheMossekBook.aspx ההחלטה על הקמת גנזך המדינה], באתר [[הארכיון הציוני]], בינואר 2022
* {{גלובס|[[עידן ארץ]]|גנזת המדינה: "יש חור שחור בתיעוד של מדינת ישראל"|1001435114|12 בינואר 2023}}
* סרט תדמית של ארכיון המדינה, מרס 2023: https://www.youtube.com/watch?v=ExQgKmC5uqU

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מוסדות ממשלתיים בישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ארכיון המדינה|*]]
[[קטגוריה:ארכיונים לאומיים]]
[[קטגוריה:ירושלים: ארכיונים]]
[[קטגוריה:ארכיונים לתולדות עם ישראל|מדינה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ארכיון המדינה|גרסה=38814008|פריט=Q2637340}}