הצגת המקור של הדף "אספירין"

{{תרופה
|שם=
|IUPAC=2-acetoxybenzoic acid
|CAS=50-78-2
|PubChem=2244
|ChemSpider=2157
|תמונה=[[קובץ:Aspirine-Structure new.png|200px|נוסחת המבנה של אספירין]]
|תמונה2=[[קובץ:Aspirin-rod-povray.png|200px|ייצוג תלת-ממדי של נוסחת המבנה של אספירין]]
|שמות מסחריים בישראל=אקמול פוקוס, אצטוסאל, אספירין, באפרד פירין, קרדיופירין, קרטיה, אקסידול, גודמד, מיקרופירין, טבעפירין
|נוסחה כימית=
|מסה מולקולרית=180.157
|זמינות ביולוגית=
|קשירה לחלבונים=
|מטבוליזם=
|זמן מחצית חיים=למנה של 300–650 מ"ג: 3.1–3.2 שעות
|הפרשה=
|קטגוריית סיכון בהיריון=D
|מעמד חוקי={{הערה|{{אגף הרוקחות|Acetylsalicylic acid|אספירין}}}}
|סיכון לתלות=
|דרכי מתן=
|אינטראקציות עם תרופות אחרות=
|כיתוב=נוסחת המבנה של אספירין
|כיתוב2=
|C=9
|H=8
|Co=
|N=
|I=
|Br=
|Cl=
|F=
|O=4
|P=
|S=
|Se=
|Na=
|מטען=
|קשירה לחלבוני פלזמה=
|LD50=
}}
'''אספירין''' (ב[[אנגלית]]: '''Aspirin''') או '''חומצה אצטילסליצילית''' (באנגלית: '''acetylsalicylic acid'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''ASA''') היא אחת ה[[תרופה|תרופות]] הידועות והנמכרות ביותר בכל הזמנים. האספירין הוא האב טיפוס של משפחת [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים]] (באנגלית Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs או בקיצור NSAIDs). פעילותו הרפואית העיקרית היא ב[[שיכוך כאב]], אך הוא יעיל גם בהורדת [[חום (תסמין)|חום]] הגוף, עיכוב היצמדות [[טסית דם|טסיות הדם]] (מניעת [[אגרגציה]], מכונה לעיתים קרובות "דילול דם") ולכן משמש כתרופה נוגדת-[[קרישת דם|קרישה]], וכן בטיפול ב[[דלקת|דלקות]] כרוניות כגון [[דלקת מפרקים]].

חשיבותו בהיסטוריה של ה[[כימיה]] גדולה, בין השאר, בשל העובדה שזוהי התרופה הראשונה ש[[סינתזה (כימיה)|סונתזה]] ב[[מעבדה]]; עד לסינתוזה, בשנת [[1897]], היו כל התרופות מבוססות על חומרים שנמצאו ב[[טבע]]. ייצור האספירין מסמל את תחילתו של עידן ה[[פרמקולוגיה]] וה[[כימיה תרופתית]] ב[[מדע]]י ה[[רוקחות]] בצורתם המודרנית ושל [[תעשיית התרופות]].

==מבנה כימי==
{{קישור שפה|2=Trivial name|3=שמו הטריוויאלי}} של האספירין הוא חומצה אצטילסליצילית. שמו המדעי, לפי כללי [[מונחון IUPAC|IUPAC]], הוא '''2-אצטאוקסי-חומצה בנזואית'''. מהשם ומנוסחת המבנה עולה כי [[מולקולה|מולקולת]] האספירין היא טריפונקציונלית: יש בה שלוש [[קבוצה פונקציונלית|קבוצות פונקציונליות]]. היא שייכת אם כן לשלוש קבוצות של [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]]: האחת, בבסיס המולקולה עומדת טבעת [[בנזן]], ולכן מולקולת האספירין היא [[ארומטיות|ארומטית]]; השנייה - קבוצת האצטיל קשורה לטבעת בקשר אסטרי (COO), ולכן האספירין הוא [[אסטר]]; השלישית - לטבעת שבמולקולה קשורה קבוצת קרבוקסיל (COOH), ולפיכך האספירין הוא [[חומצה קרבוקסילית]].

לקיומן של שלוש הקבוצות הפונקציונליות השפעה מכרעת על התגובות הכימיות שהתרופה מסוגלת להשתתף בהן, ולפיכך - על פעילותה הרפואית (ריבוי קבוצות פונקציונליות אינו מעיד בהכרח על יעילותה של תרופה; תרופות יעילות רבות מכילות קבוצה פונקציונלית בודדת).

אם מחליפים את קבוצת ה[[חומצה אצטית|אצטיל]] שבמולקולת האספירין בקבוצת [[הידרוקסיל]] (OH), מקבלים '''[[חומצה סליצילית]]'''. גם לחומר זה פעילות [[רפואה|רפואית]] הדומה לזו של האספירין. החומצה הסליצילית נמצאת בטבע, וכבר לפני כ-2,500 שנה היה ידוע שניתן להפיקה מקליפתם של [[עץ|עצי]] [[ערבה (צמח)|ערבה]], עצי [[שדר (עץ)|שדר]] וצמח ה[[עוקצנית]]. קיימות כיום עוד מספר תרופות שבבסיסן חומצה סליצילית; אלו נקראות '''[[סליצילטים]]'''.

== ייצור ==
את האספירין מייצרים באמצעות '''[[אסטר|אסטור]]''' (או '''אסטריפיקציה''') של חומצה סליצילית. החומצה מגיבה עם [[אנהידריד אצטי]] (שתי מולקולות של [[חומצה אצטית]] (חומצת [[חומץ]]) אשר חוברו יחדיו, תוך פליטת מולקולת [[מים]]) לקבלת אסטר (אספירין) וחומצה אצטית (מנגנון מפורט מטה). [[תגובה כימית]] פשוטה ומהירה זו נלמדת ונערכת בקורסים רבים ב[[ביולוגיה]] ובכימיה ב[[בית ספר|בתי ספר]] וב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].
[[קובץ:Acetylation of salicylic acid, mechanism.png|לא ממוסגר|800x800 פיקסלים]]

== שיווק ==
אספירין הוא שם מסחרי של חברת [[באייר]]. החומר משווק בישראל גם בשמות: אצטוסאל ([[רקח תעשיה פרמצבטית|רקח]]), קרטיה ([[פריגו]]), מיקרופירין ([[דקסל פארמה|דקסל]]), טבעפירין ([[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]), גודמד (גרמזה), וכן בשילוב עם תרופות אחרות, כמו אספירין C, אקמול פוקוס, אקסדרין, אקסידול, אקסימול קאר, ספירט סליציל, סאליקרן, רדיאן בי ספריי, פראמול טרגט, סלאטאק ג'ל, קפאסל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://israeldrugs.health.gov.il/#!/byDrug|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מאגר התרופות|אתר=data.health.gov.il|תאריך_וידוא=2021-10-13}}</ref> מכירות האספירין העולמיות נכון ל-2019 הוערכו בכשני מיליארד דולר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchandmarkets.com/reports/5174351/global-aspirin-market-forecasts-from-2020-to|הכותב=Research and Markets ltd|כותרת=Global Aspirin Market - Forecasts from 2020 to 2025|אתר=www.researchandmarkets.com|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2021-10-13}}</ref>

== היסטוריה ==
[[קובץ:Salix alba Morton.jpg|ממוזער|עץ [[ערבה (צמח)|ערבה לבנה]] (Salix alba). הנוזל המצוי מאחורי קליפת עצי הערבה, עשיר ב[[חומצה סליצילית]] ממנה מפיקים את האספירין.]]
הרופא ה[[יוון העתיקה|יווני]] [[היפוקרטס]] (אבי הרפואה, על שמו נקראת [[שבועת הרופאים|שבועת היפוקרטס]]) הזכיר פעם אחת בכתביו את סגולותיה הרפואיות של קליפת עץ הערבה עבור יולדות, כבר ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=Hippocrates, Emile Littre|שם=Oeuvres completes|מקום הוצאה=Paris|מו"ל=J. B. Bailliere|שנת הוצאה=1839}}</ref> אזכורים דומים ניתן למצוא אצל ה[[שומר (ארץ)|שוּמֵרים]], ה[[אשור (עם)|אשורים]], ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[אינדיאנים]] ב[[אמריקה]]{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}. החומצה הסליצילית נקראת כך על שם עץ הערבה, ששמו ה[[טקסונומיה (טבע)|טקסונומי]] הוא סַליקס אָלבּה (''Salix alba'', מ[[לטינית]]).

את החומצה הצליחו לבודד לראשונה ה[[רוקח]] ה[[צרפת]]י [[אנרי לרו]] (Henry Leroux) וה[[כימאי]] ה[[איטליה|איטלקי]] {{קישור שפה|2=Raffaele Piria|3=רפאלה פיריה}} (Raffaele Piria) ב-[[1828]]. גם כימאים [[גרמניה|גרמניים]] הצליחו לבודדה ב-[[1839]] מפרחי ה[[עוקצנית]]; על שם פרח זה קרוי האספירין (שמו הטקסונומי של הפרח - ''Spiraea ulmaria''; התחילית "א" מסמלת את קבוצת האצטיל). החומצה שווקה החל מ-[[1874]] כתרופה משככת [[כאב]]ים במשך כמה עשרות שנים, אך היו לה תופעות לוואי לא נעימות: טעם מר במיוחד, אי-נוחות ב[[מערכת העיכול]] ו[[שלשול]]. במנות גבוהות גרמה התרופה לעיתים אף ל[[מוות]].

ב-[[1853]] הצליח הכימאי הצרפתי {{קישור שפה|2=Charles Frederic Gerhardt|3=שרל פרדריק גרהרדט}} {{אנג|Charles Frédéric Gerhardt}} לסנתז נגזרת של חומצה סליצילית, אשר שימרה את הסגולות הרפואיות וביטלה את רוב תופעות הלוואי: חומצה אצטילסליצילית. החומר שהפיק גרהרדט (אשר מת שלוש שנים לאחר מכן) היה בלתי יציב ולא היה טהור מספיק.

רק למעלה מארבעים שנה לאחר מכן עלה בידי כימאי חברת באייר הגרמנית ([[פליקס הופמן]] Felix Hoffmann או היהודי {{קישור שפה|2=Arthur Eichengrun|3=ארתור אייכנגרון}} Arthur Eichengrun- ראו בהמשך) לסנתז גרסה טהורה ויציבה של האספירין (11 ימים לאחר סינתוז האספירין, הצליח הופמן לסנתז חומר נוסף: דיאצטילמורפין, הידוע יותר כ[[הרואין]]). חברת [[באייר]] (Bayer), שבה עבד הופמן, החלה לשווק את האספירין ב-[[1899]] (שנה לפני כן החלה לשווק גם את ההרואין, ששווק עד [[1924]], עת התגלו סכנותיו והוא נאסר לשיווק).

האספירין, המיוצר כיום בכמות שנתית של כ-10,000 טון ב[[ארצות הברית]] לבדה (שווה ערך לכמות יומית של 30 מיליון טבליות),<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://meps.ahrq.gov/data_files/publications/st179/stat179.shtml|הכותב=Anita Soni|כותרת=Statistical Brief #179: Aspirin Use among the Adults U.S.|אתר=AHRQ-אתר משרד הבריאות האמריקאי}}</ref> הפך את חברת באייר, שמרכזה בעיר [[לברקוזן]] (Leverkusen) שליד [[קלן]] שב[[גרמניה]], לאחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.

ב-[[1949]] פרסם הכימאי ה[[יהודי]]-גרמני ארתור אייכנגרון (Arthur Eichengrün) מסמך הטוען כי הוא זה ש[[סינתזה (כימיה)|סינתז]] את האספירין לראשונה, בעת שעבד אף הוא עבור חברת באייר. הופמן, כך טען אייכנגרין, השתמש בתהליך שהוא (אייכנגרין) עצמו פיתח, ותפקידו היה בסך הכול לבחון את התרופה החדשה. אייכנגרין, [[ניצול שואה]] ששרד ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[גטו טרזיינשטט|טרזיינשטט]], נפטר באותה השנה. במשך 50 שנה זכו טענותיו להתעלמות, עד שב-[[1999|2000]] פורסמו תגליות ועדויות חדשות על ידי הכימאי ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[וולטר סניידר]] (Walter Sneader) מאוניברסיטת סטראת'קלייד שב[[גלאזגו]], המראות שאכן היה זה אייכנגרין שהפיק את האספירין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1119266/#!po=82.8125|הכותב=Walter Sneader|כותרת=The discovery of aspirin: a reappraisal|אתר=National Library of Medicine|תאריך=דצמבר 2000|תאריך_וידוא=8/7/2022}}</ref> חברת באייר הכחישה טענה זו בהודעה ל[[עיתונות]].{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}

ה[[סימן מסחר|שם המסחרי]] "אספירין" נרשם על ידי חברת באייר בשנת [[1899]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] שללו האמריקאים והצרפתים מחברת באייר את זכויות השם המסחרי של האספירין{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}. עוד לפני שפגו זכויות ה[[פטנט]] בשנת [[1917]], יוצר האספירין על ידי חברות רבות ללא תשלום [[תמלוגים]] לחברת באייר{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}. כיום מיוצרות ברוב [[מדינה|מדינות]] העולם גרסאות רבות של התרופה, כשחלקן קרויות "אספירין". ב-80 מדינות בעולם (בהן למשל [[קנדה]]) עדיין שמורות זכויותיה של באייר על השם המסחרי "אספירין"{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}.

==פעילות רפואית==
האספירין הוא בעיקרו משכך [[כאב]]ים (תרופה אנלגזית). בנוסף, האספירין מסוגל להוריד את [[חום (תסמין)|חום]] הגוף (אנטי-פּירֵטי), לדלל את ה[[דם]] (אנטי-קרישתי) ולהילחם ב[[דלקת|דלקות]] ובכאבי מפרקים - ראומטיזם.

אחרי [[אוטם שריר הלב]] ("התקף לב") נהוג ב[[יחידה לטיפול נמרץ|יחידות טיפול נמרץ]] לתת לחולה מנה גדולה במיוחד של אספירין; טיפול זה מקטין את הסיכוי למוות. התרופה ניתנת גם לחולים שעברו [[ניתוח מעקפים|ניתוח מעקפי לב]] או פתיחת [[עורק]]ים חסומים באמצעות בלון; חסימה חוזרת של העורקים שנפתחו היא בעיה שכיחה לאחר פרוצדורות אלו, ואספירין מקטין את הסיכוי לכך. צריכה של גלולת אספירין אחת ליום מקטינה את הסיכוי ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי כתוצאה מעיכוב הצמתת טסיות דם, אך בו בזמן מגדילה את הסיכון לדימומים ולתופעות לואי אחרות. לאור תופעות הלואי - ובעיקר הסיכון לדימום קשה, הוסרה בישראל ההמלצה להשתמש באספירין לכלל האוכלוסייה כתרופה ל[[רפואה מונעת|מניעה ראשונית]] (כלומר למניעת אוטם ראשון) ב-2013.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד|שם=הנחיות קליניות. המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת|מו"ל=ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל|שנת הוצאה=2013}}}}

למרות חשיבותו הכימית הגדולה ושלל השפעותיו על גוף האדם, דרך פעולתו של האספירין בגוף פוענחה רק בשנת [[1970]]. הרוקח ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'ון ר. ויין]] (John Robert Vane) גילה, במחקר שזיכה אותו ב[[פרס נובל]] ובתואר [[אביר]]ות, באמצעות [[ניסויים בבעלי חיים]],{{הערה|מחקרו של ויין בוצע על בעלי חיים: {{Cite web|url=http://www.animalresearch.info/en/drug-development/drug-prescriptions/aspirin/|title=Aspirin|accessdate=2017-07-03|website=AnimalResearch.info}}}} שהאספירין "מעניק" את קבוצת האצטיל שלו ל[[אנזים]] הנקרא '''[[ציקלואוקסיגנאז]]''' ('''COX''') {{אנ|Cyclooxygenase}}. דבר זה מדכא לחלוטין את פעילותו של האנזים, והיא - ייצור '''[[פרוסטגלנדינים]]''' ו'''[[תרומבוקסאנים]]''' בגוף{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}.

'''[[תרומבוקסאנים]]''' הם [[שומן|שומנים]] הנמצאים ב[[טסית דם|טסיות הדם]] (תרומבוציטים). הם תורמים להצטברותן של הטסיות ועל ידי כך לקרישת הדם, וכן להצרת כלי הדם ([[וזוקונסטריקציה]], Vasoconstriction), דבר שגם הוא תורם לקרישת הדם. דיכוי ייצורם על ידי האספירין תורם, אם כך, לדילול הדם. רוב התקפי הלב נגרמים כתוצאה מקרישי דם תועים, הנתקעים בעורקים צרים וחוסמים את מעבר הדם ל[[שריר הלב]].

במקרה של חשד ל[[שבץ מוחי]] ובאירוע מוחי, אסור לתת אספירין כטיפול ראשוני לפני שהחולה מגיע לבית חולים, כיוון שאין אפשרות לדעת האם האירוע הוא מדימום (שבץ המורגי) או מחסימה (שבץ איסכמי) בעורקי המוח של החולה. החשש הוא שבמקרה של דימום, הדבר יגביר את הדימום, ועלול לגרום ל[[בצקת]] קשה ובהמשך אף למוות.

'''[[פרוסטגלנדינים]]''' הם קבוצת [[הורמון|הורמונים]] שומניים בעלי תפקידים מגוונים בגוף, שחלקם עדיין לא התגלו. בין השאר הם משתתפים בתהליך פיענוח הכאב על ידי ה[[מוח]], גורמים להצרה או הרחבה של כלי הדם, לקרישה או דילול של הדם, להתכווצויות ה[[רחם]], לבקרה על [[טמפרטורה|טמפרטורת]] הגוף, לייצור הריר המגן על הדופן הפנימית של ה[[קיבה]] מ[[אנזים|אנזימים]] מאכלים ומה[[חומצה|חומציות]] החזקה השוררת באיבר זה, וכן להיווצרות דלקות במקרה של זיהום. דיכוי יצורם של הפרוסטגלנדינים תורם, אם כך, לשיכוך כאבים, לדילול הדם ולמניעת דלקות.

כאבי מפרקים כרוניים, למשל, נגרמים לעיתים קרובות כתוצאה מדלקת ב[[סחוס]] שבין ה[[עצם|עצמות]]. האספירין [[מעכבי אנזימים|מעכב]] את האנזים ציקלואוקסיגנאז מלסנתז פרוסטגלנדינים ובכך מונע היווצרות דלקת בסחוס.

האספירין נמכר כיום ללא מרשם רופא. חברות רבות, ובראשן באייר, מנסות להחיות את המותג, אשר זוהרו דעך מעט במשך מאה שנות קיומו, ומשווקות כיום טבליות אספירין המכילות רכיבים נוספים, המשמשים להקלה ב[[שיעול]], [[הצטננות]] וכדומה.

==תופעות לוואי==
[[קובץ:Side effects of aspirin.png|שמאל|ממוזער|250px|תופעות לוואי של אספירין]]
פירוט תופעות הלוואי המוכרות מופיע בעלון לצרכן של התרופה.[https://mohpublic.z6.web.core.windows.net/IsraelDrugs/Rishum01_5_925118822.pdf] במשך השנים התברר שה[[אנזים]] ציקלואוקסיגנאז קיים בשתי גרסאות, הזהות זו לזו ב-65% מרצף [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] המרכיבות אותן. האנזים הראשון, '''COX-1''', אחראי לייצור הפרוסטגלנדינים שמווסתים את ייצור ה'''[[מוצין]]''' (Mucin), הריר המגן על דופן הקיבה; האנזים השני, '''COX-2''', מייצר את הפרוסטגלנדינים שמווסתים את חום הגוף, את הכאב ואת הדלקות. אספירין מעכב את שני האנזימים בצורה שווה; לפיכך, תופעת הלוואי השכיחה ביותר של האספירין היא '''אי-נוחות''' ב[[מערכת העיכול]], המגיעה עד כדי [[כיב קיבה]] ('''אולקוס''') ודימום בקיבה (בדרך-כלל בנטילת מנות גדולות).

בשנים האחרונות הוקדש מחקר רב למציאת תרופות שיעכבו באופן ספציפי את COX-2, מבלי לפגוע בפעילותו של COX-1. מספר תרופות כאלו כבר משווקות כיום. סלקוקסיב (סלברקס - Celebrex, סלקוקס ועוד), למשל, משמשת נגד [[שגרון פרקים]] ו[[ראומטיזם]]. התרופה מעכבת את COX-2 פי 1,000 מאשר את COX-1; האנזים האחרון ממשיך, אם כן, לייצר את ריר הקיבה, ותופעת אי-הנוחות בקיבה כמעט ואינה קיימת. יחד עם זאת, מעכבי COX-2 רבים נמצאו מגבירים סיכון לאירועי לב ושבץ. לדוגמה: תרופה בשם [[רופקוקסיב|ויאוקס]] התפרסמה בעקבות פרשת [[טיוח]] מידע בנושא והשימוש בה הופסק.

עקב פעילותו של האספירין למניעת [[קרישה]] ("[[נוגד קרישה|דילול דם]]"), עלול להיווצר מצב של '''[[דימום]]''' מוגבר בכל אחד מאברי הגוף, כולל למשל [[שבץ מוחי|שבץ מוחי המורגי]], או דימום מוגבר בזמן ה[[וסת|ווסת]] אצל נשים וכן [[שטף דם|שטפי דם]] בעור. איבוד דם כתוצאה מנטילת אספירין עלול לגרום לחסר ברזל ול[[אנמיה מחוסר ברזל|אנמיה]].

תופעת לוואי נוספת, נדירה יותר, היא '''[[טיניטוס]]''' - "צלצול ב[[אוזן|אוזניים]]". לעיתים מלווה התופעה באובדן [[שמיעה]] זמני, הנעלם כשמפסיקים ליטול את התרופה, ובמקרים קיצוניים עלול המצב להידרדר עד לכדי אובדן שמיעה קבוע.

נטילת אספירין עלולה לגרום התקפים קשים אצל חולי [[אסתמה]], במיוחד עקב תגובה בין-תרופתית עם [[איבופרופן]] (Iboprufen), משכך כאבים מאותה משפחה. תופעה דלקתית נוספת העלולה להיגרם מאספירין היא [[תעוקת לב על שם פרינצמטאל]] (Prinzmetal's angina), שבה נוצר [[ספאזם]] (היצרות לא קבועה) של [[עורק כלילי]] עם פגיעה בשריר הלב.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. Young Lim, Taek Kyu Park, Sung Woo Cho, Min Seok Oh|שם=Clinical implications of low-dose aspirin on vasospastic angina patients without significant coronary artery stenosis; a propensity score-matched analysis|כתב עת=International Journal of Cardiology|כרך=221|עמ=161–166|שנת הוצאה=2016-10-15|doi=10.1016/j.ijcard.2016.06.195|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27400315}}}}

'''[[סינדרום ריי]]''' ('''Reye's syndrome'''), מחלה נדירה הגורמת נזק חמור ל[[כבד]] ולמוח, נגרמת כנראה עקב נטילת אספירין בזמן מחלה [[נגיף|נגיפית]], כגון [[אבעבועות רוח]] או [[שפעת]]. במבוגרים המחלה חולפת בדרך-כלל אחרי כשבועיים, מבלי להותיר נזק. אצל ילדים עלול להיווצר נזק תמידי למוח. קיימת אף סברה, שאחד הגורמים לתמותה המוגברת במגפת [[השפעת הספרדית]], היה שימוש נרחב באספירין במינונים גדולים מאד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Salicylates and pandemic influenza mortality, 1918-1919 pharmacology, pathology, and historic evidence|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19788357/|כתב עת=Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America|שנת הוצאה=2009-11-01|עמ=1405–1410|כרך=49|doi=10.1086/606060|מחבר=Karen M. Starko}}</ref> מחקר אחר הראה שאף על פי ש-90% מהלוקים במחלה אכן נטלו אספירין לפני כן, רק 0.1% מהילדים שנטלו אספירין לקו במחלה{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}. בנוסף, נראה שאחד הגורמים למחלה הוא [[תורשה|תורשתי]], שכן הסיכוי ללקות בה גובר אם קרוב משפחה כבר לקה בה בעבר.

חברות התרופות ממליצות על נטילת אספירין ל'''בוגרים בני 18 ומעלה בלבד'''. במדינות מסוימות ([[בריטניה]], למשל) '''אסור''' לנערים ולילדים מתחת לגיל 16 ליטול אספירין{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}.

כשני אנשים מתוך 1,000 [[אלרגיה|אלרגיים]] לאספירין, ועלולים לחוות [[פריחה]] והתנפחות באזור ה[[פנים]], וכן התקפים [[נשימה|נשימתיים]]{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=בריאות}}.

במחקר משנת 2011 נטען כי עיכוב של [[ציטוקינים]] על ידי משככי כאבים מסוג NSAIDs, ובהם אספירין, עשוי לפגוע בפעילות האנטי-[[דיכאון|דיכאונית]] של תרופות ממשפחת ה-[[SSRI]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Antidepressant effects of selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) are attenuated by antiinflammatory drugs in mice and humans|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21518864/|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2011-05-31|עמ=9262–9267|כרך=108|doi=10.1073/pnas.1104836108|מחבר=Jennifer L. Warner-Schmidt, Kimberly E. Vanover, Emily Y. Chen, John J. Marshall, Paul Greengard}}</ref>

ב[[ניסוי מבוקר הקצאה אקראית|ניסוי קליני מבוקר הקצאה אקראית]] בשם ASPREE, שהסתיים בשנת [[2014]], נמצא כי אספירין (במינון נמוך) גרם לשיעור מוגבר של נ[[נפילה|פילות]] חמורות אצל בני ובנות 70 שנים ומעלה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Daily Low-Dose Aspirin and Risk of Serious Falls and Fractures in Healthy Older People|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36342703/|כתב עת=JAMA Internal Medicine|שנת הוצאה=2022-12-01|עמ=1289|כרך=182|doi=10.1001/jamainternmed.2022.5028|מחבר=Anna L. Barker, Renata Morello, Le Thi Phuong Thao, Ego Seeman, Stephanie A. Ward, Kerrie M. Sanders, Robert G. Cumming, Julie A. Pasco, Peter R. Ebeling, Robyn L. Woods, Rory Wolfe, Sundeep Khosla, Sultana Monira Hussain, Kathlyn Ronaldson, Anne B. Newman, Jeff D. Williamson, John J. McNeil}}</ref>

== אספירין בצמחים וכיוון מחקר עתידי ==
לאור העובדה שהחומצה הסליצילית התגלתה בצמחים, נעשו ניסיונות לברר את השפעת מתן החומר לצמחים, ממקור חיצוני. התגלה שריסוס בחומצה אצטיל סליצילית על עלי שעועית מעלה את עמידות הצמח לקור.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mona H. Soliman|שם=Acetylsalicylic acid enhance tolerance of Phaseolus vulgaris L. to chilling stress, improving photosynthesis, antioxidants and expression of cold stress responsive genes|כתב עת=Bot. Stud.|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5814394/#!po=28.7313|כרך=59:6}}</ref> מחקר נוסף בוצע בזרעים של צמחי בר המשמשים לשיקום מחצבות ושטחי מרעה טבעי. המחקר הראה שהשרית זרעים בתמיסת אספירין גרם להתפתחות צמחים עמידים יותר, ולכן מתאימים יותר להתחדשות אקולוגית. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedaily.com/releases/2021/06/210609143346.htm|הכותב=Curtin University Staff|כותרת=Aspirin takes the headache out of ecological restoration|אתר=ScienceDaily|תאריך=יוני 2021|תאריך_וידוא=8/7/2022}}</ref> מחקרים קודמים הצביעו על מעורבות החומצה הסליצילית במנגנוני הגנה של צמחים כנגד גורמי מחלות. הזרקת תמיסת אספירין לצמחי [[טבק (שיח)|טבק]] מנע התפתחות של [[מוזאיקת הטבק|וירוס מוזיקת הטבק]] בצמחים אלה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jocelyn Malamy et al.|שם=Salicylic Acid: A Likely Endogenous Signal in the Resistance Responce of Tobacco to Viral Infection|כתב עת=Science|כרך=250|עמ=1002-1004|שנת הוצאה=1990}}</ref>קבוצת מחקר מחברת {{קישור שפה|2=Ciba Geigy|3=סיבה גאיגי}}גילתה עליה ביצור חומצה סליצילית בצמחי מלפפון עמידים למחלות, כאשר אלה הותקפו על ידי [[פתוגניות|פתוגניים]]. מכאן החוקרים הגיעו למסקנה שהחומצה הסליצילית היא [[הורמון צמחי]] רב עוצמה, והכריזו על כוונת חברת סיבה גאיגי לפתח חומרים ממשפחת האספירין אשר יפעילו את העמידות הטבעית כנגד מזיקים שונים. אסטרטגיה כזו עשויה להועיל לחקלאות ולהקטין הפסד יבולים כתוצאה ממחלות בצמחים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Paul Simons|שם=Aspirin helps the garden grow|כתב עת=New Scientist|קישור=https://www.newscientist.com/article/mg12917501-600-science-aspirin-helps-the-garden-grow/|שנת הוצאה=1991}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Aspirin|תצוגה=אספירין}}
* {{ויקיתרופות|Acetylsalicylic acid}}
* {{הדסה-תרופות|analgetics/aspirin}}
* {{הארץ|שמואל פוקס|הסיכון שבנטילת אספירין ממושכת|1.2639600|31 במאי 2015}}
* {{סיינטיפיק אמריקן|ויויאן קולייר|אספירין נגד סרטן|אספירין-נגד-סרטן|27 ביוני 2017}}
* {{ידיעות אחרונות|שרית רוזנבלום|ואספירין לכל?|5463080|13 בפברואר 2019}}
* {{פרונטירז|דן קלסיג|כיצד אספירין פועל בצמחים ובבני אדם?|2017.00014|10 באוקטובר 2019}}
* {{בריטניקה|science/aspirin}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007295890305171|אספרין}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:משככי כאבים]]
[[קטגוריה:מדכאי דלקת שאינם סטרואידים]]
[[קטגוריה:חומצות קרבוקסיליות]]
[[קטגוריה:גרמניה: המצאות]]
[[קטגוריה:גרמניה: תגליות]]
[[קטגוריה:רשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אספירין|גרסה=35757887|פריט=Q18216}}