הצגת המקור של הדף "אמנסטי אינטרנשיונל"

{{ארגון
| שם = אמנסטי אינטרנשיונל
| סמל = [[קובץ:Amnesty.svg|מרכז|220px]]
| התאגדות = [[ארגון ללא מטרות רווח]]
| מטה הארגון = [[לונדון]], [[הממלכה המאוחדת]] {{דגל|הממלכה המאוחדת}}
| מייסדים = [[פיטר בננסון]]
| חברים = 7 מיליון (נכון לשנת [[2015]])
| תאריך הקמה = [[יולי]] [[1961]] (60 שנה, נכון ל-[[2021]])
| אתר אינטרנט = [http://www.amnesty.org/ www.amnesty.org]
}}
'''אמנסטי אינטרנשיונל''' ("ארגון אמנסטי הבינלאומי"; מהמילה ה[[אנגלית]] "Amnesty", "[[חנינה]]") הוא [[ארגון לא-ממשלתי]] בינלאומי, שמטהו ממוקם ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] מאז [[1961]], הפועל לקידום [[זכויות אדם|זכויות האדם]] המקודשות ב[[מגילת זכויות האדם]] של [[האומות המאוחדות|האו"ם]] ובסטנדרטים בינלאומיים אחרים לזכויות אדם למען "עולם בו כל אדם נהנה מכל זכויות האדם המעוגנות ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הצהרה האוניברסלית על זכויות אדם]] וב[[אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם]] נוספות"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/about-us/how-were-run/amnesty-internationals-statute/|כותרת=Amnesty International's Statute|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>. לדברי הארגון, תומכיו נאמדים בכ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם (נכון לשנת [[2015]]){{הערה|שם=מי|{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/who-we-are/|כותרת=Who We Are|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}}}. בסוף כל שנה מקיים הארגון פגישה כללית שנתית, עם "הרמת כוסית לחופש".

הארגון פועל לשחרור כל [[אסיר מצפון|אסירי המצפון]], ביטול [[עונש מוות|עונש המוות]], [[עינויים]], וכל יחס אכזרי אחר לאסירים, סיום תופעת ה[[רצח פוליטי|רציחות הפוליטיות]] והעלמות פוליטיות ופועל לגייס את דעת הקהל לייצור לחץ על ממשלות ברחבי העולם בהן מתחרשת התעללות{{הערה|שם=מי}}. הארגון הוא א-פוליטי ומתנגד לכל הפרה של זכויות אדם, הן בידי ממשלות והן בידי קבוצות [[אופוזיציה]] ורואה בעונש מוות "שלילה אולטימטיבית ובלתי הפיכה של זכויות האדם". לארגון הוענקו במשך השנים פרסים רבים בהם [[פרס נובל לשלום]] ל-[[1977]] על "הגנת [[כבוד האדם]] מפני עינויים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nobelprize.org/prizes/peace/1977/ceremony-speech/|כותרת=The Nobel Peace Prize 1977|אתר=NobelPrize.org|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>, ופרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם בשנת [[1978]].

בתחום הארגונים הבינלאומיים לזכויות אדם, אמנסטי אינטרנשיונל מחזיק בהיסטוריה השלישית הארוכה ביותר בשנות פועלו אחרי הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם והחברה למניעת עבדות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090318015725/http://www.mcgill.ca/files/rgchr/ISQsubmission.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-03-18|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>.

==היסטוריה==
=== הקמה, שנות השישים (1960) ===
אמנסטי אינטרנשיונל הוקם ב[[לונדון]] ב[[יולי]] [[1961]] על ידי העורך דין האנגלי [[פיטר בננסון]]. בננסון הושפע בהקמת הארגון מחברו לואי בלום-קופר, שהוביל קמפיין אסירים פוליטי<ref>{{Cite news|title=AGNI Online: Amnesty International: Myth and Reality by Linda Rabben|url=https://agnionline.bu.edu/essay/amnesty-international-myth-and-reality|access-date=2021-07-24|language=en}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.irishnews.com/notices/livesremembered/2018/09/29/news/sir-louis-blom-cooper-campaigning-lawyer-had-strong-links-with-northern-ireland-1443623/|הכותב=Seamus McKinney|כותרת=Sir Louis Blom-Cooper: Campaigning lawyer had strong links with Northern Ireland|אתר=The Irish News|תאריך=2018-09-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>.

על פי חשבונו של בננסון עצמו, הוא נסע ב[[הרכבת התחתית של לונדון|רכבת התחתית של לונדון]] ב-[[19 בנובמבר]] [[1960]] כשקרא ששני סטודנטים פורטוגזים מקוימברה נידונו לשבע שנות מאסר בפורטוגל על פי החשד "ששתו טוסט לחירות". באותה שנה, פורטוגל נשלטה על ידי ממשלת הרודן [[אנטוניו דה אוליביירה סלזאר]] אשר הייתה סמכותית באופיה ואנטי קומוניסטית קיצונית לצד כך שדיכאה את אויבי המדינה שתמכו בשיטה הכלכלית וכינתה אותם כ-"אנטי פורטוגלים". בננסון כתב לעורך העיתון "The Observer" על כך, וב-[[28 במאי]] פרסם זה את מאמרו של בננסון. המאמר, תחת הכותרת "האסירים הנשכחים", קרא לקוראים לכתוב מכתבי תמיכה בסטודנטים. התגובה הייתה גדולה בהרבה מהצפוי, עד שבתוך שנה התארגנו קבוצות של כותבי מכתבים ביותר מתריסר מדינות, שכתבו להגן על קורבנות חוסר-צדק באשר הם. במאמרו של בננסון נכתב<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/uk/1961/may/28/fromthearchive.theguardian|הכותב=Peter Benenson|כותרת=The Forgotten Prisoners|אתר=the Guardian|תאריך=1961-05-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>,
{{ציטוט|תוכן="פתח את העיתון שלך בכל ימות השבוע ותמצא סיפור מאיפה שהוא שמישהו כלוא, עונה או הוצא להורג מכיוון שדעותיו או דתו אינן מקובלות על ממשלתו ... קורא העיתון מרגיש תחושת אימפוטנציה מחליאה. רגשות גועל יכולים להיות מאוחדים לפעולה משותפת, ניתן לעשות משהו יעיל".}}
בננסון עבד עם חברו אריק בייקר. בייקר היה חבר בחברה הדתית של חברים אשר היו מעורבים במימון הקמפיין הבריטי התנועה לפירוק נשק גרעיני וכן הפך לראש הקהילה הנוצרית [[קווייקרים]] והעד החברתי, ובזכרונותיו תיאר אותו בננסון כ-"שותף להשקת הפרויקט". בהתייעצות עם סופרים אחרים, אקדמאים ועורכי דין ובמיוחד אלק דיגס, הם כתבו באמצעות לואי בלום-קופר לדייוויד אסטור, עורך העיתון [[האובזרבר]], אשר ב-[[28 במאי]] [[1961]] פרסם את מאמרו של בננסון "האסירים הנשכחים". המאמר הביא את תשומת ליבו של הקורא לאותם "כלואים, מעונים או מוצאים להורג משום שדעותיו או דתו אינן מקובלות על ממשלתו" או כפי שנאמר במילים אחרות על ידי ממשלות, הפרתם של הסעיפים 18 ו-19 ב[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הצהרת זכויות האדם]] (UDHR). המאמר תיאר הפרות אלה מתרחשות, בקנה מידה עולמי, בהקשר של הגבלות על חופש העיתונות, כלפי פוליטיקה, התנגדות, דין ציבורי בזמן בפני בתי משפט חסרי משוא פנים ולבקשות מקלט לפליטים. המאמר סימן את השקת "ערעור על אמנסטי (חנינה), 1961", שמטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל, באופן מהיר ורחב, להגנתם של אנשים אלה, שבננסון כינה "אסירי מצפון". "הערעור על אמנסטי" הודפס מחדש על ידי מספר רב של עיתונים בינלאומיים. באותה שנה הוציא לאור לבננסון ספר, "רדיפה 1961", בו פורטו המקרים של תשעה אסירי מצפון שנחקרו ונבחרו על ידי בננסון<ref>{{צ-מאמר|שם=`The Truth Will Set You Free': The Making of Amnesty International|קישור=https://doi.org/10.1177/00220094020370040501|כתב עת=Journal of Contemporary History|שנת הוצאה=2002-10-01|עמ=575–597|כרך=37|doi=10.1177/00220094020370040501|מחבר=Tom Buchanan}}</ref>. ב[[יולי]] 1961 החליטה ההנהגה כי הערעור יהווה בסיס לארגון קבע, אמנסטי, עם הפגישה הראשונה שהתקיימה בלונדון. בננסון דאג שכל שלוש המפלגות הפוליטיות הגדולות ייוצגו, וגייסו חברי פרלמנט מ[[מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הלייבור]], [[המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)|המפלגה השמרנית]] ו[[המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת)|המפלגה הליברלית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2011/may/29/amnesty-international-marks-50th-birthday|כותרת=Amnesty International marks 50 years of fighting for free speech|אתר=the Guardian|תאריך=2011-05-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>. ב-[[30 בספטמבר]] [[1962]], הוא נקרא רשמית "אמנסטי אינטרנשיונל" והוכר לרוב בשם "אמנסטי". מאוחר יותר באותה שנה עיצבה דיאנה רדהוס, חברה באחת הקבוצות, את הלוגו של אמנסטי, המורכב מ[[נר]] וחוט של [[גדר תיל]].

מה שהתחיל כערעור קצר הפך עד מהרה לתנועה בינלאומית קבועה הפועלת להגנה על הכלואים על ביטוי לא-אלים של השקפותיהם ולהבטחת הכרה עולמית בסעיפים 18 ו-19 של הצהרת זכויות האדם על ידי [[האומות המאוחדות]]. מההתחלה, נוכחו מחקרים וקמפיינים בעבודתו של אמנסטי אינטרנשיונל שכללו הקמת ספרייה למידע על אסירי מצפון והוקמה רשת של קבוצות מקומיות שנקראה קבוצות "THREES" (שלוש). כל קבוצה עבדה עם שלושה אסירים, אחד מכל אחד משלושת האזורים האידאולוגיים העיקריים של העולם בתקופה זו: קומוניסטי, קפיטליסטי ומתפתח.

באמצע שנות ה-60 גברה הנוכחות העולמית של אמנסטי אינטרנשיונל והוקמה מזכירות בינלאומית וועדת ביצוע בינלאומית לניהול הארגונים הלאומיים של אמנסטי אינטרנשיונל, שנקראו "מדורים", שהופיעו בכמה מדינות. הם נתמכו בחשאי על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת באותו הזמן{{הערה|שם=אוקס|{{צ-מאמר|שם=Kirsten Sellars, Peter Benenson; in David P. Forsythe (ed.), The Encyclopaedia of Human Rights (New York: Oxford University Press, 2009), pp. 162-165.|קישור=https://www.academia.edu/1969187/Kirsten_Sellars_Peter_Benenson_in_David_P_Forsythe_ed_The_Encyclopaedia_of_Human_Rights_New_York_Oxford_University_Press_2009_pp_162_165|מחבר=Kirsten Sellars}}}}. התנועה הבינלאומית החלה להסכים על עקרונות הליבה והטכניקות שלה. למשל, השאלה האם לאמץ אסירים שדגלו באלימות, כמו [[נלסון מנדלה]]<ref>{{צ-ספר|שם=A flame in barbed wire : the story of Amnesty International|קישור=http://archive.org/details/flameinbarbedwir00lars|מו"ל=New York : Norton|שנת הוצאה=1979|ISBN=978-0-393-01213-2|מחבר=Egon Larsen}}</ref>, הביאו להסכמה פה אחד שהוא יכול לא לתת את השם "אסיר מצפון" לאסירים מסוג זה. מלבד עבודת הספרייה והקבוצות, פעילותו של אמנסטי אינטרנשיונל התרחבה לסיוע למשפחות אסירים, שליחת משקיפים למשפטים, ייצוג לממשלות ומציאת מקלטים עבור פליטים ותעסוקה לאסירי מצפון. פעילותו והשפעתו גברו גם בארגונים בין ממשלתיים שכללו הכרה על ידי [[האומות המאוחדות|האו"ם]], [[מועצת אירופה]] ו[[אונסק"ו]] לפני סיום העשור.

בשנת [[1966]] חשד בננסון כי ממשלת הממלכה המאוחדת בשיתוף פעולה עם כמה מעובדי אמנסטי דיכאה את הדיווח על מעשי הזוועה הבריטיים בעדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/news/obituaries/peter-benenson-13233.html|כותרת=Peter Benenson|אתר=The Independent|תאריך=2013-07-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>. הוא החל לחשוד שרבים מעמיתיו היו חלק מקשירת מודיעין בריטית להפיל את הארגון, אך לא היה יכול לשכנע אף אחד אחר מעמיתיו בכך<ref>{{צ-ספר|שם=Amnesty International, the Human Rights Story|קישור=https://books.google.co.il/books?id=VegiAQAAMAAJ&redir_esc=y|מו"ל=McGraw-Hill|שנת הוצאה=1981|ISBN=978-0-07-050597-1|מחבר=Jonathan Power|שפה=en}}</ref>. מאוחר יותר באותה שנה היו טענות נוספות, כאשר ממשלת ארצות הברית דיווחה כי סאן מקברייד, שר החוץ האירי לשעבר והיו"ר הראשון של אמנסטי, היו מעורבים במבצע מימון של [[CIA|סוכנות הביון המרכזית]] (CIA). מקברייד הכחיש את הידיעה על המימון, אך בננסון השתכנע כי מקברייד הוא חבר ב-CIA. לאחר מכן, בננסון התפטר מתפקידו כנשיא הארגון בטענה שהוא הוצפן והסתנן על ידי השירותים החשאיים, ואמר כי הוא "כבר לא יכול היה לחיות במדינה שבה נסבלות פעילויות כאלו"{{הערה|שם=אוקס}}.

=== שנות השבעים (1970) ===
במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], סאן מקברייד ומרטין אנאלס הובילו את אמנסטי אינטרנשיונל. בזמן שהמשיך לעבוד למען אסירי מצפון התרחב תחום אמנסטי אינטרנשיונל לתחומיו גם "משפט הוגן" והתנגדות למעצר ממושך ללא משפט (UDHR סעיף 9), ובמיוחד לעינויים של אסירים (UDHR סעיף 5). אמנסטי אינטרנשיונל האמין כי הסיבות העומדות בבסיס עינויים של אסירים על ידי ממשלות הן לרכוש ולהשיג מידע או לדכא את התנהגותם באמצעות טרור, או שניהם. דאגה נוספת הייתה ייצוא של שיטות עינויים מתוחכמות יותר, ציוד והוראה של מעצמות העל ל-"מדינות לקוח", למשל על ידי ארצות הברית באמצעות פעילויות מסוימות של ה-[[CIA]].

אמנסטי אינטרנשיונל ערך דיווחים ממדינות בהן טענות העינויים נראו עקשניות ביותר וארגן ועידה בינלאומית בנושא עינויים. הוא ביקש להשפיע על דעת הקהל ובכך להפעיל לחץ על ממשלות לאומיות באמצעות ארגון מסע "ביטול העינויים", שנמשך כמה שנים. חברותה של אמנסטי אינטרנשיונל עלתה מ-15,000 חברים בשנת [[1969]] ל-200,000 בשנת [[1979]]. גידול במשאבים זה איפשר הרחבת תוכניתה, "מחוץ לכותלי הכלא", לכלול עבודה בנושא "היעלמויות פוליטיות", עונש מוות וזכויות פליטים. טכניקה חדשה שהופעלה הייתה, "הפעולה הדחופה", שמטרתה הייתה לגייס את החברים לפעולה במהירות אשר הופעלה לראשונה עבור לואיס בסיליו רוסי, אקדמאי ברזילאי, שנעצר מסיבות פוליטיות ב-[[19 במרץ]] [[1973]], ברמה הבין ממשלתית אמנסטי אינטרנשיונל לחץ ליישם את כללי המינימום הסטנדרטיים של האו"ם לטיפול באסירים ולמוסכמות הומניטריות קיימות, כדי לאשר את האשרור של שתי האמנות של האו"ם לזכויות אדם בשנת [[1976]] והיה שותף להשגת מכשירים והוראות נוספות האוסרות על פרקטיקה של טיפול לרעה. מעמד ייעוץ מהארגון הוענק בוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם בשנת [[1972]].

בשנת 1976 החל המדור הבריטי של אמנסטי בסדרה של אירועי גיוס כספים אשר זכו לכינוי "סדרת כדורי השוטר הסודי" אשר הועלו בלונדון בתחילה כגלאות קומיות בהן הוצג מה שה[[דיילי טלגרף]] כינה "קרם דה לה קרם של עולם הקומדיה הבריטי" אשר כללו את חברי להקת הקומדיה [[מונטי פייתון]], ומאוחר יותר התרחב כך שיכללו גם הופעות של מוזיקאי רוק מובילים. הסדרה נוצרה ופותחה על ידי בוגר להקת מונטי פייתון [[ג'ון קליז]] ומנהל תעשיית הבידור מרטין לואיס העובדים בצמוד לאנשי צוות אמנסטי פיטר לוף (עוזר מנהל אמנסטי [[1974]]–[[1978]]) ובהמשך עם פיטר ווקר (קצין גיוס כספי אמנסטי 1978–[[1982]]). קליז, לואיס ולוף עבדו יחד בשתי תוכניות הראשונות (1976 ו-[[1977]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.telegraph.co.uk/culture/theatre/3561631/Hot-ticket-The-Secret-Policemans-Ball-at-the-Royal-Albert-Hall-London.html|כותרת=Hot ticket: The Secret Policeman's Ball at the Royal Albert Hall, London|אתר=www.telegraph.co.uk|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. בשנת 1977 הוענק לארגון פרס נובל לשלום על "הגנת כבוד האדם נגד עינויים" ופרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם בשנת 1978{{הערה|{{מעריב|רויטרס|,אמנסטי' יקדיש הזכייה בפרס נובל למאבק לשחרור אסירים פוליטיים|19771011|9}}}}. בשנת [[1979]] זכה ב[[פרס ברונו קרייסקי]].[[קובץ:Faroe stamp 132 amnesty international.jpg|שמאל|ממוזער|335x335px|בול של [[איי פארו]] משנת [[1986]] המציין 25 שנה להיווסדותו של אמנסטי אינטרנשיונל]]

=== שנות השמונים (1980) ===
בשנת [[1980]], אמנסטי אינטרנשיונל החל לזכות ביותר ביקורת מצד ממשלות שונות בהן [[ברית המועצות]] שטענה כי "אמנסטי אינטרנשיונל מנהל ריגול", ממשלת [[מרוקו]] גינתה אותה כ-"מגנה על פורעי חוק", וממשלת [[ארגנטינה]] אסרה על הצגת הדו"ח השנתי של אמנסטי אינטרנשיונל בשנת [[1983]]. לאורך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] אמנסטי אינטרנשיונל המשיך במערכה נגד עינויים בשם אסירי המצפון. נושאים חדשים צצו לפועלו בהן: הריגה חוץ-משפטית, העברות צבאיות, ביטחוניות ומשטרות, הרג פוליטי והיעלמויות.

לקראת סוף העשור, מספרם הגדל והולך של פליטים ברחבי העולם הפך למוקד פעילותו של הארגון, בעוד שרבים מפליטי העולם באותה תקופה נעקרו עקב מלחמה ורעב. בהקפדה על המנדט שלו, אמנסטי אינטרנשיונל התרכז באלה שנאלצו לברוח בגלל הפרות זכויות האדם שאותן ביקש למנוע. הוא טען כי במקום להתמקד בהגבלות חדשות על כניסתם של מבקשי מקלט, על הממשלות לטפל בהפרות זכויות האדם אשר הכריחו אנשים לברוח משטחן.

מלבד קמפיין שני בנושא עינויים במחצית הראשונה של העשור, התקיימו שני סבבי הופעות מוזיקליים גדולים עבור הגברת המודעות לעבודתו של אמנסטי ולזכויות אדם בעולם (במיוחד בקרב הדורות הצעירים) באמצע שנות ה-80 המאוחרות. סבב ההופעות "A Conspiracy of Hope" (קונספירציה של תקווה) בשנת [[1986]], שהתקיים ב-6 מופעים בארצות הברית, ו-"!Human Rights Now" בשנת [[1988]] שנוסד לציון 40 שנה להיווסדותה של הצהרת זכויות האדם של האו"ם (UDHR) והועבר ב-5 יבשות במהלך 6 שבועות. במהלך סבבי ההופעות, השתתפו אמנים ולהקות רבות מהמפורסמות בעולם, בהן: [[U2]], [[סטינג]], [[בריאן אדמס]], [[פיטר גבריאל]], "[[E Street Band]]", סטינג, פיטר גבריאל ו[[טרייסי צ'פמן]].

=== שנות התשעים (1990) ===
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] המשיך אמנסטי לצמוח, ולהצטרף ליותר מ-7 מיליון חברים בלמעלה מ-150 מדינות וטריטוריות בראשות המזכ"ל סנגל פייר סנה. הארגון המשיך לעבוד במגוון רחב של נושאים ואירועים עולמיים. לדוגמה, קבוצות דרום אפריקאיות הצטרפו בשנת [[1992]] והתארחו בביקורו של פייר סנה כדי להיפגש עם [[דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד|ממשלת האפרטהייד]] כדי לדחוף לחקירת האשמות על התעללות מצד המשטרה, סיום מכירות הנשק לאזור האגמים הגדולים באפריקה וביטול עונש המוות. בפרט, אמנסטי אינטרנשיונל העניק תשומת לב להפרות שבוצעו על קבוצות ספציפיות, כולל פליטים, מיעוטים גזעיים, אתניים, דתיים, נשים שהוצאו להורג. דו"ח עונש המוות והקמפיין "זכויות אדם הן זכויות נשים" היו פעולות מרכזיות בשתי הסוגיות האחרונות.

במהלך שנות ה-90 נאלץ אמנסטי אינטרנשיונל להגיב להפרות זכויות אדם שהתרחשו בהקשר לריבוי סכסוכים מזוינים ב[[אנגולה]], [[מזרח טימור]], [[המפרץ הפרסי]], [[רואנדה]] ו[[יוגוסלביה]] לשעבר. אמנסטי אינטרנשיונל לא נקט עמדה בשאלה האם לתמוך בהתנגדות צבאית חיצונית או להתנגד להתנגשויות מזוינות מסוג ה. הוא לא דחה את השימוש בכוח, אפילו את הכוח הקטלני, ולא ביקש מהמעורבים להניח את זרועותיהם. במקום זאת, הטיל ספק במניעים העומדים מאחורי התערבות חיצונית וסלקטיביות של פעולה בינלאומית ביחס לאינטרסים האסטרטגיים של מי ששולח כוחות. הוא טען שיש לנקוט צעדים כדי למנוע מבעיות בזכויות אדם להפוך לאסון זכויות אדם וכי התערבות וחוסר מעש מייצגים כישלון של הקהילה הבינלאומית.

בשנת [[1995]], כאשר הארגון רצה לקדם את אופן מעורבותה של חברת "Shell Oil" בהוצאתו להורג של פעיל סביבתי וזכויות אדם [[קן סארו-ויווה]] ב[[ניגריה]], היא הופסקה. עיתונים וחברות פרסום סירבו להפעיל את מודעות פעילותו של הארגון כי קידוח נפט היה משמעותי ברחבי המדינה בטיעון העיקרי כי מדובר בקידוח נפט במדינה שכבר הפרה את זכויות האדם ואין לה דרך לאכוף מדיניות זכויות אדם. כדי להילחם בבאזז שאמנסטי אינטרנשיונל ניסה ליצור, הוא פרסם מיד כיצד חברת "Shell" מסייעת בשיפור החיים הכלליים בניגריה. סליל שטי, מנהל אמנסטי, אמר כי "הרשתות החברתיות ממריצות מחדש את רעיון האזרח העולמי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2011/may/29/amnesty-international-marks-50th-birthday|כותרת=Amnesty International marks 50 years of fighting for free speech|אתר=the Guardian|תאריך=2011-05-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. הקמפיין "Get Up, Sign Up" (קום, הירשם) ציין 50 שנה להיווסדותה של הצהרת זכויות האדם (UDHR) ול-13 מיליון התחייבויות שנאספו לתמיכה בארגון. קונצרט המוזיקה "Decl" מטעם הארגון נערך ב[[פריז]] ב-[[10 בדצמבר]] [[1998]] ([[יום זכויות האדם]]). ברמה הבין-ממשלתית, אמנסטי אינטרנשיונל תמך ביצירת [[משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם]] (שהוקם בשנת [[1993]]) ו[[בית הדין הפלילי הבינלאומי|בית משפט פלילי בינלאומי]] (שהוקם בשנת [[2002]]).

לאחר מעצרו בלונדון בשנת [[1998]] על ידי [[משטרת המטרופולין של לונדון|משטרת המטרופוליטן]], אמנסטי אינטרנשיונל הסתבך בקרב משפטי מול הדיקטטור-סנאטור הצ'יליאני [[אוגוסטו פינושה]], שביקש להימנע מהסגרה לספרד כדי להתמודד עם האשמות. לורד הופמן (שופט בכיר בדרום אפריקה, בריטי בדימוס אשר שימש לורד הערעור בשגרה בין השנים [[1995]]–[[2009]] שכלל שופטים שמונו במסגרת חוק השיפוט של הערעור [[1876]] ל[[בית הלורדים|בית הלורדים הבריטי]]) היה בקשר עקיף עם אמנסטי אינטרנשיונל, אשר הוביל למבחן חשוב להופעת הטיה בהליכים משפטיים בחוק בממלכה המאוחדת. לאחר מכן הוגשה תביעה על ידי אמנסטי נגד ההחלטה לשחרר את הסנטור פינושה, שהתקבלה על ידי שר הפנים הבריטי, [[ג'ק סטרו]]. בית המשפט הגבוה באנגליה סירב לבקשה, והסנטור פינושה שוחרר והוחזר ל[[צ'ילה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/625198.stm|כותרת=BBC News {{!}} UK {{!}} Pinochet appeal fails|אתר=news.bbc.co.uk|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

=== שנות האלפיים (2000) ===
לאחר שנת [[2000]], המיקוד העיקרי של אמנסטי אינטרנשיונל פנה לאתגרים הנובעים מה[[גלובליזציה]] ולתגובה ל[[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]] בארצות הברית. נושא הגלובליזציה עורר שינוי משמעותי במדיניות אמנסטי אינטרנשיונל, שכן היקף עבודתו הורחב לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, תחום שעליו סירב לעבוד בעבר. אמנסטי אינטרנשיונל סבר כי שינוי זה חשוב, לא רק בכדי לתת אמון בעקרון של אי-חלוקת הזכויות, אלא בגלל מה שראה ככוחן ההולך וגדל של חברות והתערערותן של מדינות לאום רבות כתוצאה מהגלובליזציה.לאחר פיגועי 11 בספטמבר דיווחה המזכירה החדשה של אמנסטי, אירנה חאן, כי בכיר בממשל אמר לנציגי אמנסטי אינטרנשיונל כי: "תפקידכם קרס עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק". הארגון טען כי זכויות האדם הן הבסיס לביטחון עבור כולם, ולא מכשול בפניהם. ביקורת באותה תקופה הגיעה ישירות מהארגון ל[[ג'ורג' ווקר בוש|ממשל בוש]] ומהעיתון ה[[וושינגטון פוסט]], כאשר חאן, בשנת [[2005]], השוותה את מתקן המעצר של ממשלת ארצות הברית במפרץ גואנטנמו ב[[קובה]] ל[[גולאג]] ה[[ברית המועצות|סובייטי]]<ref>{{Cite news|title=Bush says Amnesty report 'absurd'|url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/4598109.stm|date=2005-05-31|access-date=2021-07-25|language=en-GB}}</ref><ref>{{Cite news|title='American Gulag'|url=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2005/05/25/AR2005052501838.html|date=2005-05-26|access-date=2021-07-25|issn=0190-8286|language=en-US}}</ref>. במהלך המחצית הראשונה של העשור החדש, אמנסטי אינטרנשיונל הפנה את תשומת ליבו ל[[אלימות נגד נשים]], לפיקוח על [[תעשיית הנשק]] העולמית, לדאגות סביב יעילות האו"ם ולסיום [[עינויים]] ברחבי העולם. באותה שנה, ([[2005]]), חבריי הארגון נאמדו בכ-2 מיליון.

בשנת [[2007]] החליט הוועד הפועל של הארגון לתמוך בגישה לזכות לקיום [[הפלה מלאכותית|הפלה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090624214114/http://www.amnestyusa.org/women/pdf/SRR_Resource_Toolkit.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-06-24|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. אמנסטי אינטרנשיונל דיווח על [[מלחמת עיראק]] ב-[[17 במרץ]] [[2008]], כי למרות הטענות המצב הביטחוני בעיראק השתפר בחודשים האחרונים אך מצב זכויות האדם הפך לאסון, לאחר תחילת המלחמה חמש שנים קודם לכן בשנת [[2003]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/2008/WORLD/meast/03/17/iraq.humanitarian/index.html|כותרת=Reports: 'Disastrous' Iraqi humanitarian crisis - CNN.com|אתר=edition.cnn.com|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. בשנת [[2009]] האשים אמנסטי את [[ישראל]] ואת תנועת ה[[חמאס]] הפלסטינית בביצוע [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] במהלך המתקפה של ישראל ב[[ינואר]] אותה שנה ב[[עזה]], אשר ידוע כ-"[[מבצע עופרת יצוקה]]", שהביא למותם של יותר מ-1,400 פלסטינים ו-13 ישראלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theage.com.au/world/israel-used-human-shields-amnesty-20090702-d6j2.html|הכותב=Jason Koutsoukis,Jerusalem|כותרת=Israel used human shields: Amnesty|אתר=The Age|תאריך=2009-07-02|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. לאחר מכן בוצעה משימה לאיתור עובדות של האו"ם על הסכסוך בעזה, בעוד שאמנסטי הצהיר כי ממצאיו תואמים את ממצאי חקירת השטח של הארגון, וקרא לאו"ם לפעול במהירות ליישום המלצות המשימה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2009/09/onu-garantizar-recomendaciones-informe-goldstone-israel-gaza-20090916/|כותרת=UN must ensure Goldstone inquiry recommendations are implemented|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/search/?contentType=2561|כותרת=Everything you need to know about human rights.|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

=== עשור 2010 ===
==== 2010 ====
ב[[פברואר]] [[2010]] השעה אמנסטי את גיטה סגל, ראש היחידה המגדרית שלו, לאחר שמתחה ביקורת על אמנסטי על קשריו עם מואזאם בג (פקיסטני בריטי מנהל ההסברה של הארגון, "Cage" אשר מטרתו "להעצים קהילות המושפעות מהמלחמה בטרור בשאיפה לעולם נטול דיכוי ואי צדק" אשר הוחזק במעצר ללא משפט על ידי ממשלת ארצות הברית במתקן המעצר "Bagram" וב[[מתקן המעצר בגואנטנמו|מתקן המעצר במפרץ גואנטנמו שבקובה]], במשך כשלוש שנים) באומרה כי זו "טעות שיפוט גסה לעבוד עם התומך המפורסם ביותר בממלכה המאוחדת ב[[טליבאן|טאליבן]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/voices/commentators/joan-smith/joan-smith-amnesty-shouldn-t-support-men-moazzam-begg-1895848.html|כותרת=Joan Smith: Amnesty shouldn't support men like Moazzam Begg|אתר=The Independent|תאריך=2011-10-23|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. אמנסטי אינטרנשיונל הגיב למעשה באומרו כי, "סגל לא הושעתה מפני שהעלתה את הנושא באופן פנימי, אלא מפני שדיברה על דעותיה שלה ועל על דעותיו הרשמיות של אמנסטי אינטרנשיונל"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org.uk/press-releases/amnesty-international-its-work-moazzam-begg-and-cageprisoners|כותרת=Amnesty International on its work with Moazzam Begg and Cageprisoners|אתר=www.amnesty.org.uk|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. בין תומכיה בדעתה של סגל ניתן למנות את [[סלמאן רושדי]] (שנרדף על ידי הקיצונים המוסלמים בעקבות [[פתווה]] שהוציאו עליו האייתולות מ[[איראן]]) חבר הפרלמנט דניס מקשיין, ג'ואן סמית', [[כריסטופר היצ'נס]], מרטין ברייט, [[מלאני פיליפס]] ו[[ניק כהן]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20100216011402/http://www.human-rights-for-all.org/spip.php?article11|כותרת=Letter To Amnesty International from Denis MacShane, Member of British Parliament - Human Rights For All|אתר=web.archive.org|תאריך=2010-02-16|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://slate.com/news-and-politics/2010/02/amnesty-international-loses-sight-of-its-original-purpose.html|הכותב=Christopher Hitchens|כותרת=Amnesty International loses sight of its original purpose.|אתר=Slate Magazine|תאריך=2010-02-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/commentisfree/2010/feb/14/nick-cohen-human-rights-binyam-mohamed|כותרת=We abhor torture – but that requires paying a price {{!}} Nick Cohen|אתר=the Guardian|תאריך=2010-02-14|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>{{הערה|שם=שאגאל-ובג|{{nrg|[[בן-דרור ימיני]]|הצד האפל של ארגון אמנסטי: תמיכה בג'יהאד|089/713|6.4.2010|1|2}}}}.

==== 2011 ====
ב[[פברואר]] 2011 ביקש אמנסטי מהרשויות ב[[שווייץ]] לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגד [[נשיא ארצות הברית]] לשעבר [[ג'ורג' ווקר בוש]] ולעצור אותו{{הערה|שם=AIBush|1={{cite web
|url=http://amnesty.org/en/library/asset/AMR51/009/2011/en/e82562ec-75c9-4092-9a3a-d2d51484e67d/amr510092011en.html
|title=USA: TORTURE, WAR CRIMES, ACCOUNTABILITY: VISIT TO SWITZERLAND OF FORMER US PRESIDENT GEORGE W. BUSH AND SWISS OBLIGATIONS UNDER INTERNATIONAL LAW: AMNESTY INTERNATIONAL'S MEMORANDUM TO THE SWISS AUTHORITIES
|publisher=Amnesty International
|date=6 February 2011
|accessdate=8 February 2011
|archiveurl=https://archive.today/20130112203740/http://amnesty.org/en/library/asset/AMR51/009/2011/en/e82562ec-75c9-4092-9a3a-d2d51484e67d/amr510092011en.html
|archivedate=2013-01-12
|url-status=dead
}}}}. ב-[[12 באוקטובר]] [[2011]] הגיש אמנסטי בקשה דומה ל[[קנדה]]. אמנסטי נימק את הבקשה בכך שתחת ממשל בוש, ביצעו [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] וה-[[CIA]] [[עינויים]] כלפי אסירים, בפרט ב[[מתקן המעצר בגואנטנמו]]{{הערה|[http://www.amnesty.org/en/news-and-updates/report/canada-urged-arrest-and-prosecute-george-w-bush-2011-10-12 Canada urged to arrest and prosecute George W. Bush], האתר הרשמי של אמנסטי, 12.10.2011}}. ב[[יולי]] 2011 חגג הארגון ציון של 50 שנה להיווסדותו עם סרט אנימציה קצר בבימויו של קרלוס המראה כי "המאבק למען האנושות טרם הסתיים"<ref>{{Citation|title=AMNESTY INTERNATIONAL - 50 years|url=https://vimeo.com/24146622|date=2011-05-23|accessdate=2021-07-25|first=Carlos|last=Lascano}}</ref>.

==== 2012 ====
[[קובץ:Amnesty International in Tunisia.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|פאנל ראש הארגון ב[[תוניסיה]], לוטפי אזזוז (במרכז) מדברים על [[חופש הביטוי]] ב[[תוניס]], [[17 באפריל]] [[2013]]]]
ב[[אוגוסט]] [[2012]] ביקש מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל ב[[הודו]] לחקירה חסרת פניות, בהובלת האו"ם, כדי להעניק צדק לאלה שנפגעו מפשעי מלחמה ב[[סרי לנקה]]<ref>{{Cite news|title=Amnesty wants U.N. probe into Sri Lanka war crimes|url=https://www.thehindu.com/news/national/amnesty-wants-un-probe-into-sri-lanka-war-crimes/article3751494.ece|newspaper=The Hindu|date=2012-08-11|access-date=2021-07-25|issn=0971-751X|language=en-IN|first=S. Vijay|last=Kumar}}</ref>.
==== 2014 ====
ב-[[18 באוגוסט]] [[2014]], בעקבות הפגנות על הירי הקטלני של המשטרה במייקל בראון (נער שחור בן 18) בפרגוסון, [[מיזורי]], ובעקבות זיכויו של דארן וילסון, הקצין שירה בו, אמנסטי אינטרנשיונל שלח 13 פעילי זכויות אדם לפגישות עם פקידים ולהכשרת פעילים מקומיים בשיטות מחאה לא אלימות<ref>{{Cite news|title=Missouri governor lifts Ferguson curfew as National Guard called in|url=https://www.reuters.com/article/us-usa-missouri-shooting-idUSKBN0GF0LP20140818|newspaper=Reuters|date=2014-08-18|access-date=2021-07-25|language=en|first=Ellen|last=Wulfhorst}}</ref>. זו הייתה הפעם הראשונה שהארגון הציב צוות כזה לארצות הברית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.huffpost.com/entry/amnesty-international-ferguson-police_n_5685952|הכותב=Mollie Reilly|כותרת=Amnesty International Calls For Investigation Of Ferguson Police Tactics|אתר=HuffPost|תאריך=2014-08-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.latimes.com/nation/la-na-ferguson-protests-020140816-story.html|הכותב=Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter|כותרת=Some warn that Gov. Jay Nixon's curfew for Ferguson, Mo., may backfire|אתר=Los Angeles Times|תאריך=2014-08-17|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.buzzfeednews.com/article/chrisgeidner/amnesty-international-takes-unprecedented-us-action-in-fergu|כותרת=Amnesty International Takes "Unprecedented" U.S. Action In Ferguson|אתר=BuzzFeed News|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. בהודעה לעיתונות אמר מנהל אמנסטי אינטרנשיונל ארצות הברית, סטיבן וו. הוקינס, כי "ארצות הברית לא יכולה להמשיך לאפשר לאלה המחויבים להגן על הקהילה להיות אלה שהקהילה שלהם חוששת יותר מכל"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnestyusa.org/press-releases/amnesty-international-sends-human-rights-delegation-to-ferguson-missouri/|כותרת=Amnesty International Sends Human Rights Delegation to Ferguson, Missouri|אתר=Amnesty International USA|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

==== 2015 ====
בסוף [[אוקטובר]] [[2015]] פרסם אמנסטי דו"ח על אזרח פלסטיני שלכאורה נהרג על לא עוול בכפו, בישראל נטען כי האזרח לא היה תמים אלא [[טרור פלסטיני|מחבל פלסטיני]] שנורה תוך כדי [[פיגוע דקירה]], וכי אמנסטי התעלם מכך שאחז בידו [[סכין]] בעת שנורה, שפצע חייל לפני שנורה ושבפרופיל ה[[פייסבוק]] שלו הביע תמיכה בפיגועי טרור נגד יהודים{{הערה|1={{nrg|אריאל כהנא|אמנסטי על מחבל שנורה: 'רק שלף תעודה מהכיס'|734/227|28 באוקטובר 2015|1|2}}.}}.

==== 2016 ====
ב[[פברואר]] [[2016]] השיקה אמנסטי אינטרנשיונל את הדו"ח השנתי שלה בנושא זכויות אדם ברחבי העולם שכותרתו "מדינת זכויות האדם בעולם". הוא מזהיר מההשלכות של נאום "אנחנו לעומתם" שחילק בני אדם לשני מחנות. הוא קובע כי נאום מסוג זה מגדיל את הדחיפה העולמית נגד זכויות האדם והופך את העולם למפוצל ומסוכן יותר. עוד קבע כי בשנת 2016 פירוט ממשלות אשר העלמו עין מפשעי מלחמה והעבירו חוקים המפרים את הביטוי החופשי.

הדו"ח קבע כי המדינות: [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מצרים]], [[אתיופיה]], [[הודו]], [[איראן]], [[תאילנד]] ו[[טורקיה]] ביצעו פעולות מאסיביות, בעוד שהרשויות במדינות נוספות המשיכו ליישם אמצעי ביטחון המהווים פגיעה בזכויות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2017/02/amnesty-international-annual-report-201617/|כותרת=‘Politics of demonization’ breeding division and fear|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב[[יוני]] [[2016]] אמנסטי אינטרנשיונל קרא לאספה הכללית של האו"ם "להשעות מיידית" את [[ערב הסעודית]] מ[[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/06/un-shameful-pandering-to-saudi-arabia-over-children-killed-in-yemen-conflict/|כותרת=UN: Shameful pandering to Saudi Arabia over children killed in Yemen conflict|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/06/suspend-saudi-arabia-from-un-human-rights-council/|כותרת=Suspend Saudi Arabia from UN Human Rights Council|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ריצ'רד בנט, ראש לשכת האו"ם של אמנסטי, אמר בתגובה כי, "אמינותה של מועצת זכויות האדם של האו"ם עומדת על הפרק. מאז שהצטרפה למועצה, זכויות האדם בערב הסעודית המשיך להידרדר והקואליציה שהיא מובילה הרגה וכפתה שלא כדין אלפי אזרחים במהלך ה[[מבצע סופה נחרצת|סכסוך בתימן]]". ב[[דצמבר]] [[2016]] חשף אמנסטי אינטרנשיונל כי הארגון ללא כוונת רווח, "Voiceless Victims" (קורבנות חסרי קולות) הוא ארגון מזויף שטוען כי הוא מעלה את המודעות למהגרי עבודה שהם קורבנות להפרות זכויות אדם ב[[קטר (מדינה)|קטר]], ניסו לרגל אחר אנשי הצוות של אמנסטי אינטרנשיונל<ref>{{Cite news|title=Comment une ONG fantôme a tenté d’espionner Amnesty International|url=https://www.lemonde.fr/pixels/article/2016/12/21/comment-une-ong-fantome-francaise-a-tente-d-espionner-amnesty-international_5052479_4408996.html|newspaper=Le Monde.fr|date=2016-12-21|access-date=2021-07-25|language=fr}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/thomasbrewster/2016/12/21/voiceless-victims-a-fake-charity-spying-qatar-activists/|הכותב=Thomas Brewster|כותרת=This Fake Nonprofit Has Been Accused Of Spying On Real Human Rights Activists|אתר=Forbes|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

==== 2017 ====
אמנסטי אינטרנשיונל פרסם את הדו"ח השנתי שלו לשנים [[2016]]–[[2017]] ב-[[21 בפברואר]] 2017. הצהרת הפתיחה של המזכ"ל סליל שטי בדו"ח הדגישה מקרים בינלאומיים מתמשכים רבים של התעללות וכן איומים מתעוררים שהפנה את תשומת הלב, בין סוגיות רבות, ל[[מלחמת האזרחים בסוריה]], השימוש בכלי נשק כימיים ב[[רצח העם בדארפור]], הרחבת לוחמת המל"טים היוצאת של נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]], וקמפיין [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|הבחירות לנשיאות 2016]] של יורשו של אובמה, [[דונלד טראמפ]]. שטי הצהיר כי מערכת הבחירות של טראמפ התאפיינה בשיח "רעיל" בו "לעיתים קרובות הוא הצהיר הצהרות חלוקות עמוקות שסימנו [[מיזוגיניה|שנאת נשים]] ושנאת זרים, והתחייב להחזיר את החירויות האזרחיות המבוססות ולהנהיג מדיניות שתהיה פגיעה עמוקה בזכויות האדם". בסיכום הפתיחה שלו הצהיר שטי כי "העולם בשנת 2016 הפך למקום אפל ויציב יותר".
ב[[יולי]] [[2017]] עיכבה המשטרה הטורקית 10 פעילי זכויות אדם במהלך [[סדנה (קורס קצר מועד)|סדנה]] בנושא אבטחה דיגיטלית במלון ליד [[איסטנבול]]. שמונה אנשים, ביניהם אידיל אסר, מנהל מדור אמנסטי אינטרנשיונל בטורקיה, כמו גם המנהל המדור הגרמני פיטר שטודטנר והשוודי עלי גראווי, נעצרו. שניים אחרים עוכבו אך שוחררו בהמתנה למשפט. הם הואשמו ב-"סיוע לארגוני טרור חמושים בתקשורת" לכאורה עם חשודים הקשורים לחמושים [[כורדים]] ושמאלניים, כמו גם לתנועה שהונהגה על ידי איש הדת המוסלמי האמריקני [[פטהוללה גולן]].

אמנסטי אינטרנשיונל תמכה באמנה של האו"ם בנושא איסור נשק גרעיני. ג'יימס לינץ', ראש בקרת נשק וזכויות אדם של הארגון, אמר: "אמנה היסטורית זו מקרבת אותנו צעד נוסף לעולם חופשי מאיומי הנשק הגרעיני, הנשק ההרסני וחסר ההבחנה הגדול ביותר שנוצר אי פעם"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2017/07/un-nuclear-weapons-ban-is-an-antidote-to-cynical-brinkmanship/|כותרת=UN: Nuclear weapons ban is an antidote to cynical brinkmanship|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

==== 2018 ====
ב[[פברואר]] 2018 פרסם אמנסטי אינטרנשיונל את הדו"ח השנתי מטעמו לשנים [[2017]]-2018<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/documents/document/?indexNumber=pol10%2f6700%2f2018&language=en|כותרת=Document|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב[[אוקטובר]] [[2018]] נחטף חוקר אמנסטי אינטרנשיונל והוכה כשהוא צופה בהפגנות ב[[מגאס|מאגאס]], בירת [[אינגושטיה]], [[רוסיה]]<ref>{{Cite news|title=Amnesty International activist abducted, beaten and faced mock-execution in Russia|url=https://www.telegraph.co.uk/news/2018/10/15/amnesty-international-activist-abducted-beaten-faced-mock-execution/|newspaper=The Telegraph|date=2018-10-15|access-date=2021-07-25|issn=0307-1235|language=en-GB|first=Alec|last=Luhn}}</ref>. ב-[[25 באוקטובר]] פשטו קצינים פדרליים על משרד הארגון ב[[בנגלור|בנגאלור]] במשך 10 שעות בחשד שהארגון הפר את הנחיות ההשקעה הישירה הזרה בהוראת מנהל האכיפה. עובדיו ותומכיו של אמנסטי אינטרנשיונל אומרים כי מדובר במעשה להפחדת ארגונים ואנשים המפקפקים בסמכותם וביכולותיהם של מנהיגי הממשלה. עכר פאטל, מנכ"ל המדור ההודי טען כי, "הפשיטה של מנהלת האכיפה על משרדנו היום מראה כיצד הרשויות מתייחסות לארגוני זכויות אדם כמו [[פשע מאורגן|ארגוני פשע]], בשיטות כבדות. ב-[[29 בספטמבר]], המשרד לענייני פנים אמר קבע כי אמנסטי אינטרנשיונל תוך שימוש ב-"הצהרות מבריקות על עבודה הומניטארית וכו', ניסה כתחבולה להסיט את תשומת הלב מפעילותם שהיו בניגוד ברור לחוקים ההודים שנקבעו". הארגון קיבל אישור פעם אחת בלבד ב[[דצמבר]] [[2000]] ומאז, נשלל היתרו לתרומה זרה על פי חוק תרומות זרות על ידי ממשלות עוקבות. עם זאת, על מנת לעקוף את תקנות ה-FCRA, העביר מדור אמנסטי של הממלכה המאוחדת סכומי כסף גדולים לארבעה גופים הרשומים בהודו על ידי סיווגם כהשקעה ישירה זרה (FDI)<ref>{{Cite news|title=Amnesty International's statement far from truth, attempt to influence probe into its illegalities: MHA|url=https://economictimes.indiatimes.com/news/politics-and-nation/amnesty-internationals-statement-far-from-truth-attempt-to-influence-probe-into-its-illegalities-mha/articleshow/78388167.cms|newspaper=The Economic Times|access-date=2021-07-25}}</ref>.

[[ראש ממשלת הודו]] הנוכחי, [[נרנדרה מודי]], ספג ביקורת על ידי מדיה זרה על פגיעה בחברה האזרחית בהודו, במיוחד על ידי מיקוד לקבוצות תמיכה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ft.com/content/c6377b1c-917b-11e8-bb8f-a6a2f7bca546|הכותב=Amy Kazmin|כותרת=Indians sound alarm over ‘Orwellian’ data collection system|אתר=www.ft.com|תאריך=2018-07-30|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{Cite news|title=India uses foreign funding law to harass charities: rights groups|url=https://www.reuters.com/article/us-india-ngos-crackdown-idUSKBN134056|newspaper=Reuters|date=2016-11-09|access-date=2021-07-25|language=en|first=Nita|last=Bhalla}}</ref><ref>{{Cite news|title=Opinion {{!}} Narendra Modi’s Crackdown on Civil Society in India|url=https://www.nytimes.com/2017/01/09/opinion/narendra-modis-crackdown-on-civil-society-in-india.html|newspaper=The New York Times|date=2017-01-09|access-date=2021-07-25|issn=0362-4331|language=en-US|first=Rohini|last=Mohan}}</ref>. הודו ביטלה את רישומם של כ-15,000 ארגונים לא ממשלתיים במסגרת החוק להסדרת תרומות זרות (FCRA) בתגובה, האו"ם פרסם הצהרות נגד המדיניות המאפשרת לבטל ביטולים אלה. אף שלא נמצא דבר המאשר את האשמות אלה, הממשלה מתכננת להמשיך בחקירה והקפיאה את חשבונות הבנק של כל המשרדים בהודו. דובר מנהלת האכיפה הודיע כי השלמת החקירה עשויה להימשך כשלושה חודשים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.japantimes.co.jp/news/2018/10/26/asia-pacific/amnesty-india-says-raid-frozen-accounts-aimed-silencing-government-critics/|הכותב=Krishna N. Das|כותרת=Amnesty India says raid and frozen accounts aimed at silencing government critics|אתר=The Japan Times|תאריך=2018-10-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

ב-[[30 באוקטובר]] [[2018]] אמנסטי קרא לעצור ולהעמיד לדין את כוחות הביטחון ה[[ניגריה|ניגרים]] בטענה כי השתמשו בכוח מופרז נגד מפגני השיעה במהלך תהלוכה דתית שלווה סביב בירת המדינה, [[אבוג'ה]] אשר במהלכה, לפחות כ-45 נהרגו ו-122 נפצעו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thisdaylive.com/index.php/2018/11/01/amnesty-international-wants-nigerian-security-forces-held-accountable-for-killing-shiites/|הכותב=editor|כותרת=Amnesty International Wants Nigerian Security Forces Held Accountable for Killing Shiites|אתר=THISDAYLIVE|תאריך=2018-11-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב[[נובמבר]] 2018 דיווח אמנסטי על מעצרם של 19 פעילי זכויות ועורכי דין ומעלה ב[[מצרים]]. המעצרים בוצעו על ידי השלטונות המצריים כחלק מהאכיפה המתמשכת של המשטר על חילוקי דעות כלפיו. אחת מהנעצרות הייתה הודה עבד אל-מונאים, עורכת דין לזכויות אדם בת 60 וחברה לשעבר במועצה הלאומית לזכויות אדם. אמנסטי דיווחה כי בעקבות המעצרים התיאום המצרי לזכויות וחירויות (ECRF) החליט להשעות את פעילותו בשל הסביבה העוינת כלפי החברה האזרחית במדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dw.com/en/egypt-arrests-19-rights-activists-lawyers-amnesty/a-46125842|הכותב=Deutsche Welle (www.dw.com)|כותרת=Egypt arrests 19 rights activists, lawyers: Amnesty {{!}} DW {{!}} 01.11.2018|אתר=DW.COM|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב-[[5 בדצמבר]] [[2018]] אמנסטי אינטרנשיונל גינתה את הוצאתם להורג של הרוצחים איהר הרשנקו וסיאמיון ברז'נוי (אשר ב[[יולי]] [[2017]] גזר בית הדין האזורי במהיליאו גזר דין מוות על ברז'נוי יחד עם איהר הרשנקו, באשמת רציחות מרובות שבוצעו לכיסוי תוכניות הונאת נדל"ן) ב[[בלארוס]] אשר נורו למרות בקשת ועדת זכויות האדם של האו"ם לעיכובם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/documents/document/?indexNumber=eur49%2f9521%2f2018&language=en|כותרת=Document|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://naviny.belsat.eu/en/news/black-realtors-case-one-more-executed-in-belarus/|כותרת=Black realtors case: One more executed in Belarus|אתר=naviny.belsat.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dp.spring96.org/en/news/91535|כותרת=Belarus: Amnesty International condemns execution of two more prisoners|אתר=Capital punishment in Belarus, analytics, Petition against the Death Penalty in Belarus|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

==== 2019 ====
באפריל [[2019]] הזהיר סגן מנהל אמנסטי אינטרנשיונל למחקר באירופה, מסימו מוראטי, כי אם יוסגר לארצות הברית, מייסד "WikiLeaks", ג'וליאן אסאנג', יעמוד בפני "הסיכון להפרות חמורות של זכויות אדם, בהן תנאי מעצר העלולים להפר את איסור העינויים". ב-[[24 באפריל]] 2019 מפגינים מחו מול קבלת הפנים של משרדי אמנסטי בלונדון, עקב נגד מה שראו כחוסר מעש של הארגון בהפרות זכויות אדם נגד [[כורדים]] ב[[טורקיה]], כולל כליאתו ובידודו של חבר ב[[מפלגת הפועלים של כורדיסטן]], [[עבדוללה אג'לאן]] אשר בעקבות כך הכריזו על [[שביתת רעב]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thecanary.co/trending/2019/04/24/amnesty-and-itv-offices-occupied-to-break-the-silence-over-jailed-kurdish-leader-abdullah-ocalan/|כותרת=Amnesty and ITV offices occupied to break the silence over jailed Kurdish leader Abdullah Öcalan|אתר=The Canary|תאריך=2019-04-24|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב-[[26 באפריל]] אמנסטי קרא למשטרה לפנות את המפגינים.

ב-[[14 במאי]] [[2019]] הגיש אמנסטי אינטרנשיונל עתירה ל[[בית המשפט המחוזי בתל אביב]], [[ישראל]], בבקשה לבטל את רישיון הייצוא של חברת טכנולוגיית המעקב "[[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|NSO Group]]" הישראלית בטענה כי, "לצוות אמנסטי אינטרנשיונל יש חשש מתמשך ומבוסס שהם ממשיכים להיות ממוקדים ולבסוף ייסקרו על ידי טכנולוגיית NSO"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2019/05/israel-amnesty-legal-action-stop-nso-group-web-of-surveillance/|כותרת=Amnesty supports legal action to stop chilling spy web|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. כמו כן הוגשו תביעות אחרות נגד "NSO" בבתי משפט בישראל בגין הפרות זכויות אדם לכאורה, כולל הגשת תביעתו ב[[דצמבר]] [[2018]] של עומר עבדולזיז שטען כי התוכנה כוונה לטלפון שלו בתקופה בה היה בקשר קבוע עם העיתונאי הסעודי, [[ג'מאל ח'אשוקג'י]].

ב[[אוגוסט]] 2019 בחרה האספה העולמית חמישה חברים חדשים למועצה הבינלאומית - טיומאלו פיטר פאפו ([[ניו זילנד]]), ד"ר אנג'ולה סינג באיס ([[מלזיה]]), ריץ לי סנטוס השלישי ([[הפיליפינים]]), לולו באררה ([[מקסיקו]]) ואניקט שאה (ארצות הברית) כמנהל כספים. בהינתן שפאפו קיבל את מירב הקולות, כהונתו תהיה לארבע שנים והנבחרים האחרים לשלוש שנים. הנבחרים הצטרפו בתקופה משמעותית בהיסטוריה של הארגון שכללה, אתגרים פיננסיים, ארגון מחדש של הארגון, פיתוח אסטרטגיה גלובלית חדשה, מרחב של החברה האזרחית ההולכת ומתכווצת, ודרישה מחבריה הצעירים ומשותפיה לעבור לתחומים לא מסורתיים כמו [[שינוי אקלים|שינויי אקלים]].

=== עשור 2020 ===
==== 2020 ====

ב[[מאי]] 2020 העלה הארגון חששות מפני פגמים ביטחוניים באפליקציית האיתור במגפת הקורונה ב[[קטר (מדינה)|קטר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2020/08/17/governments-collected-data-to-fight-coronavirus-raising-privacy-concerns.html|הכותב=Nessa Anwar|כותרת=Governments have collected large amounts of data to fight the coronavirus. That's raising privacy concerns|אתר=CNBC|תאריך=2020-08-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב[[ספטמבר]] [[2020]], השהארגון השבית את פעילותו בהודו לאחר שהממשלה הקפיאה את חשבונות הבנק שלו בגלל אי סדרים פיננסיים לכאורה<ref>{{Cite news|title=Amnesty International to halt India operations|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-india-54277329|newspaper=BBC News|date=2020-09-29|access-date=2021-07-25|language=en-GB}}</ref>. ב-[[29 באוקטובר]] 2020 השיק אמנסטי אינטרנשיונל יישום למידה לזכויות אדם בשם "האקדמיה לאמנסטי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2020/10/amnesty-launches-human-rights-learning-app-to-equip-next-generation-of-activists/|כותרת=Amnesty launches human rights learning app to equip next generation of activists|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>. ב-[[2 בנובמבר]] [[2020]] דיווח אמנסטי אינטרנשיונל כי 54 בני אדם - בעיקר נשים וילדים אמהרה וקשישים - נהרגו על ידי ה-OLF בכפר גאווה קנקה, [[אתיופיה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.theguardian.com/world/2020/nov/02/killed-ethiopia-massacre-amnesty-oromia-amhara|הכותב=Staff and agencies in Addis Ababa|כותרת=At least 54 killed in Ethiopia massacre, says Amnesty|אתר=the Guardian|תאריך=2020-11-02|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org.uk/press-releases/ethiopia-over-50-killed-horrendous-attack-village-armed-group|כותרת=Ethiopia: over 50 killed in 'horrendous' attack on village by armed group|אתר=www.amnesty.org.uk|תאריך_וידוא=2021-07-25}}</ref>.

==== 2022 ====
בפברואר 2022 פרסם הסניף הבריטי של הארגון דו"ח נרחב, הטוען שבישראל מתקיים [[אפרטהייד]] כלפי ערבים, בין השאר בכך שהיא שוללת את "[[זכות השיבה]]" מה[[פלסטינים]]. הדו"ח כולל קריאה ל[[מועצת הביטחון של האו"ם]] להטיל [[אמברגו]] נשק על ישראל. [[משרד החוץ]] הישראלי דחה את הדו"ח ומתח ביקורת על "אמנסטי" והאשים אותו ב[[האנטישמיות החדשה|אנטישמיות]].{{הערה|{{ynet|רויטרס, עינב חלבי, איתמר אייכנר|"האפרטהייד הישראלי נגד הפלסטינים": זהו דו"ח אמנסטי שעורר סערה|60722270|1 בפברואר 2022}}}}

== מבנה ==
[[קובץ:Goodwin House2.JPG|ממוזער|250x250 פיקסלים|המטה ה[[קנדה|קנדי]] של הארגון ב[[אוטווה]], [[אונטריו]]]]
אמנסטי אינטרנשיונל מורכב ברובו מחברים התנדבותיים אך שומר על מספר מצומצם של אנשי מקצוע בתשלום. במדינות בהן אמנסטי אינטרנשיונל הוא בעל נוכחות חזקה, החברים מאורגנים כ-"מדורים". פעילויות בסיסיות של מדורי אמנסטי אינטרנשיונל בדרך כלל מוגדרות עם מספר משמעותי של חברים, אשר חלקם יהוו "קבוצות" וצוות מקצועי. לכל אחד מהם יש דירקטוריון. בשנת [[2019]] היו כ-63 מדורים ברחבי העולם. "מבנים" הם מדורים שאפתניים אשר גם הם מתאמים פעילויות בסיסיות אך יש להם חברות קטנה יותר וצוות מצומצם. במדינות בהן אין מדורים או מבנים, אנשים יכולים להיות "חברים בינלאומיים". ישנם שני מודלים ארגוניים אחרים: "רשתות בינלאומיות", המקדמות נושאים ספציפיים או שיש להם זהות ספציפית, ו-"קבוצות משויכות" שעושים את אותה העבודה כמו קבוצות מדורים אך בבידוד.
[[קובץ:Amnesty International Sections 2012.svg|ממוזער|250x250 פיקסלים|סימון מדינות ברחבי העולם בהן מדורי הארגון הבינלאומיים פועלים (נכון לשנת [[2012]])]]
[[קובץ:Amnesty International Israel logo.gif|ממוזער|לוגו המדור ה[[ישראלים|ישראלי]] של אמנסטי אינטרנשיונל |250x250px]]
הגוף המנהל הגבוה ביותר הוא האספה העולמית אשר נפגשת מדי שנה. כל מדור שולח את יו"ר ומנהל ההנהלה ל-GA. תהליך ה-GA מנוהל על ידי "PrepCom" (הוועדה המכינה). הדירקטוריון הבינלאומי (IB) שנקרא בעבר הוועד הפועל הבינלאומי בראשות יו"ר הדירקטוריון הבינלאומי (שרה בימיש) מורכב מתשעה חברים, הגזבר הבינלאומי ושני חברים מנויים. ה-IB נבחר על ידי האספה העולמית ואחראי עליה. המועצה הבינלאומית נפגשת לפחות פעמיים במהלך כל שנה אחת ובפועל נפגשת פנים אל פנים לפחות ארבע פעמים בשנה. ישיבות דירקטוריון וועדות משנה אחרות מתקיימות באמצעות ועידות וידאו.

תפקידה של המועצה הבינלאומית הוא לקבל החלטות מטעם אמנסטי אינטרנשיונל, לשלוט במזכירות הבינלאומית כולל משרדים אזוריים, ליישם את האסטרטגיה שקבעה האספה העולמית ולהבטיח עמידה בחוקי הארגון. המזכירות הבינלאומית (IS) אחראית על התנהלותה ועל ענייניו היומיומיים של אמנסטי אינטרנשיונל בהנחיית המועצה הבינלאומית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ngo-monitor.org/reports/23/|הכותב=N. G. O. Monitor|כותרת=Amnesty International: Founding, Structure, and Lost Vision » ngomonitor|אתר=ngomonitor|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>. היא מנוהלת על ידי כ-500 אנשי צוות מקצועיים ובראשה מזכ"ל. המזכירות מפעילה מספר תוכניות עבודה משפט וארגונים בינלאומיים בהם: מחקר, קמפיינים, גיוס ותקשורת. משרדיה ממוקמים ב[[לונדון]] מאז הקמתה באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] יש לאמנסטי אינטרנשיונל שתי זרועות עיקריות, אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה ואמנסטי אינטרנשיונל צדקה בע"מ. שניהם ארגונים מבוססי המדינה, אך רק השני הוא ארגון צדקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thirdsector.co.uk/amnesty-issues-public-apology-golden-handshakes/communications/article/1057803?utm_source=website&utm_medium=social|הכותב=David Ainsworth|כותרת=Amnesty issues public apology over golden handshakes|אתר=www.thirdsector.co.uk|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>.

==== מדורים לאומיים ====
{| class="wikitable sortable"
!מדינה/טריטוריה
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אלג'יריה]] {{דגל|אלג'יריה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[גאנה]] {{דגל|גאנה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ארגנטינה]] {{דגל|ארגנטינה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אוסטרליה]] {{דגל|אוסטרליה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אוסטריה]] {{דגל|אוסטריה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[בלגיה]] {{דגל|בלגיה}}
אמנסטי אינטרנשיונל [[בלגיה]] (ב[[צרפתית]])

אמנסטי אינטרנשיונל [[בלגיה]] ([[פלנדריה]])
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[בנין]] {{דגל|בנין}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ברמודה]] {{דגל|ברמודה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ברזיל]] {{דגל|ברזיל}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[בורקינה פאסו]] {{דגל|בורקינה פאסו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל קנדה (ב[[אנגלית]]) {{דגל|קנדה}}
אמנסטי אינטרנשיונל קנדה (ב[[צרפתית]])
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[צ'ילה]] {{דגל|צ'ילה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[צ'כיה]] {{דגל|צ'כיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[דנמרק]] {{דגל|דנמרק}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[איי פארו]] {{דגל|איי פארו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פינלנד]] {{דגל|פינלנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[צרפת]] {{דגל|צרפת}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[גרמניה]] {{דגל|גרמניה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[יוון]] {{דגל|יוון}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הונג קונג]] {{דגל|הונג קונג}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הונגריה]] {{דגל|הונגריה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[איסלנד]] {{דגל|איסלנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הודו]] {{דגל|הודו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אינדונזיה]] {{דגל|אינדונזיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אירלנד]] {{דגל|אירלנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[איטליה]] {{דגל|איטליה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[יפן]] {{דגל|יפן}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ג'רזי]] {{דגל|ג'רזי}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[לוקסמבורג]] {{דגל|לוקסמבורג}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מלזיה]] {{דגל|מלזיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מאוריציוס]] {{דגל|מאוריציוס}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מקסיקו]] {{דגל|מקסיקו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מולדובה]] {{דגל|מולדובה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מונגוליה]] {{דגל|מונגוליה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[מרוקו]] {{דגל|מרוקו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[נפאל]] {{דגל|נפאל}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הולנד]] {{דגל|הולנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ניו זילנד]] {{דגל|ניו זילנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[נורווגיה]] {{דגל|נורווגיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פרגוואי]] {{דגל|פרגוואי}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פרו]] {{דגל|פרו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הפיליפינים]] {{דגל|הפיליפינים}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פולין]] {{דגל|פולין}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פורטוגל]] {{דגל|פורטוגל}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[פוארטו ריקו]] {{דגל|פוארטו ריקו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[רוסיה]] {{דגל|רוסיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[סנגל]] {{דגל|סנגל}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[סלובקיה]] {{דגל|סלובקיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[סלובניה]] {{דגל|סלובניה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[דרום אפריקה]] {{דגל|דרום אפריקה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[קוריאה הדרומית]] {{דגל|קוריאה הדרומית}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ספרד]] {{דגל|ספרד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[שוודיה]] {{דגל|שוודיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[שווייץ]] {{דגל|שווייץ}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[טאיוואן]] {{דגל|טאיוואן}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[תאילנד]] {{דגל|תאילנד}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[טוגו]] {{דגל|טוגו}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[תוניסיה]] {{דגל|תוניסיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[טורקיה]] {{דגל|טורקיה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[הממלכה המאוחדת]] {{דגל|הממלכה המאוחדת}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אוקראינה]] {{דגל|אוקראינה}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[אורוגוואי]] {{דגל|אורוגוואי}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ארצות הברית]] {{דגל|ארצות הברית}}
|-
|אמנסטי אינטרנשיונל [[ונצואלה]] {{דגל|ונצואלה}}
|}

==פעילות ומטרות==
הארגון פועל לשימור כל זכויות האדם הבסיסיות המופיעות בהצהרת זכויות האדם של האו"ם. בהתאם לזאת, אמנסטי פועל למספר מטרות עיקריות:
*לשחרר את כל אסירי המצפון (אסיר מצפון הוא מי שנכלא בשל [[הפגנה]] לא-אלימה של אמונותיו, מה ששונה מעט מ[[אסיר פוליטי]]).
*להבטיח משפטים הוגנים וזריזים.
*להפסיק כל צורה של עינויים וטיפול גרוע באסירים, ובכלל זה שימוש בעונש המוות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/what-we-do/death-penalty/|כותרת=Why Amnesty opposes the death penalty without exception|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>.
*להפסיק תופעות של הפעלת טרור בידי מדינות, הרג בידי מדינות, ו"-העלמות" של בני אדם.
*לעזור למחפשי מקלט פוליטי.
*לשתף פעולה עם ארגונים כמו האומות המאוחדות, המנסים גם הם למנוע הפרות של זכויות אדם.
*להגביר את המודעות להפרות של זכויות אדם ברחבי העולם.
מספר מטרות ספציפיות נוספות הן: הבטחת חינוך חינם לכל הילדים ברחבי העולם, [[אי-הפללה|אי-הפללת]] [[הפלה מלאכותית|הפלה]], מאבק בעונשים מפני מערכות צדק, סיום כפיית גיוס בחיילי ילדים, שחרור כל אסירי המצפון, קידום זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות לקהילות שוליות, הגנה על מגיני זכויות אדם, קידום סובלנות דתית, הגנה על זכויות של קבוצות מסויימות, הפסקת עינויים והתעללותיות ועצירת הרג שלא כדין בסכסוך מזוין.

בנוסף, אמנסטי אינטרנשיונל פועל בדרכים שונות לפרסום מידע ולגיוס דעת הקהל. הארגון רואה בפרסום דוחות חסרי פניות ומדויקים כאחד מנקודות החוזק שלו. הדיווחים נחקרים על ידי ראיון קורבנות ופקידים, התבוננות במשפטים, עבודה עם פעילי זכויות אדם מקומיים ופיקוח על התקשורת. מטרתו להוציא הודעות לעיתונות בזמן ולפרסם מידע בעלוני אתרים ובאתרי אינטרנט. הארגון גם שולח משימות רשמיות למדינות כדי לערוך בירורים אדיבים אך מתעקשים. קמפיינים לגיוס דעת קהל מתאפיינים כקמפיינים פרטניים או ארציים. במהלכם טכניקות רבות נפרסות, כמו פניות ישירות (בהן כתיבת מכתבים), עבודת מדיה ופרסום והפגנות פומביות. לעיתים קרובות גיוס כספים משולב בקמפיין. בשנת [[2018]] החל הארגון לאמץ אסטרטגיית תקשורת חדשה המבוססת על מסר של אנושיות משותפת וגישת תקשורת מבוססת תקווה.

במצבים הדורשים התייחסות מיידית, אמנסטי אינטרנשיונל קורא לרשתות פעולה דחופות קיימות או לרשתות תגובה למשבר. בכל שאר העניינים הוא קורא לחבריו. הארגון רואה בגודל הגדול של משאבי אנוש עוד אחד מנקודות החוזק העיקריות שלה. לתפקידו של אמנסטי אינטרנשיונל יש השפעה משמעותית על העלאת איכות החיים של אזרחים בנושאי זכויות אדם. קבוצות אלה משפיעות על מדינות וממשלות לתת לאנשיהן צדק בלחץ ובמשאבי אנוש. דוגמה לעבודתו היא כתיבת מכתבים לאנשים כלואים בחינם שהוכנסו לשם עקב ביטויים לא אלימים. לארגון יש כוח רב מבעבר הכולל השתתפות בישיבות והפיכתו למקור מידע עבור [[האומות המאוחדות|האו"ם]] בנושא זכויות אדם בעולם. במסמך שפורסם הפעיל החברתי פליקס דודס קובע כי התעצמות כוחם של ארגוני זכויות אדם בעולם הוביל לכך, ש-"בשנת [[1972]] היו 39 מדינות דמוקרטיות בעולם, עד שנת [[2002]] היו כבר 139".

ב[[אוקטובר]] [[2020]] אמנסטי אינטרנשיונל השיק אפליקציה ניידת ללמידת זכויות אדם בחינם בשם "Amnesty Academy" המציעה ללומדים ברחבי העולם גישה לקורסים הן מקוונים והן לא מקוונים. כל הקורסים ניתנים להורדה באפליקציה, הזמינה עבור מכשירי [[iOS]] ו[[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.amnesty.org/en/latest/news/2020/10/amnesty-launches-human-rights-learning-app-to-equip-next-generation-of-activists/|כותרת=Amnesty launches human rights learning app to equip next generation of activists|אתר=www.amnesty.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-07-24}}</ref>.

== מימון ==
הארגון ממומן ברובו מתרומות, ולמעט קבוצה קטנה של בכירים בשכר, כל חבריו, פעיליו, מארגני הפעילויות והעובדים פועלים בהתנדבות.

אמנסטי הוא ארגון לא מפלגתי וא-פוליטי, והוא מסרב לקבל תרומות מממשלות או ארגונים ממשלתיים. כל הונו של אמנסטי מגיע מכיסיהם של חבריו ומתרומות של ארגונים א-פוליטיים אחרים. תקציב אמנסטי לשנת 2000 כלל:
*תמיכה בחברים: 2.5 מיליון [[לירה שטרלינג]] (13%)
*פעילויות מחאה: 1.8 מיליון ליש"ט (10%)
*פרסומים ותרגומים: 2.5 מיליון ליש"ט (13%)
*מחקר ופעילות: 5.1 מיליון ליש"ט (26%)
*משרדים ברחבי העולם: 1.2 מיליון ליש"ט (7%)
*תמיכה במחקר ופעילות: 2.6 מיליון ליש"ט (14%)
*הוצאות תפעוליות: 3.2 מיליון ליש"ט (17%)
*תשלומי סעד: 0.1 מיליון ליש"ט (פחות מ-1%)
*סך הכל: 19.5 מיליון ליש"ט

העובדה שאמנסטי מורכב מקבוצות עצמאיות קטנות המחוברות באופן רופף לגופי ניהול גדולים יותר מקשה על הסברת המבנה הארגוני והבירוקרטי. בכל מדינה בוחרים החברים ישירות בחברים בולטים כדי שישמשו, במשך שלוש שנים, ב-"[[מועצת מנהלים]]" בת 18 חברים. בבחירות אלה, לכל ארגון-חבר יש קול אחד, ולכל חבר בודד יש קול אחד, ללא תלות בגילו. מועצת המנהלים שוכרת מנכ"ל ואנשי צוות. במישור העולמי מנוהל ארגון אמנסטי בידי "מועצת המנהלים הבינלאומית" - מועצה של שמונה חברים הנבחרים לכהונה של שנתיים בידי "פגישת המועצה הבינלאומית", המורכבת מנציגים ממועצת המנהלים של כל מדינה. מועצת המנהלים הבינלאומית שוכרת מזכ"ל ומזכירות בינלאומית.

בעבר, אמנסטי הקפיד על כך שחברים לא יהיו פעילים בנושאים הקשורים למדינתם-הם. מדיניות זו נועדה בשעתו להגן על פעילים מפני פגיעת הממשל במדינתם, אם הוא ממשל המפר זכויות אדם, ובשל הרצון לשמור על נייטרליות מרבית. עקרון זה, המכונה "כלל המדינה שלך", תקף עדיין לגבי חוקרים ופעילים העובדים עם המזכירות הבינלאומית, כדי למנוע מהכיסוי של מדינה מסוימת להיות מושפע מאמונתו הפוליטית המקומית של מי שמטפל בתחום.

== השפעה תרבותית ==
==== מופעי זכויות אדם ====
"A Conspiracy of Hope" היה [[סיבוב הופעות]] קצר של שישה מופעים מטעם אמנסטי אינטרנשיונל שהתקיים ב[[ארצות הברית]] במהלך [[יוני]] [[1986]]. מטרת הסבב לא הייתה לגייס כספים אלא להגביר את המודעות לזכויות האדם ולעבודתו של הארגון במלאת 25 שנה להיווסדותו. במהלכו הופיעו הלהקה [[U2]], [[סטינג]], [[בריאן אדמס]], [[פיטר גבריאל]], [[לו ריד]], [[ג'ואן באאז]] ולהקת האחים נוויל. בשלושת המופעים האחרונים הוצג איחוד של להקת [[הפוליס]]. במסיבת עיתונאים בכל עיר, באירועי תקשורת קשורים, ובאמצעות המוזיקה שלהם בקונצרטים עצמם, האמנים עסקו בנושאים של זכויות אדם וכבוד האדם. ששת המופעים היו הראשונים מאלה שנודעו בהמשך ביחד כמופעים לזכויות אדם - סדרת אירועי מוזיקה וסבב הופעות שהקים אמנסטי אינטרנשיונל של ארצות הברית בין השנים 1986 ל-[[1998]].

"!Human Rights Now" היה סיבוב הופעות עולמי שכלל 20 מופעים מטעם אמנסטי אינטרנשיונל שהתקיים במשך שישה שבועות בשנת [[1988]]. במהלכו, לא נערך גיוס כספים לארגון אלא להגברת המודעות הן להצהרת זכויות האדם האוניברסליות במלאת 40 שנה להיווסדותה והן לעבודתו של אמנסטי אינטרנשיונל בדומה לסבב ההופעות הקודם מטעמו. במופעים הוצגו [[ברוס ספרינגסטין]], להקת "[[E Street Band]]", [[סטינג]], [[פיטר גבריאל]], [[טרייסי צ'פמן]] ו[[יוסו נ'דור]], ואמנים אורחים מכל אחת מהמדינות בהן נערכו המופעים ([[הממלכה המאוחדת]], [[צרפת]], [[הונגריה]], [[איטליה]], [[ספרד]], [[קוסטה ריקה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[יפן]], [[הודו]], [[זימבבואה]], [[חוף השנהב]], [[ברזיל]] ו[[ארגנטינה]]){{הערה|[[ירון פריד]], [https://www.nli.org.il/he/newspapers/kotert/1988/09/07/01/article/66?&srpos=8&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-הופעה+אמנסטי-------------1 קונצרט רוק - אמנסטי־שואו], חדשות, 7 בספטמבר 1988}}.

==== אמנים למען אמנסטי ====
אמנסטי אינטרנשיונל, באמצעות תוכנית בשם "אמנים למען אמנסטי", אישר עבודות תקשורתיות תרבותיות שונות, מה שלעיתים קרובות מנהיגותה רואה בה טיפולים מדויקים או חינוכיים בנושאים אמיתיים הנמצאים בתחום הדאגה של הארגון:
* A מיועד ל[[אושוויץ]] - ספר העוסק בטראומות וטיפולים מדעיים מתקופת [[השואה]] בקרב ילדים.
* בדלת בית המוות - סרט תיעודי משנת [[2008]] על קרול פיקט, ששימש כ[[כומר]] בית המוות ביחידת הכלא הידועה לשמצה "וולס" בהאנטסוויל, טקסס פיקט וניהל מעל 95 הוצאות להורג בקריירה של 15 השנים שלו, כולל הראשונה בהזרקה קטלנית.
* בכלא במשך כל ימי חיי - סרט [[סרט תיעודי|תיעודי]] משנת [[2007]] על העיתונאי והאסיר האמריקאי [[מומיא אבו ג'אמאל]], בבימויו וכתיבתו של מארק אוונס לצד ויליאם פרנקום.
* צרות במים - סרט תיעודי משנת [[2008]] שהופק ובוים על ידי טיה ליסין וקרל דיל. הסרט מציג זוג צעיר ששרד את [[הוריקן קתרינה]], שמוביל אותם להתמודד עם עברם הבעייתי של עצמם במהלך הסופה, בקהילה שננטשה הרבה לפני שההוריקן פגע.

==אמנסטי ישראל==
{{להשלים|נושא=ישראל}}

החל מ[[מאי]] [[2019]], מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל בישראל הוא מולי מלקאר. יו"ר הארגון הנוכחי הוא גיא בר־אבן{{הערה|1=[http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=204&ArticleID=538 עמוד "מי אנחנו", אתר אמנסטי אינטרנשיונל בישראל]}}.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Amnesty International}}
* {{אתר רשמי|https://www.amnesty.org}}
* [http://www.amnesty.org אמנסטי אינטרנשיונל], האתר העולמי
* [http://www.amnesty.org.il אמנסטי אינטרנשיונל - סניף ישראל], עמוד הבית
* {{תיאוריה וביקורת|[[אייל גרוס]]|גלובליזציה קווירית וזכויות אדם: דנה אינטרנשיונל/אמנסטי אינטרנשיונל|מסה-גלובוליזציה-קווירית-וזכויות-אדם-ד|23, סתיו 2003}}
* {{ביו-נובל|537}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{פרס נובל לשלום}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אמנסטי אינטרנשיונל|*]]
[[קטגוריה:ארגוני זכויות האדם]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ארסמוס]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אמנסטי אינטרנשיונל|גרסה=32915071|פריט=Q42970}}