הצגת המקור של הדף "אורלי קסטל-בלום"

{{סופר}}
'''אורלי קסטל-בלום''' (נולדה ב-[[26 בנובמבר]] [[1960]]) היא [[סופר]]ת [[ישראלים|ישראלית]]. כלת [[פרס ספיר]] לשנת [[2015]] על ספרה "[[הרומן המצרי]]".

==ביוגרפיה==
אורלי קסטל נולדה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] למשפחה יהודית שעלתה ארצה מ[[מצרים]] בשנת [[1949]], אב שעבד בחברת "[[אל על]]" ואם שעבדה ב[[בנק אגוד]]. פטירתו של אביה, סלבו קסטל, ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] באה לידי ביטוי בספרה "[[דולי סיטי]]".

קסטל-בלום דוברת [[צרפתית]] מגיל צעיר. אחרי לימודי תיכון ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]] שירתה בצה"ל כ[[מש"קית ת"ש]] ב[[סיני]]. למדה שנה אחת [[קולנוע]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ולאחר מכן עוד שנה בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה [[בית צבי]] ב[[רמת גן]].

נישאה לגדי בלום, אותו הכירה בעת לימודיה בבית צבי, ולזוג נולדו שני ילדים. התגרשה בשנת 1999. מתגוררת בתל אביב.

==יצירתה==
התחילה לפרסם את יצירתה בשנת [[1987]]. היא "התגלתה" על ידי ה[[עורך ספרותי|עורך הספרותי]] [[חיים פסח]], שעבד אז בהוצאת [[עם עובד]], שם פורסם קובץ הסיפורים הראשון, "לא רחוק ממרכז העיר". את פריצתה הגדולה לזירת הספרות המקומית עשתה עם פרסום ה[[רומן]] "היכן אני נמצאת". ספר נוסף שזכה להערכה רבה הוא הרומן "[[דולי סיטי]]", שעוסק באמהות בישראל.

חוקר הספרות [[גרשון שקד]] ראה באורלי קסטל-בלום סופרת אשר שינתה את פניה של הספרות העברית בחדשנות תוכנם של ספריה.

[[דוד גורביץ']] תיאר את יצירתה כ[[פוסטמודרניזם|פוסטמודרנית]]:{{הערה|דוד גורביץ', "אורלי קסטל-בלום והאופציה הפוסטמודרנית בספרות הישראלית", בספרו '''פוסטמודרניזם - תרבות וספרות בסוף המאה ה-20''', [[הוצאת דביר]], 1998, עמ' 304-287.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אחת היוצרות המרכזיות של הדפוס הפוסטמודרני בספרותנו היא ללא ספק אורלי קסטל-בלום. סיפוריה של קסטל-בלום, שפורסמו החל מאמצע שנות השמונים, הביא לחלל הספרותי שלנו מציאות אלימה ופופולרית שלא הכרנו קודם לכן. סגנונה הפרבולי, הג'אזי, הג'סטה "הרעה" והמרושלת שבה בחרה לכתוב, האופן העצבני והסוריאליסטי שבו טיפלה ביסודות המסורתיים של הסיפורת – מוטיבציה, דמות, אינטגרציה, פסיכולוגיה – יכלו בדין לעורר תגובות נסערות. כנגד הליטוש המצופה "מסיפורת עשויה היטב" קיבלנו חספוס מתריס; כנגד מעמקים (פסיכולוגיים, או היסטוריוסופיים-לאומיים) קיבלנו את פני השטח העירומים. כנגד לשון שאמורה לייצג עולם קיבלנו עולם המשקף, כבמראה הפוכה, לשון "מופרעת", "עצובה", פיוטית, המסתופפת בין כתליו.}}

חוקר הספרות [[אורי ש. כהן]] כתב:{{הערה|אורי ש. כהן, '''לקרוא את אורלי קסטל-בלום''', [[אחוזת בית (הוצאה לאור)|אחוזת בית]], 2011, עמ' 13.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אורלי קסטל-בלום היא אחת היוצרות המרכזיות בישראל מאז שנות התשעים, ובוודאי אחד הקולות החשובים שהופיעו בה מסוף שנות השמונים. יחד עם אחרים היא תרמה לגיבושה של תופעה חדשה בספרות העברית, שהוגדרה בתורה כביטוי של הפוסט-מודרניות הישראלית, הגדרה שלא החזיקה מעמד זמן רב - כמו המציאות הפוסט-לאומית שבה הייתה כרוכה.}}

מבקר התרבות יונתן גת הגדיר את כתיבתה של קסטל-בלום בתוכניתו "גיבור תרבות" באופן הבא: 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= זוהי כתיבה תחת השפעת 'האנג-אובר' ותחושת מיגרנה. המיקוד והדיוק מופנים לפרטים הלא חשובים ואילו הפרטים החשובים אינם רלוונטים לרצף הסיפורי. ודווקא אי השפיות - היא זו שמחלצת את הסופרת מהאבדון. השיגעון הוא הפיתרון הרציונלי ביותר למקרים אליהם נסחפים גיבוריה של קסטל-בלום.}}
==פרסים==
* בשנת [[1990]] הוענק לה [[פרס תל אביב]]
* בשנת [[1993]] הוענק לה [[פרס אלתרמן]]
* בשנים [[1994]], [[2001]] ו-[[2011]] הוענק לה [[פרס ראש הממשלה ליצירה]] 
* בשנת [[2003]] קיבלה את [[פרס ניומן]]. ספרה "הרומן המצרי" זיכה אותה ב[[פרס ספיר]] לשנת 2015.{{הערה|{{הארץ|[[גילי איזיקוביץ]]|הספר "הרומאן המצרי" של אורלי קסטל-בלום זכה בפרס ספיר לשנת 2015|1.2870902|2 במרץ 2016}}}}

==פרסומים==
*'''לא רחוק ממרכז העיר''', סיפורים, [[עם עובד]] תל אביב 1987. ראה-אור מחדש בסדרת [[הספריה החדשה]], 2007.
*'''סביבה עוינת''', בעריכת [[חיים פסח]], [[זמורה ביתן]], 1988.
*'''היכן אני נמצאת''', בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, תל אביב, 1990.
*'''[[דולי סיטי]]''', בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, תל אביב, 1992. ראה אור מחדש בסדרת [[הספריה החדשה]], 2007. עובד גם למחזה בשם "[[דולי סיטי (מחזה)|דולי סיטי]]".
*'''[[המינה ליזה]]''', בעריכת חיים פסח, [[הוצאת כתר]], 1995.
*'''סיפורים בלתי-רצוניים''', בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, 1993.
*'''שנינו נתנהג יפה: שיחות עם בני''', לילדים, איורים - [[כרמית גלעדי-פולארד]], כתר, 1997.
*'''הספר החדש של אורלי קסטל-בלום''', בעריכת חיים פסח, [[הוצאת כתר]], 1998.
*''' חלקים אנושיים''', עורכת - [[פביאנה חפץ]], כנרת 2002.
*'''רדיקלים חופשיים''', כתר, 2002.
*'''‫עם אורז לא מתווכחים''', מבחר סיפורים 1987–2004, עורכת - פביאנה חפץ, כנרת, 2004.
*'''‫טקסטיל ''', הספריה החדשה, 2006
*'''חיי חורף''', הספריה החדשה, 2010
*'''[[הרומן המצרי]]''', הספריה החדשה, 2015

==לקריאה נוספת==
* אורי ש. כהן, '''לקרוא את אורלי קסטל-בלום''', [[אחוזת בית (הוצאה לאור)|אחוזת בית]], 2011.
* [[קובי נסים]], '''בגובה העיניים''', על המשמר, ד' בסיוון [[תשנ"ב]], 5 ביוני 1992, עמ' 21. על: אורלי קסטל-בלום, דולי סיטי (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ב 1992).
* [[גדי טאוב]], "על השפה הרזה", רחוב: כתב עת לספרות, 1, 1994.
* [[צביה בן-יוסף גינור|צביה גינור-בן-יוסף]], "הדיסטופיה הציונית על פי אורלי קסטל-בלום", '''ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה''', 2000.
* [[גיסי שריג]], "החופש לפרוש ולהיאלם : מחסומי כתיבה ב'המינה ליזה'", '''[[עלי-שיח]]''', 38, תשנ"ז 1997.
* חנה סקרה, "הקול המיתולוגי של הזהות הנשית ביצירותיהן של רות אלמוג ושל אורלי קסטל-בלום", עלי שיח, חוב' 44 (2000), עמ' 19–41.
* יעל פויס, "לתת משמעות לסיפור מוזר: סטודנטים להוראת הספרות קוראים ספרות עכשווית", על "האשה שרצתה להרוג מישהו", '''הכשרת מורים והתפתחותם המקצועית''', 2001.
*[[יוסף אורן]], "קפקא לעניים: דיון בלתי-משוחד בסיפורי אורלי קסטל-בלום", על "רדיקלים חופשיים", [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], ע"ה, 1, תשס"א.
* [[ציפורה קדר]], "תפקודו של התבנות הפונטי בפואטיקה של הרומן ’היכן אני נמצאת’", '''[[דפים למחקר בספרות]]''', 10, 1996. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23417441}}
* [[תמר הס]], "כבר אין לה עיכובים - קריאה פמיניסטית ב’לקרוא לעטלפים’ לחנה בת שחר וב’היכן אני נמצאת’ לאורלי קסטל-בלום", '''אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות''', 1995.
* [[אורציון ברתנא]], "היכן אנחנו נמצאים?", פוסט-מודרניזם בספרות הישראלית משנות השמונים אל שנות התשעים, '''מאזנים''', ס"ו, 8, 1992.
* [[עידית כנפי]], "טקסט, אידיאות ועמדות הקורא - דיון בסיפור 'אלף שקל לסיפור' של אורלי קסטל בלום", '''החינוך וסביבו''', כ"ה, 2003.
* [[רינה בן-שחר]], "חבל על הטרנד - על הפואטיקה של אורלי קסטל-בלום", '''למ"ד לאיל"ש''', 2003.
* [[סמדר שיפמן]], "מינה ודולי - רעיה ואם : משחק בסטריאוטיפים נשיים אצל אורלי קסטל-בלום", '''התשמע קולי?''', 2001.
* [[עדיה מעוז-מנדלסון]], "סיטואציות קיצוניות זוועתיות וגרוטסקיות ביצירותיהם של קסטל-בלום וקרת", '''[[דפים למחקר בספרות]]''', 11, 1998. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23417482}}
* [[ליזה צ'ודנובסקי]], "האם קיימים חורים שחורים? (על פארודיה בסיפורים קצרים של אורלי קסטל-בלום ו[[אתגר קרת]])", '''[[עיתון 77]]''', 223, 1998.
* סמדר שיפמן, '''דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?''', [[הוצאת כרמל]], 2007.
*[[דוד גורביץ']], "אורלי קסטל-בלום והאופציה הפוסטמודרנית בספרות הישראלית", בספרו '''פוסטמודרניזם - תרבות וספרות בסוף המאה ה-20''', [[הוצאת דביר]], 1998, עמ' 287–304.
* {{שיחות אינטימיות|הפרק "אורלי קסטל-בלום - בין אמהוּת לטירוף", עמ' 345-337}}
* נורית גוברין, "כולנו ציפורים קצוצות כנפיים ומרוטות נוצות - רופאות בספרות העברית", בתוך: '''קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ז'''', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט/2019, עמ' 249 - 392 על: 'דולי סיטי'.

==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|אורלי, קסטל בלום}}
* {{לקסיקון הספרות|00409}}
* {{לקסיקון הסופרים|349}}
* {{המכון לתרגום|13310}}
* [https://gnazim.org/2575-2/ הצצה לארכיונה של אורלי קסטל-בלום] באתר [[מכון גנזים|מכון גנזים של אגודת הסופרים]]
* {{הספריה החדשה 2}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=11816 "אורלי קסטל בלום: השיגעון הוא השפוי החדש"]: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ו[[דן ערב]]
* {{הארץ|שירי לב-ארי|דור שלישי לבדידות האשה|1.1098754}}
* {{הארץ|ורד לי|"אני באתי להם בהפוכה"|1.1434338|15 באוגוסט 2007}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|דוקרנית הקרח הבועטת|3642913|24 בדצמבר 2008}}
* {{nrg|[[שי גולדן]]|התחלה. אמצע. וסוף: אורלי קסטל-בלום מרוששת|309/301|25 בנובמבר 2011|47|2}}
* {{נענע10|ענבר לבנת|"דולי סיטי 2? אולי בתור סרט אקשן"|748669|1 באוקטובר 2010||bidur}}
* {{תרבות|סבטלנה נטקוביץ'|על הסיפור "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" (שהופיע בספר ''סיפורים בלתי-רצוניים'')|על-האישה-שהעדיפה-לחפש-אוכל-של-אורלי-קס|אנתולוגיה}}
* יוני ליבנה, [https://bedofsodom.wordpress.com/2014/03/01/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C%D6%BE%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/comment-page-1/#comment-314 ראיון עם אורלי קסטל־בלום, חיי חורף], המדור הספרות של [[ידיעות אחרונות]], 8 בספטמבר 2010
* יוני ליבנה, [https://bedofsodom.wordpress.com/2016/03/12/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C%D6%BE%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99/ ראיון עם אורלי קסטל־בלום, בעקבות הזכייה בפרס ספיר], המדור הספרות של ידיעות אחרונות, 11 במרץ 2016

'''על ספריה'''
* {{מכאן|[[עדי אופיר]]|על כתיבה פוסטמודרנית ואפשרות הצדקתה המוסרית : קריאה בסיפורים בלתי רצוניים של אורלי קסטל-בלום|001-115-133|2000}}
* {{הארץ|אסתי אדיבי-שושן|זהו. זהו? זה מה יש, אוקיי|1.1112954}}, על הספר "טקסטיל".
* [[דן לחמן]], [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-1062.htm טקסטיל / אורלי קסטל בלום], באתר e-mago
* {{nrg|אורלי קסטל בלום|"לא רחוק ממרכז העיר"|599/096|22 ביוני 2007|47|}}
* {{nrg|[[דפנה שחורי]]|חלקי חילוף, על "טקסטיל"|076/020|21 באפריל 2006|47|}}
* {{nrg|[[מנחם בן]]|קו המשווה: מצחיקונת|174/766|5 בנובמבר 2010|47|2}}
* {{ynet|[[דורון קורן]]|תרדמת חורף|3964382|6 באוקטובר 2010}}
* {{הארץ|שירה סתיו|"חיי חורף" מאת אורלי קסטל-בלום, הוכחות לקיום|1.1226035|20/10/10}}
* {{הארץ|אסתי אדיבי-שושן|אולי את אפילו לא קיימת|1.1228472|5 בנובמבר 2010}}
* [[אריק גלסנר]], [http://arikglasner.wordpress.com/2010/10/02/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%94/ על "חיי חורף", של אורלי קסטל-בלום, הוצאת "הספרייה החדשה"], ביקורות ספרות - [[מעריב (עיתון)|מעריב]], 2 באוקטובר 2010
* אריק גלסנר, [http://arikglasner.wordpress.com/2008/04/11/%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9c%d7%99-%d7%a7%d7%a1%d7%98%d7%9c-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d/ על אורלי קסטל-בלום], [[מעריב (עיתון)|מעריב]], 2008
* {{ynet|יותם שווימר|"הרומאן המצרי": ביקורת נוקבת ומושלמת|4617053|20 בינואר 2015}}
* {{הארץ|אורין מוריס|כתב הגנה על כל המוחלשים מאת אורלי קסטל-בלום|1.2579872|5 במרץ 2015}}
* {{אות|חן אדלסבורג|אינטרפלציה מוצלחת מדי: הקריאה של אורלי קסטל-בלום|8|Edelsburg|סתיו 2018}}

'''מכּתביה''':
* [http://www.newlibrary.co.il/article?c0=13580 למה כתבתי את 'דולי סיטי'], טור אישי של אורלי קסטל-בלום באתר [[הספריה החדשה]]
* [http://www.bananot.co.il/articles/1301 לקריאת הסיפור "התקליף" ברשת]
* [http://www.bananot.co.il/articles/121 הסיפור "הרס"ר והפואנטה" מתוך ספרה "רדיקלים חופשיים"], באתר בננות
* {{nrg||השינוי של גולדה - מונולוג מגרונה של גולדה מאיר|731/010|7 במאי 2008|47|1}}
* {{ynet||משפחה שכזאת: פרק מתוך "הרומאן המצרי"|4611528|10 בינואר 2015}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קסטל-בלום, אורלי}}
[[קטגוריה:סופרות ישראליות]]
[[קטגוריה:סופרות כותבות עברית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס אלתרמן]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ניומן]]
[[קטגוריה:זוכות פרס רמת גן לספרות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ספיר]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אורלי קסטל-בלום|גרסה=28404681|דרגה=עבר סינון}}