הצגת המקור של הדף "אדריכלות יוון העתיקה"

{{יוון העתיקה}}
{{סגנונות אדריכלים}}
'''אדריכלות יוון העתיקה''' היא סגנון אדריכלי שהתפתח ב[[יוון העתיקה]] החל מסוף [[התקופה המיקנית]] (המאה ה-12 לפנה"ס) ועד [[המאה הרביעית לפני הספירה]] אז הגיעה האדריכלות היוונית לשיאה. שיאה של האדריכלות היוונית היה זיקוק של כמה סגנונות שהיוו את [[האדריכלות הקלאסית]] שהמשיכה גם לסגנון [[אדריכלות הלניסטית|האדריכלות ההלניסטית]] [[אדריכלות רומית|והאדריכלות הרומית]]. סגנון אדריכלי זה הוא הבסיס הקדום ביותר לרוב סגנונות האדריכלות שהתפתחו עד [[אדריכלות מודרנית|המודרניזם]] [[המאה ה-20|במאה ה-20]]. 
האמנות המינואית-מיקנית מבוססת על אלמנטים הבאים מהטבע, מהיבשה ומ[[מעמקי הים]], כמו צמחי מים, דגים, תמנונים ועוד נושאים ייחודיים שכמעט לא הופיעו באמנות היוונית. 
על אף הפריחה התרבותית חלה בה ירידה כאשר רעידות האדמה גרמו לנסיגה תרבותית. סמוך לשנת 1,100 לפנה"ס נשרפה העיר מיקנה עד היסוד. תאריך זה מציין בספרי ההיסטוריה את סופה של התרבות המינואית- מיקנית. כ-100 שנה מאוחר יותר פלשו למיקנה שבטים דוריים שהחריבו תרבות זו. השבטים הדוריים התיישבו בעיר והתרבות שהביאו איתם תפסה את מקומה של התרבות שנחרבה. על רקע התרחשויות אלה התפתחה התרבות והאומנות היוונית הקדומה.

תהליך התגבשותם של השבטים הנודדים שפלשו לשטחי יוון נמשך כשלוש מאות שנים, וכדי להגיע ליציבות מדינית-טריטוריאלית אחידה הם הקימו ערי-מדינה (פוליס) עצמאיות שהיו מאוחדות סביב הדת והמיתולוגיה היווניות. "הפוליס" הייתה עיר מדינה עצמאית עם שלטון עצמאי, צבא עצמאי ומערכת חוקים משלה, וסיפקה את רוב צורכיה הכלכליים-חברתיים-תרבותיים. הפוליס הוצגה כלפי ארצות אחרות כגוף עצמאי לחלוטין.

שורשיה של האדריכלות היוונית הם בסגנונות בנייה של תרבויות עתיקות שחיו באזור יוון ו[[הים האיגאי]] באלף השני לפנה"ס כמו התרבות המיקנית, התרבות המינואית ושבטים שונים שהיגרו לצפון יוון ו[[אסיה הקטנה]]. רוב המבנים שנבנו בראשית התקופה של יוון העתיקה כמעט ולא שרדו משום שנהרסו ונבזזו במהלך השנים או שנבנו מעץ. רוב הבניינים שנשתמרו, עד התקופה הרומית או עד היום, הם בעיקר מבני ציבור שנבנו מהמאה ה-5 לפנה"ס ולאחריה.

ה[[אדריכל]] ביוון העתיקה, כמו [[פסל (מקצוע)|פסל]] או [[צייר]], לא נחשב ל[[אמן (אמנות)|אמן]] אלא היה [[אומנות|אוּמן]] שהיה אחראי על ה[[בנייה]]. המילה "ארכיטקט" מקורה במילה היוונית "ארכי-טקטון" שפירושה בנאי ראשי (ארכי-ראשי, טקטון-בנאי). האדריכל היה אמון על תכנון המבנה ובנייתו לרבות קישוטיו הפיסוליים. רוב האדריכלים היווניים היו אלמוניים. אפילו האדריכל [[איקטינוס]] שבנה את [[הפרתנון]] ב[[אתונה]] בשנים (447–432 לפנה"ס), אליו היו מתייחסים היום כאל גאון רב-אומן, קיבל הכרה של בעל מלאכה שעשה את עבודתו ולא זכה בחייו להכרה מכובדת ומשמעותית.

== מאפייני הסגנון ==
[[קובץ:Hephaistos.temple.AC.02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקדש הפיסטוס באתונה]]
האדריכלות היוונית השתמשה בבנייה בעיקר באבן ובשיש. טכנולוגיית הבנייה הייתה פשוטה יחסית (לעומת [[האדריכלות הרומית]] שהייתה יותר מפותחת טכנולוגית מהיוונית) והשתמשה בעיקר במבני לבנים, [[עמוד]]י אבן או שיש, קורות אופקיות מאבן או מעץ וגמלונים משולשים. ליוונים לא הייתה ידועה טכנולוגיית הבנייה של [[קשת (בנין)|קשת]] או של [[כיפה (מבנה)|כיפה]] ולכן הצורות בהן נעשה שימוש באדריכלות היו בעיקר תוכניות אורתוגונליות (מבוססות על זוויות ישרות) [[גמלון|וגמלונים]] משולשים פשוטים בחזיתות מבנים.

כאשר סגנון הבנייה הבשיל לקראת [[המאה ה-6 לפנה"ס]] המבנים התאפיינו בקווים נקיים ומדויקים ובעלי פרופורציות מתוכננות היטב. המבנים הקפידו על [[סימטריה]] כמעט מושלמת. עם זאת, בתכנון המרחב לא הייתה סימטריה כלל - על אף שכל מבנה כשלעצמו הקפיד על סימטריה, הבניינים היו מפוזרים בהתאם לטופוגרפיה ואלמנטים נופיים שונים. הדבר בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בתכנון [[האקרופוליס של אתונה]]. האקרופוליס, שבמרכזה [[הפרתנון]], נבנתה על הר והמבנים השונים מפוזרים עליה כאשר הם משתלבים בהרמוניה עם הטבע והסביבה. הפרתנון ומבנים אחרים שנבנו באקרופוליס תוכננו להיתפס ב[[פרספקטיבה]] מכל הכיוונים תוך כדי עלייה להר ולא במבט חזיתי מסודר בו נראית החזית בסימטריה מושלמת. הרומאים, שאימצו את הסגנון היווני, בחרו להבליט את הסימטריה ונתנו לצופה בבניין לראות את המקדש מהחזית הראשית בלבד וגם לרוב בנו מבנים נוספים מצידי המקדש שחיזקו את הסימטריה הכוחנית.

[[קובץ:Classical_orders_from_the_Encyclopedie.png|שמאל|ממוזער|150px|כותרות [[עמוד|העמודים]] לפי הסדרים הקלאסיים]]
=== הסדרים הקלאסיים ===
{{הפניה לערך מורחב|הסדרים הקלאסיים }}
במקומות שונים באזור יוון והים האיגאי התפתחו כמה סגנונות בנייה בעלי מאפיינים כלליים דומים מאד אך ייחודיים בפרטיהם ובקישוטיותיהם. שני סגנונות עיקריים היו [[הסגנון הדורי]] אשר פותח על ידי השבטים ה[[דורים]] בצפון יוון ו[[הסגנון האיוני]] שפותח בעיר [[איוניה]] שבחופה המערבי של [[אסיה הקטנה]].

בסגנונות נעשה שימוש על ידי אדריכלים בתקופה הארכאית בכל יוון. מאוחר יותר התפתח גם [[הסדר הקורינתי|הסגנון הקורינתי]], בתקופה הקלאסית (מאה חמישית לפנה"ס). סגנונות אלו, הנקראים גם "סדרים", היוו מוסכמה ואף מעין תקנות לאדריכלות היוונית. שלושה סדרים אלו וסדרים משניים נוספים אומצו מאוחר יותר על ידי הרומאים, ונעשה בהם שימוש גם בסגנונות אדריכליים מאוחרים יותר, כולל בתקופה המודרנית.

== סוגי מבנים ביוון העתיקה ==

=== מקדש יווני ===
[[קובץ:Ac.parthenon5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הפרתנון]] ב[[אקרופוליס]] של [[אתונה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|מקדש יווני}}
'''המקדשים היווניים''' התפתחו באמצע המאה ה-8 לפנה"ס. תפקיד המקדש היה לשמש כבית עבור הפסל של האליל שנמצא בתוכו. המקדשים היווניים היו מוקפים בעמודים פריסטילים בסימטריה מוחלטת. כמעט תמיד כללו מספר זוגי של עמודים בחזית הראשית והאחורית ומספר זוגי גדול יותר של עמודים עבור החזיתות הצדדיות. בין העמודים לחלל המקדש עצמו (שהיה סגור בקירות לבנים) היה מעבר שאפשר למבנה להתייחס לכל ארבעת הכיוונים.

המקדשים היו מבנים מונומנטליים שבנייתם היה מדויקת להפליא בהתאם [[הסדרים הקלאסיים|לסדרים הקלאסיים]]: הדורי, האיוני והקורינתי. החזית הבסיסית של המקדש היווני אומצה על ידי הרומאים ועל ידי סגנונות אדריכלות נוספים ומגדירה עד היום את הדימוי של מבנה ציבורי מפואר.

=== סטואה === 
{{הפניה לערך מורחב|סטואה}}
[[קובץ:Stoa in Athens.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור "[[הסטואה של אטאלוס]]" ב[[אתונה]]]]
'''סטואה''', ב[[עברית]] "סטיו" (מלשון המילה ה[[יוונית]], באנגלית נכתב "Stoa"), היא שורת עמודים (קולונדה) מקורה לשימוש ציבורי. הסטואות היוו בדרך כלל דופן לחללים ציבוריים, שווקים או [[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]] שהיו פתוחים אליו בצד אחד וכללו מעבר וחדרים שונים בצד השני.
לסטואה היו תפקידים שונים שהשתנו בדרך כלל - חנויות של סוחרים, הלנה, גלריות ועוד.

סטואות גדולות ומפוארות נבנו בערים רבות בתקופה היוונית והרומית ורובן נבנו לפי [[הסדר הדורי]].

=== תיאטרון ===
'''ה[[תיאטרון ביוון העתיקה]]''' התפתח ופרח מ[[המאה ה-6 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-2 לפנה"ס]]. מבני התיאטרון היווניים נבנו תמיד על טופוגרפיה משופעת שאיפשרה לבנות יציעים בצורה נוחה וללא הרבה מאמץ. התיאטראות היו בנויים מהרבה שורות מעוגלת של ספסלים, אחת מעל השנייה, המתמקדות בבמה. צורת המושבים הייתה בדרך כלל קצת יותר מחצי מעגל.

[[קובץ:Epidaurus Theater.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התיאטרון ב[[אפידאורוס]]]]
התיאטרון היווני השתמש בנוף הטבעי כחלק מהתפאורה והשתלב בטבע בהרמוניה.

=== אגורה (αγορά, Agora)===
'''[[אגורה (מקום כינוס)|האגורה]]''' הייתה חלל עירוני ציבורי חשוב ב[[פוליס]] היוונית. האגורה הייתה כיכר מוקפת במבני ציבור וסטואות והיא שימשה כ[[שוק (מסחר)|שוק]] וכמרחב לאירועים ציבוריים שונים. לתפקיד דומה שימש ה[[פורום (רומא העתיקה)|פורום]] הרומי בתקופה הרומית.

=== בולטריון (Bouleuterion)===
[[קובץ:Bouleuterion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריסות בולטריון בעיר אקראי שב[[סיציליה]]]]
[[קובץ:Palestra, Pompeii.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימסניון רומי בעיר [[פומפיי]]]]
'''הבולטריון''' היה המבנה ששימש למקום ישיבת ה'''בוּלֶה''' - מועצת העיר. מבנה הבולטריון היה כמו תיאטרון קטן ומקורה שאיפשר לזקני העיר לשבת בחצי מעגל ולקיים התכנסויות בהן התקבלו החלטות מוניציפליות.

=== גימנסיון (γυμνασιον, Gymnasium) ===
'''ה[[גימנסיון]]''' היה מבנה ביוון העתיקה ששימש ל[[חינוך גופני]] ולחינוך בכלל, על מנת לחנך צעירים ולהפוך אותם לאזרחים. למבנה היה תפקיד חשוב מאד בחברה האזרחית של ה[[פוליס]] והמבנה עצמו אף היווה מקור לגאווה עירונית מקומית.

הגימנסיון נבנה על פי רוב בסמוך למים זורמים ולחורשת עצים על מנת להעניק תנאים אופטימליים לחניכים, וזאת בסיסמת "נפש בריאה בגוף בריא". מבנה זה, בדומה לתיאטרון, ניצל בצורה מיטבית את הסביבה הטבעית בה נבנה. בדרך כלל הגימנסיון נבנה על צלע של הר לאורך טראסות רחבות, כשעל גבי מפלסים אלה נפרש המבנה הארכיטקטוני שכלל [[פלאייסטרה]], גימנסיון, מסלול ריצה, [[בית מרחץ|מרחצאות]] ועוד.

=== הבית היווני ===
הבית היווני הפרטי הטיפוסי היה מבנה חד קומתי המתכנס לתוך חצר. הוא כלל מסדרון כניסה שהוביל לחצר כאשר רוב החדרים פנו אל החצר ולא אל חוץ המבנה. לרוב, בצד אחד של החצר היו [[עמוד]]ים שנקראו "[[אכסדרה]]" ( או בלועזית: קולונדה. כיום נעשה שימוש במילה זו לתיאור של שורת עמודים) והם יצרו מעין מרפסת פנימית הפונה אל החצר. בכל בית היה חדר אירוח בו היו מתנהל ה[[סימפוזיון|סימפוזיונים]] - משתאות. החדר הכיל מיטות שסבבו את מרכז החדר עליהן ניתן היה לשבת בהסבה ובנוחות סביב האוכל או סביב מופע שהיה מאורגן עבור האורחים.

== התקופה ההלניסטית ==
[[אדריכלות קלאסית|סגנון האדריכלות הקלאסי]] של יוון העתיקה הופץ ברחבי [[המזרח התיכון]] עם כיבושיו של [[אלכסנדר הגדול]] מסוף [[המאה ה-4 לפנה"ס]]. כמעט ואין הבדלים סגנוניים בין סגנון האדריכלות ביוון העתיקה לפיו נבנו מבנים הלניסטיים במזרח וגם בתקופה זו נעשה שימוש בסדרים הקלאסיים ובעקרונות התכנון הקלאסיים. בנייה של ערים הלניסטיות חדשות ובהם תיאטראות ומקדשים ממצרים ועד אזור אפגניסטן הייתה חלק מהפצת [[התרבות ההלניסטית]] על ידי אלכסנדר הגדול ויורשיו. 

עיקר ההבדל בין התקופה ההלניסטית לבין התקופה היוונית היא בהיבטים של [[תכנון עירוני]], אשר היה רלוונטי יותר בשל הערים הרבות שהוקמו. הערים שנבנו בתקופה ההלניסטיות התאפיינו ב[[תכנון היפודאמי]], תכנון רציונלי מאד של רחובות אורך ורוחב היוצרים מבננים מלבניים. כל מבנן, כלומר משבצת הסגורה בין ארבעה רחובות, נקראה "אינסולה". אינסולה אחת הכילה כמה עשרות של בתי מגורים בעלי קומה אחת או שתיים. האגורה הייתה פעמים רבות אינסולה ריקה ששמרה על המבנה הרחובות אך אפשרה חלל עירוני נח שלצידו נבנה בדרך כלל המקדש.

== מונחים ==
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות קלאסית - מונחים}}
===רכיבי בניין===
רשימת רכיבי הבניין מהנמוך אל הגבוה:
* '''[[סטילובטה]]''' (stylobate), בסיס המקדש. משטח אופקי הבנוי משלוש מדרגות רחבות המקיפות את כל המבנה. באדריכלות הרומית הבסיס נקרא [[פודיום]], כמו במת המנצחים ב[[המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה|משחקים האולימפיים]].
==== [[עמוד|עמודים]] (columns) ====
העמוד מורכב משלושה חלקים עיקריים: בסיס, גוף וכותרת:
*'''בסיס''' - רק בסדרים האיוני והקורינתי.
* '''גוף העמוד''' (shaft) - העמוד עצמו היה בנוי מסדרה של [[גליל (גאומטריה)|גליל]]ים נמוכים אשר עמדו אחד על השני. בחלק מהסדרים הגלילים הלכו והוצרו לקראת 2/3 הגובה של העמוד, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד היה קטן מקוטרו התחתון בכשמינית. 
** '''חריצים''' (fluting) - גילוף אורכי באבן לאורך רוב גובה העמוד בצורה (בגריעה) של חצי עיגול.
** '''[[אנטזיס]]''' (entasis) - קמירות מתוכננת לאורך עמוד או אלמנט אנכי אחר. בעמודים, הקמירות יוצרת עיבוי קל קצת מתחת לחצי גובה העמוד שאחר כך הולך וקטן ככל שעולים במעלה העמוד. הסיבות המשוערות לאנטזיס הן הנדסיות או אסתטיות - כדי ליצור תחושה של מבנה "אורגני" הלוחץ על העמודים.
* '''[[עמוד#סגנונות עמודים אירופאים|כותרת]]''' (capital) - חלקו העליון של העמוד המקנה לו את זהותו. בכל סדר קלאסי יש כותרת שונה אשר לפיה ניתן בקלות לזהותו.
*'''אכינוס''' (echinus) - ב'''סדר הדורי''', חלק גלילי שטוח בין הכותרת ל'''אבקוס'''.
* '''[[אבקוס (אדריכלות)|אבקוס]]''' (abacus) - לבנה שטוחה הנמצאת מעל הכותרת ומעליה מונח ה'''ארכיטרב'''.

====אנטבלטורה====
[[אנטבלטורה]] (entablature) - החלק העליון של המבנה הנמצא מעל העמודים. מחולק לכמה שכבות:
* '''[[ארכיטרב]]''' (architrave) - הקורה הראשית המונחת מעל לעמודים. 
* '''[[אפריז]]''' (frieze) - השכבה האמצעית באנטבלטורה והעבה ביותר. בסדרים האיוני והקורינתי נהגו לקשט את ה'''אפריז''' בפסלים ובתבליטי באבן:
** '''[[מטופה|מטופות]]''' (metopes) - תבליטי אבן לאורך ה'''אפריז'''. מופרדים ביניהם ב'''טריגליפים'''.
** '''[[טריגליף]]''' (triglyph) - פסים קישוטיים ניצבים לאורך ה'''אפריז''' המפריד בין ה'''מטופות'''.
* '''[[קרניז]]''' (cornice) - הרכיב האופקי העליון באנטבלטורה. הקרניז תמיד בולטת לצדדים וכלפי חוץ יותר מהרכיבים שמתחתיה.
* '''[[גמלון]]''' (pediment) - חזית הגג המשולש הנראה מהחזית. הגמלון הוא הרכיב העליון של ה'''אנטבלטורה''' וחותם את חלקה העליון של החזית. 
** '''[[טימפנון]]''' (tympanum) - פסלים ו[[תבליט]]ים קישוטיים מאבן בתוך ה'''גמלון'''.
** '''אקרוטריון''' (acroterion) - קישוט בקודקוד ה'''גמלון'''.

===סוגי מבנים ומקומות===
* '''[[אקרופוליס]]''' (acropolis) - "העיר העליונה". גרעין ה'''[[פוליס]]''' העתיק, בו מרוכזים לרוב מבנים בעלי חשיבות רבה לעיר
* '''[[טמנוס]]''' (Temenos) - המתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות.
* '''מתחם פן-הלני''' - '''טמנוס''' בעל חשיבות רבה.
* '''פריבולוס''' (peribolos) - גדר או חומה קטנה התוחמת את ה'''טמנוס'''.
* '''[[פרופילאה]]''' (propylaea) - מבנה שער-הכניסה ל'''טמנוס'''
* '''[[מקדש יווני]]''' - מבנה הפולחן הדתי ביוון העתיקה. מקור חשוב באדריכלות המערבית.
* '''[[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]]''' (agora) - כיכר עירונית מרכזית מוקפת מבני ציבור
* '''[[סטואה]]''' או '''סטיו''' (stoa) - מבנה ציבור בעל אכסדרה בעל שימושים משתנים

===חלקי המקדש===
* '''נאוס''' (naos או cella) - ההיכל הפנימי המרכזי של המקדש.
* '''פרונאוס''' (pronaos) - מרפסת בצד המזרחי ממנה נכנסים.
* '''אופיסטודמוס''' (opistodomos) - מקום בו איכלסו את אוצרות המקדש. 
* '''אדיטון''' - (aditon) חדר קטן במקדש המורשה רק לכהנים.
* '''פרוסטילון''' (Proistyle) - מקדש עם עמודים קדמיים.
* '''אמפיפרוסטילון''' - פרוסטילון דו-כיווני. צד אחד אטום.
* '''מקדש פריפטרלי''' - מוקף שורת עמודים אחת מכל צדדיו.
* '''מקדש דיפטרלי''' -  מוקף שתי שורות עמודים מכל צדדיו.
* '''מקדש מונופטרלי''' - טיפוס מקדש עגול.

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|אדריכלות|שם1=פורטל האדריכלות|יוון העתיקה}}
* [[אדריכלות רומית]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ancient Greek architecture}}

{{תרבות יוון העתיקה}}

[[קטגוריה:סגנונות באדריכלות]]
[[קטגוריה:אדריכלות קלאסית]]
[[קטגוריה:יוון העתיקה: אדריכלות|*]]
[[קטגוריה:סימטריה באדריכלות]]

[[fr:Art de la Grèce antique#L'architecture]]
{{קרד}}