הצגת המקור של הדף "רבי ברוך מרקוס"

{{אישיות רבנית
|שם=הרב ברוך מרכוס
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:ברוך מרכוס.jpg|250px]]
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה עברי=[[תר"ל]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה עברי=[[י"ט בסיוון]] [[תשכ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום פעילות=[[ישראל]]
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=הרב הראשי ל[[חיפה]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = ה[[רב ראשי|רב הראשי]] האשכנזי של [[חיפה]]
| התחלת כהונה = [[1906]]
| סיום כהונה = [[1961]]
| הבא בתפקיד = [[הרב יהושע קניאל]]
}}}}
ה[[רב]] '''ברוך מרקוס''' ([[תר"ל]], [[1870]]{{הערה|על פי חוברת הפרדס נולד ב[[תרכ"ו]] ([[1866]]).}} - [[י"ט בסיוון]] [[תשכ"א]], [[3 ביוני]] [[1961]]){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://aleph.nli.org.il:/F/?func=direct&doc_number=000181782&local_base=NNL10|הכותב=|כותרת=מאגר הזהויות הארצי - הספרייה הלאומית|אתר=aleph.nli.org.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-01-22}}}} היה הרב הראשי הראשון של העיר [[חיפה]] בעידן המודרני (1906–1961) ודמות בולטת בניהול ענייני הדת והרבנות בארץ ישראל.

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה רוטבו הסמוכה לעיר [[קובנה]] ב[[ליטא]]. הוא למד אצל אחד מאבות [[תנועת המוסר]] - [[הסבא מקלם]], וכן למד מספר שנים ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. בליטא גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. נשא את אסתר בתו של הרב נתן גינזבורג שהיה מהנדיבים ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים בעל טחנת הקמח הממונעת הראשונה בעיר העתיקה. לאחר נישואיו עלה ל[[ארץ ישראל]] על סמך רישיונות עלייה של משפחת אשתו ולכן נקרא בתחילה מאיירס. לאחר תקופה בה התגורר ב[[יפו]], עבר ל[[ירושלים]], שימש כמנהל "בית המוסר" שב[[חצר שטרויס]], ולאחר מכן שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת תורת חיים]]. כמו כן ייסד וניהל, יחד עם הרב [[שמואל הלל שינקר]], את [[ישיבת אור חדש]]. 

[[קובץ:Synagogue Sharey Tsedek Hagalil (edited).jpg|שמאל|ממוזער|200px|שלט הנצחה בחזית בית הכנסת "שערי צדק הגליל"]]
בשנת [[תרס"ז]] ([[1906]]) התמנה כרב הראשי ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של חיפה, וכיהן בתפקידו כ-55 שנה. 

ב[[תרע"ד]] ([[1913]]) השתתף ב[[מסע המושבות]] שארגנו [[הרב קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ובו ביקרו עשרה רבנים בעשרים ושישה יישובים שהוקמו בצפון ארץ ישראל.

הרב מרקוס כיהן כיושב ראש הראשון של [[בית הדין הרבני]] בחיפה. היה בין מייסדי [[ועד הישיבות]] ב[[ארץ ישראל]], סייע ל[[ישיבת תפארת ישראל]] בחיפה שהצטרפה למסגרת ועד הישיבות, ואף שימש בה כרב וכבוחן. היה חבר [[מועצת הרבנות הראשית]] לארץ ישראל. בשנותיו האחרונות נבחר לנשיאות הכבוד של [[תנועת המזרחי]] בחיפה.

הרב מרקוס כתב את הספר "אמרי ברוך" (חיפה, [[תר"ץ]]).

ייסד את בית הכנסת "שערי צדק הגליל" המצוי ב[[רחוב חסן שוקרי]] 18 בחיפה. העירייה הציבה עליו שלט לזכרו.

נפטר בשנת [[ה'תשכ"א]] ונקבר בחיפה בבית הקברות היהודי כפר סמיר. שנתיים לאחר מותו, ב[[תשכ"ג]] ([[1963]]), [[שמות רחובות בישראל|נקרא על שמו]] רחוב הרב ברוך מרכוס בחיפה, בשכונת [[ואדי סאליב]].{{הערה|{{מדריך רחובות חיפה|הרב ברוך מרכוס|5859}}}}

בתו ציפורה נישאה ל[[ישראל עמיקם]] יושב ראש [[גדוד מגיני השפה העברית]] בחיפה, והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי.

נכדו {{יזכור|46609|בועז עמיקם}} נפל חלל ב[[מלחמת העצמאות]] כחובש ב[[מבצע יפתח]] בעת שהגיש עזרה לפצועים שנשארו מאחור לאחר נסיגת הכוחות.

שתיים מנינותיו הן העיתונאית והסופרות [[סמדר פרי]] ומירב הלפרין.

==קישורים חיצוניים==
*'מרקוס, ר' ברוך ב"ר מאיר־פלק', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 69–70 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1267–1268).
*{{מדריך רחובות חיפה|הרב ברוך מרכוס|5859}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12198&pgnum=41 על הרב ברוך מרכוס], בחוברת "הפרדס" שיצאה בשנת פטירתו.
*{{תדהר|4|1770|הרב ברוך מרכוס}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|חיפה}}
{{מיון רגיל:מרקוס, ברוך}}

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הראשונה]]
[[קטגוריה:חיפה: רבנים ראשיים]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת תפארת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:תנועת המוסר: אישים]]
{{קרד}}