הצגת המקור של הדף "סירט (רומניה)"

{{עיר
|שם=סירט
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Siret
|תמונה=
|מדינה=רומניה
|ראש העיר=
|מושל=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|שטח=43.40
|גובה=
|אוכלוסייה=9,358	
|תאריך אוכלוסייה=2002
|קואורדינטות={{coord|47.95|N|26.06|E|display=inline,title|type:city}}
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=http://www.primariasiret.ro
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=רומניה|שם=סירט|אורך=26.06|רוחב=47.95|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|סטטיסטיקות=
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות רומניה|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה=[[סוצ'אבה]]
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
|יחידה שלטונית שנייה=
|תאריך צפיפות=}}
[[קובץ:Siret memorial.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי סירט שנספו בשואה, ב[[בית הקברות בחולון]]]]
'''סִירֶט''' (ב[[רומנית]]: '''Siret''', ב[[גרמנית]]: '''Sereth''', ב[[פולנית]]: '''Seret''', ב[[הונגרית]]: '''Szeretvásár''', ב[[יידיש]]: '''סערעט''') עיר בצפון [[רומניה]], הנמצאת באזור [[בוקובינה]], במחוז [[סוצ'אבה]], במחצית הדרך שבין סוצ'אבה ובין [[צ'רנוביץ]]. היא שוכנת על ה[[חוף|גדה]] הימנית של נהר [[סירט (נהר)|סירט]] וממנו קיבלה את שמה. כיום יש בסירט 9,371 תושבים ושטחה 43.40 קמ"ר.

תקופה קצרה שימשה סירט כ[[עיר בירה|בירתו]] של [[בוגדאן הראשון]]. בשנת [[1371]] קיבל היישוב את מעמדו כעיר והחלה להתפתח במהירות עקב מיקומה על אם הדרך בין דרום [[גליציה]] ל[[הונגריה]]. וכיום עיר זאת משמשת כמעבר גבול בין [[רומניה]] ל[[אוקראינה]].

== הקהילה היהודית בסירט ==
המצבה הקדומה ביותר בבית העלמין היהודי היא מ-[[1560]], ולפי מפקד האוכלוסין מ-[[1774]] ישבו בעיר 8 משפחות יהודיות אשר מנו 43 נפשות. במפקד [[1910]], מנתה הקהילה היהודית 3,178 נפשות מתוך אוכלוסייה כללית של 7,815 נפש (כ-41% מאוכלוסיית העיר והקבוצה האתנית הגדולה ביותר).{{הערה|{{צ-ספר|שם=פנקס קהילות רומניה|מו"ל=יד ושם|שנת הוצאה=1980}}}}

במפנה [[המאה ה-19|המאות ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] כיהן כרב העיר, הרב [[פנחס משה בורשטיין]] עד ל-[[1906]], לאחריו הרב ד"ר [[שמואל פרייפלד]] עד ל-[[1936]], ולאחריו רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]].

בעיר הייתה פעילות חסידית עניפה; רבי שמואל שמעלקא רובין (נכד [[רבי נפתלי מרופשיץ]] ו[[רבי שלום מבעלז]]) כיהן כאדמו"ר בין השנים תרל"ה עד לפטירתו בשנת תרס"א. אחריו מילאו את מקומו בנו רבי פנחס מנחם מנדל שכיהן באדמו"רות עד שנספה ב[[שואה]] וחתנו, רבי [[חיים אלטר דכנר]] - שכיהן כ[[אב"ד|ראב"ד]] עד פטירתו בשנת תרצ"א. ערב השואה פעלו בעיר תשעה בתי כנסת מתוכם ארבעה בתי כנסת חסידיים. ואדמורי"ם רבים היו פוקדים את העיר בקביעות עד לימי השואה לפגישות עם קהל חסידיהם, הבולטים שבהם: האדמו"ר [[רבי ישראל הגר (אהבת ישראל)|רבי ישראל הגר]] (אהבת ישראל), האדמו"ר [[רבי מנחם נחום פרידמן (בויאן)|רבי מנחם נחום פרידמן]] (באיאן),האדמו"ר מסדיגורה [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] (השני), האדמו"ר [[רבי חיים הגר (אנטניא)|רבי חיים הגר]] (אנטניא), 

האדמו"ר רבי [[חיים מרדכי רוזנבוים]] מ[[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] קבע את משכנו וחצרו בעיר, לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לא"י וקבע משכנו בירושלים, יפו ובסוף חייו בגבעת רוקח בבני ברק. 

אחד מהאדמו"רים לבית [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], צעיר בניו של [[ישראל הגר (אהבת ישראל)]] כיהן מ-[[1936]] כרב המקום, והוא מייסדה של חסידות [[סרט ויז'ניץ]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הוא קבע את משכנו ב[[חיפה]], ושם קיימת עד היום [[רמת ויז'ניץ|שכונה]] של חסידי סערט ויז'ניץ.

בעיר פעלו תנועות הנוער הציוניות והבולטות שבהן היו [[הנוער הציוני]] ו[[בית"ר]].

ביוני 1941 עם הפלישה הנאצית לברית המועצות. גורשו כל יהודי סירט בפקודת הצבא הרומני בשלב ראשון אל העיר [[רדאוץ]]. 18 זקנים וחולים אשר לא יכלו ללכת ברגל נורו ועל גדת הנהר סירט לאחר שאנסו לעינהם את הנשים על ידי חיילי הצבא הרומני בפקודת המיור אלבו (Albu). שאר התושבים גורשו במסע רגלי ולאחר מכן ברכבות אל העיר [[קראיובה]] שבדרום רומניה. לאחר מכן גורשו שוב במסע רגלי מפרך עד לעיר [[מוהיליב-פודילסקי|מוגילוב-פודולסק]] שעל גבול אוקראינה.

בסירט נותר בית הכנסת היהודי "הגדול" בסמוך לבית העירייה.

חבר הכנסת [[יצחק ארצי]] היה יוצא המקום ופעל להנצחת הקהילה היהודית. בניו [[שלמה ארצי]] ו[[נאוה סמל]] איזכרו את סירט כמקור השראה.

{{-}}

==ערים תאומות==
{{טורים
|רוחב=20em
|תוכן=* {{עיר תאומה|אליטה (ספרד)|ספרד|מתאריך=1991|שם בשפה=Altea}}
* {{עיר תאומה|באד קוטזינג|גרמניה|מתאריך=1991|שם בשפה=Bad Kötzting}}
* {{עיר תאומה|בלאג'ו|איטליה|מתאריך=1991}}
* {{עיר תאומה|בונדוראן|אירלנד|מתאריך=1991|שם בשפה=Bundoran}}
* {{עיר תאומה|גראנויל|צרפת|מתאריך=1991|שם בשפה=Granville, Manche}}
* {{עיר תאומה|הולסטברו|דנמרק|מתאריך=1991|שם בשפה=Holstebro}}
* {{עיר תאומה|הופייז|בלגיה|מתאריך=1991|שם בשפה=Houffalize}}
* {{עיר תאומה|מרסן (הולנד)|הולנד|מתאריך=1991|שם בשפה=Meerssen}}
* {{עיר תאומה|ניידראנואן|לוקסמבורג|מתאריך=1991|שם בשפה=Niederanven}}
* {{עיר תאומה|פריווז'ה|יוון|מתאריך=1991|שם בשפה=Preveza}}
* {{עיר תאומה|סמיסברה|פורטוגל|מתאריך=1991|שם בשפה=Sesimbra}}
* {{עיר תאומה|סרבון|הממלכה המאוחדת|מתאריך=1991|שם בשפה=Sherborne}}
* {{עיר תאומה|קרקילה|פינלנד|מתאריך=1997|שם בשפה=Karkkila}}
* {{עיר תאומה|אוקסלאוסאנד|שוודיה|מתאריך=1998|שם בשפה=Oxelösund}}
* {{עיר תאומה|יודנבורג|אוסטריה|מתאריך=1999}}
* {{עיר תאומה|צ'וזנה|פולין|מתאריך=2004|שם בשפה=Chojna}}
* {{עיר תאומה|קוז'ג|הונגריה|מתאריך=2004|שם בשפה=Kőszeg}}
* {{עיר תאומה|סיגולדה|לטביה|מתאריך=2004}}
* {{עיר תאומה|סוסיד|צ'כיה|מתאריך=2004|שם בשפה=Sušice}}
* {{עיר תאומה|טורי (אסטוניה)|אסטוניה|מתאריך=2004|שם בשפה=Türi}}
* {{עיר תאומה|זבולן|סלובקיה|מתאריך=2007}}
* {{עיר תאומה|פרינאי|ליטא|מתאריך=2008}}
* {{עיר תאומה|מסקלה|מלטה|מתאריך=2009|שם בשפה=Marsaskala}}
* {{עיר תאומה|דמביצה|פולין}}
}}

== לקריאה נוספת ==
* {{אוצר החכמה|ספר קהילה|'''סירט (סערט) שלנו, סיפורה של עיירה יהודית'''|614623|ישראל תשס"ג||עמוד=1}}.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Siret}}
* {{אתר רשמי|http://www.siretromania.ro/}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|יישובים}}
[[קטגוריה:רומניה: עיירות]]
[[קטגוריה:בוקובינה: ערים]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות ברומניה|סירט]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שמונצחות בבית העלמין הדרום]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שהושמדו בשואה]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=סירט (רומניה)|גרסה=29751311}}