הצגת המקור של הדף "ברייתא דל"ב מידות"

'''[[ברייתא]] דל"ב מידות''' הוא חיבור בנושא [[מידות שהתורה נדרשת בהן]]. הוא נחשב כ[[ברייתא]], וכתיבתו מיוחסת ל[[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי]].
==תיאור==
הוא מהווה מערכת של 45 כללים ללימוד ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. מתוכן, 13 מידות הן מתורתו של [[מידות שהתורה נדרשת בהן#שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל|רבי ישמעאל]], ו-32 מידות נוספות הוסיף רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

הוא מופיע כ"פרשה ראשונה" בתוך [[משנת רבי אליעזר]]; המשך החיבור (מ'פרשה שלישית' ואילך) מכונה [[מדרש אגור]]. הוא יצא לאור מ[[כתב יד (מקור)|כתב יד]] על ידי [[:D:Q33008572|הלל גרשם ‬ענעלאו]] בשנת 1934{{הערה|הוצאת בלוך, [[ניו יורק]], [[תרצ"ד]]}}. ב[[ש"ס וילנא]] הברייתא נדפס לאחר כללי התלמוד שבסוף [[מסכת ברכות]], בלוויית פירוש.

הברייתא נזכר בספרות [[פרשני המקרא היהודים|פרשנות התורה]], מאחרי [[תקופת הגאונים]] והלאה{{הערה|לדוגמה: [[רד"ק]] על ירמיהו ל"ג כ"ו; [[יונה אבן ג'נאח]] בחיבורו [[הרקמה]]; ה[[רמב"ם]] ספר המצוות עשה ל"ז}}.

יש המאחרים את חיבורו לתקופות מאוחרות, וטוענים שאיננה מתקופת ה[[תנאים]]{{הערה|משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR''' 23''' {{כ}}(1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי [[המאה ה-10]], ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב [[רב שמואל בן חפני גאון|ר' שמואל בן חפני]] בפירושו ל[[תורה]].}}.

==שלושים ושתיים המידות==
# ב'''ריבוי  -''' כל 'את' 'גם' ו'אף' באים לריבוי, כגון: "וה' פקד את שרה"<ref>בראשית כא,א.</ref> לרבות כל העקרות עמה{{הערה|{{ילקוט שמעוני|וירא|צב}}}}.
# ב'''מיעוט''' - כל 'אך' 'רק' ו'מן' באים למעט, כגון: "אך בעשור לחודש השביעי"<ref>ויקרא כג,כז.</ref>  - אין [[יום כיפור]] מכפר אלא לשבים{{הערה|{{תלמוד בבלי|שבועות|יג|א}}}}.
# ב'''ריבוי אחר רבוי -''' "גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם"<ref>דברים יב,לא.</ref> - לרבות [[אב]]ותיהם [[אמא|ואמותיהם]]{{הערה|{{ספרי|דברים|יב|לא}}}}.
# ב'''[[מיעוט אחר מיעוט]] ''' - "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר"<ref>במדבר יב,ב.</ref> - מלמד שדיבר עם [[אהרן]] עוד קודם ל[[משה]]. 
# ב'''[[קל וחומר]]''' מפורש - "בשושן הבירה הרגו היהודים חמש מאות איש, בשאר מדינות המלך מה עשו"<ref>אסתר ט, יב.</ref>.
# ב'''קל וחומר''' סתום – "נשבע להרע ולא ימיר"<ref>תהלים טו, ד.</ref> - וקל וחומר להיטיב. 
# ב'''[[גזרה שווה]]''' - נזיר היה [[שמואל]], שנאמר בו: "ומורה לא יעלה על ראשו"<ref>שמואל א א יא.</ref> כמו שנאמר בשמשון<ref>שופטים יג, ה.</ref>{{הערה|{{משנה|נזיר|ט|ה}}}}.
# ב'''[[בניין אב]]''' - דבר שנאמר בראשיתו מלמד על שאחריו. בדיבור הראשון ה' פונה "משה משה" ומשה משיב "הנני"<ref>שמות ג,ד.</ref>, מלמד לכל הדברות הבאות{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/ספרא_על_ויקרא_א_א ספרא, ויקרא, א, א]}}.
# ב'''דרך קצרה''' - הכתוב מקצר ומחסיר מילה, כגון: "ותכל [נפש] המלך דוד לצאת אל אבשלום"<ref>שמואל ב יג, לט.</ref>.
# ב'''דבר שהוא שנוי''' - שבע פרות ושבע שבלים בחלום פרעה הנשנות בפתרון יוסף<ref>בראשית מא.</ref> מרמזות על 42 שנות [[רעב]]. מתוכן נדחו 40 לתקופת [[יחזקאל]].
# מ'''סדור שנחלק''' - פסוק שנחצה לשנים, כגון: "ה' הטוב יכפר בעד: כל לבבו הכין"<ref>דהי"ב ל יט ראה שם ב[[רש"י]].</ref> - בעד כל שהכין לבו. 
# מ'''דבר שבא ללמד ונמצא למד''' - נאמר במפלת [[מצרים]]: "קולה כנחש ילך"<ref>ירמיה מו, כב.</ref> מלמד שהיה קולו של ה[[נחש]] שנקצצו רגליו הולך מסוף העולם ועד סופו.
# מ'''כלל שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון''' - נאמר בכלל "ויברא אלקים את האדם בצלמו"<ref>בראשית א,כז.</ref>, ואחר כך בא המעשה בפירוט.
# מ'''דבר גדול שנתלה בקטן הימנו ''' - להשמיע ה[[אוזן]] בדרך שהיא שומעת – דבור ה' נמשל לשאגת ה[[אריה]]{{הערה|1=עמוס ג, ח.}} להמחשה מן העולם המוכר לאדם.
# מ'''שני כתובים המכחישים זה את זה''' '''עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם''' - בשמואל נאמר<ref>שמואל ב כד,כד.</ref> ש[[דוד]] קנה הגורן מ[[ארונה]] בחמשים שקלים, ובדברי הימים נאמר<ref>דהי"א כא, כה.</ref> בשש מאות, הא כיצד לקח מכל שבט חמשים ובסך הכל שש מאות.
# מ'''דבר שהוא מיוחד במקומו ''' - השם צבקות מופיע ביחוד בתפלת חנה<ref>שמואל א א יא.</ref>, לרמז שבקשה להיות מצבאות העליונים שאינם מתים או מן התחתונים שפרים ורבים. 
# מ'''[[דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר]]''' - "ויברא ה' אלוקים גן בעדן מקדם"<ref>בראשית ב,ח.</ref> וגלה הכתוב ביחזקאל<ref>יחזקאל כח, יג.</ref> "בעדן גן אלוקים היית כל אבן יקרה מסוכתך" - שנעשו לו שם חופות [[זהב]].
# מ'''דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל''' - "ובשר בשדה טריפה"<ref>שמות כב, ל.</ref> והוא הדין ב[[עיר]] אלא שדבר הכתוב בהווה.
# מ'''דבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו''' - "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"<ref>תהלים צז, יא.</ref> - והוא הדין שמחה ל[[צדיק]]ים ואור לישרים.
# מ'''[[דבר שנאמר בזה ואינו עניין לו|דבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, אבל הוא עניין לחברו]]''' - "וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה"<ref>בראשית לג,ז.</ref> אם אינו ענין ל[[יהודה בן יעקב|יהודה]] תנהו ענין ל[[שמעון]] שלא הוזכר.
# מ'''דבר שהוקש לשתי מידות''', ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם - "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"<ref>תהלים צב, יג.</ref> - נמשל כ[[ארז]] ל[[צל]] וכ[[דקל|תמר]] ל[[פירות]].
# מ'''דבר שחברו מוכיח עליו''' - "מתן בסתר יכפה אף ושוחד בחיק [יכפה] חימה עזה"<ref>משלי כא, יד.</ref>. המלה "יכפה" מתיחסת גם לסוף הפסוק.
# מ'''דבר שהוא מוכיח על חברו''' - "קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש"<ref>תהלים כט,ח.</ref> להוכיח על כל ה[[מדבר]]ות כולן.
# מ'''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו''' - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו"<ref>יהושע ב,א.</ref>  ללמד שהיתה שקולה כנגד כל [[ארץ ישראל]]. 
# מ'''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו''' - "ולא תקחו כופר לנפש רוצח"<ref>במדבר לה, לא.</ref> אבל אתה לוקח כופר ל[[שן ועין]] ושאר החבלות.
# מ'''[[דימוי|משל]]''' - "ופרשו השמלה"<ref>דברים כב, יז.</ref> - שמבררים הדבר כשמלה.
# מ[[לשון נופל על לשון]]{{הערה|בנוסחאות אחרות: מ'''מעל''', ובאחרות: מ'''רמז'''.}} - "ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון"<ref>ישעיה ל, טז.</ref> בלשון שחטאו בו נדונו.
# מ'''כנגד''' - "במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה"<ref>במדבר יד, לד.</ref>.
# מלשון '''[[גימטריה]]''' - "וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות"<ref>בראשית יד, יד.</ref> בגימטריא אליעזר.
# מלשון '''[[נוטריקון]]''' - "והיה שמך אברהם כי '''אב המ'''ון גוים נתתיך"<ref>בראשית יז,ה.</ref>.
# '''מוקדם שהוא מאוחר בעניין''' - "ונר אלוקים טרם יכבה [ושמואל שוכב] בהיכל ה'"<ref>שמואל א ג,ג.</ref>. המלים "בהיכל ה'" מוסבות על נר אלוקים ולא על שכיבת שמואל.
# '''[[אין מוקדם ומאוחר בתורה|מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות]]''' - הקמת ה[[משכן]] בניסן בשנה שניה ל[[יציאת מצרים]] נכתבה בחומש [[במדבר]] אחר מנין הפקודים שהיה ב[[אייר]]<ref>במדבר ז,א.</ref>.

== פירושים לברייתא ==
ממפרשי הברייתא:

* רבי [[שמשון מקינון]] חיבר ספר מיוחד העוסק בכללי הלימוד והפסיקה היהודיים, בשם '''[[ספר הכריתות]]'''; מתוך חמשת חלקי הספר, עוסק החלק הקרוי "נתיבות עולם" בדיון בברייתא דל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. בספרו הוא גם מסביר מדוע לא כלל רבי ישמעאל את המידות הללו בשיטתו למניית מידות התורה. הפירושים על ספרו מהווים גם הם פירושים לברייתא זו, ביניהם ספר '''תחלת חכמה''' שחיבר רבי [[יעקב חגיז|יעקב חאגיז]].
*רבי [[אהרן אבן חיים]] חיבר ספר מיוחד, '''מידות אהרן''', המפרש ומלבן את שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל הכלולות בברייתא דל"ב מידות.
* רבי [[זאב וולף איינהורן]] (מהרז"ו) חיבר ספר העוסק בברייתא זו, בשם '''מדרש תנאים'''.
* רבי [[צבי קצנלבוגן|צבי הירש קצנלבוגן]] מ[[וילנה|ווילנה]] חיבר ספר בשם '''נתיבות עולם''', כפירוש ודיון נרחב בברייתא דל"ב מידות.
* ה[[שמואל שטראשון|רש"ש]] ובנו רבי [[מתתיהו שטראשון]] כתבו הערות על הברייתא.

רבים מהפירושים יצאו לאור כספר בפני עצמו ב[[דפוס ראם]], וילנא תרפ"ה.

==ראו גם==
* [[מידות שהתורה נדרשת בהן]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבוא לתורה שבעל פה''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1991. יחידה 2. [https://books.google.co.il/books?id=1-QXwLzS6wAC&lpg=PA127&dq=מדרש%20אגור&pg=PA127#v=onepage&q=מדרש%20אגור&f=false עמ' 127].
;[[מהדורה מדעית|מהדורות מדויקות]]
* '''משנת רבי אליעזר, או, מדרש שלשים ושתים מדות''' -  י"ל בפעם הראשונה מ[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ישנים עם מבוא והערות על ידי הלל גרשם ענעלאו. הוצאת בלוך, [[ניו יורק]], [[תרצ"ד]].
* '''ברייתא דרבי אליעזר מל"ב מדות''' - מהדורה חדשה מוגהת ומוערת על-פי [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עם שינויי נוסחאות, בתוך ספר '''ילקוט מדרשים''', חלק ח', [[צפת]], [[תשע"ט]].  עמ' יז - לב, ועמ' קכה - רמה, בסוף הספר.

==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|צבי הירש צנלנבוגן|'''נתיבות עולם'''|24940|ברייתא דל"ב מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עם חדושים ובאורים ; ווילנא, [[תקפ"ב]]}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{מידות שהמקרא נדרשת בהן}} 

{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:ברייתות]]
[[קטגוריה:ספרי מדרשים ארץ-ישראליים]]
[[קטגוריה:מידות שהתורה נדרשת בהן|*]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ברייתא דל"ב מידות|גרסה=29215562}}