הצגת המקור של הדף "רבי מרדכי בן הלל"

{{אישיות רבנית
| שם = רבי מרדכי בן הלל
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי = '''המרדכי'''
| תאריך לידה =בערך 1250
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה = {{דגל|האימפריה הרומית ה"קדושה"}} [[נירנברג]], [[דוכסות בוואריה]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך לידה עברי = כנראה [[ה'י']]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ב באב]] [[ה'נ"ח]]
| מקום פעילות =
| השתייכות = רבני [[אשכנז]], [[ראשונים]]
| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]] ו[[פסיקת הלכה|פסיקה]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = רב [[משה הכהן ממגנצא]], [[מהר"ם מרוטנבורג]], [[רבנו פרץ]]
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס)
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
רבי '''מרדכי בן הלל''' (ידוע בכינויו '''"המרדכַי"''' או "המרדכִי", ובספרו כונה '''רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי''') (סביב [[ה'י']], [[1250]] – [[כ"ב באב]] [[ה'נ"ח]], [[1 באוגוסט]] [[1298]]) היה מחשובי הפוסקים ב[[אשכנז]] בדור שאחרי [[בעלי התוספות]], תלמיד רבי [[מאיר בן ברוך מרוטנברג]] ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ב[[יהדות אשכנז]]. נרצח במהלך [[פרעות רינדפלייש]].

==ביוגרפיה==
המרדכי היה מחכמי אוסטריה מצאצאי ה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]{{הערה|{{אוצר ישראל|ו|301|מרדכי בן הלל|עמוד=291}}}}. סבו מצד אביו של המרדכי היה בן בתו של ה[[ראבי"ה]]{{הערה|שם=גדולי|{{גדולי ישראל|ד|34|עמודים=1067-1065}}}}. הרב מרדכי היה חתנו של ר' [[יחיאל מפריז]] וגיסו של ר' [[יצחק מקורביל]], בעל ה[[ספר מצוות קטן|סמ"ק]]. כמו כן היה גם גיסו של רבי [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (מחבר הספר [[נושאי כליו של הרמב"ם#הגהות מימוניות|הגהות מימוניות]]).

המרדכי היה תלמיד מובהק של ה[[מהר"ם מרוטנברג]], ממנו קיבל את רוב תורתו, ושל אחיו רבי אברהם (נהרג ב[[ה'נ"ח]] ב[[פרעות רינדפלייש]]){{הערה|{{היברובוקס|מרגליות, מרדכי, 1909-1968|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א|36619|עמוד=21}}}}. בנוסף היה תלמידו של רבינו [[פרץ מקורביל]]{{הערה|שם=גדולי}}. מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. החל מ-[[1291]] היה רבה של [[נירנברג]] וראש [[ישיבת נירנברג|הישיבה]] בה. הרב מרדכי מת על [[קידוש השם]] עם אשתו זלדה וחמשת ילדיו, ב[[כ"ב באב]] [[ה'נ"ח]] ב[[פרעות רינדפלייש]].

יש שכינוהו 'הכהן'{{הערה|1=אורבך 'בעלי התוספות' עמוד 556}}, אבל לאחרונה הוכח על ידי פרופסור [[שמחה עמנואל]] כי לא היה כהן{{הערה|1=ש' עמנואל, מגנזי אירופה ב' עמ' 358 ואילך (ירושלים: תשע"ט); הנ"ל, עטרת זקנים, פרק שישי (ירושלים: תשפ"א}}.

אגדה [[ירושלים|ירושלמית]] מ[[המאה ה-17]], המובאת בידי הרב [[דוד קונפורטי]] ו[[משה בן חביב|הרב משה בן חביב]], מספרת כי הרב מרדכי הועלה לקבורה בארץ ישראל, ונקבר ב[[מערת קבורה|מערה]] בשולי [[בית הקברות בהר הזיתים]], ב[[קבר עובדיה מברטנורא|מערת רבי עובדיה מברטנורא]].

המרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה. ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, מתמקד בליקוט תשובות הלכתיות מחכמי אשכנז, החל מתשובות קדומות, לעיתים אף מ[[רבנו גרשום]], [[קלונימוס בן משולם|רבי קלונימוס ממגנצא]], ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, ה[[ראבי"ה]] וה[[אור זרוע]], ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

==ספר ה'מרדכי'==
הספר 'מרדכי' קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

לפי דעה מקובלת בגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו, אם כי לאחרונה יש שהוכיחו{{הבהרה|מתי, ואיך?}} כי המרדכי השלים את חיבורו לגמרי{{הערה|הרב יצחק שלמה סופר, '''[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=33408 הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט]''' {{PDF}}, קובץ חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' קכח-קעד}}.

[[רבי שמואל שלטשטדט]], כתב "קיצור ספר מרדכי" או "מרדכי הקטן" וכן הגהות שנקראות "הגהות מרדכי". דבריו הובאו רבות על ידי גדולי הפוסקים. כמו כן הוא חיבר את ה"הלכות קטנות" על הלכות ציצית, תפילין וכו' שנדפסו כחלק מה"מרדכי".

בתקופות מסוימות, בעיקר ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. ה[[רמ"א]] כתב הגהות לספרו (נדפסו לראשונה ב[[ש"ס וילנא]]), והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על ה[[שולחן ערוך]]. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי [[יוסף קארו]] על פי הקדמתו לספרו [[בית יוסף]].

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו [[פרץ מקורביל]] ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.

לדעת הרב [[יצחק שילת]] התוספות הנדפסים על הדף במסכת ברכות נכתבו על ידו<ref>הרב יצחק שילת, '''ראש דברך''', עמוד רס"ז. הנ"ל, '''על הראשונים''', עמ' 113.</ref>.

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1250|מספר שנים=48}}

==לקריאה נוספת==
*הרב ד"ר שמואל כהן, '''ר' מרדכי בן הלל האשכנזי''', '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' שנה ז' כרך י"ד, כסלו - אייר תש"ד, עמ' לח-מז, שיד-שכג. (עמודים מא-מג [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28810 בקישור הזה]).
*א' הלפרין, '''מבוא לספר מרדכי השלם בבא קמא''', מכון ירושלים, תשנ"ב.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר ישראל|ו|301|מרדכי בן הלל|עמוד=291}}
*{{גדולי ישראל|ד|34|עמודים=1067-1065}}
*{{אנצ דעת|997}}
*[[שמחה עמנואל]], '''[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28812 מגוף ראשון לגוף שלישי: פרק בתרבות הכתיבה באשכנז בימי הביניים]''' {{PDF}}, '''[[תרביץ]]''' כרך פא, תשע"ג, עמ' 431–457
*הרב יצחק שלמה סופר, '''[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=33408 הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט]''' {{PDF}}, קובץ חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' קכח-קעד
*[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24169 דיון לגבי מחבר "הלכות קטנות" במרדכי], פורום [[אוצר החכמה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ראשונים}}
{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|אישים}}

[[קטגוריה:תלמידי המהר"ם מרוטנבורג]]
[[קטגוריה:נספים בפרעות]]
[[קטגוריה:נירנברג: רבנים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה: ראשונים]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני]]
[[קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1298]]
[[קטגוריה:רבנים משנות ה' אלפים - ה'ק']]
{{וח|מרדכי בן הלל}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מרדכי בן הלל|גרסה=33126859|פריט=Q460673}}