מחלת רנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תסמונת ריינו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחלת רנו

מחלת רנו או תופעת רנואנגלית: Raynaud phenomenon) היא תופעת שינוי צבע בגוף האדם, שיכולה להיות ללא רקע שניוני (אין מחלה ברקע שמסבירה זאת) או שניונית למחלה כמו זאבת (לופוס) מחלות רקמת חיבור ועוד.

התופעה נובעת מכיווץ עורקים הנובע מחשיפה לקור ופחות שכיח משנית למצב דחק (stress). התופעה מערבת אצבעות של הידיים ושל כפות הרגלים ולפעמים גם אוזניים ואת קצה האף ומתבטאת בשינוי צבע מלבן, לכחול ולבסוף לאדום. התופעה יכולה להימשך דקות עד שעות. לרוב זה מלווה בתחושת כאב ונימול. התופעה לרוב מתחילה במתבגרים, ואז לרוב המופע הוא סימטרי וללא מחלת רקע.

טיפול

טיפול שמרני הכולל שמירה על כפות ידיים חמות, למשל על ידי לבישת כפפות חמות, ואם זה לא עוזר, עוברים לטיפול תרופתי הגורם להרחבה של כלי דם, כגון שימוש בתרופה אמלודיפין ממשפחת התרופות חוסמי תעלות סידן.

יש להימנע ככל הניתן משימוש בחוסמי בטא שכן הם גורמים לכיווץ כלי דם ועלולים להחמיר את מחלת רנו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת רנו בוויקישיתוף

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0