שרפת בתי היהודים בבורשה

שריפת בתי היהודים בבורשה התרחשה ב-4 ביולי 1930 בעיצומו של מסע אנטישמי שערכה במקום התנועה הלגיונרית. בשריפה נהרס מרכז העיר בורשה ברומניה ונשרפו 128 בתי יהודים, 4 בתי כנסת, בית מרקחת ובית הדואר. השריפה פרצה בו זמנית מחמישה מוקדים שונים וארכה שלוש שעות. היהודים טענו שהשריפה הוצתה על ידי האנטישמיים והאנטישמיים טענו שהיהודים הציתו את בתיהם באמצעות פצצות ורימונים כדי להאשים אותם.

בעקבות השריפה עצרו הז'נדרמים הרומנים 11 לגיונרים ובהם הכומר האורתודוקסי יואן דומיטרסקו, מי שהיה לאחר מכן המזכיר הכללי של התנועה הלגיונרית. העצורים זכו לביקור תמיכה של הנהגת התנועה הלגיונרית ובראשה קורנליו זליה קודריאנו. השריפה והמשפט זכו לסיקור עיתונאי נרחב ברומניה ומחוץ לה, והיהודים טענו שהשלטון מנסה לטשטש את האירוע. למשפט הובאו 250 עדים נוצרים ומאה עדים יהודים. המשפט נערך בסיגט, אך לאחר שהגיעו למקום סטודנטים רבים מתומכי קורנליו זליה קודריאנו, החליט ראש העירייה להעביר את ניהול המשפט לסאטו מארה. הרופא היהודי של העיר הודה בעדותו שהשריפה פרצה מביתו בגלל רשלנות וכל הנאשמים זוכו פרט לאחד שנקנס ב-5,000 לאי.