רבי שלום מקמינקה
רבי שלום רוזנפלד (תק"ס, 1800 - כ' בחשוון תרי"ב, 1852), היה רבה של קמינקה, ואבי חסידות קמינקה. מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.
ביוגרפיה
נולד ברווה לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מבאר. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "הגראף מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את הש"ס. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי שלמה קלוגר.
לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מקראשוב", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת תקפ"ב, אז התקבל לכהן ברבנות יאריטשוב. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא.
הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי שלום מבעלז. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.
הוא נהג לרקוד "מצוה טאנץ" בניגון מיוחד. הניגון[1] מושר עד היום כ"מצוה טאנץ" בחסידות באבוב, שאדמו"ריה הם צאצאיו[2][3]. כמו כן הניגון 'כל מקדש שביעי' שהלחין מקובל עד היום בחסידות באבוב.
בנו היחיד רבי יהושע רוזנפלד, מילא את מקומו ברבנות קמינקא. אחיו היה רבי אריה לייבוש רוזנפלד.
בשנת תשמ"ג, יצא הספר אוהב שלום ובו דברי תורתו ומעשיות עליו.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי שלום הלוי רוזנפלד אב"ד קמינקה, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- תולדותיו באתר אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ לשמוע הניגון הקש כאן. (באתר יוטיוב)
- ^ מצווה טאנץ בחסידות באבוב. הניגון הראשון של המצווה טאנץ (22 דקות) הוא ניגונו של רבי שלום
- ^ האדמו"ר מסאטמר בשירת הניגון בהלל.
