שיקום מקצועי בבריאות הנפש

שיקום מקצועי בבריאות הנפש מתייחס לשילובם של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות שונות בשוק העבודה. מטרת השיקום המקצועי היא לאפשר עבודה בתנאים המתאימים לאדם על מנת להשתלב במעגל העבודה באופן העצמאי ביותר תוך חוויה של מיצוי יכולותיו בתחום זה. השתלבות האדם בשוק העבודה נתפסת כקריטריון עיקרי בשיקום וכמדד להצלחה בתהליך השיקום הכולל.

היסטוריה

ניסיונות ראשונים לשלב אנשים עם נכויות בעבודה החלו באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20. נקודת המוצא היא שכל אדם מסוגל לתפקד ולעבוד, לכל אחד כישורים ויכולות משלו. כאשר יאותרו הכוחות הללו, יתאפשר לאדם להגיע למקסימום מיצוי היכולת. מיצוי עצמי מוביל לתחושת כוח והצלחה, שתתרום גם לתהליך של פיתוח מיומנויות אישיות ובינאישיות במקום העבודה ומחוצה לה.

במאה ה-20 התפתחה התפיסה לגבי עבודה בכלל, שמלבד השכר ממקום העבודה, זהו גם המקום שבו האדם מבטא את יכולותיו ויוצר קשרים בינאישיים. השיקום התעסוקתי של נפגעי הנפש קיבל משמעות שונה מאז השינויים שהתרחשו בתפיסות החברתיות וערכי היסוד של החברה. השיקום מושפע באופן דינמי מתנועות חברתיות הפועלות לטובת זכויות הפרט, שוויון וחובת החברה כלפי אזרחיה והחלשים בתוכה בפרט.

זכויות וחקיקה בישראל

על פי חוק המוסד לביטוח לאומי זכאי להגיש תביעה לשיקום מקצועי כל אדם עם מוגבלות גופנית או נפשית אשר נקבעו עבורו לפחות 20% נכות רפואית לצמיתות ואינו בגיל פרישה ללא תלות בקביעת דרגת אי כושר או בזכאות לקצבת נכות. תנאים נוספים לזכאות הם: קושי לחזור לעבודה עקב הליקוי שנגרם לו, צורך בליווי מקצועי על מנת לחזור לעבודה וכן מסוגלותו להשתלב בתוכנית מקצועית.

בשנת 1997 הוקמו ועדות שבדקו את צורכיהם של נפגעי הנפש בישראל מה שיצר תשתית להכנת חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס 2000, אותו יזמה והובילה ח"כ תמר גוז'נסקי בשיתוף עם משפחות, צרכנים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. החוק מאפשר לאוכלוסייה של נפגעי הנפש בישראל ליהנות מתוכניות שיקום שונות. הזכאות לסל השירותים המוגדרים בחוק היא עבור אנשים עם 40% נכות נפשית מטעם הביטוח הלאומי. בחוק מפורטים גם הוועדות העוסקות בנושא ואחריותן, עקרון הסודיות ושמירת זכויות הפרט, תקצוב ודרך הסיוע בתהליך השיקום.

בנוסף, בחוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998, בסעיף 9 המתייחס לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, מוסדות ממשלתיים ופרטיים כאחד. לסעיף זה בחוק יצא בספטמבר 2014 צו הרחבה המגדיר כי ייצוג הולם הוא של 3% אנשים עם מוגבלות לכל מעסיק שלו 100 עובדים ומעלה.

מסגרות שיקום

השיקום המקצועי הכללי החל על ידי המוסד לביטוח לאומי, הכולל פונקציה של שיקום תעסוקתי- הוקמו מרכזי שיקום המהווים גם היום אפשרות שיקומית הפתוחה לבחירת המשתקם, כולל נפגעי הנפש- במרכזים אלה ניתן להסתייע באבחון הבודק מיומנויות, כישורים וכוחות במטרה להשתלב בתעסוקה הולמת. בכמה מרכזי שיקום כאלה אף הוקמו מסגרות מיוחדות לאבחון נפגעי נפש, כך שיתאים להם במיוחד. בנוסף, מציע המוסד לביטוח לאומי גיבוש קריירה תעסוקתית. רכישה ולמידת מקצוע במוסדות המוכרים וסיוע במציאת עבודה בסוף לימודים בשוק העבודה הפתוח.

כמו כן, בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, וכחלק מסל השיקום האישי של האדם, קיימות מסגרות המופעלות על ידי עמותות וחברות פרטיות הממומנות ומפוקחות על ידי משרד הבריאות. סוגי המסגרות הן:

מועדונים תעסוקתיים

המועדון התעסוקתי נותן מענה למשתקמים בעלי יכולות מוגבלות או מיומנויות לא מפותחות וקולט באופן זמני אנשים במשבר ולאחריו. ההשתתפות במועדון התעסוקתי היא על בסיס יומי ושעות גמישות. מועדון תעסוקתי, בדרך כלל, מתמקד בעבודה חרושתית. יש מועדונים המושתתים על יצירה ואומנות ובחלק מהמועדונים מתקיימים חוגי העשרה בתחומים שונים כגון: תכשיטנות, בישול, היגיינה וכו'. מטרת המועדונים להקנות מושגים בסיסיים ביחסי עבודה, בשילוב האפשרות לקידום למסגרות תעסוקה מורכבות יותר. המועדונים אינם מזכים את המשתתף בשכר אלא בהשתתפות בדמי נסיעה ובדמי כיס בהתאם לנוכחות.

מפעל מוגן

העבודה במפעל מוגן מלווה בכניסה הדרגתית. המשתקמים יכולים לעבוד בין חמישה לשישה ימים בשבוע, במשך ארבע עד שמונה שעות ליום, בהתאם ליכולת ולמוטיבציה. השכר הוא דיפרנציאלי לפי המפעל, ההתמדה, התפוקה וטיב העבודה. מסגרות אלה אינן מקיימות יחסי עובד מעביד וכל המשתמע מכך. דוגמה למפעל מוגן הוא ״סיפור חוזר״ המהווה רשת חנויות ספרים חברתית ומרכז הכשרה תעסוקתי בכל הארץ.

תעסוקה נתמכת

ערך מורחב – תעסוקה נתמכת בשיקום פסיכיאטרי

שירות המסייע להשתלבות המשתקם בתעסוקה שיקומית מוגנת ומלווה אותו בשוק החופשי. המושג הצלחה, בתעסוקה נתמכת, מוגדר כמוכנות לעבודה בשוק החופשי. המונח כולל: דייקנות, נוכחות עקבית, יכולת עבודה רציפה של מספר שעות, יכולת לקבל הדרכה ולעקוב אחר ההנחיות, הופעה הולמת, גילוי עניין בעבודה, יכולת תקשורתית עם הסביבה ברמות הנדרשות. השכר הוא דיפרנציאלי ויכול להגיע מעל גובה הקצבה. תעסוקה נתמכת היא השאיפה למיצוי יכולת המשתקם בתהליך השיקום המקצועי.

לקריאה נוספת

• אוהד בר-אפרת, ציפי הורניק-לוריא, אופיר פינטו וניצה (קלינר) קסיר (2019), תרומתן של תוכניות השיקום להשתלבות של מתמודדי נפש בשוק העבודה בישראל. פרסום של המוסד לביטוח לאומי.
• טלר, י' (2001). מי ישקם את השיקום? מדיניות השיקום בארצות הברית ובישראל על רקע ההתפתחות ההיסטורית. ביטחון סוציאלי 61, 24-41.
• לוי, א' (1995). שיקום תעסוקתי של חולי הנפש הממושכים בקהילה. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק 4(3), 93-101.
• פאס, ה', פינטו, א' (2014). שיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלויות: השתלבות בעבודה, התמדה ורמות השכר. המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון.
• צינס, ח' (2013). שיקום תעסוקתי מקצועי - מילון מונחים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

קישורים חיצוניים

• שיקום והחלמה בבריאות הנפש - פרקטיקה מדיניות ומחקר, 2007, עורכים: ד"ר נעמי הדס לידור וד"ר מקס לכמן.
• חוק שיקום נכי נפש בקהילה, 2000
• שלו שירותי שיקום וטיפול
• קבוצת פרויקטים שיקומיים
• שיקום תעסוקתי באתר האגודה לבריאות הציבור
• שיקום תעסוקתי באתר פסיכיאטר
• יוזמה - דרך הלב
• עמותת דרור
• אתר שף יתיב
• סיפור חוזר - מרכז הכשרה תעסוקתי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26917445שיקום מקצועי בבריאות הנפש