ריף (מוזיקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ריף (גיטרה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ריףאנגלית: Riff) הוא מונח במוזיקה המציין רצף אקורדים החוזר על עצמו, תבנית מסוימת או מלודיה. הריף יכול להיות פשוט כמו תו החוזר על עצמו בקצב, או מסובך וארוך.

דייוויד ברקאט (David Brackett) הגדיר את הריף בתור "חלקים מלודיים קצרים". ריצ'רד מידלטון (Richard Middleton) הגדיר את הריף בתור "חלקים ריתמיים, מלודיים או הרמוניים קצרים אשר חוזרים על עצמם ליצירת תבנית מסודרת". ריקי רוקסבי (Rikky Rooksby) טען כי אין הגדרה מוצקה לריף, והוא הוסיף את הפירוש שלו לריפים ברוק: "ריף הוא קטע קצר, קליט, החוזר על עצמו ולרוב משתמש בצלילים הנמוכים של הגיטרה החשמלית, דבר שמספק הרבה מהאנרגיה והריגוש בשירי הרוק."

במושג "ריף" משתמשים במוזיקה פופולרית ובעיקר בג'אז ורוק. במוזיקה קלאסית כגון ב"בולרו" מאת ראוול.

דוגמאות לשירים עם ריפים מפורסמים הם Smoke on the Water של דיפ פרפל, Sunshine of Your Love של קרים, ו- Iron Man של בלאק סאבאת'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריף בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21875951ריף (מוזיקה)