רוויית יתר
(הופנה מהדף רווית יתר)
רוויית יתר היא מצב פיזיקלי, שבו תמיסה מכילה יותר חומר מומס מאשר כמות החומר המומס בתמיסה רוויה (saturated). גם המצב הפיזיקלי שבו לחץ אדי המים באוויר גדול מלחץ האדים, המוגדר על ידי הטמפרטורה, קרוי רווית יתר. במצב זה הלחות היחסית גבוהה מ-100%.
איך נוצרת רוויית יתר
הכמות היחסית של החומר המומס תלויה בגורמים פיזיקליים, כמו טמפרטורת התמיסה. ניתן להגיע למצב של רוויית יתר באמצעות שינוי מבוקר של הגורמים הפיזיקליים. כך למשל, הגדלת הטמפרטורה, תגדיל את מסיסות התמיסה. אם בשלב זה ניצור תמיסה רוויה, ולאחר מכן נקטין את הטמפרטורה, אז ייתכן שנקבל תמיסה במצב של רוויית יתר (supersaturated). קיומם של אתרי התגרענות גורם לחומר המומס להתמצק, ובכך הוא מונע את התופעה של רוויית יתר.
דוגמאות
- טיפות המים המרכיבות את העננים נוצרות באוויר שנמצא במצב רוויה או באוויר שנמצא במצב של רוויית יתר.
- התגבשות של גבישים בתוך תמיסה מושגת על ידי הבאת התמיסה למצב של רוויית יתר והכנסת אתר התגרענות. כך למשל, בתהליך ייצור הסוכר מאפשרים לסוכר להתגבש בתוך סירופ שנמצא במצב רוויית יתר.
- משקאות מוגזים נמצאים במצב רוויית יתר של פחמן דו-חמצני. התפרצות מנטוס היא דוגמה לניסוי ביתי בו גורמים לחלק גדול מהפחמן הדו-חמצני להפוך לגז.
- תא ערפל הוא גלאי חלקיקים, שמכיל אוויר במצב רוויית יתר של אדי מים. חלקיקים טעונים שעוברים דרכו מייננים את האוויר והיונים שנוצרים משמשים כאתרי התגרענות, כך שלאורך מסלולו של החלקיק הטעון נוצר שובל של טיפות מים.
- אגם ווסטוק באנטארקטיקה הוא אגם אוליגוטרופי של מים מתוקים שיש בו רוויית יתר של חמצן מומס.
- ים המלח נמצא במצב רוויית יתר של מלחים מומסים, כתוצאה מתהליך ארוך של התאדות מים.
- דולומיט הוא סלע הנוצר בלגונות שנמצאות במצב של רוויית יתר.
- כמות החנקן המומסת ברקמות גופו של צולל גבוהה יותר כאשר הוא נמצא בעומק רב יותר, בגלל שהמסיסות גדלה עם העלייה בלחץ. כאשר הצולל עולה אז התמיסה ברקמות נמצאת במצב רוויית יתר של חנקן. מצב זה אינו יציב ואם הצולל עולה מהר מדי אז החנקן עלול ליצור בועות גז בגוף. בועות הגז גורמות לפגיעת דקומפרסיה, וצולל שנפגע בצורה זו יש להעביר לתא לחץ.