רבי שמעון אהרן סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון אהרן סופר
לידה 1896
תמוז ה'תרנ"ו
וינה
פטירה 1942 (בגיל 46 בערך)
תשרי ה'תש"ג
סוביבור, או לוברטוב
מדינה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
מקום מגורים טירנא, נובומסטא (אנ')
מקום פעילות סלובקיה
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות, ראש ישיבה
רבותיו רבי שמואל דוד אונגר, רבי עקיבא סופר
בני דורו רבי ישכר שלמה טייכטל
בת זוג מירל לבית כהן מנירנברג
אב משה שרייבר
אם חיה לבית רוזנברג

רבי שמעון אהרן סופר-שרייבר (תמוז ה'תרנ"ו, 1896 - כ"ה בתשרי ה'תש"ג, ‎1942) היה ראש ישיבה בסלובקיה ורבה של נובומסטא (אנ'). נספה בשואה.

ביוגרפיה

נולד בקרקוב בשנת תרנ"ו למשה סופר מווינה, בנו של רבי יואל סופר ונכדו של רבי רבי שמעון סופר, ולחיה לבית רוזנברג. בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בגאלאנטא, ולאחר מכן אצל רבי עקיבא סופר בפרשבורג. הוסמך להוראה בידי מספר רבנים: רבי ישעיהו פירסט מווינה, רבי יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב (שהיה דודן של אביו רבי משה), ורבי יוסף צבי דושינסקי.

לאחר שסיים את לימודיו עסק במסחר. בסביבות שנת ה'תרפ"ה נשא את מירל בת שמחה כהן מנירנברג, ממנה נולדו לו שמונה ילדים.

את כספי הנדוניה שלו הוא השקיע במסחר, אך הפסיד אותם. לאחר שהתרושש מינה אותו רבי שמואל דוד אונגר להיות ראש הישיבה בעירו טירנא בשנת ה'תרפ"ז, ובשנת ה'תרצ"ט בערך נתמנה להיות רבה של נובומסטא.

בשנת תרצ"ט התנהל פולמוס בינו לבין רבי ישכר שלמה טייכטל על כשרותו של שמן שמעורב בו שומן המיוצר בעירו נובומסטא, אותו אסר רבי שמעון אהרן בתמיכת רבי עקיבא סופר מפרשבורג בניגוד לדעתו של רי"ש טייכטל[1].

פטירתו

במלחמת העולם השנייה, במהלך אקציה שנערכה בפסח ה'תש"ב, הוא נשלח מביתו עם אשתו ושמונת ילדיו למחנה באזור לובלין. הרב אונגר השתדל להציל אותו משם, אך ללא הועיל. מן המחנה עלה בידי הרב סופר להבריח מכתב, שבין היתר הביע בו את דאגתו לבנו שנהיה בר מצווה, וביקש שיספקו לו תפילין - "דבר שיגרום לו שמחה מרובה בעודו במיצר". מכיוון שרק מעטים מבין היהודים שהגיעו לאותו המחנה שרדו, אין עדות ברורה על הנסיבות שבהן הוא נספה, אך יש הסבורים שהוא נספה בסוביבור או בלוברטוב בתשרי ה'תש"ג יחד עם ילדיו ומשפחתו[2].

מכתבים תורניים ממנו בשו"ת "מקדשי השם"[3], ובקובץ "דבר ההתאחדות" של תלמידי רבי יוסף צבי דושינסקי[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי ישכר שלמה טייכטל, משנה שכיר - ב, ירושלים תשנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. ^ יחיאל גרנטשטיין, אנציקלופדיה מקדשי ה', בני ברק תשס"ו, כרך ב', עמ' 510-511.
  3. ^ רבי צבי הירש מייזליש, מקדשי השם - א, ברוקלין תשנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ תלמידי ישיבת בית יוסף צבי דושינסקי, דבר ההתאחדות, גיליון י"ז, ירושלים תשל"ט, עמ' 46, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0