רבי משה פרנקנטל-שוחט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה זלמן פרנקנטל (כונה: ר' משה שוחט; תרי"ט, 1859 - כ"ה באלול תש"ב, 1942) היה ראש השוחטים בירושלים. בגיל ארבעים פרש מעיסוקו כדי להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. היה מעורב בעניינים ציבוריים ורבניים בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בפולין בעיר לודז'[1] ובצעירותו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. נשא את שרה נחמה, בתו של רבי ישעיה אורנשטיין. היה ממקורביו של מהרי"ל דיסקין וממייסדי השיעור בביתו, יחד עם גיסיו רבי יעקב אורנשטיין ורבי יצחק שלמה בלוי.

על פי הוראת מהרי"ל דיסקין התמנה לראש השוחטים בירושלים, ומאז כונה "ר' משה שוחט" וכמעט לא הוכר בשם משפחתו "פרנקנטל". לא הסכים לקבל תשלום עבור שחיטה ועבור לימוד תורה.

בסוף המאה ה-19, בהגיעו לגיל ארבעים, פרש ממלאכת השחיטה, ומאז עסק כל ימיו בתורה. התגורר בשכונת בתי ורשה.

היה מגבאי ומנהלי הישיבה הגדולה ותלמוד התורה מאה שערים. פרסם קונטרס כיצד להתעסק עם בנק שאחד מחברי הדירקטוריון שלו הוא יהודי בהיבט של הלכות ריבית[2]. בשנת 1913 היה בורר יחד עם רבי לייב דיין בדין תורה לגבי חברת כרמל מזרחי. החברה ביקשה לפסול את הבוררים, אך הרב קוק גיבה אותם[3].

חתם עם רבני ירושלים על כרוזים ציבוריים[4]. בין השאר חתם על הכרוז האחרון של הרב קוק, חודש לפני פטירתו, יחד עם רבנים, בעניין ההצעה באספת רבני ארץ ישראל על הקמת מועצה דתית עצמאית בכל עיר.

הרב פרנקנטל לא האמין ברופאים, אך היה קונה תרופות ומשליכן לאשפה כדי שתהיה לרופאים פרנסה.[דרוש מקור][מפני ש...]

נפטר בסוף שנת תש"ב ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "גאון צדיק קדוש וטהור".

צאצאיו

בנו יצחק פרנקנטל היה מזכיר "ועד הכללי כנסת ישראל" וישיבת עץ חיים בירושלים. היה חתנו של הרב מנחם יעקב זלזניק (אביו של הרב שלמה זלמן זלזניק). בנו מרדכי פרנקנטל היה עורך העיתון היהודי "סאנפעלער אידישע צייטונג" בברזיל.

לקריאה נוספת

  • תבונה ב, ירושלים תש"ב, עמ' קלו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיתון הצופה יום שישי יולי 14 1939 עמוד 5
  2. ^ ספר זכרון ע"ש הרב עמרם בהרב משה בלוי זצ"ל : מנחת ירושלים : חידושי תורה ותשובות להלכה מכת"י גדולי ומאורי ירושלים במאה שנים האחרונות שהיו ספונים עד כה. עמ' קכא
  3. ^ אגרות הראיה ב, איגרת תפ, איגרת תצו.
  4. ^ שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ב, ירושלים תשס"א, עמ' 107, 114, 115, 116, 121, 126, 140; שם ו, עמ' 309, 314.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27893943משה פרנקנטל-שוחט