גורם g
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
גורם g הוא מושג בחקר האינטליגנציה, אשר טבע צ'ארלס ספירמן(אנ') בניסיון להסביר כיצד קורה שבין כל שני מבחנים לאינטליגנציה יש מתאם גבוה. לכאורה אפשר היה לצפות שכישור מסוג אחד יבוא על-חשבון כישורים מסוג אחר (למשל בכך שהראשון תופס חלק מן המקום במוח, או בכך שהוא נובע מתרגול וגוזל זמן מתחומים אחרים), אבל בפועל מתברר שכל מדדי האינטליגנציה מתואמים זה עם זה. ספירמן פיתח שיטות סטטיסטיות (כמו ניתוח גורמים מקבילים) כדי לארגן את המידע רב-הפנים על אינטליגנציה באופן חסכוני, וקרא בשם "גורם g" לציר הראשי של הנתונים.
הביצוע של אדם במבחן מסוים מבוסס על שני גורמים אלו. הגורם הכללי g הוא החשוב ביותר והמשפיע ביותר. המתאם הגבוה בין כל שני מבחני אינטליגנציה נובע מהדומיננטיות של גורם g בכל אחד מהמבחנים. ספירמן אפיין את גורם g כשילוב של כושר הפשטה וכושר הסקה לגבי קשרים ויחסים.
ישנם כמה ניסיונות להסביר את קיומו של גורם g (שהוא עובדה סטטיסטית).
- הסבר נוירופיזיולוגי – מקור ההבדלים הבין אישיים באינטליגנציה נעוץ בסיבות הקשורות במבנה המוח, הפלסטיות המוחית, מהירות העברת המידע על ידי הנוירונים ועוד.
- הסבר מוטיבציוני – הרצון להצליח מתבטא בכל סוגי המבחנים. רצון זה הוא שיוצר מתאם חיובי בין המבחנים. הסבר זה נשען על ממצאים שישנו קשר בין ביצועים נמוכים של נבחנים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, ובין גילויי חוסר אמון ביכולת האישית וחוסר רצון להתמודד. עם זאת, הסבר זה מתבסס על מחקרים מתאמיים, ולכן הטיעון הסיבתי שלו הוא חלש.
- הסבר ארכיטקטוני – כל סוגי הפעילות הקוגניטיבית דומים, כך שישנם רכיבים בסיסיים המשותפים לכולם, שמובילים למתאם בין הביצועים במבחנים השונים.
ראו גם
- מונחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית
- מונחים בהערכה פורמלית
- אינטליגנציה
- אינטליגנציה גבישית ונוזלית
- אין מידה לאדם
גורם g34152638Q1753797