פסאודוגן

פסאודוגן (באנגלית: Pseudogene) הוא מקטע DNA אשר מהווה שכפול של גן אחר, אך אשר אינו פעיל ואינו מתורגם לחלבון. המונח הומצא באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1977 על ידי קלוד ז'אק (Claude Jacq). פסאודוגנים מסומנים באות היוונית פסי (ψ).

פסאודוגנים מכילים מספר מאפיינים של גנים רגילים (אינטרונים, אתרי שחבור, קדמים), אך הם איבדו את יכולתם לקודד לחלבון פעיל. איבוד היכולת עשוי להיגרם כתוצאה ממוטציות (החדרה של קודון סיום באמצע הגן; שינוי קודון הפתיחה; שינוי אתרי שחבור). פסאודוגנים ממוקמים לעיתים קרובות בסמיכות לגנים המקוריים מהם שוכפלו.

חקר הפסאודוגנים הביא לתגליות חשובות בנוגע למוצא הגנים ולהתפתחותם האבולוציונית.