פול ברוקה
פול פייר ברוקה (בצרפתית: Paul Pierre Broca; 28 ביוני 1824 - 9 ביולי 1880), רופא אנטומיסט, נוירולוג, כירורג ואנתרופולוג צרפתי.
ברוקה חקר חולים באפאזיה וזיהה את האזור במוח שאחראי על הדיבור. אזור זה מכונה על שמו, "אזור ברוקה", ועד היום מגדירים חולים עם פגיעה מוחית באזור זה כסובלים מ"אפאזיית ברוקה".
ההיפותיזה בדבר אזורי מוח מוגדרים האחראים לתפקודי חשיבה שונים, שהושפעה מרעיונותיו של פרנץ יוזף גאל, הייתה שנויה במחלוקת, וברוקה חיפש פציינטים שניתן להוכיח באמצעותם קשר בין מיקום פגיעה במוח להפרעה בדיבור. בשנת 1861 שמע ברוקה על חולה בשם לֶבורן (Leborgne), בפריז, שסבל במשך 21 שנה מאובדן מתקדם של יכולת הדיבור, החולה כונה "טאן" בשל אי יכולתו לבטא בבהירות אף מילה פרט ל "tan". עם מותו של "טאן" ביצע ברוקה אוטופסיה וגילה חבלה באזור האונה המצחית בחצי השמאלי של המוח, באזור הקרוי כיום על שמו. בשנתיים הבאות מצא ברוקה נזקים דומים ב-12 נתיחות שלאחר המוות לסובלים מהפרעות דומות.
בנוסף, ביצע ברוקה מדידות של גולגולות אדם, על מנת להוכיח כי קיים קשר בין גודל המוח ליכולת התבונה. הוא הסיק כי תבונתם של גברים לבנים עולה על זו של נשים, של עניים ושל גברים מגזעים "נחותים" שמוצאם מחוץ לאירופה[1].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Henry Friedlander, The origins of Nazi genocide: From euthanasia to the final solution, Chapel Hill: University of North Carolina Press 1995
