פוארטו מאדרו
מידע | |
---|---|
עיר | בואנוס איירס |
שטח | 2.1 קמ"ר |
שכונות נוספות בבואנוס איירס | |
לחצו כדי להקטין חזרה |
פוארטו מאדרו (בספרדית: Puerto Madero) היא אחת משכונות בואנוס איירס. השכונה שוכנת בקצה המזרחי של העיר. ממזרח ומצפון לה זורם ריו דה לה פלטה, ממערב לה הרבעים רטירו, סן ניקולאס, מונסראט, סן טלמו ולה בוקה ומדרום העיר אבז'אנדה שבפרובינציית בואנוס איירס. שטחה של השכונה היא כ-2.1 קמ"ר, ובשנת 2010 התגוררו בה כ-6,600 תושבים.
היסטוריה
הקמת הנמל ונטישתו
לאחר הקמתה של מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה ב-1776 החלה בואנוס איירס להתבסס כעיר נמל חשובה, ונפח התנועה בנמל הלך וגדל. עם זאת, מימיו הרדודים של הריו דה לה פלטה באזור העיר לא אפשרו לספינות משא גדולות לעגון בו, והעברת הנוסעים והמטענים מהן ואליהן נעשתה באמצעות סירות.
ב-1882 החליטה ממשלת ארגנטינה להקים נמל חדש שתתאפשר בו עגינתן של ספינות כבדות. לאחר שנבחנו מספר הצעות, נבחרה זו של איש העסקים אדוארדו מאדרו, בהתאם לתוכניותיו של המהנדס הבריטי ג'ון הוקשו. העבודות החלו ב-1887, וב-1897 נחנך הנמל. עם זאת, כבר כעבור כעשור, התברר הנמל החדש כמיושן מדי, ושוב התעורר צורך בהקמת נמל חדש. את הנמל החדש (הנמל עדיין מכונה "הנמל החדש"), הפונה ישירות לנהר, תכנן לואיס ורגו. הוא נפתח בהדרגה, החל מ-1911, ובנייתו הושלמה ב-1926.
הקמתו של הנמל החדש הותירה את רציפי הנמל שהקים מאדרו מיותמים. אזור הנמל הפך לתערובת של בתי מלאכה ומבנים נטושים, והשטחים הפתוחים בו לא פותחו. כבר ב-1925 הוצעה תוכנית ראשונה להריסת הנמל והפיכתו לרובע עירוני, אך היא לא יצאה אל הפועל, וכמוה גם תוכניות שהוצעו בשנים 1940, 1960, 1969, 1971, 1981 ו-1985.
התחדשות עירונית
ב-1989 הוקם תאגיד משותף למשרד העבודה והשירותים הציבוריים ולעיריית בואנוס איירס - Corporación Antiguo Puerto Madero (מילולית: "תאגיד נמל מאדרו הישן", או "תאגיד פוארטו מאדרו הישן"). מטרתו של התאגיד הייתה לפתח את אזור הנמל, ולהסבו לשימושים עירוניים שונים. באותה העת היו לגופים רגולטוריים שונים סמכויות בשטח הנמל (כ-1,700 דונם): רשות הנמלים, הרכבת הארגנטינאית וארגון התבואה הלאומי. סמכויות אלה הועברו כולן לתאגיד, ואילו בידי עיריית בואנוס איירס נותרו הסמכויות הקשורות בפיתוח העירוני.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21 החל תהליך ההתחדשות העירונית. בתי המלאכה (בתחילה בחלק המערבי, ובהמשך גם בחלק המזרחי) שופצו או נהרסו, ובמקומם נבנו בנייני מגורים מפוארים, בנייני משרדים, מוסדות חינוך, מלונות פאר, מסעדות, בתי קולנוע, תיאטראות ומרכזי תרבות. כך, זכתה בואנוס איירס, שהמתאר העירוני שלה עד אז התעלם מקיומו של הנהר, לשכונה חדשה הפונה אליו.
חלק מבתי המגורים היו גורדי שחקים מהגבוהים בארגנטינה. אחד משני המבנים של מגדלי רנואר מתנשא לגובה של 175 מטרים וכולל 51 קומות, והוא הבניין הגבוה ביותר בארגנטינה. בשנת 2015 צפויה להסתיים בנייתו של מגדל אלוואר, שגובהו יגיע ל-235 מטרים.
בנייתה של השכונה החדשה משכה כמה מהאדריכלים הבולטים בעולם, בהם פיליפ סטארק, נורמן פוסטר, סזאר פלי וסנטיאגו קלטרווה, שתכננו כמה מהמבנים, ותרמו להפיכתו לאחד הרבעים המודרניים והטרנדיים בעיר.
מתאר
בין החלק המזרחי לבין החלק המערבי של השכונה מפרידה תעלה רחבה, ששימשה בעבר את הנמל. החלק המערבי כולל את שורת המבנים שלאורך התעלה. החלק המזרחי כולל רשת רחובות מסועפת יותר, שנסללה כולה במהלך ההתחדשות העירונית. הרחוב הראשי, מצפון לדרום, הוא שדרות חואנה מנסו, וחוצות אותה שלוש שדרות רחבות ורחובות קטנים יותר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם נשים, והגשר המרכזי המחבר בין שני חלקיו, אותו תכנן סנטיאגו קלטרווה, נקרא "גשר האישה" (Puente de la Mujer).
בין החלק המזרחי של השכונה לבין הנהר משתרעת שמורת הטבע בואנוס איירס.
-
גשר האישה
-
תצפית לפוארטו מאדרו מכיוון שמורת הטבע
-
בתי מלאכה שהוסבו לבתי מגורים
-
גורדי שחקים בצד המזרחי
-
פוארטו מאדרו בלילה
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של פוארטו מאדרו
- אתרי תיירות בפוארטו מאדרו (בספרדית)
24191687פוארטו מאדרו