ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה
 מאחוריה, בניין הספרייה המרכזית. | |
| החזית המערבית של ספריית וינר. מאחוריה, בניין הספרייה המרכזית. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | ספרייה |
| כתובת | תל אביב |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | אוניברסיטת תל אביב |
| קואורדינטות | 32°6′53.46″N 34°48′15.16″E / 32.1148500°N 34.8042111°E |
| http://www.tau.ac.il/cenlib/wiener | |
ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה היא ספריית מחקר השוכנת בבניין וינר-גרוס באוניברסיטת תל אביב ופועלת במסגרת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. בספרייה שני אגפים: ארכיון הכולל אלפי מסמכים משנות ה-30 וה-40, ואוסף של יותר ממאה אלף ספרים ופרסומים שונים. ספריית וינר מקיימת פעילות אקדמית מגוונת במטרה לקדם את חקר התקופה הנאצית והשואה.[1]
היסטוריה
בשנת 1933 נוסד באמסטרדם "מרכז המידע היהודי המרכזי" (JCIO), שנודע לאחר מלחמת העולם השנייה בשם ספריית וינר. מייסדיו היו ד"ר אלפרד וינר, מפעילי "האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית" (Centralverein) שעזב את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, ופרופ' דוד כהן, היסטוריון של העת העתיקה באוניברסיטת אמסטרדם ואישיות בולטת בקהילה היהודית המקומית. הרעיון להקים את המרכז הושפע מיוזמה של פעילים יהודים-גרמנים שהחלה בגרמניה בסוף שנות ה-20 לתעד ולאסוף מידע על המפלגה הנאצית כחלק מהמאבק הציבורי והפוליטי לבלום את התחזקותה. מרכז המידע באמסטרדם נועד לעורר את תשומת לבו של העולם לסכנת האנטישמיות הנאצית ולהחרפת המדיניות האנטי-יהודית בשנות ה-30 בגרמניה ובמדינות אחרות.[2] בשנת 1939 העביר ד"ר וינר את האוסף ללונדון. במהלך המלחמה המשיכו הוא ועוזריו לאסוף מידע ומסמכים על מדיניות הכיבוש הגרמנית, התגובות לה ובעיקר על גורל יהדות אירופה. לאחר סיום המלחמה נאסף מידע על גורלם של פליטים יהודים ונגבו עדויות מפי ניצולים ששרדו את אימי השואה. עד מותו של ד"ר וינר ב-1964 התמקדו הוא וצוותו בהרחבת האוסף.
לקראת סוף שנות ה-70 סוכם בין הנהלת ספריית וינר בלונדון והנהלת אוניברסיטת תל אביב להעביר את האוסף בשלמותו לאוניברסיטה. לאחר שהאוסף הובא לתל אביב ב-1980, החליטה ועדת היגוי של בכירי ההיסטוריונים של האוניברסיטה לייסד את ספריית וינר כספריית מחקר במסגרת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. עותקים מהמסמכים המקוריים שהועברו לתל אביב נמצאים בספריית וינר בלונדון על גבי מיקרופילם.[3] בשנת 1980 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ושוכן בבנין הספרייה המרכזית. בד בבד החל נבנה עבורו מבנה ייעודי בצמוד מצפון למבנה המרכזי של הספרייה. את המבנה שנחנך בשנת 1984, תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר עם שמואל ביקסון ומשה גיל. בהיותו בנוי בשיטת הפל קל, הגישה אליו לקהל הרחב נאסרה לאחר אסון ורסאי. עם זאת, האוסף עצמו נותר נגיש לקהל באמצעות ספרנים, עד שב-17 באוקטובר 2010, לאחר תקופת שיפוצים, נפתח הבניין מחדש ומאז, הוא נגיש לקהל.
הספרייה בשנות האלפיים
במהלך שלושת העשורים האחרונים התרחב האוסף של הספרייה באופן משמעותי. הוא מכיל מסמכים ארכיוניים ומאגרים אלקטרוניים של מקורות ראשוניים, ספרי מחקר, עלונים, כתבי עת וספרות לאומנית אנטישמית ונאצית. בין השאר כולל האוסף: מהדורות בשפות שונות של "הפרוטוקולים של זקני ציון", עיתונות גרמנית ואירופאית מהתקופה הנאצית, עלונים של תנועות ימין קיצוני וקבוצות פאשיסטיות ואנטישמיות, וספרות הכחשת השואה. הארכיון כולל אלפי מסמכים מאירופה בין שתי מלחמות עולם ומהתקופה הנאצית, הנוגעים בעיקר לשואת יהודי אירופה ולגורלם של קהילות ופליטים יהודים לאחר המלחמה, כגון מסמכים ממשפט ברן, תיעוד על יהודי גרמניה בשנות השלושים, תיעוד פעילותה של הביורוקרטיה הנאצית, עדויות של פליטים וניצולים, ומסמכים ממשפטי נירנברג.
ספריית וינר פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מכוני מחקר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. כספריית מחקר היא מקיימת מגוון רחב של פעילויות אקדמיות במטרה לקדם את העניין והמחקר בנושאים הקשורים לתקופה הנאצית והשואה, בהם סדרות של הרצאות, כנסים מדעיים, סדנאות מחקר, ותערוכות.
לקריאה נוספת
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות) |
|---|
Click to Shrink Back
   |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה
הערות שוליים
- ^ אודות ספריית וינר באתר ספריית וינר.
- ^ ראו פרק חמישי בביוגרפיה של אלפרד וינר מאת בן ברקו [1]
- ^ הערך על ספריית וינר לונדון, בוויקיפדיה האנגלית
26646587ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה