סמטה פלונית וסמטה אלמונית

סמטה פלונית וסמטה אלמונית
מידע
עיר	תל אביב-יפו
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו
	מפת מיקום; מפה דינמית; שגיאה בביטוי: אופרטור < בלתי־צפוי.

סמטה פלונית וסמטה אלמונית הן שתי סמטאות קטנות, המקבילות זו לזו, ויוצאות מרחוב המלך ג'ורג' במרכז העיר תל אביב.

הסמטאות, אשר מחוברות זו לזו בצידן המזרחי, נבנו בשנת 1922 בסגנון האקלקטי. הסמטאות הפכו עם השנים למרכז תרבותי והן מהוות את מקום משכנם של בוטיקים אופנתיים, גלריית פלונית לאומנות ומרכז אינדימדיה הישראלי.

מקור השם

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

שמן של הסמטאות כרוך זה בזה ומסורת של אגדות אורבניות ניסו לבאר את שם הסמטאות. לפי אחת המעשיות מאיר גצל שפירא, בונה הבתים בסמטאות, ביקש לקרוא לאחת הסמטאות על שמו (ולפי גרסה אחרת, על שם רעייתו, סוניה) אך ראש העירייה, מאיר דיזנגוף לא ראה זאת בעין יפה. בסופו של דבר, החליט דיזנגוף לשנות את שמותיהן של הסמטאות כך שיהוו אי-הנצחה מושלמת לשמו של שפירא: האחת תקרא סמטה אלמונית, והשנייה סמטה פלונית. חלק מהסיפורים גורסים כי המחלוקת יושבה במחלקת שמות הרחובות, שם הוצע השם כשם זמני אשר הפך לקבוע.

פסל האריה

בקצה סמטה פלונית ניצב פסל אריה מבטון, אשר שוררת מחלוקת סביב זהות יוצרו. קרוב לוודאי שהפַסָל היה יעקב דב גורדון והוא נעזר בפסל חיים כץ. טוען נוסף הוא הפסל משה נימובסקי. הפסל הוזמן על ידי מייסד הרחובות מאיר גצל שפירא כמחווה לאשתו.^[1] הפסל היה מוזנח, לסת האריה נשברה והוא נצבע על ידי חברת פרסומת בצבע ברונזה. עיריית תל אביב יזמה את שיקום הפסל שכלל תיקון הלסת, הזנב, השבת הצבע מקורי בשיטת התזה וקביעת שלט הנצחה לפסלים גורדון וכץ.

עמודי השער

בתחילת רחוב סמטה פלונית ישנם שני עמודי בטון אפורים בצורת אובליסקים, שהיו בעבר עמודיו של שער הרחוב.

בתרבות

פסל האריה וסמטה פלונית מופיעים על עטיפת האלבום הייתי פעם ילד של אריק איינשטיין ויוני רכטר.
הסמטאות ופסל האריה מוזכרים בסיפור "השיעור לפסנתר" בספרו של שבתי טבת, "יומנים מאתמול".
הסמטאות ופסל האריה מוזכרות בסדרת הילדים המבוססת על ספרם של גיורא חמיצר "רוני ותום".