עצם החזה

עצם החזה (לעיתים: מפתח הלב; TA: Sternum; סטרנום) היא עצם שטוחה הממוקמת בקדמת כלוב הצלעות. עצם החזה מחוברת דרך סחוס צלעי לצלעות, מהווה נקודת עיגון לצלעות ומרכיבה יחד איתן את כלוב הצלעות. כחלק מכלוב הצלעות היא מתפקדת כמגינה על תכולת בית החזה: הלב, הריאות וכלי הדם העיקריים העוברים שם.

עצם החזה מורכבת משלושה חלקים: ידית עצם החזה, גוף העצם וזיז עצם החזה המופרקים זה עם זה. בחלקה העליון מופרקת העצם עם עצמות הבריח ולאורך צדדיה מתחברות שבע הצלעות העליונות. פני העצם מאופיינים ברכסים וזוויות המשמשים כנקודות ציון באנטומיה טופוגרפית.

מבנה אנטומי

ידית עצם החזה

ידית עצם החזה (Manubrium sterni, מנובריום. בלטינית: manubrĭum, פירושה: ידית אחיזה) היא חלקה העליון של עצם החזה.

מאפיינים

ידית עצם החזה היא בעלת מבנה מרובע, רחב בחלקה העליון וצר בחלקה התחתון. מופרקת עם עצמות הבריח ועם הסחוס הצלעי הראשון, ומרכיבה את חלקה העליון של עצם החזה. העצם, שהיא חלקה, קמורה מצד לצד, וקעורה מלמטה למעלה, ובפן הקדמי שלה משמשת כמעין חיבור, בה נאחזים שריר החזה הגדול ושריר עצם החזה, הבריח והזיז הפיטמתי (Musculus sternocleidomastoideus). בפן האחורי נאחזים שרירים המחוברים לאזור הצוואר הקדמי.

גבולות

בגבולה העליון נמצא שקע בשם חרק בית הצוואר (Incisura jugularis ossis sterni). משני צידי השקע מופרקות עצמות הבריח דרך מפרקי החזה והבריח. בחלק העליון של הגבול הצידי של העצם מתחברת הצלע הראשונה באמצעות רקמת סחוס, בתחתית הגבול הצידי מתחברת הצלע השנייה ובגבולה התחתון של הידית מפרק סחוסי מסוג מאחה (Symphysis manubriosternalis) המחבר אותה לגוף עצם החזה.

משטחי ידית עצם החזה וגוף עצם החזה אינם נמצאים על אותו מישור. ביניהם קיימת זווית בת כ־140 מעלות המכונה זווית עצם החזה (Angulus sterni). את זווית עצם החזה ניתן למשש ולאתר בעזרתה את זוג הצלעות השני ואת החוליות החזיות הרביעית והחמישית (T4, T5) הנמצאות מנגד לה בגב.

גוף עצם החזה

גוף עצם החזה (Corpus sterni) הוא הארוך מחלקי עצם החזה (בגברים הוא ארוך יותר מבנשים). בגבולו העליון המפרק עם ידית עצם החזה ובגבולו התחתון מפרק מסוג חיבור סחוסי עם זיז עצם החזה (Symphysis xiphosternalis). הגבול הצידי של גוף עצם החזה כולל מספר שקעים אליהם מתחבר הסחוס הצלעי של צלעות שתים עד שש.

גוף עצם החזה מורכב מארבעה חלקים מופרקים זה לזה בחיבור סחוסי, המתאחים בחיבור גרמי עד גיל 25. קווי האיחוי בין החלקים ניתנים למישוש כשלושה רכסים רוחביים עד גיל מאוחר. הרכסים ממוקמים בצמוד לחיבור לצלעות שלוש, ארבע וחמש.

לאורך הפן הקדמי של גוף העצם נאחז שריר החזה הגדול. בחלקו התחתון של הפן האחורי של הגוף נאחז שריר החזה הרוחבי (Musculus transversus thoracis).

זיז עצם החזה

זיז עצם החזה (Processus xiphoideus) או הקסיפואיד, הוא הקטן משלושת חלקי עצם החזה. ממוקם בתחתית העצם, זיז עצם החזה מורכב בלידה מסחוס בלבד עד תחילת התגרמותו בילדות המוקדמת. בגיל 25-29 מסתיימת התגרמותו והוא מתחבר לגוף עצם החזה בחיבור סחוסי. בסביבות גיל 40 מתאחה בדרך כלל הזיז לגוף עצם החזה בחיבור גרמי. צורתו של הזיז אינה זהה בין אנשים שונים והוא יכול להיות מחודד, קהה, חצוי או מחורר. בחלק העליון של הגבול הצידי של הזיז מתחברת צלע שבע דרך סחוס צלעי.