רבי נתנאל הלוי (אדוני)
רבי נתנאל הלוי (אדוני) (מאות 16–17), רב דיין ומקובל, בכורדיסטן.
ביוגרפיה
הרב נתנאל נולד למשפחת אדונים הלוי, משפחת לווים מיוחסת על אשר על אבותיה נמנו חכמים כגון דונש בן לברט, דונש בן תמים ולדעת חלק מן החוקרים אף רבי סעדיה גאון ויצחק בן שלמה הישראלי.
מעט פרטים ידועים לנו אודותיו. שנת לידתו אינה ידועה. בראשית חייו, נמנה בין חכמיה של העיר ברזאן בכורדיסטן. לאחר שלמד תורה וש"ס. השתלם בתורת הקבלה, ועד מהרה התפרסם בכל סביבתו כמקובל גדול. מקרוב ומרחוק היו מגיעים אליו להיושע, בעקבות כך זכה לכינוי "באבו סבא", כלומר האב הזקן. מפאת כבוד תורתו הוא כונה בפשטות "אדוֹניִ", שם שדבק ביורשיו לתפקיד הרבנות.
כפי הנראה, עזב הרב נתנאל את ברזאן, והעתיק את מגוריו לעיר עמדיה. שם כיהן כרב העיר ואב בית הדין שלה. בנוסח ההשכבה של יהודי עמדיה, נזכר בראש החכמים וכונה: "הדיין המצוין הח' הנעלה כמוד מורנו ורבינו חכם נתנאל הלוי. הייתה לו ספריה גדולה ובה אוסף נדיר של ספרים וכתב יד עתיקים. בצוואתו כתב שספריה זו תהיה נחלת הכלל, וכל הרוצה לבוא להתלמד בה - ברוך יהיה.
לנתנאל היו שני בנים ומספר בנות. אחד מבניו, רבי שמואל ברזאני (אדוני) התפרסם בין גדולי הרבנים בכורדיסטן. בנו השני יצחק שימש גם הוא ברבנות.
נכדתו מצד בנו הרב שמואל, הייתה הרבנית אסנת ברזאני וכונתה התנאית אסנת, בשל ידיעותיה הרבות בתורה ובקבלה, ובשל הניסים שחוללה. כשנפטר בעלה עמדה בראש הישיבה, שהקים אביה, ועמדה בקשר עם גדולי חכמי תקופתה.
הרב נתנאל, על אף שמצד עצמו היה צאצא של משפחה רבנית, נחשב מי שיסד את שושלת הרבנים לבית ברזאני. צאצאי משפחת ברזאני שימשו בין ראשי הציבור בעיראק וכורדיסטן במשך מאות שנים. כמה מבניה היו רבניה הראשיים של יהודי בבל, אבות בתי דין, רבני ערים, שוחטים, פייטנים ומחברי ספרים.
לקריאה נוספת
- י' פנואל [ריבלין], מעשה בחכם רבי שמואל בן רבי נתנאל הלוי באבו סבה, המזרח, שנה ב', גל' א, עמ' 11.
- מאיר בניהו, רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן, ספונות ט, עמ' כג - קכה.
- הרב משה הלל זרי, בית שמואל - תולדות חייו של ר' שמואל אדוני ברזאני , בתוך: כתבי ר' שמואל אדוני, מכון אהלי אברהם יעקב, תשס"ג.
