טמפרטורת קירי
(הופנה מהדף נקודת קירי)
נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי היא מונח בפיזיקה, הקרוי על שם פייר קירי (1859–1906), ומתייחס לתכונות של חומרים פרומגנטיים ושל חומרים פיאזואלקטריים.
בחומרים פרומגנטיים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו הפרומגנטיות, כמו למשל מגנטיות.
חומר | Tc בקלווין | Tc בצלזיוס |
---|---|---|
קובלט (Co) | 1388°K | 1115°C |
ברזל (Fe) | 1043°K | 770°C |
ניקל (Ni) | 627°K | 354°C |
כרום-אוקסיד (CrO2) | 386°K | 113°C |
קירוב טוב לטמפרטורת קירי של חומרים פרומגנטיים הוא ρ/m(μ0μ2)/k ≈ Tc כאשר μ המומנט המגנטי של אטום בודד, ρ צפיפות החומר, m מסת אטום בודד,μ0 פרמאביליות הריק ו-k קבוע בולצמן. בחומרים פיאזואלקטריים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.
קישורים חיצוניים
- ניסוי שמדגים את התופעה, בביצוע פרופ' וולטר לוין מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, סרטון באתר יוטיוב
- טמפרטורת קירי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
29722079טמפרטורת קירי