נאדית

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה .

הנאדיות או נאדיות הריאה הם מבנים מיקרוסקופיים בצורת שלפוחיות, העטופים בנימי דם רבים ונמצאים בקצות הסימפונות בריאות. הנאדיות מתחילות להופיע החל מההתפצלות ה-16 בריאה. מספר הנאדיות עולה ככל שמתקדמים במורד העץ הריאתי.

מבנה הנאדיות מאפשר חילוף גזים יעיל בין חלל הנאדיות לדם, שכן שטח הפנים שלהן גדול ביותר ביחס לנפחן, בשל ממדיהן הקטנים. דבר זה גורם לכך שחלקיקי הגז מתנגשים אחד בשני ובדפנות הנאדית בקצב גבוה, ולכן מפעפעים בקצב גבוה. כאשר אנו שואפים אוויר, הנאדיות מתמלאות ומתאפשר פעפוע של חמצן ופחמן דו-חמצני בין הנאדיות לזרם הדם. הפחמן הדו-חמצני מפעפע מרקמות הגוף אל זרם הדם ומהדם אל הנאדיות ולבסוף נפלט החוצה. החמצן מפעפע אל זרם הדם ומשם לתאי הגוף, בהם נעשה בו שימוש להפקת אנרגיה בנשימה תאית.

כל נאדית חייבת להיות קטנה ובעלת דופן דקה, על-מנת שכמות משמעותית של גזים תוכל לפעפע דרכה. עובי דופן הנאדית הוא כעוביו של תא אחד בלבד. כמו כן לנימי הדם המקיפים נאדית, דפנות דקות במיוחד - הן בנויות בעצמן משכבת תאים אחת בלבד. נתונים אלה מגדילים את יכולתם של הגזים לפעפע בין חלל הנאדית וזרם הדם. תאי הדם האדומים נדחסים בזה אחר זה לנימי הדם הדקים שמסביב לנאדית, עובדה המשפרת יעילות מיצוי פעפוע הגזים מכל תא דם אדום.

בריאותיו של אדם בוגר יש בין 300 ל-450 מיליון נאדיות. בשל מספרן הגדול של הנאדיות, על אף נפחה הקטן של הריאה, שטח הפנים שלה עצום, ומאפשר חילוף של כמות גדולה של גזים. אילו היו נפרסות כל הנאדיות בריאה של אדם מבוגר זו ליד זו היה מתקבל שטח שבין 80 ל-120 מטרים רבועים, כשטח דירה בת ארבעה חדרים.