משרד עורכי דין
משרד עורכי דין הוא משרד המספק שירותי עריכת דין ללקוחותיו.
לעיתים מופעל משרד עורכי דין על ידי עורך דין יחיד, אך פעמים רבות מתאגדים עורכי דין אחדים למשרד משותף, המסוגל להציע מגוון רחב יותר של התמחויות. גודלו של משרד עורכי דין עשוי להגיע למאות עובדים ואף יותר. ריבוי התמחויות בהיבטים שונים של המשפט האזרחי מאפשר למשרד לתת מענה שלם בפעולות מורכבות, המצריכות התייחסות משפטית משולבת. עסקת מיזוגים ורכישות, למשל, מצריכה ידע בדיני חברות, דיני מסים, דיני עבודה ועוד. הלקוח הזקוק לשירות בתחום זה יוכל לקבלו במשרד גדול אחד, או בשיתוף פעולה בין משרדים קטנים אחדים.
התקשרות של לקוח עם משרד עורכי דין נעשית בשתי דרכים עיקריות:
- התקשרות חד-פעמית, לשם קבלת שירות משפטי לבעיה מסוימת. דוגמה: אדם המוכר את דירתו, וזקוק לעורך דין למימוש העסקה.
- התקשרות ארוכת-טווח, לשם קבלת שירות משפטי שוטף. דוגמה: יזם בנייה, הזקוק באופן שוטף לשירותיו של עורך דין לטיפול בחוזים עם רוכשי הדירות, מוכרי הקרקע וקבלנים.
העובדים במשרד עורכי דין הם מסוגים אחדים:
- שותפים, שלכל אחד מהם חלק בבעלות על המשרד.
- עורכי דין שכירים
- מתמחים - מי שסיימו לימודי משפטים, אך טרם הוסמכו כעורכי דין.
- עובדי מנהלה, חסרי השכלה משפטית.
לחלק מעורכי הדין במשרד עורכי דין יש גם הסמכה כנוטריונים.
עו"ד יעקב נאמן, שותף בכיר במשרד "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'", שהוא מהמשרדים הגדולים בישראל, עמד על תהליך המעבר משכיר לשותף במשרדו: "בדרך כלל אחרי חמש שנים, לפעמים יותר לפעמים פחות, מחליטים אם לקדם אותו כשותף או לשלוח אותו לדרכו. מי שאינו מתאים להיות שותף אין טעם שיישאר במשרד. היום זה נמשך שש או שבע שנים כי תקופת ההתמחות קוצרה. אנחנו רוצים להכיר את האנשים, להיווכח בבשלות וביכולת שלהם לטפל כעצמאים בלקוח ובתיק."[1]
כלי עזר מרכזי במשרד עורכי דין הוא הספרייה המשפטית, הכוללת בראש ובראשונה פסקי דין של בית המשפט העליון, וכן ספרים וכתבי עת בתחום התמחותו של המשרד. אף שכרכים של פסקי דין מפארים רבים ממשרדי עורכי הדין, אבד עליהם הכלח, משום שעם התפתחות המחשוב הועברו פסקי הדין לאחסון ב-CD-ROM, ולאחר מכן הוחלפו בשירות אינטרנט, שבו מוצגים פסקי הדין סמוך מאוד לנתינתם.
בישראל
בישראל צורת ההתאגדות המקובלת למשרד עורכי דין היא שותפות. צורת התאגדות נוספת היא הקמת חברה בלתי מוגבלת במניות, שהיא חברה מקצועית מיוחדת של עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ודומיהם שאיננה חברה מוגבלת במניות. כאשר אחריותו המקצועית של עורך הדין, החבר בחברה כזו, כלפי לקוחותיו וחובתו לפצותם בגין נזקים שנגרמו עקב רשלנות מקצועית, היא אחריות אישית ואיננה מוגבלת למספר המניות שהוא מחזיק.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט לשנת 2008, בישראל פעילים כ-3,000 משרדי עורכי דין. 25% ממשרדים אלה מעסיקים 5 עורכי-דין ומעלה. במשך שנים אחדות היה משרד "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'" המשרד הגדול ביותר בישראל. בשנת 2008 הועסקו בו 170 עורכי דין, מתוכם 60 שותפים, וכן 30 מתמחים. בשנת 2013 היה המשרד הגדול ביותר גולדפרב זליגמן ובשנת 2014 מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'[2]. בשנת 2015 שב הרצוג פוקס נאמן למקום הראשון עם 265 עורכי דין, ונכון לשנת 2017 הוא המשרד הגדול בישראל.
לקריאה נוספת
- ליאורה לבנשטיין, ניהול משרדי עורכי דין, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2010.
קישורים חיצוניים
- שי פאוזנר, הרצוג פוקס נאמן חוזר לראש טבלת משרדי העו"ד, Bizportal, 7.2.2005
- ליטל דוברוביצקי, הרצוג-פוקס-נאמן משרד עוה"ד הגדול בישראל, באתר ynet, 13.2.2006
- הדר קנה וענת רואה, "בום" במשרדי עורכי הדין, באתר ynet, 1.2.08 - דירוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
- משה בנימין, הרצוג-פוקס-נאמן ראשון בדירוג משרדי עוה"ד במדינה; 32 מיליון דולר הכנסה שנתית ממוצעת למשרד גדול, Bizportal, 2.2.2009
- מיתר ליקוורניק גבע לשם טל הדיח את גולדפרב זליגמן מצמרת דירוג D&B ל-2014, באתר "תקדין", 26 בפברואר 2014
הערות שוליים
- ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמ' 176.
- ^ גלובס DUN'S100, דירוג לפי מספר עורכי דין