מש"ק
מַשָ"ק (ראשי תיבות: מפקד שאינו קצין) הוא נגד או חוגר (חייל סדיר שאינו קצין) הנושא בתפקיד פיקודי (יש חיילים הסרים למרותו) או באחריות על תחום מקצועי השונה מזה של יתר החוגרים והנגדים ביחידתו.
בצה"ל
בצה"ל מקבל את התואר כל חוגר או נגד בעל סמכות מתחילת שירותו, לאחר מעבר קורס מסמיך למקצועו או אם עבר הסמכה בשטח ("OJT"). כך, מש"ק לוחמה זעירה (לו"ז) הוא מש"ק שבאחריותו להדריך לוחמה זעירה, ומש"קית ת"ש (תנאי שירות) אחראית על העברת בקשות חיילים למתן הקלות בתנאי השירות שלהם.
לצד תפקידים כגון מפקד כיתת חיל רגלים או מפקד טנק, או תפקידים בעלי סמכות מקצועית, כגון מש"ק משמעת – גם שמם של תפקידים אשר אין בהם היבט פיקודי, וכן של תפקידים המועברים בחפיפה ואינם מצריכים הכשרה מקצועית או הסמכה רשמית, זוכים לתחילית "מש"ק". על כן, מש"ק הוא בעצם חייל אשר נושא בתפקיד "עצמאי" כלשהו שיש בו אחריות גדולה יחסית; למשל מש"ק אימונים, מש"ק תקציבים וכיוצא בזה.
בפועל נעשה שימוש נרחב למדי בכינוי מש"ק, עד כדי כך שהוא החליף למעשה את התחילית "אחראי"; כך, לדוגמה, חייל האחראי על ניהול דואר צבאי בלשכות מטה מכונה 'מש"ק דואר'; האחראי על העברת מחילות לחיילים שנדונו למחבוש מכונה 'מש"ק מחילות', וכיוצא בזה.
רס"פ
בצה"ל, רב סמל פלוגתי (רס"פ) הוא מפקד האחראי בפלוגה על התחומים המנהלתיים תומכי הלוחמה: ציוד, מזון, משמעת וכיוצא בזה.
לרוב הרס"פ הוא חיל בדרגת סמל-ראשון ונמנה עם ותיקי הסגל הפיקודי בפלוגה.
- מפקדו המקצועי, מ"פ המפקדה, אשר ממונה על הלוגיסטיקה ברמה הממונה[1] ומנחה גם את הרס"פים כיצד לעבוד.
- מפקדו הישיר, המ"פ, אשר ממנו הרס"פ מקבל פקודות ישירות, לוחות זמנים וקווים מנחים לביצוע תפקידו.
מלבד אלה, הרס"פ משתף פעולה עם דמויות מפתח רבות ברמה הממונה, בהן:
- קצין הלוגיסטיקה - מולו חתום הרס"פ על כלל הציוד הפלוגתי וממנו מקבל פריטי ציוד שהפלוגה צריכה.
- נגד המטבח - יחד איתו על הרס"פ להסדיר את משיכת המזון ובחלק מהפלוגות גם את מוצרי הניקיון לפלוגתו.
- קצין הרכב - יחד איתו מנהל הרס"פ את הנסיעות המנהלתיות והמשימות השוטפות המצריכות כלי רכב
- קצין החימוש - יחד איתו מנהל הרס"פ את לוח העבודה של הפלוגה על הרק"מים (במידה וישנם).
מהצד השני של המתרס, כלפי החיילים הרס"פ הוא מקור אליו ניתן לפנות עם בעיות שונות הנוגעות למנהלה ודמות האחראית על משימות המנהלה הרבות העולות על הפרק. לעיתים ממונה לרס"פ סגן (המכונה סרס"פ) אשר עוזר לרס"פ להתמודד עם עומס העבודה האופייני לתפקיד זה ומוסיף את קולם של החיילים למקום בו נופלות החלטות חשובות.
בתרבות הישראלית
השימוש הנרחב בכינוי קשור גם בהומור צה"לי, המייחס חשיבות מזויפת לבעלי תפקידים אזוטריים, אמיתיים או בדיוניים כאחד, דוגמת 'מש"ק ממטרות' – חייל האחראי על מערכת ההשקיה של הצמחייה בבסיס.
דמותו של הרס"פ נתפסת לעיתים כמאיימת ומשליטת משמעת, בדומה לדמותו של נגד המשמעת. הדבר בא לידי ביטוי בשיר "עוזי עוזי", שכתב אלברט סבג על-פי חוויותיו בצה"ל, בביצוע הגשש החיוור: ”הרב סמל הפלוגתי, שלוש לירות הקניס אותי”.[2]