מרדכי אורן
מרדכי אורן (16 במרץ 1905 - 27 בפברואר 1985) היה מראשי מפ"ם והקיבוץ הארצי השומר הצעיר. היה מעורב בפרשה שהסעירה את מדינת ישראל בראשית שנות החמישים כשהועמד לדין במשפט ראווה במזרח אירופה וזכה לכינוי "אסיר פראג".
ביוגרפיה
מרדכי אורן נולד בשנת 1905 בפודהייצה שבגליציה. עלה לארץ ישראל בשנת 1929 והצטרף לקבוצת השומר הצעיר שהייתה בנס ציונה, שם נקלע למחלוקות עם אנשי מפא"י. ב-1934 התיישב בקיבוץ מזרע ובשנת 1938 נבחר להנהלת הקיבוץ[1]. בסוף אותה שנה יצא לשליחות בלונדון ופריז מטעם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר[2]. בשנת 1940 יצא לז'נבה בשליחות תנועת החלוץ להקמת מרכז עולמי שם במקום המרכז בוורשה שחדל לפעול בגלל הכיבוש הנאצי של פולין[3]. בספטמבר 1944 נבחר לוועד הלאומי מטעם חזית השמאל[4]. בשנת 1948 היה ממייסדי מפ"ם. ייצג את מפלגתו בהסתדרות הכללית.
אורן היה מתומכיה של ברית המועצות ושיבח את חופש הבחירה והדמוקרטיות שלה[5]. בשנות החמישים, בעת המלחמה הקרה, היה מרדכי אורן מן התומכים בנטייה הפרו-סובייטית של מפ"ם. בנובמבר 1951 ייצג את מפ"ם כמשקיף בוועידת הפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים בברלין. בוועידה זאת אמר שפועלי ישראל לא יצאו לעולם למלחמה נגד ברית המועצות[6]. בדרכו מברלין לציריך עבר אורן בפראג והתעכב בה מספר ימים בשליחות העיתון על המשמר. בתקופה זאת נעצר אורן ביחד עם קרוב משפחתו שמעון אורנשטיין והואשם בתמיכה באימפריאליזם ובהיותו סוכן ציוני. השלטונות בצ'כוסלובקיה לא דיווחו על המעצר וקרוביו בישראל לא ידעו לאן הוא נעלם[7]. רק בסוף מרץ 1952 הודיעו שלטונות צ'כוסלובקיה שאורן נעצר באשמת פשעים נגד ביטחון המדינה[8].
אורן ואורנשטיין אולצו להעיד כנגד מנהיגים צ'כוסלובקיים במשפט ראווה שנערך להם, כחלק ממשפטי פראג. במהלך המשפט אמר אורן את הדברים הבאים שהובאו בהקלטה של הBBC:
בטרם אגיד משהו על סלאנסקי ברצוני לאמר משהו על עצמי. הייתי חבר פעיל בארגונים ציוניים ופעלתי נגד הדמוקרטיות העממיות. כן עמדתי בקשר עם סוכנויות ריגול והיה עלי לתאם פעולות ריגול, משום שמאז שנת 1934 שימשתי גם כסוכן השירות החשאי הבריטי. משימותי המיוחדות מאז 1945 היו לנהל פעולות ריגול נגד הדמוקרטיות העממיות, במיוחד נגד פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, בולגריה ורומניה והרפובליקה הגרמנית העממית. כחלק מפעולות הריגול המשכתי בעבודתי למען ארגונים ציוניים בינלאומיים.
— הנוסח המדויק של עדות אורן, דבר, 1 בדצמבר 1952
בנוסף העיד אורן שהוא שימש מקשר בין משה פיאדה ואהוד אבריאל[9]. בעיתון דבר התייחסו בזלזול להאשמות של צ'כוסלובקיה והביעו אי אמון בהאשמות ובהודאה של אורן, אותם כינו סיפורי אלף לילה ולילה[10]. במפלגתו של אורן, מפ"ם, התייחסו אל ההאשמות כאל אי הבנה שיש ליישב, אולם בקרב מק"י דרשו שמפ"ם תוקיע את אורן אם רצונה להמשיך בשיתוף פעולה עימה[11].
אורן נשפט ל-15 שנות מאסר ואורנשטיין למאסר עולם. דבר זה גרם לזעזוע עמוק בשמאל הישראלי בכלל ובמפלגת מפ"ם ובתנועת הקיבוץ הארצי בפרט. קבוצה שמאלנית של חסידי משה סנה, אשר סירבה לגנות את משפט פראג ואת האשמתו של אורן כמרגל אימפריאליסטי, אולצה לעזוב את קיבוצי התנועה.
אורן שוחרר מן הכלא והגיע לציריך ב-13 במאי 1956, שם אמר שההאשמות נגדו היו עלילה אך לא גרמו לו לשנות את השקפותיו הפוליטיות[12]. כשחזר לישראל סיפר בעיתונות על העינויים שעבר בכלא, שכללו הרעבה, מניעת שינה ו"התעללות בהרגשה היהודית והאנושית"[13] ועל משפט הכזב שנערך לו. הוא העלה את חוויותיו אלה על הכתב בספרו "רשימות אסיר פראג" שראה אור בשנת 1958 וסיפר כי בעת ישיבתו בכלא הרגיש כי כל מפלגתו יושבת שם עמו[14]. עם זאת נותר אורן סוציאליסט, ותומך בברית המועצות וניהל על כך ויכוחים מעל דפי העיתונות עם יוסף ברגר-ברזילי, גם הוא קורבן הטיהורים של סטלין[15][16].
באוקטובר 1963 הודיעו שלטונות צ'כוסלובקיה שבחנו מחדש את תיקו של אורן והוא טוהר מכל אשמה[17]. אורן היה בכך אחרון מורשעי משפטי פראג ששמו טוהר.
מרדכי אורן היה נשוי לרגה ורשביאק ולהם שני ילדים פועה גונן והסופר משה אורן. מרדכי אורן נפטר בשנת 1985 בהיותו בן 80.
ספרו
- רשימות אסיר פראג, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1958.
הערות שוליים
- ^ מזרע, קיבוץ השומר הצעיר להתיישבות שיתופית בע"מ, דבר, 7 באוקטובר 1938
- ^ בין החוזרים, דבר, 12 בדצמבר 1938
- ^ מרכז החלוץ בז'נבה, דבר, 7 ביוני 1940
- ^ הועד הלאומי החדש, דבר, 14 בספטמבר 1944
- ^ יוסף שפירא, חופש ודמוקרטיה, דבר, 28 בפברואר 1938
- ^ שליח מפ"ם נואם בוועידת ברלין, דבר, 20 בנובמבר 1951
- ^ משרד החוץ עושה לגילוי מקום המצאו של אורן, דבר, 4 בפברואר 1952 ומ. ד., דבר היום, דבר, 13 במרץ 1952
- ^ אורן נעצר ונאשם במעשים פליליים נגד ביטחון המדינה, דבר, 24 במרץ 1952
- ^ מרדכי אורן הודה באשמות ריגול וחבלה, דבר, 23 בנובמבר 1952
- ^ ח. שורר, המשפט והמשטר, דבר, 24 בנובמבר 1952
- ^ המשפט בפראג יגרור משבר בתנועת השלום הישראלית, דבר, 23 בנובמבר 1952
- ^ אורן לסופר "דבר": אשמת הריגול - עלילה, דבר, 14 במאי 1956
- ^ הצ'כים הפעילו נגדי שיטות גסטאפו, דבר, 18 במאי 1956
- ^ הערך עליו ב"הכל פוליטי" של עמוס כרמל
- ^ מולד, על המשמר, 25 באפריל 1958
- ^ בסימן כפירה או אמונה?, על המשמר, 29 בספטמבר 1963
- ^ צ'כוסלובקיה טיהרה שמו של מרדכי אורן, דבר, 6 באוקטובר 1963
