מעבד צליל

גלי קול כפי שהם מוצגים בתוכנה Audacity לעיבוד צליל

מעבדי צליל (או מכשירי אפקטים) הם מהכלים החשובים והמרכזיים שיש לטכנאי קול. מחלקים אותם לשתי קטגוריות: טוריים ומקביליים.

מעבדי צליל טוריים

למעבדי צליל טוריים נהוג לקרוא גם Dynamics בגלל שלרוב מכשירים אלו מתערבים בעוצמת האות (Signal) הנכנס. זאת מאחר שהם נמצאים על אותו ערוץ של האות ומבצעים את הפעילות שלהם על כל המידע שעובר דרכם. כלומר, משתמשים רק ביציאה שלהם. כל המכשירי מסוג זה מבוססים על רכיב שנקרא VCA - Voltage Controlled Amplifier. הרכיב הינו מגבר שמידת ההגברה שלו נובעת ממתחים שמוזנים אליו, ללא קשר ישיר לאות. בין המכשירים הטוריים העיקריים נמצאים: אקולייזר, קומפרסור, לימיטר, גייט, אקספנדר, דאקר ועוד. תוכנות מסוימות משמשות לעריכת סאונד וצליל, ביניהן Audacity.

מעבדי צליל מקביליים

מעבדי צליל מקביליים מתחברים לשולחן בקרה מהיציאות (Auxilliary) וחוזרים לערוצים פנויים על השולחן. מכשירים אלו מוסיפים ממד מסוים לצליל אבל לא משנים את כולו כמו המכשירים הטוריים. מכשירים מקביליים נפוצים הם: ריברב, פייזר, פלנג'ר, קורוס ועוד.

סוגים שונים של מעבדי צליל

קיימת עוד קבוצה של מעבדי צליל שלא ממש ניתן לייחס אותה לקבוצה כלשהי. אלו מכשירים שמיועדים למסטרינג. במכשירים אלו משתמשים בסוף תהליך עיצוב הקול, והוא אמור לגרום לצליל להישמע טוב יותר. חברות יצרניות אינן מודיעות מה הם התהליכים שהצליל עובר בתוך המכשיר אלא רק נותנים לשמוע את התוצאה.

עיבוד צליל היום

לפני שנים ספורות לא ניתן היה לדמיין אולפן הקלטה ללא מבחר רחב של מעבדי צליל. אבל כיום מחשב באולפן ההקלטה תופס לרוב דמות מרכזית ואיתו מתפתח גם תחום עיבוד צליל ממוחשב. ניתן למצוא היום תוכנות המדמות את פעולות המכשירים האמיתיים (פיזיים). לדוגמה מוצרים של חברת Waves הישראלית.