מפתח (אופטיקה)
באופטיקה, מִפְתַח הוא הרוחב שמשמש לקליטת סיגנל. על פי רוב המפתח הוא פשוט קוטר של העדשה (או המראה) שעליה נופלת הקרינה, אך ישנם מקרים, כגון אינטרפרומטר, בהם אין הדבר כך. המפתח קובע גבול עליון לכושר ההפרדה של המכשיר. זאת ע"פ הנוסחה
כאשר | ||
במכשירים בהם הסיגנל נקלט על ידי אלמנט מרכז יחיד (עדשה, מראה או אנטנת "צלחת") גודל המפתח קובע גם את יכולת איסוף הסיגנל - כלומר, ככל שהפתח רחב יותר, עוצמת הסיגנל המתקבל תגדל, ביחס ישר לריבוע המפתח.
בצילום למפתח משמעות כפולה: בנוסף להשפעה איסוף האור שהוזכרה, המפתח קובע את עומק השדה - כלומר את הטווח בו עצמים יהיו ממוקדים מול שאר הטווחים בהם הדמות המתקבלת מטושטשת. הסיבה היא שהמפתח קובע את מקבילותם של הקרניים הנכנסות דרכו. מפתח צר מעביר דרכו קרני אור ברמת מקבילוּת גבוהה, ומאפשר כך לקבל מוקד חד במישור הדמות על טווח מרחקים רחב. במפתח רחב נכנסות גם קרניים שמקבילוּתם מועטה, מה שיוצר מוקד חד רק עבור תחום מצומצם באזור בו העצם נמצא. צלמים משתמשים במאפיינים אלה - לדוגמה על מנת לתת מקום לעצם בודד בתוך רקע עמוס.