מים אפורים

מים אפורים (גם מים דלוחים, דלוחין) הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר (בשונה מ״מים שחורים״). כמויות משמעותיות של מים דלוחים מגיעות ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה, ובמידה פחותה גם ממזגנים. שימוש במים דלוחים להשקיית גינה, הזרמה אל מכלי ההדחה של האסלה, שטיפת רצפות וכדומה, חוסך במים שפירים ובעלותם הגבוהה.

מים דלוחים אינם ברמת מי השתייה ולא עומדים בתקן הנדרש לאספקה ביתית, ולכן אסור לעשות בהם שימוש שיש בו מגע עם הגוף.

כאשר רוצים לתכנן מערכת טיהור מים אפורים צריך להתייחס לשלושה סוגי חומרים שיימצאו בחלק מהמים האפורים: פסולת אורגנית, שומן וחומרים כימים. אפשר להתמודד עם האתגר באמצעות מסננים ופתרונות מכניים וכימיים הדורשים חשמל, כמו כן אפשר ליצור מערכת סינון טבעית המבוססת על צמחים בעיקר.

בישראל החוק מתיר הקמת מערכות לטיהור מים אפורים ברשויות או עסקים, וקיימות חברות פרטיות רבות שעוסקות בכך.

היתרון המובהק בשימוש במים אפורים באסלות או גינות או תעשייה הוא חיסכון בשימוש במים ראויים לשתייה.

שימושים אפשריים במים דלוחים

הדחת אסלות

השימוש בדלוחין מיועד בעיקר להשקיה בעלות כספית נמוכה. ניתן לעשות שימוש בדלוחין להדחת אסלות, אך לשם כך נדרשת השקעה בהתקנת מכל איסוף עם משאבת לחץ, הזרמת עודפים לגינה, סינון משופר (למניעת סתימת המצוף) ומעבר אוטומטי תחליפי לאספקת מים שפירים (מן התשתית העירונית). שינוי כזה יאפשר חיסכון בצריכת מים שפירים המשמשים להדחת האסלה. עם תחזוקה נאותה לא יהווה שימוש זה בעיה בריאותית. עידוד השימוש בדלוחין להדחת אסלות יוביל לחיסכון במים שפירים וכתוצאה מכך להפחתה בשאיבת מי התהום, וכמו כן לחיסכון בטיפול במים שכיום מוזרמים יחד עם מי השופכין לביוב.

נכון לשנת 2020 בישראל, לא מותקנות מערכות מים אפורים בבתים חדשים שנבנים.

השקיית גינה

לצורך השקיית גינה בדלוחין אפשר לנקוט בשתי גישות שונות: מערכת סינון מכנית או מערכת טיהור אקולוגית.

סינון מכני

יש לטמון מכל מתאים באדמה ולהפנות אליו את הדלוחין. בפתח הכניסה צריך להיות מסנן סיבים ומוצקים ובמכל צריכה להיות משאבה לשאיבת המים. בשל כך נדרשת גם נקודת חשמל קרובה. המכל יהיה קטן דיו על מנת שתחלופת המים בו תהיה מהירה, כדי שהתהליך הבקטריאלי שהוא עובר לא יספיק להשחיר את המים בתהליך של זיהום משני, המעלה את רמת הזיהום. קיימת אפשרות להעביר את המים האפורים ללא מכל ישירות לצנרת מחוררת בגינה, ואף לחסוך משאבה אם המים יצברו לחץ ברדתם מקומה גבוהה יותר. חובה לאפשר אופציה של הזרמת המים לביוב, עם ברזים או "תא פילוג" (על מנת שהקרקע תושקה תקופות, רק במי גשם ומים שפירים).

השקייה במים אפורים אינה מומלצת ל:

• צמחי תבלין או מרפא
• ירקות
• עצי פרי

הסיבה שטומנים את המיכל בקרקע ומשקים מתחת לאדמה היא על מנת שלא יהיה מגע ישיר בין אדם למים ובין העלים של הצמחים למים, זאת כדי שלא יהיה מגע ישיר עם חיידקים שמים אפורים עלולים להכיל.

בהקשר לכך ראוי לשקול שימוש במי גשם כתחליף עדיף לשימוש ביתי בתקופת החורף.

טיהור אקולוגי

יש להזרים את המים האפורים, המכילים מעט שאריות מזון, שומנים וחומרי ניקוי מתפרקים אל כלי כיבול בו יעשה תהליך טיהור ראשוני של הפסולת האורגנית על ידי תולעים אדומות. לאחר מכן המים יזרמו למיכל הפרדה משומן, העושה שימוש בתכונת השומן לצוף מעל המים כדי לסנן אותם. לבסוף המים יוזרמו למיכלים מלאים בחצץ או טוף ובהם שתולים צמחים ספציפיים.

נתוני צריכה

ישראל נמצאת בראש מדינות העולם ברמת טיהור מי שפכים. כ-86% ממי השפכים העירוניים מטוהרים במכונים (במקום שני ספרד עם 19%). המים המטוהרים הופכים למים שפירים, בהם משתמשים לצרכים חקלאים באמצעות מכוני טיהור שפכים המפוזרים ברחבי הארץ. עם זאת, משרד הבריאות הישראלי מתנגד לאגירה של מים דלוחים לשימוש ביתי.

על פי נתוני חברת מקורות לשנת 2007, למעלה משליש מכלל צריכת המים בישראל היא צריכה ביתית, ומתוכה 40% הם דלוחין קלים לטיפול מכיורי הרחצה, המקלחת ואמבט. הצריכה הממוצעת לדלוחין קלים היא 58 ליטר לנפש ליום. הדלוחין הכבדים כוללים 8 ליטר לנפש לכביסה, וכ-30 ליטר לנפש לשטיפת כלים.

יתרונות

• חיסכון במים: הקטנת צריכה של מים ראויים לשתייה (מים שפירים) בשימושים בהם מים שפירים אינם נדרשים (אסלות וגינות)
• חיסכון כספי של עד 40% מהוצאות המים הביתיות, לפי אתר החדשות גלובס.
• מוריד עומס ממערכות טיהור קיימות, ז"א חיסכון במים שיש להתפיל ולפיכך לחסוך במספר מפעלי התפלה שיש להקים.
• העלאת מודעות ושינוי דפוסי התנהגות: התקנת מערכות טיהור למים אפורים ברמה ביתית יכולה לעודד אוכלוסייה לצרוך פחות מים, להשתמש בסבונים שלא פוגעים בקרקע (לדוגמה סבונים עם אשלגן במקום נתרן).

סיכונים

• תחזוקה לקויה או לא מספקת של המערכת יכולה לגרום לסתימות ולאי יעילות של המערכת.
• מגע ישיר עם מים אפורים שלא טופלו יכול לקרות במקרה של שימוש שגוי או טעויות אנושיות. לדוגמה בלבול בין צינורות המים הנקיים למים האפורים, על אף שהצינורות הדלוחין מסומנים וצבועים בצבע סגול בדרך כלל.
• נזק ליכולת הקרקע להזרים מים - המלחת קרקע: בגלל שימוש בחומרים דטרגנטים סינתטיים, שנמצאים בחומרי ניקוי כמו סבון ואבקת כביסה, יכולים לגרום להמלחת קרקע בעקבות הריכוז הגבוה של החומרים הבסיסיים החזקים בהם, בייחוד נתרן (Sodium). המלחת קרקע בישראל היא תופעה מוכרת.
• ברמה מדינית, רשות המים חוששת שהפחתה בקנה מידה רחב של מים הזורמים לביוב, יקטין את כמות המים המטופלים במכוני טיהור שפכים ברמה כה ניכרת עד שיצטרכו לספק לחקלאות מים נקיים המיועדים לשתייה (מים שפירים) כי לא יהיו מספיק מי קולחין (מים אפורים שסוננו ומיועדים לשימוש חוזר בחקלאות).
• אי טיפול בחומרים האורגניים במים יכול ליצור זיהום של פתוגנים.

יש הטוענים^{[דרוש מקור]} כי שימוש פרטי מוגבר במי הדלוחין הקלים נעשה באופן חובבני על חשבון מכוני הטיהור, גורם לעליית ריכוז המים השחורים במתקנים, ובאופן זה מקטין את יעילותם^{[דרושה הבהרה]}. בנוסף קיים חשש בריאותי להיווצרות חיידקים במכלי המים האפורים הביתיים על ידי תדירות תחלופה נמוכה, תחזוקה ירודה, והחשש לשימוש אדם שגוי.

בדלוחין הכבדים קיימת פסולת אורגנית שעלולה לכלול חידקים מעוררי מחלות ולכן יש שמכלילים אותם עם מי השופכין. השימוש הבעייתי במים אלו נובע מהריכוז הגבוה של החומרים הבסיסיים החזקים, אשר מקורם מדטרגנטים שבחומרי הניקוי כמו סבון, אבקת כביסה וכלים, וחומרים אורגניים מזהמים. כאשר משקים את הגינה במים אלו לאורך זמן, קיים חשש לפגיעה בקרקע לגידול צמחים, ולחילחול של מים מזוהמים לתת-קרקעים, וכן לשימוש מוטעה לרחצה ושתייה.

לפיכך, עמדת משרד הבריאות הישראלי היא להשאיר את הטיפול במי הביוב בישראל לרשויות המקומיות. בתקופה האחרונה הגמיש המשרד את עמדותיו ומאפשר שימוש במי דלוחין בתעשייה ובבנייני משרדים ובתנאי שרמת הטיהור שלהם תהיה גבוהה, ויכלול פיקוח תפעול מחמיר.

מים אפורים בישראל

משרד הבריאות מתיר הקמת מתקנים לטיפול במים אפורים על ידי רשויות מקומיות או עסקים טעוני רישוי, בהנחיה שפרסם ב-2008.

משרד הבריאות אסר על שימוש במים אפורים בבתים פרטיים ובבתים משותפים מתוך חשש שהמערכות שיותקנו לא יהיו מקצועיות מספיק.

בסוף שנת 2012 אישר משרד התקנים תקן למערכת מים אפורים, זאת אומרת שגובש מתווה לפיו מערכות אלו יעבדו שיבטיח את הבטיחות שלהן בכל מקום אשר יותקנו.

בישראל קיימות עשרות חברות פרטיות העוסקות בטיפול במים אפורים.

בשנת 2014 עלתה הצעת חוק ״שימוש חוזר במים אפורים״ שנועד ״להסדיר התקנה, טיפול, הפעלה ושימוש במערכות להפרדה, איסוף ושימוש חוזר במים אפורים, לשם השגת חסכון במים, ניצול מיטבי של משאבי המים והגברת הקיימות של השימוש במים במגזר העירוני״.

מים אפורים בעולם

במדינות רבות בעולם פועלים למען שימוש במים אפורים וטיהורם ברמה המדינית.

בארצות הברית:

בחלק ממדינות ארצות הברית השימוש במים אפורים מותנה באישור הרשויות ומותר בבתים פרטיים במסגרת יחידה משפחתית. בטקסס ובקליפורניה השימוש במים אפורים מותר לא רק בדירות מגורים אלא גם במסחר ובתעשייה. באריזונה, טקסס וניו מקסיקו צרכנים ״קלים״ של מים פטורים מאישור רשויות.

טיהור וניקוי מים אפורים

מפריד שומן לניקוי מים אפורים (מתוך אתר מים אפורים)

את תהליך טיהור וניקוי המים האפורים ניתן לחלק לניקוי גס וניקוי עדין. ^{[דרושה הבהרה]}

• סינון גס: שימוש במסננת/רשת/בד כדי ללכוד לכלוך הנמצא במים המוזרמים למכל האגירה: שערות, מוך ממכונת הכביסה וכדומה.
• סינון עדין: על ידי שימוש במסנן חול, שימוש באבני טוף ללכידת חלקיקים קטנים במים ופירוק מיקרו-אורגניזמים מזהמים על ידי מושבות בקטריות המתהוות בנקבוביות האבנים.
• הפרדת שומן: שימוש במפריד שומנים כדי לנקות את המים מהשומן שנמצא בהם. השיטה מבוססת על עקרון הציפה של שמן על פני המים. מפריד השומן בנוי משני חלקים אשר מאפשרים רק למים נקיים לעבור דרך צינור היציאה. את שכבת השומן המצטברת יש לנקות מדי פעם באופן ידני.
• טיהור מים אפורים: שימוש בנורת UV המקרינה אור אולטרא סגול על המים ההורג חיידקים. שימוש בכלור נוזלי או טבליות כלור או הקמת אחו-לח (wetland, אגן ירוק).

קישורים חיצוניים

• הצעת חוק דלוחין
• דליה מזורי, הצעת חוק מים אפורים אושרה לקריאה ראשונה, באתר nrg‏, 6 ביוני 2011
• סרטון על חשיבות השימוש במים אפורים, סרטון באתר יוטיוב
• מערכת מים אפורים באתר הגן הסולארי 2009
• מערכת מים אפורים על בסיס מסננים - הגן הסולארי
• מים אפורים באתר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
• "מספר דברים על מים אפורים", מאת מוטי ניר, באתר "הסביבה"
• מים אפורים - האתר הישראלי למיחזור מים
• מִחזור מקומי של מים - מים אפורים כמקרה פרטי, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה'.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מים אפורים29812879Q1075169