מחקר חתך

מחקר חתך (באנגלית: Cross-sectional study) הוא סוג של מחקר אפידמיולוגי, המתאר את המצב בנקודת זמן ספציפית אחת או במשך תקופה קצרה. במחקר זה, נתוני החשיפה נאספים יחד עם נתוני המחלה מבין מגוון אוכלוסיות, מקרים ותופעות. המידע לגביי החשיפה והתחלואה נאסף סימולטנית ולא ניתן לקבוע מה קדם למה.

מחקר חתך

זהו מחקר מסוג מחקר תצפית. במסגרת מחקר חתך, בוחרים מדגם מתוך אוכלוסייה מסוימת ומנסים לקבל מידע על תחלואה, חשיפה לגורמי סיכון (כולל מאפיינים דמוגרפיים, מאפיינים סביבתיים ומאפיינים תורשתיים) והקשר ביניהן.

מחקרי חתך מספקים תמונת מצב של התוצאה ואת המאפיינים הקשורים אליה בנקודה מסוימת בזמן ולא ניתן להסיק מהם מה קדם למה ומה הוביל למה. לדוגמה: ממחקר חתך אפשר להסיק שאנשים מעשנים משתעלים יותר, אך לא ניתן להסיק מהם שעישון גורם לשיעול או ששיעול גורם לעישון.

הגדרה

מחקר חתך מספק תמונת מצב של המשתנים הנכללים בו בנקודת זמן מסוימת, כאשר המטרה היא לראות כיצד משתנים אלו מיוצגים באוכלוסייה. ניתן לקבל מידע על הימצאות של מצבי בריאות ושל גורמי סיכון, לנתח את הקשר בין גורם הסיכון או החשיפה לבין תחלואה ולבטא את עוצמת הקשר באופן כמותי. הם נערכים בדרך כלל כדי להעריך את שכיחות תוצאה של משתנה מסוים עבור אוכלוסייה נתונה לצורך תכנון בריאות הציבור ולהערכת יעילות שירותי הבריאות. כמו כן במקרים רבים מחקר חתך יהיה מחקר "גישוש" (exploratory) שבו נבחנות לראשונה היפותזות על קשר בין חשיפה ותוצאה.

משתתפים במחקר חתך

תחילה מגדירים את האוכלוסייה אותה רוצים לבדוק, למשל תושבי מדינת ישראל. לאחר מכן אוספים נתונים על חשיפה לגורם סיכון מסוים, למשל עישון וכן אוספים מידע לגבי תחלואה במחלה מסוימת למשל סרטן ריאות. במחקר משתתפים 4 קבוצות של אנשים: אנשים שהם לא מעשנים (לא חשופים) ולא חולים בסרטן ריאות, אנשים שהם לא מעשנים אך חולים בסרטן ריאות, אנשים שמעשנים אבל לא חולים בסרטן ריאות וכן אנשים שהם מעשנים וחולים בסרטן ריאות. לאחר אספת כל הנתונים, ניתן כעת לבדוק את הקשר בין עישון לבין סרטן ריאות.

בדרך כלל בודקים נתוני המצאות ולכן למחקרי חתך קוראים גם מחקרי המצאות. סקרים הם סוג של מחקרי חתך.

מחקרי חתך לא יכולים לספק מידע מובהק על יחסי סיבה ותוצאה. הסיבה לכך היא שמחקרים אלו נותנים תמונת מצב של רגע נתון (יום, שבוע, חודש מסוים), לא רואים מה קדם למה-מה הסיבה ומה התוצאה. לכן, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות אם יש קשר סיבתי בין החשיפה לתוצאה.

ניתן בעזרת מחקרי חתך גם לעלות השערות מחקריות חדשות בהתבסס על קשרים בין משתני חשיפה ונתוני המצאות, נחשב כמחקר hypothesis generated. אך לא ניתן לבחון השערות אטיולוגיות שכן אלו דורשות נתוני היארעות.

מכיוון שמדובר בסוג של מחקר תצפית, יש לקחת בחשבון את הטיות האפשריות וכן ערפלנים שיכולים לבלבל.

מחקר חתך נחלק לשניים:

1. מחקר חתך תיאורי- כמה חולים עם שפעת הגיעו למרפאה היום
2. מחקר חתך אנליטי- כמה אנשים עם שפעת הגיעו היום למרפאה ולכמה מהם יש לחץ דם גבוה. במחקר חתך אנליטי החוקר רוצה להעמיק ולענות את השאלה למה- למה החולים בשפעת הגיעו היום למרפאה.

מדדי קשר

מדד קשר במחקר חתך:

במדד הקשר אנו מחפשים את יחס השיעורים של הימצאות נקודתית= (point prevalence rate ratio (PRR. היכולת של מדד זה להעריך את הסיכון היחסי של החשיפה לגרום לתוצאה הוא פונקציה של יחס בין ההיארעות להימצאות נקודתית.

נחשב את שיעור ההימצאות:

(prevalence odds = point prevalence(pp) / (1-pp

(incidence X duration= point prevalence(pp) / (1-pp

point prevalence(pp) = (1-pp) X incidence X duration

כלומר,

$Prev=qXDurX(1-Prev)$

'Prev'- הימצאות נקודתית ((point prevalence (pp)

'q'- היארעות (incidence)

'Dur'- משך המחלה (duration)

משוואה- point prevalence rate ratio

סימן לנוכחות או היעדר של חשיפה מסומן על ידי + או - בהתאמה.

+prev - הימצאות נקודתית של המחלה בקרב החשופים

-prev - הימצאות נקודתית של המחלה בקרב הלא חשופים

מכיוון שאחד המרכיבים של הנוסחה הזאת (-q+/q) הוא הסיכון היחסי, ניתן לכתוב משוואה זו כך:

point prevalence rate ratio

ככל שההבדל בין החשופים והלא חשופים הוא גדול יותר, כלומר יותר חשופים החולים במחלה מאשר לא חשופים, כך נקבל PRR גדול יותר המצביע על סיכון יחסי של החשיפה לגרום לתוצאה.

יתרונות

• באמצעות סוג מחקר זה, ניתן לחקור התנהגויות מוקדמות ומאוחרות בלי להמתין עד שקבוצת המחקר תגדל ותתפתח.
• זול יחסית
• מהיר
• ניתן להעריך שכיחות התוצאה באוכלוסייה
• ניתן להעריך תוצאות רבות וגורמי סיכון
• אין אובדן של משתתפים תוך כדי מעקב

חסרונות

• הם מוגבלים בשל העובדה כי מחקר זה מבוצע בנקודת זמן אחת ולא יכול לתת אינדיקציה של השתלשלות אירועים: האם חשיפה התרחשה לפני, אחרי או במהלך הופעת תוצאת המחלה.
• אינו תבנית מתאימה לחקר מחלה נדירה או מחלה עם מהלך קצר
• אינו מודד באופן ישיר את הסיכון לפתח מחלה שכן לכך נדרשים נתוני היארעות.
• לא ניתן להסיק סיבתיות- הקשר שבין החשיפה (סיבה) והמחלה (תוצאה) אינו ניתן להוכחה
• לעיתים מקבלים תוצאות שונות כאשר בוחרים פרק זמן אחר

דוגמה

לפי נתוני משרד הבריאות, ישנם מספר נתונים לגבי אנשים מעשנים:

• אחוז הגברים והנשים המעשנים מעל חפיסה ביום היה גבוה יותר בקרב אנשים עם בעיות בריאות, עודף משקל וכאלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית.
• שיעור המעשנים מעל חפיסה ביום היה גבוה יותר בקרב בעלי השכלה והכנסה נמוכה, שאינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות, והם אינם עובדים.
• כרבע מהאוכלוסייה מעשנת, אך קיימת שונות רבה מבחינת כמות הסיגריות ביום, מסיגריה אחת ביום, ועד יותר מ-30 סיגריות ביום, ומכאן החשיבות להתייחס גם לגורם הכמות כשמדברים על שיעורי עישון. מהנתונים עולה כי בנוסף לשיעורי עישון נמוכים יותר בקרב נשים לעומת גברים (17% לעומת 31%, בהתאמה), נשים גם מעשנות פחות (30% מהן לעומת 15% מהגברים המעשנים עד 5 סיגריות ביום).
• בהסתכלות על מעמד העלייה, נמצא כי שיעור המעשנים והמעשנות גבוה יותר בקרב מי שעלה אחרי 1995, אך כמות העישון גבוהה יותר בקרב גברים ונשים שעלו לפני 1990.
• נמצא כי כמות הסיגריות גבוהה יותר בגילאים המתקדמים.

מאחר שמדובר על מחקר חתך לא ניתן להבחין מתוך הנתונים האם כמות הסיגריות עולה עם הגיל, או לחלופין אנשים שהם מבוגרים כיום שייכים לדור שמעשן יותר.

לאור מגמת הירידה בשיעורי העישון הנצפית בשני העשורים האחרונים (לדוגמה אצל הגברים היהודים מ-42% ב-1990 ל-27% ב-2011) ייתכן כי מדובר על הבדלים תרבותיים בין הדורות. אם נכון הדבר, נראה כי ההסברה שגרמה להפחתה בשיעור העישון גם השפיעה על הפחתת כמות העישון.

ממצא מדאיג הוא האחוז הגבוה של אנשים שמעשנים מעל חפיסה אחת ביום דווקא אצל גברים ונשים שאינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות. קשה שלא לחשוב על סכום הכסף שהיה נחסך ללא ההוצאה החודשית על הסיגריות.

קשר מדאיג נוסף הוא הקשר בין מצב הבריאות וכמות העישון. אלו שדיווחו על בעיית בריאות, שסובלים מבעיה של עודף משקל, ושאינם עוסקים בפעילות גופנית, הם אלה שמעשנים הכי הרבה. ייתכן כי העישון הוא שהביא לבעיית בריאות והוא גם מקשה על עיסוק בפעילות גופנית בשל קשיים בנשימה, אך עדיין עישון כבד אינו רצוי במיוחד בקרב אוכלוסיות אלו. מכיוון שמדובר במחקרי חתך לא ניתן לומר באופן וודאי האם עישון מוגבר הוא הסיבה לבעיות בריאותיות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29976096מחקר חתך